אמיר ארגמן
צילום: ביזפורטל
ראיוןTV

"פוטנציאל העלייה במניות מוגבל, עדיף אג"ח - בעיקר ממשלתי"

אמיר ארגמן, האסטרטג הראשי של כלל ביטוח ופיננסים בראיוןTV על מה שצפוי להיות בשווקים בתקופה הקרובה
עוזי בלומר | (3)

אמיר ארגמן, האסטרטג הראשי של כלל ביטוח ופיננסים מעריך שהאמירות של יו"ר הפד' ג'רום פאוול א טובות לשוקי המניות. "הודעת הריבית בארה"ב הייתה 'ניצית', כלומר שהאינפלציה עדיין לפנינו ושהם יצטרכו להיאבק בהמשך. אבל היו מעט רמזים של הנגיד פאוול, שנתנו לשוק אינדיקציה, שתהליך ירידת האינפלציה כבר התחיל והשוק אימץ את ההנחה שהאינפלציה תמשיך לרדת ושהבנק המרכזי לקראת סיום העלאות הריבית".

הריבית מתישהו עשויה לשנות כיוון למטה והאופטימיים סבורים שזה יקרה עוד השנה. "בבריטניה הנגיד אמר ששיא הריבית יהיה באמצע השנה ושהם צופים ירידות של האינפלציה במהלך השנה", מוסיף ארגמן, "באירופה צופים העלאת ריבית נוספת בת חצי אחוז, ושם ינקטו בגישה של בחינת נתונים מתמדת, כדי להחליט מתי לסיים את העלאות הריבית.

 

"בנק ישראל, בגלל שהאינפלציה פה היתה נמוכה מבארה"ב ובאירופה, היה בד"כ בפער של צעד אחד מאחורי הבנקים המרכזיים, וכנראה הוא ימשיך לנהוג כך. הציפיות של האינפלציה אצלנו היא של 2.5% עד 3% השנה, ככה שבנק ישראל יכול להמשיך להגיב לפי פעולות הבנקים המרכזיים בעולם, ואם הם יפסיקו את העלאות הריבית, סביר שהן ייפסקו גם כאן.

 

האם דו"ח התעסוקה החזק של ארה"ב לא סותר את עמדות הבנקים המרכזיים?

"השווקים משקפים מחשבה שהאינפלציה תמשיך לרדת מהר, על רקע כלכלה עולמית שהולכת להיחלש במעט, לא יותר מדי. זה יאפשר לפד להפסיק את העלאות הריבית, ואולי אף להוריד אותה במהלך 2023.

"השוק מתבסס על הנחה של האטה בביקושים שתאפשר האטה של האינפלציה וזה למרות דוח תעסוקה חזק. דוח תעסוקה חזק מצביע על כלכלה חזקה והביקושים גבוהים, והתרחיש הצפוי כעת הוא ירידה באינפלציה, אבל ירידה איטית".

במילים אחרות, שוק עבודה חלש הוא סימן לירידה בביקושים ובהמשך לירידה באינפלציה, אבל גם שוק עבודה טוב, לא מבטיח אינפלציה גבוהה, הוא על פי ההערכות הכלכלנים עשוי להשתלב עם ירידה באינפלציה, רק בקצב איטי יותר ממה שהוערך בהתחלה "בתרחיש כזה, הבנקים המרכזיים שוב יהיו בדילמה עם הגב אל הקיר מבחינת יכולת  לעצור העלאות ריבית או להוריד אותה". 

 

המלצות למשקיעים?

"אנחנו רואים כלכלה שצפויה להיחלש, רווחיות חברות ללא צמיחה במקרה הטוב, ושוק שמתומחר במכפיל גבוה ב-2 נקודות לפחות מהמכפיל ההיסטורי שאנחנו מכירים, כך שגם אם נראה את השווקים לא יורדים, ה"אפסייד" שיש פה הוא בהחלט מוגבל בייחוד כשיש אלטרנטיבה לא רעה בשוק האג"ח. אנחנו רואים באג"ח הממשלתי תשואות גלומות של 4%-5% בארה"ב, ושל 3%-4% באירופה ולכן יש לזה משמעות הרבה יותר גדולה בתיקים והיא תלך ותגדל.

