גלעד יעבץ אנלייט
צילום: אילן מור
דוחות

אנלייט: ההכנסות עלו ב-39% ל-130 מיליון דולר

הרווח הנקי של החברה ברבעון הראשון של 2025 הסתכם בכ-102 מיליון דולר (368 מיליון שקל) - גידול של 316% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד; ה-EBITDA המתואם עמד על 132 מיליון דולר (476 מיליון שקל) - גידול של 84% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד

אביחי טדסה |
נושאים בכתבה אנלייט גלעד יעבץ

אנלייט אנלייט אנרגיה -1.7%   מדווחת על תוצאותיה לרבעון הראשון, ומאשררת את תחזית החברה לשנת 2025 להכנסות בטווח של 490-510 מיליון דולר. ברבעון הראשון של 2025, ההכנסות של החברה גדלו ל-130 מיליון דולר בהשוואה ל-94 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 39%. הגידול נבע מהכנסות ממכירת חשמל, אשר עלו ב-21% ל-110 מיליון דולר לעומת 90 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, והכרה בהכנסות מהטבות מס, אשר עלו ב-516% ל-20 מיליון דולר לעומת 3 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.


הרווח הנקי של החברה ברבעון הראשון הסתכם ב-102 מיליון דולר לעומת 24 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד - עליה של 316%. הגידול נבע מצמיחה של 28 מיליון דולר בסה"כ הכנסות ורווח של 80 מיליון דולר ממכירת צבר הפרויקטים "סאנלייט". תרומה זו קוזזה כנגד גידול של 17 מיליון דולר בהוצאות התפעול וכנגד גידול של 10 מיליון דולר בהוצאות מימון.





ברבעון הראשון של שנת 2025 ה-EBITDA המתואם של החברה גדל ל-132 מיליון דולר בהשוואה ל-72 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד - גידול של 84%. גידול של כ- 36 מיליון דולר מיוחס לגורמים אשר השפיעו על סעיף סה"כ הכנסות לעיל. בנוסף, רווח ממכירת 44% מצבר סאנלייט תרם 42 מיליון דולר, המהווה את התמורה בפועל (52 מיליון דולר) של העסקה פחות השווי בספרים המיוחס לנכסים שנמכרו. צמיחה זו קוזזה כנגד גידול של 11 מיליון דולר בעלויות המכר הנובע מחיבור פרויקטים חדשים, וכנגד גידול של 4 מיליון דולר בהוצאות מטה. בניטרול עסקת סאנלייט, Adjusted EBITDA לרבעון גדל ב-25% מהתקופה המקבילה ל-90 מיליון דולר.


החברה מציינת כי ב-12 החודשים האחרונים, פרויקטים בהיקף של 650 מגה-וואט ייצור ו- 1,526 מגה-וואט שעה אגירה חוברו לרשת והחלו למכור חשמל. התוספת מורכבת משבעה מ-7 פרויקטים מתוך צבר הסולארי משולב אגירה בישראל, מפרויקטי טפולצה ופופין באירופה ומפרויקט אטריסקו בארה"ב. התוספות המשמעותיות ביותר נבעו מפרויקט אטריסקו שתרם 13 מיליון דולר נוספים, מהצבר הסולארי משולב אגירה שתרם 11 מיליון דולר, ומפופין שתרם 6 מיליון דולר נוספים. 

בסך הכל, פרויקטים חדשים הניבו הכנסות ממכירת חשמל של 30 מיליון דולר יחדיו במהלך הרבעון. ייצור החשמל בפרויקטי הרוח באירופה היה נמוך יותר בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, בעיקר בשל רוח חלשה. התפוקות בפרויקט Bjornberget בשוודיה ירדו בהשוואה לאשתקד, עקב תקלה בלהב אחת הטורבינות, שהביאה להשבתה של החווה והחזרה מדורגת של הטורבינות. החברה הכירה בפיצוי של 4 מיליון דולר מספק התפעול של Bjornberget כפיצוי על אובדן ההכנסות; סכום זה כלול בסעיף הכנסות אחרות. סה"כ הכנסות החברה התפלגו בין אירופה, MENA (Middle East & North Africa) וארה"ב, כאשר 34% היו נקובות בשקל, 39% באירו ו-27% מההכנסות בדולר ארה"ב.


