תלילות העקום שומרת על משקיעי האג"ח

נדב גורדון, מנורה מבטחים בית השקעות, מתייחס להפסדים בשווקים הגלובליים בעוד שבישראל שומרות איגרות החוב על איתנות עם פוטנציאל לרווחי הון
נדב גורדון | (14)

האם השוק הפסיק להתייחס לריבית בנק ישראל? מאז הורדת הריבית הכפולה בסוף מאי, התשואות באג"ח הממשלתיות לטווח בינוני וארוך דווקא עלו. אם בעבר הקשר בין התשואות בארה"ב לתשואות בישראל לטווחים בינוניים וארוכים היה מובהק, הרי שבתקופה האחרונה הוא נחלש. מאז הודעתו של נגיד הבנק הפדרלי המרכזי, בן ברננקי, על אפשרות צמצום ההדפסות, ירדו איגרות החוב בישראל פחות ממקבילותיהן האמריקניות בימים של ירידות שערים, ועלו בתקופה שהירידות מעבר לים נבלמו. מכאן גם אנו רואים את התכווצות המרווח בין התשואה הישראלית ל-10 שנים לזו האמריקנית, ומבינים כי לריבית בנק ישראל השפעה גדולה ביותר והיא ההסבר להבדלים אלו.

עליית תשואות חדה בארה"ב מבשרת טובות

הסיבה העיקרית "המפריעה" היום לאיגרות החוב הממשלתיות בישראל היא התשואה של אלו שבארה"ב. בסוף השבוע האחרון רמות התשואה של איגרות החוב ל-10 שנים הגיעו בארה"ב ל-2.75%, והשאלה המרכזית הנשאלת היא כמה הן עוד יכולות לעלות?

הריבית הקצרה בארה"ב נמצאת כבר תקופה ארוכה בטווח של 0%-0.25%, ולא צפויה לעלות לפחות עד 2015. כך שגם אם תוכנית ההרחבה הכמותית הנוכחית תסתיים, אנו עדיין נמצאים במדיניות מרחיבה חריגה. מכאן אפשר לגזור תלילות עקום גבוהה יחסית של 2.4%-2.8%. אם נסתכל על תלילות העקום האמריקני כיום, נוכל לראות שהיא עומדת על כ-2.5%. מדובר בתלילות מהגבוהות שידע השוק האמריקני בשנים האחרונות וזה דווקא סימן טוב.

ככל שהתשואות בארה"ב עולות באופן חד ומהיר, כך מצטמצם האיום מחו"ל ומתייחסים יותר לשוק המקומי. ברור שהתשואות יכולות להמשיך ולעלות, אבל סביר שנראה גם תיקונים כלפי מטה או התייצבות - זהו מצב טוב לשוק המקומי. צריך לזכור כי יש גם אפשרות שיתפרסמו נתונים פחות טובים על הצמיחה האמריקנית או הסינית, ובאופן פרדוקסאלי גם אלו עשויות להיות חדשות מצוינות לשוק האג"ח.

קרקע פורייה למגמה חיובית בשוק האג"ח המקומי

הורדת הריבית הכפולה בחודש מאי יצרה מצב מעניין - החלק הקצר של העקום ירד בהתאם לריבית, ואילו החלק הארוך עלה בהשפעת עליית התשואות החדה בארה"ב, מכאן שהתלילות בישראל גבוהה. כדאי לקחת בחשבון שהכלכלה המקומית עושה קולות של האטה, והערכות הן להמשך מדיניות מרחיבה מצד בנק ישראל.

להערכתנו, תלילות גבוהה וריבית נמוכה לאורך זמן עם סיכוי להורדה נוספת, מייצרים קרקע פורייה למגמה חיובית בשוק האג"ח. מכאן שניתן להעריך שמספיקה רגיעה בתשואות האמריקניות בכדי ליהנות מרווחי הון בשוק האג"ח הממשלתי והקונצרני, כיוון שמדדי התל-בונד נוטים לעקוב אחר התשואות הממשלתיות תוך שהם מספקים עודף תשואה ברמה השנתית.

