לשמור על זהירות ודינאמיות בתיק איגרות החוב ולחפש את ההזדמנויות במניות

גלעד גרומר, מנהל שיווק ולקוחות במנורה מבטחים קרנות נאמנות, על הנתונים המשתפרים בארה"ב שצפויים לזרום לשוק ולגרור עצבנות סביב ההערכה מתי תהיה העלאת הריבית הבאה 

גלעד גרומר | (4)
נושאים בכתבה אג"ח

העננה היוונית כבר כמעט מאחורינו והמשקיעים נהנים משוק מניות חזק ומהאפשרות שבהחלטת הריבית הקרובה בנק ישראל ינסה למתן מעט מהרושם הקשה שהשאיר על המשקיעים לפני חודש. אלא שלאחר ההסדר עם יוון, קיבלנו שבוע מצוין לא רק באפיק המנייתי, אלא גם באיגרות החוב. למרות שבמניות קל להבין את הקשר, הרי שבשוק איגרות החוב היו חששות מעליית תשואות, שהתבדו.

שתי סיבות עיקריות הביאו לירידת תשואות באפיק האג"חי. הראשונה, ירידת תשואות של שמונה נקודות בסיס בארה"ב. השנייה, הערכה שבנק ישראל ינסה לרדת מהעץ אליו טיפס בחודש שעבר. בהקשר זה הכוונה היא בעיקר להצהרה של הנגידה שהמדיניות המוניטארית הקיימת מרחיבה דייה, ונראה שפחתה ההסתברות לשימוש בכלים בלתי קונבנציונאליים בתקופה הקרובה. בכך למעשה, ביטלה הנגידה את הערכות המשקיעים בדבר ריבית שלילית או ביצוע הרחבה כמותית.

הפתעה נוספת הגיעה מדבריו של מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל בתחזית "שורית", אשר כללה בין השאר, צפי לאינפלציה של 2% בשנת 2016, אשר תביא להערכתם לריבית של 1.25% בסוף 2016. תחזיות אלו הביאו לסערה נוספת בשוק איגרות החוב ומטבע החוץ, שכן ציפיות השוק לריבית ולאינפלציה היו נמוכות משמעותית. מחלקת המחקר מתבססת על נתונים והערכות, אך לעניות דעתנו, היה צורך לסייג את הדברים בעובדה שמדובר רק בהערכות שעדיין רחוקות מלהתקיים ואשר יתרחשו בהינתן תרחישים אופטימיים לאורך זמן.

השוק קיבל את זה כל כך קשה, עד שעקום התשואות בארץ חזר להיות התלול ביותר בעולם. אך להערכתנו הבעיה העיקרית של בנק ישראל היא התחזקות השקל, שלמעשה מחקה לחלוטין את המחיר ששילם בנק ישראל על מנת לתמוך בשער החליפין האפקטיבי -  יצירת קרקע לבועות נדל"ן ובועות פיננסיות עקב המדיניות המוניטארית המרחיבה.

נראה כי מאז מסיבת העיתונאים של בנק ישראל שוב השתנו התנאים: ההסדר המסתמן עם יוון גורר היחלשות נוספת של האירו בעולם, אשר זו בתורה פועלת לרעת האינטרסים של בנק ישראל. כמו כן, מחיר הנפט שב לרדת בהשראת המשבר בסין, ההסכם עם אירן והערכות לירידה בביקוש ב-2016. גם זרימת מטבע החוץ למטרות השקעה בישראל נותרת גבוהה ויציבה, כך שנמשך הלחץ על שער המטבע. גורמים אלו, שהנגידה העריכה כי התייצבו והשפעתם תתמתן, ממשיכים לייצר חוסר וודאות. מבחינת המשקיעים הם מציתים את הדמיון לגבי האפשרות שבכל זאת נראה פה הפחתת ריבית נוספת.

כמובן שבינתיים השילוב של רגיעה בזירה היוונית ופתיחות הולכת וגדלה של המשקיעים לשלב מניות בתיקי ההשקעות, מושכים את המניות כלפי מעלה. עכשיו נוסיף לזה חלום לסוכריה מוניטארית בשבוע הבא - ונקבל עליות גם באיגרות החוב - סיטואציה אשר המשקיעים אוהבים.