בנוסף מציינת החברה כי המכסים בארה"ב לא משפיעים על פעילות החברה. "אסטרטגיית הרכש המגוונת של החברה יצרה הגנה אפקטיבית מפני השפעה מהותית של הגידול במכסים שהוטלו על יבוא לארה"ב. מערך ההסכמים ומערכות היחסים הטובות עם הספקים מאפשרים חלוקה משמעותית בהשפעת המכסים. הפאנלים הסולאריים לפרויקטים בהקמה, מורכבים בארה"ב או מיוצרים מחוץ לסין ועל כן, לא חשופים כלל למכסים על פאנלים סולאריים. 80% מהיקף הסוללות לפרויקטים בהקמה נרכש מחברת Tesla, ספק אמריקני עם רכיב יצור מקומי גבוה. החברה במו"מ לחתימה על מנגנוני התאמת מחיר ה-PPA כנגד גידול בעלות ההקמה כתוצאה מהשפעת המכסים".

קיראו עוד ב"שוק ההון"


כניסה לתחום ה- Data Centers - אנלייט נכנסת לתחום ה-Data centers הצומח, תוך מינוף יכולות הליבה של החברה. החברה זכתה במכרז אשלים בנגב להקמת חוות שרתים משולבת ייצור סולארי ואגירת אנרגיה. אזור אשלים הינו מגה-מתחם אנרגיות מתחדשות בדרום, הכולל תשתית מתח עליון, חיבור לרשת ותשתיות סיבים. הפרויקט יאפשר חסכון של מיליארדי שקלים בהובלת חשמל למרכז הארץ ויסייע לפיתוח הדרום. זהו ה-Data center הראשון בדרום הארץ; בהתאם למגמה העולמית של יציאת חוות שרתים ממרכזים אורבניים.


שווי השוק של אנלייט עומד על 7 מיליארד שקל, מניית החברה ירדה ב-6% מתחילת השנה, ובמהלך 12 החודשים האחרונים ירדה ב-11%.


גלעד יעבץ, מנכ"ל אנלייט: "אנלייט מסכמת את הרבעון הראשון עם תוצאות כספיות חזקות, שכללו גידול של 84% ב־Adjusted EBITDA וזינוק של 316% ברווח הנקי. הטלת המכסים בארה"ב הדגישה כי אסטרטגיית הרכש המבוזרת של אנלייט בשוק זה בשנתיים האחרונות הוכיחה את עצמה ויצרה הגנה מאוד אפקטיבית מפני המכסים. כתוצאה מכך, לפרויקטים בהקמה בארה"ב, בהיקף 1.7 מיליארד דולר, אין חשיפה בתחום הפאנלים הסולאריים תחת מדיניות המכסים הנוכחית. כמו כן, הבחירה ב-Tesla כספק עיקרי בתחום אגירת האנרגיה הוכיחה את עצמה - מרכיב היצור המשמעותי של Tesla בארה"ב מספק הגנה גבוהה ממכסים ביחס לספקי סוללות אחרים. בחודשים האחרונים ביצענו מהלך מימון משמעותי של 1.8 מיליארד דולר. המהלך בוצע דרך שילוב של 3 סגירות פיננסיות, הכנסת שותפים ברווח גבוה לצבר פרויקטים בישראל וגיוס אג"ח מוצלח. מהלכים אלו מאפשרים לנו להוציא לפועל תוכנית אגרסיבית הכוללת הקמה של 4.7 FGW אליה נכנס בשנת 2025. פרויקטים אלו, יחד עם ההספק המניב הקיים, מבטיחים 90% מההספק הנדרש לטובת הגעה לקצב הכנסות שנתי של 1.4 מיליארד דולר בסוף שנת 2027".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?   