קיראו עוד ב"אג"ח"

 

"באג"ח הממשלתי אנחנו רואים עדיין פוטנציאל ארוך טווח כי אם באמת תתגשם האטה, אנחנו נראה ירידה בתשואות, ואם הכלכלה תתחזק – הירידה בתשואות צפויה להיעצר ולא נראה רווחי הון בטווח הקצר. באג"ח הקונצרני, למרות שאנו רואים בו אלטרנטיבה מאד יפה גם בארץ וגם בארה"ב לעומת המניות אנחנו רואים מצב שבו מרווחי האשראי אינם אטרקטיביים, כלומר התשואה הכוללת באג"ח היא טובה לעומת המניות, אבל ביחס לעצמה, מרווחי האשראי שמגלמים את הסיכון – אינם גבוהים. לכן זה לא שהאפיק נטול סיכון, אבל הוא חלק חשוב בתיק, בעיקר בהשוואה למניות". 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    צודק מאה אחוז - זה המצב כרגע (ל"ת)
    גגג 07/02/2023 11:19
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חחח 07/02/2023 07:43
    הגב לתגובה זו
    ומה עם ביבי וועדת בכר שאמר שהתשואה באג"ח לא מספיקה לפנסיה ועדיף מניות כי נרויח יותר? אז מי השקרן פה ביבי או הנציג של ממשלת ישראבלוף . אחרי חרם על ישראל שמתקרב בצעדי ענק אז להשקיע באג"ח ממשלתי זה להתאבד.
  • מדובר על השנה הקרובה האהבל שכמוך אכול שנאה עצמית (ל"ת)
    משה ראשל"צ 07/02/2023 09:45
    הגב לתגובה זו
אגח
צילום: ביזפורטל

תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות

הריביות הארוכות באג"ח גלובליות, לרבות ארה"ב, בעלייה בחודשים האחרונים; איך זה קורה בשעה שמדברים על הפחתת ריבית, מה זה מרמז ומה המשקיעים צריכים לדעת?

מנדי הניג |

התשואות על אג"ח ממשלתיות ארוכות טווח זינקו בחדות בשבועות האחרונים. המגמה גלובלית ומקיפה את כל השווקים המרכזיים. בבריטניה, התשואה על אג"ח ל-30 שנה עלתה ל-5.76%, השיא מאז סוף שנות ה-90. בארצות הברית, התשואה נגעה שוב ברף ה-5%. ביפן, המספרים נמוכים יותר אבל השינוי דרמטי - התשואה הגיעה ל-3.29%, שיא של עשרות שנים.

מה מניע את העלייה החדה הזו? שילוב בין כמה גורמים - הגירעונות הפיסקליים מזנקים בכל העולם המערבי. הבנקים המרכזיים מפסיקים לקנות אג"ח ואפילו מוכרים חלק מהאחזקות. המשקיעים המוסדיים המסורתיים, כמו קרנות הפנסיה, מקטינים את הביקוש. במקביל, הצורך בהשקעות ענק בתשתיות, אנרגיה וביטחון גדל משמעותית.

התוצאה היא שינוי פרדיגמה בשוק האג"ח. אחרי שנים של ריביות אפסיות ותמיכה מסיבית של בנקים מרכזיים, השוק חוזר למציאות חדשה-ישנה. מציאות שבה משקיעים דורשים תשואה עבור הלוואת כסף לממשלות לתקופות ארוכות. מציאות שבה הסיכונים הפיסקליים והמבניים מתומחרים בצורה ברורה יותר.