המרווח מול ארצות הברית

פער התשואות בין איגרת החוב הישראלית המקומית לטווח של כעשר שנים ביחס למקבילתה האמריקנית, עבר טלטלה מאז החלטת הריבית האחרונה בחודש יוני (22.6). המרווח שהה ברמות שליליות לפני הטלטלה, הרים את ראשו לאחר המסרים האחרונים של בנק ישראל והגיע כבר לכ-30 נקודות בסיס מעל התשואה של האיגרת האמריקנית המקבילה. בימים האחרונים, הוא שב לרדת וכעת עומד על פחות מעשר נקודות בסיס. במילים אחרות, המשקיעים בהחלט מצפים מבנק ישראל לזרוק הבהרה שכן זוהי אחת מהדרכים שלו לנסות ולהחליש קצת את השקל האימתני.

קיראו עוד ב"אג"ח"

למרות האופטימיות שפיתחו המשקיעים, אנו לא מעריכים שכדאי לרוץ ולרכוש איגרות חוב ארוכות בשלב זה. המסר הנחוש שמעבירה הנגידה האמריקנית לפיו הריבית תעלה עוד השנה, לצד חוסר המחויבות לתוואי מוגדר מראש,  צפויים להשאיר את המשקיעים דרוכים ועצבניים בחודשים הבאים.

אנו מאמינים כי הנתונים המשתפרים בארה"ב יגיעו לשוק ויגררו עצבנות סביב ההערכה מתי תבוא העלאת הריבית הבאה, כך שהתנודתיות תוסיף להיות גבוהה. רק כאשר שוק האג"ח האמריקני יגלם פרמיה מספקת, תחל התייצבות בתשואות. לצד השיפור בכלכלה בארה"ב נציין כי גם באירופה השיפור בנתונים והמעבר לאינפלציה חיובית, כמו גם פתרון סוגיית החוב היווני, עלולים למשוך את תשואת האג"ח הגרמניות כלפי מעלה מהרמה המשברית בו היו לא מזמן, ולהקרין לרעה על הסנטימנט בשוק החוב.

בשורה התחתונה, החלק הארוך של העקום מושפע מאוד מההתפתחויות בארה"ב, ולכן יוסיף להערכתנו להיות תנודתי ומסוכן - כך שהוא אינו מתאים למשקיע הרגיל. אנו מעדיפים שהחלק האג"חי יהיה קצר-בינוני עם יציאה למתפרצות. את הסיכון כדאי לשמור למניות, שם תוחלת הרווח נראית להערכתנו גבוהה בהרבה. **גלעד גרומר מכהן כמנהל שיווק ולקוחות במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, והוא ו/או מנורה קרנות נאמנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי ענין אישי בנושאי הסקירה. שיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.  

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    jeff 27/07/2015 13:08
    הגב לתגובה זו
    /
  • 3.
    עופר שבח 27/07/2015 08:31
    הגב לתגובה זו
    תמיד מעניין לראות עוד כיוון
  • 2.
    מי שמכיר יודע 23/07/2015 17:55
    הגב לתגובה זו
    כל פעם טריק שיווקי אחר בכדי למכור, בלי שום טובת לקוח.אני מזמן לא נוגע בכל דבר שקוראים לו מנורה מבטחים ק.נאמנות.
  • 1.
    אהבתי את היציאה למתפרצות... (ל"ת)
    איציק 22/07/2015 10:22
    הגב לתגובה זו
אגח
צילום: ביזפורטל
קרנות נאמנות

איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר

משקיע צריך לבחור בין עשרות מסלולי אג"ח; הבחירה חשובה - מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר ירד בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%
קובי ישעיהו |

תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%.  בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל. 