 

יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהיו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברה
חשיפת Bizportal

נאוויטס נכנסת לגינאה ודרום אפריקה: תשלם עבור אופציה להיות מפעילה

נחשף בביזפורטל: נאוויטס חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים באפריקה

מנדי הניג |

נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -0.94%   ממשיכה להתרחב אל מחוץ למגרש הביתי ומסמנת טריטוריות חדשות גיאנה ודרום אפריקה. לביזפורטל נודע כי שותפות הנפט חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם 2 מיליון דולר עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים. העסקה מציבה את נאוויטס, אחרי פרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו ופרויקט Sea Lion בפוקלנד, במהלך בינלאומי נוסף שמכוון להרחבת תיק הנכסים שלה ולביסוסה כאופרייטר בפרויקטי חיפוש גדולים. יש לציין שזה אמנם לא סכום מהותי אבל יש לו פוטנציאל לפתוח לשותפות דלתות ביבשת האפריקאית העתירה במשאבים.

על פי ההסכם, נאוויטס מקבלת אופציה לכניסה של עד 80% ברישיון Orinduik מול חופי גיאנה, כולל קבלת המפעילות על הבלוק. מימוש האופציה יתבצע בתוך שנה וידרוש תשלום נוסף של 2.5 מיליון דולר. במקביל, נאוויטס תקבל אופציה לרכוש עד 47.5% ברישיון Block 1 CBK מול דרום אפריקה ולשמש בו כמפעילה. אופציה זו תקפה לשישה חודשים וכוללת תשלום של 4 מיליון דולר בעת מימושה. במסגרת שתי האופציות, Eco נהנית ממנגנון "carry" שלפיו נאוויטס תממן את חלקה בעבודות החיפוש והקידוחים עד תקרה של 11 מיליון דולר בגיאנה ו-7.5 מיליון דולר בדרום אפריקה, כך ש-Eco תוכל להתקדם עם תוכניות העבודה בלי להידרש להשקעות הוניות בתחילת הדרך.

הגדלה עתידית של ההחזקות

ההסכם כולל גם זכות לנאוויטס להגדיל בעתיד את אחזקותיה בנכסים נוספים של Eco, בהם רישיונות חיפוש ימיים בנמיביה ובדרום אפריקה, וכן להצטרף למיזמים חדשים על בסיס חלוקה של 50:50. לפי הצדדים, אופציות אלה מוגדרות לטווח של חמש עד עשר שנים, מה שמייצר עבור נאוויטס פלטפורמה להרחבת הפעילות הגלובלית שלה גם מעבר לשני הרישיונות הנוכחיים.

במקביל להסכם עם נאוויטס, Eco חתמה על הסכם אופציה עם השותפה המקומית OrangeBasin Energies להגדלת חלקה ברישיון Block 1 CBK. אם Eco תממש את האופציה במלואה, תידרש להעביר ל-OrangeBasin תשלומים בהיקף מצטבר של כ-4.8 מיליון דולר, חלקם במזומן וחלקם במניות. נאוויטס מצידה תוכל לבחור להשתתף במחצית מהאופציה ולהחזיר לאקו את חלקה היחסי.

שותפות ״טרנספורמטיבית״

ב-Eco Atlantic מגדירים את השותפות עם נאוויטס "טרנספורמטיבית", תוך דגש על יכולותיה של נאוויטס בפיתוח פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול. מנכ"ל Eco, גיל הולצמן, מסר "השותפות עם נאוויטס, חברה עם יכולות מימון ופיתוח של פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול, היא צעד משמעותי עבור Eco Atlantic. הכניסה המתוכננת שלהם לרישיונות בגיאנה ודרום אפריקה מחזקת את היכולת שלנו להאיץ תוכניות עבודה ולקדם בחינה מסחרית של התגליות הקיימות. ביקור משותף בגיאנה צפוי להתקיים עוד החודש, ולאחריו נוכל לחדד את תוכנית העבודה והקידוחים. השותפות הזו מעניקה לנו מסלול ברור קדימה והיא מהווה זרז אמיתי לצמיחת החברה. אני מבקש להודות לבעלי המניות על התמיכה המתמשכת ולגדעון תדמור ולצוות נאוויטס על שיתוף פעולה מקצועי וחזון משותף שאפשרו את קידום ההסכם."