שוק האג״ח תופס לאחרונה כותרות ולא רק פה אלא בכל העולם. למרות שזה שוק שנחשב להרבה יותר ׳משעמם׳ משוק המניות התוסס, המשמעויות של כל תזוזה בשוק הזה, כל מאית אחוז באגרת חוב (ובייחוד ממשלתית), מספרת לנו הרבה יותר מתזוזות במניות ומגלה לנו מה השוק חושב על הבריאות של המדינה, על הסנטימנט וגם מה המשקיעים חושבים על הריבית. אם מדברים על אג״ח קונצרניות אז אנחנו עדים לעלייה רוחבית תלולה מאוד בתמחור של החוב הקונצרני ובהתאמה בירידה של התשואות - גם על זה כתבנו לא מזמן: חשש מבועה בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב - השערים עולים, התשואות יורדות במקרה הזה אגב, האשמה נמצאת בעיקר בהתנהלות הפרימיטיבית של שוק האג״ח הקונצרני האמריקאי במיוחד אם נשווה אותו לישראלי שנחשב לאחד המשוכללים בעולם. אבל אם מסתכלים על אג״ח ממשלתיות הסיפור שונה, האג״ח הארוכות של המדינות האירופאיות בצלילה - ובולטות במיוחד לרעה גרמניה, צרפת ובריטניה - ולכל אחת יש את ה״פעקלע״ (השקית) שלה - בבריטניה מהגרים שמציפים את המדינה והטבות סוציאליות שמכבידות על התקציב, בצרפת הממשלה מתנדנדת, בגרמניה שהייתה סמל לשמרנות פיסקלית משנים את הטון הכלכלי, מרחיבים את התקציב ומוציאים מיליארדים על ביטחון וזה גורר עלייה רוחבית בתשואות, כשבבריטניה אפילו התקשו לגייס חוב בשבוע קודם. ואם תחשבו שמשקיעי האג״ח יברחו לארה״ב - גם זה לא קורה, מה שמעלה את החשש מפני משבר חוב עולמי: ברבור שחור אירופאי: משבר החוב חוזר?. אבל אם תרצו לפרק איגרת חוב ממשלתית ולראות איך מחשבים את הסיכון בצורה אינדיבידואלית תוכלו לקרוא על - אגרת החוב של בריטניה שצנחה ב-70%, והאם יש סיכוי לעלייה?


השבוע האחרון הדגים בצורה חדה את הכוחות שפועלים בשוק. בבריטניה התקיימו כמה מכרזי אג"ח שחשפו ביקוש חלש במיוחד. המשקיעים דרשו תשואות גבוהות משמעותית מהצפוי כדי לקנות את האג"ח החדשות. בתוך יום אחד התשואות זינקו ביותר מ-10 נקודות בסיס. השוק מודאג מהמצב הפיסקלי הבריטי ודורש פיצוי גבוה יותר. המצב הפיסקלי-תקציבי עלול לייצר גיוסים עתידיים על רקע עלייה בגירעון התקציבי וכשזה קורה, התשואה עולה. כלומר, ברגע שמדינות מגדילות גירעון או שיש צפי לעלייה בגירעון, השוק כבר חושב על השלב הבא - כדי לממן גירעון צריך להטיל מסים או לגייס עוד אג"ח, הגדלת גיוסים משמעה - עלייה בתשואות.  