הסדרות הקצרות פחות מסוכנות

יש מספר כללי אצבע חשובים - אג"ח ממשלתיות פחות מסוכנות מקונצרניות וככל שזמן הפידיון של האג"ח יותר קצר (מח"מ - משך חיים ממוצע) הסדרה פחות מסוכנת (מק"מ, האג"ח הממשלתי השקלי לתקופה של עד שנה, הוא הכי פחות מסוכן ומנגד האג"ח הארוכות לתקופות של 10-30 שנה הן הכי מסוכנות). בתוך האג"ח הקונצרניות יש את הדירוגים  - הסדרות הכי פחות מסוכנות הן אלה בעלות הדירוגים הגבוהים (סדרות המדורגות AAA או AA ) והכי מסוכנות הן אלה ללא דירוג כלל (המכונות גם אג"ח זבל).  כך למשל מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר צנח בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%. אז מי שהימר על ירידת ריבית ובהתאם השקיע בסדרות הארוכות "חטף" ומי שנשאר בסדרו הקצרות יותר רשם רווח קטן עם סיכון נמוך. אי אפשר לברוח מזה - אם רוצים לנסות להרוויח יותר אז צריכים להעלות את רמת הסיכון - ובהתאם אפשר גם לספוג הפסדים כבדים יחסית במידה והנחות הבסיס לא מתממשות. גם דמי הניהול חשובים - בקרנות הסל הם הרבה יותר נמוכים בדרך כלל (סביב 0.2%-0.3% לשנה) ואילו בקרנות האקטיביות 0.3%-1.5% כשהרוב הגדול נע בין 0.5% ל-1%. כמעט כל מחקר שנעשה בעשרות השנים האחרונות מצביע על כך שהרוב המוחלט של מנהלי הקרנות האקטיביים, גם במניות וגם באג"ח, לא מצליח לספק תשואה עודפת על מדדי השוק (באותה רמת סיכון) כך שעדיף ככל הנראה למשקיע הממוצע להתמקד בקרנות הסל הפאסיביות. ואכן, בשנה שעברה הקרנות הפסיביות עקפו לראשונה את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל. המשקיעים פדו במהלך 2023 כ-14.5 מיליארד שקל מקרנות נאמנות אקטיביות המנוהלות תחת הקטגוריה "אג"ח כללי", אחרי שגם בשנת 2022 הייתה הקטגוריה הפודה ביותר עם פדיון של כ-16.3 מיליארד שקל. קטגוריית קרנות אג"ח מדינה רשמה אף היא יציאת כספים מאסיבית בסכום של כ-6 מיליארד שקל אשתקד, לאחר שבשנת 2022 פדתה כ- 4.9 מיליארד שקל. מנגד, המשקיעים הזרימו כ-900 מיליון שקל לקרנות סל המתמחות באג"ח בחו"ל, וגם כ-630 מיליון שקל לאג"ח חברות והמרה. נקודה חשובה נוספת - להרבה משקיעים יש נטייה לבדוק את התשואות של קרן כזו או אחרת בשנה האחרונה או ב-3 השנים האחרונות ולהשקיע בה. בדרך כלל זו טעות מכיוון שתשואות העבר לא מלמדות כמובן על הביצועים בעתיד ולא מעט פעמים הקרנות שהיו בתחתית טבלת התשואות בשנה האחרונה או אפילו במשך מספר שנים קפצו לצמרת בשנה שלאחריה. זה נכון גם לקרנות המנייתיות, גם לגמישות וגם כמובן לקרנות האג"ח השונות.  בנוסף, בתי ההשקעות הגדולים נוהגים להבליט בפרסומים את "הקרנות המנצחות" שלהם בכל קטגוריה במטרה למשוך כספים חדשים ולהסתיר את הקרנות שלא הצליחו. אז אם בית השקעות מסוים מנהל עשרות קרנות מספיק שעד 10% מהון יצליחו בכדי לקנות שטחי פרסום בכדי לבשר למשקיעים הפוטנציאליים על "ההצלחה הגדולה" של קרן כזו או אחרת שהיכתה את מדדי הייחוס.