הקשר החיובי בין שוק האג"ח האמריקאי לישראלי נשבר

נתוני התעסוקה שהתפרסמו בארה"ב היו טובים בהרבה מהצפיות, כך שהאמריקנים ממש מתחילים להאמין שהם יכולים להסתדר גם בלי הדפסות כסף. תפישה כזו תומכת בשוק המניות. המלצתנו להמשיך ולהסתכל על שני דברים עיקריים: רמת התשואות בארה"ב והאינפלציה - כל עוד אין אינפלציה, ההרחבה המוניטארית תימשך בצורה כזו או אחרת. לכן גם מהרמה הנוכחית, התשואות צפויות לעלות באופן מוגבל. אנו מעריכים כי רמת תשואות של 2.75% עדיין תומכת בשוק המניות, אך כמובן פחות מאשר בתשואות נמוכות יותר. לכן מעדיפים חשיפה מנייתית של כ-10% בלבד.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    סוחר 11/07/2013 06:42
    הגב לתגובה זו
    המרווח ב 10 שנים ירד ל 1.1%. אפשר לספר לציבור סיפורים מפה ועד להודעה חדשה, העקום הממשלתי מוחזק על ידי גורמים אינטרסנטים. אם היה נסחר במחיר האמיתי שלו, הוא היה מפיל איתו את תיק ההשקעות הקונצרני, והציבור היה מתחיל לפדות את הכסף. אפשר לדבר על עקמומיות העקום או על מרווחים של של הקונצרני מול הממשלתי עד מחר, בסופו של דבר יבינו מה התשואה שמקבלים.
  • 12.
    נדב גורדון - גורו ההשקעות שלי! (ל"ת)
    ענן ברקאת 10/07/2013 23:34
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    אחלה כתבה ואני לא מכיר אותו (ל"ת)
    אני 10/07/2013 22:10
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    עדי 10/07/2013 21:54
    הגב לתגובה זו
    מצאתי אתר שבו ניתן לראות ריביות שנסגרו לאחרונה על ידי יועצי משכנתאות. בנוסף האתר מאפשר לעשות מכרז בין היועצים השונים ולקרוא מאמרי איכות רבים בתחום. כנסו לאתר "משכנתא סטארט" ותנסו להוזיל לעצמכם את המשכנתא.
  • 9.
    יש פה מישהו שהוא לא מגיב מטעם? (ל"ת)
    רוני 10/07/2013 20:28
    הגב לתגובה זו
  • יאיר 11/07/2013 00:07
    הגב לתגובה זו
    אני כבר הוצאתי את כל הכסף מאג"ח ישראלי שנותן לכל היותר 2.75% במח"מ 4 שנים, שכן אפשר לקבל תשואה זהה וגבוהה יותר הן בדולר והן באירו, ומה גם שתיקון חוזר של הדולר (שעלה בכל העולם למעט ישראל) לשער 4 שקלים, יהיה שווה לתשואה של כמעט 4 שנים תמימות באג"ח מקומי ! כלומר אם הדולר יעלה בשיעור הנקוב אפילו עוד 3 שנים ארוכות, עדיין תקבלו יותר מאשר באיגרות. מרווח של 1% בין איגרות ממשלת ישראל לארה"ב זה פסיכי לחלוטין, וברור שהשוק מכור.
  • 8.
    צאלאטי 10/07/2013 12:45
    הגב לתגובה זו
    מפרגן, מאמין שהצלחה לא משיגים לבד.
  • 7.
    אבי ג. 10/07/2013 12:19
    הגב לתגובה זו
    הכתבה מעניינת וטובה אבל למדתי שקשה לתת תחזיות - בעיקר לגבי העתיד.
  • 6.
    שרון גל 10/07/2013 11:24
    הגב לתגובה זו
    אין ראוי ממנו למשבצת המנחה..
  • 5.
    אבי-רון ברלב 10/07/2013 11:04
    הגב לתגובה זו
    10 שנים שאני מקשיב להצעותיו של נדב גורדון בשוק ההון ו-10 שנים של הצלחות כבירות. נדב גורדון תפתח כבר בית השקעות!
  • 4.
    בני בליטי 10/07/2013 11:02
    הגב לתגובה זו
    נדב, אדם חכם בעל יכולות ניהול וניתוח מהמרשימים שפגשתי. אני יודע כמה קשה אתה עובד כל יום בשביל להצעיד את מנורה קדימה. יישר כוח והמון בהצלחה!
  • 3.
    מירב הבר 10/07/2013 10:56
    הגב לתגובה זו
    כתוב היטב, הורדות הריבית שוב מתגלות כאחראיות, מעניין מה יעשה הנגיד החדש
  • 2.
    א. קלוגר 10/07/2013 10:01
    הגב לתגובה זו
    רפלקציה טובה של הכותב על מה שקורה כיום. חבל שאין גרפים להמחשה.
  • 1.
    מנהל השקעות 10/07/2013 09:36
    הגב לתגובה זו
    , אך הקשר לאג"ח ארה"ב לעשר שנים חזק מאי פעם
אגח
צילום: ביזפורטל

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?

באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה

צלי אהרון |

אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם  נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות. 

תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.

נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%. 

כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%. 


כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?


מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.

אגח
צילום: ביזפורטל

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?

באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה

צלי אהרון |

אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם  נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות. 

תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.

נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%. 

כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%. 


כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?


מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.