סיטי בנק
צילום: Joshua Lawrence on Unsplash

סיטי: השבתה ממושכת בממשל האמריקאי עשויה להרים את שערי אגרות החוב הממשלתיות

הבנק צופה כי השבתה ממושכת של הממשל עשויה להוריד תשואות ולהעלות מחירי אג"ח ארוכות, אך מזהיר שההקשר הנוכחי של גירעון גבוה, פוליטיקה מקוטבת והאטה בשוק העבודה, עלול לשנות את דפוסי העבר ולהפוך את ההזדמנות לסיכון

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה סיטי אגרות חוב

לקראת האפשרות להשבתה נוספת של הממשל הפדרלי בארצות הברית בנק ההשקעות סיטי מציג תחזית מפתיעה: דווקא שוק האג"ח הממשלתיות לטווח ארוך עלול ליהנות מהמגמה הזו. בסקירה שפרסם האסטרטג אדוארד אקטון הבנק מצביע על דפוס היסטורי שבו השבתות ממושכות הובילו לעלייה במחירי האג"ח הארוכות מה שתורגם לירידה בתשואותיהן. תופעה זו נתפסת בעיני המשקיעים כהגנה טבעית מפני האטה כלכלית שכן אג"ח ממשלתיות נחשבות ל"חוף מבטחים" בתקופות של אי-ודאות פוליטית.


ההערכה של סיטי מבוססת על ניתוח היסטורי אך היא מודעת גם למורכבות הנוכחית. בעוד שהשבתות קודמות היו בעיקרן אירועים תפעוליים זמניים הפעם נוספים להן שכבות של סיכונים פוליטיים וכלכליים. עם זאת אקטון מדגיש כי ההיסטוריה מצביעה על פוטנציאל חיובי לטווח הקצר עבור שוק האג"ח. "משקיעים נוטים לראות בהשבתה ממושכת אירוע 'בוליש' (bullish) לאג"ח" כותב אקטון "שכן היא מעוררת מצב של 'ריסק אוף' (risk off) שבו הביקוש לנכסים סולידיים גובר".


ההיסטוריה מלמדת: ירידה בתשואות בתקופות של אי-ודאות

הדוגמה הבולטת ביותר להשפעה החיובית על אג"ח נרשמה בשנת 2018 אז נמשכה ההשבתה יותר מחודש, הארוכה ביותר בהיסטוריה המודרנית. עוד לפני תחילתה הרשמית התשואות על אג"ח ממשלתיות ל-10 שנים ירדו בכחצי אחוז מ-3% לכ-2.5%. ההערכה בשווקים הייתה שהשבתה ארוכה תפגע בצמיחה הכלכלית ותגביר את הסיכון למיתון ולכן המשקיעים זרמו לאג"ח כמקלט בטוח. בפועל במהלך ההשבתה עצמה התשואות ירדו עוד יותר והמחירים עלו בהתאם, תנועה ששיקפה את החשש הכללי מהאטה.


מקרים דומים התרחשו בשנות התשעים תקופה שבה התרחשו כמה השבתות משמעותיות. בשנת 1995 למשל נרשמו שתי השבתות רצופות:  אחת נמשכה 5 ימים והשנייה 21 ימים ואחת מהן גלשה לתחילת 1996. במהלך התקופה כולה ירדו התשואות על אג"ח ל-10 שנים מ-6.61% לכ-5.52% ירידה של כמעט אחוז שלם. ההקשר הפוליטי דומה לזה של היום: מאבקים בין הקונגרס לבית הלבן סביב תקציבים שהובילו למשברים חוזרים ונשנים. אפילו אז השווקים הגיבו בהעדפת נכסים בטוחים מה שהפך את האג"ח למנצחות יחסיות.


הקונגרס עצמו העריך בדיעבד כי ההשבתה של 2018-2019 קיזזה כ-0.3% מהצמיחה הכלכלית השנתית – פגיעה לא דרמטית אך כזו שהגבירה את התיאבון לאג"ח. נתונים אלה תומכים בתזה של סיטי: אירועים כאלה אינם גורמים לקריסה מיידית אלא מחזקים את התפיסה של אג"ח כהגנה מפני סיכונים חיצוניים. עם זאת חשוב להדגיש כי ההשפעה תלויה באורך ההשבתה – הפסקות קצרות (פחות משבוע) משפיעות מעט בעודן נמשכות שבועות הן מצטברות לנזק משמעותי יותר.