סימן קריאה - הקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר

נסתכל על  5 תתי קטגוריה מרכזיים בקרנות האג"ח: אג"ח מדינה כללי ללא מניות, אג"ח כללי בארץ ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה, ואג"ח חברות והמרה ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה. מה משמעותו של סימן הקריאה? שהקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר. בכל אחת מהקטגוריות יש עשרות קרנות.  אג"ח מדינה כללי ללא מניות - מדובר בקטגוריה שאמורה להיות הסולידית ביותר. הקרנות בקטגוריה זו משקיעות בכל סוגי אג"ח המדינה – צמוד, שקלי וריבית משתנה, בכל טווחי הזמן לפי שיקול דעתו של מנהל הקרן. חלק מהקרנות מרחיבות את טווח ההשקעה גם לאג"ח חברות בדירוג גבוה מאד. זה נותן להם יתרון מסוים, שכן התשואות באג"ח זה מעט גבוהות יותר, וגם מעלה את הסיכון, אך עדיין מדובר בכלי שנחשב סולידי. נזכיר שוב שגם בכלי הסולידי הזה אגרות חוב ארוכות יכולות לגרום להפסדים כבדים. כמעט כל הקרנות בקטגוריה שייכות לבתי ההשקעות הגדולים, כשנראה שהקטנים לא מגלים בה עניין בגלל פוטנציאל הרווחים הנמוך יחסית.  מדד תל-גוב כללי רשם מתחילת השנה ירידה של 1.5% לאחר שב-2023 הוא רשם עלייה של כ-1%.  אג"ח כללי ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - בקטגוריה זו הקרנות משקיעות בכל סוגי האג"ח בארץ – בין ממשלתי ובין קונצרני, בין צמוד ובין שקלי או משתנה, ובכל טווחי הזמן. כלומר החופש גדול יותר, ונקודת ההשוואה היא מדדי ה-All Bond שכוללים את כל סוגי אגרות החוב. סימן הקריאה בשם הקרן מציין כאמור סיכון גבוה יותר, שאמור להניב תשואה טובה יותר. יש עשרות קרנות נאמנות בקטגוריה הזאת. אג"ח חברות ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - האג"ח הקונצרניות מסוכנות יותר מהאג"ח הממשלתיות ולפיכך בתקופות טובות בשוק הן אמורות גם לספק תשואות גבוהות יותר. תשואת מדד תל בונד מאגר לשנת 2023 היה 6.32% וכ-1.5% מתחילת השנה, תל בונד צמודות נתן 5.94% ו-1.8% מתחילת השנה ומדד תל בונד שקלי 5.34% אשתקד מתחילת השנה 0.4%. 

סקוט בסנט; קרדיט: יוטיובסקוט בסנט; קרדיט: יוטיוב

ביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על "מטבעות יציבים"

בסנט, צופה גידול בשימוש במטבעות יציבים, ה-stablecoins שעלול להגביר את הביקוש לאגרות חוב ממשלתיות לטווח קצר - על ההשפעות של המטבעות היציבים

עמית בר |

בכנס שנתי בנושא אגרות החוב, הסביר סקוט בסנט, שר האוצר האמריקאי, כי שוק המטבעות היציבים, ששוויו כיום כ-300 מיליארד דולר, צפוי להתרחב בשנים הקרובות. לפי תחזיתו, ההיקף יגיע לכ-3 טריליון דולר עד 2030 - כלומר פי 10 ב-5 שנים.  

המטבעות היציבים, להבדיל ממטבעות הקריפטו האחרים, הם נכסים דיגיטליים ששוויים מגובה בנכסים כמו מזומנים או אגרות חוב ממשלתיות. כל הנפקה חדשה של מטבעות כאלה דורשת גיבוי נוסף בנכסים אלה, מה שעשוי להגביר את הביקוש לאג"ח קצרות טווח. כלומר, אם בסנט רואה שוק של 3 טריליון דולר למטבעות יציבים - גידול של 2.7 טריליון ב-5 שנים, הרי שבממוצע הוא רואה ביקוש של 540 מיליארד דולר לאגרות חוב. אלו מספרים גדולים שמשנים את עקומת הביקוש לאג"ח וסביר שגם את נקודת שיווי המשקל - כלומר, תהיה לזה השפעה על מחירי אגרות החוב. 

הקשר בין שוק המטבעות היציבים לשוק האג"ח מתחזק בעקבות חקיקה שנתקבלה בקיץ האחרון שקובעת מסגרת רגולטורית להנפקה וניהול של מטבעות יציבים מבוססי קריפטו. היא מאפשרת אימוץ רחב יותר של הטכנולוגיה במערכות תשלומים פיננסיות מסורתיות. ככל שמוסדות פיננסיים יאמצו את המטבעות, כך יגדל הצורך בנכסי גיבוי בטוחים, כמו אגרות חוב ממשלתיות.

בסנט ציין גם את שוק הקרנות הכספיות, ששוויו כ-7.5 טריליון דולר. קרנות אלה משקיעות בנכסים בסיכון נמוך, כולל אג"ח קצרות. אם הרגולציה תדרוש מבנקים להחזיק יותר הון עצמי נגד נכסים כאלה, הקרנות יעדיפו אג"ח ממשלתיות. זה יוסיף לביקוש הקיים.

בסנט אמר שנעשות בדיקות לבחון את המגמות הללו כדי להבין אם מדובר בשינויים מבניים ארוכי טווח או בתנודות זמניות. בהתאם למסקנות, ייתכן שיתבצעו התאמות בתוכניות ההנפקה של האג"ח. המטרה היא לנהל את היצע האג"ח בהתאם לביקוש המשתנה.