אפשר להתלהב ממנה ואפשר לחשוש ממנה, אבל הגלובליזציה היא עובדה מוגמרת. המסקנה המתבקשת היא שכדאי לנצל את אינספור האפשרויות שנפתחו בפנינו, ואחת האופציות היותר משתלמות היא יבוא מוצרים שונים לארץ. באופן טבעי נדרש ידע רלוונטי כדי לצאת לדרך - ובמדריך זה תמצאו תשובות לשאלות חשובות כגון מהן דרישות החוק מהיבואנים, איך ליצור קשרים עם ספקים במדינות שונות בעולם, אילו מכשולים עלולים לצוץ בדרך ועוד.

 התקנות לגבי יבוא מוצרים לישראל

בהתאם לצו יבוא חופשי של משרד הכלכלה, ניתן לייבא כל מוצר שלא נאסר ייבואו, כאשר חלק מהסחורות הינן תחת רגולציה ופיקוח וחלק מהסחורות, בהתאם לתוספות לצו, דורשות אישור מקדמי לייבוא הסחורה, ולעיתים גם אישור נוסף לשחרורה מפיקוח המכס, עם הגעתה לנמל הכניסה לישראל. צו זה הנו מפורט מאוד וניתן לקריאה בפורמט דיגיטלי באתר משרד הכלכלה, על תיקוניו ותוספותיו, המתעדכנים מעת לעת.

הגופים שמנפיקים רישיונות יבוא

עבור פריטים מסוימים, יש צורך לקבל מראש רישיון. בחלק מהמקרים יש צורך גם ברישום יבואן וגם בהיתר עבור כל מוצר ספציפי. הסיבה לכך היא המחויבות של משרד הכלכלה והתעשייה לשמור על שלום הציבור, בריאותו ועל איכות הסחורה הנמכרת בארץ - אם כי במסגרת המאמצים של המדינה לקיים כלכלה חופשית ככל האפשר, ולסייע ליבואנים, התשובות לבקשות לקבל רישיונות יבוא ניתנות תוך 14-21 ימי עסקים. הגשת בקשה מסודרת עם כל המסמכים הדרושים מובילה ליציאה מהירה לדרך החדשה.

בכל מקרה, הנפקת רישיונות הייבוא היא בהתאם לסוג המוצרים. לדוגמה, יבוא תוספי תזונה או תכשירים קוסמטיים מחייב קבלת היתר מתאים מגופים שונים במשרד הבריאות (שירות המזון הארצי ואגף הרוקחות, בהתאמה). יבוא מוצרים בתחום האלקטרוניקה והחשמל כרוך בקבלת אישור ממכון התקנים. יבוא מוצרי צמחים מחייב אישור מטעם משרד החקלאות.

מיסי יבוא

על הייבוא לישראל מוטלים מכס, מס קנייה, מס ערך מוסף והיטלים שונים ובהם היטל היטל היצף והיטל בטחה. תעריפי המכס על הקטגוריות השונות של המוצרים מופיעים בצו תעריף המכס ומס קנייה. התעריפים נקבעים ע"י משרד האוצר ובאישורה של ועדת הכספים בכנסת, ועשויים כמובן להשתנות מעת לעת ובהתאם לסוג הסחורה.

יצירת קשרים עם ספקים ברחבי העולם

השלב הראשון בדרך להפוך ליבואנים מצליחים היא לבחור נכון מוצר שיש לו ביקוש אמיתי בישראל, ושניתן לייבא אותו לארץ בעלות ובתנאים שמאפשרים רווח הולם.

לצורך איתור ספקים רלוונטיים ברחבי העולם ניתן להיעזר בנספחים המסחריים בשגרירויות השונות שפועלות בארץ - מן הסתם הם ישמחו לסייע לכם ליצור קשרים עם חברות רציניות בארצם.

גם הנספחים המסחריים שעובדים בשגרירויות ישראל במדינות שונות הם מקור לאינפורמציה אמינה ומועילה, ועוד אופציה היא לשכות המסחר השונות שפועלות בארץ – למשל לשכת המסחר בתל אביב-יפו ולשכת המסחר בחיפה. הלשכות מפעילות מרכז מידע ייעודי ליבואנים. ישנם גם משרדים לשיתוף פעולה מדיני כגון לשכת המסחר ישראל-גרמניה וכדו', שמעודדים קשרי מסחר בין ישאל לבין מדינות שונות ברחבי העולם. מכון הייצוא בתל אביב-יפו הוא עוד מקור מידע יקר ערך.

• אסם, שסטוביץ שטראוס ואחרות ישלמו רק 23 מיליון שקל קנס על וימשיכו לצחוק על הציבור
• הצביעות של היצרנים והיבואנים נמשכת - המטרה: תמיד להעלות מחירים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אפשרויות נוספות הן שימוש בסוכנים מקומיים. השתתפות בתערוכות מקצועיות וכנסים בתחום עשויה אף היא להוביל ליצירת קשרים עסקיים מוצלחים, ויש גם מקרים שבהם אתרים שונים בתחום הסחר הבינלאומי הם המקום הנכון למצוא בו ספקים שכדאי לעבוד איתם.

דגשים נוספים

ישנן עוד שלל סוגיות שמחייבות תשומת לב לפני שמתחילים לייבא בפועל מוצרים לישראל.

אחת מהן היא הבלעדיות. ישנם תחומים שבהם בלעדיות היא קריטית, ובכל מקרה מומלץ לבחון את רמת התחרותיות לגבי המוצר/ים שתייבאו. עוד סוגיה חשובה היא תנאי האחסון הנדרשים עבור הסחורה ובפרט כשמדובר בפריטים רגישים.

אופן התשלום לספקים משתנה בהתאם לסוג הפריטים ולאופי הקשר עם כל ספק רלוונטי. כדאי לדעת שהבנקים המסחריים מעמידים כלים ספציפיים למטרה זו, ובהם למשל אשראי דוקומנטרי - שיטת תשלום שמקנה ביטחון ליבואנים שכן התשלום בפועל יתבצע רק לאחר קבלת הסחורה. דרך נוספת למזער סיכונים מיותרים היא לבטח את הפעילות העסקית, בהתאם למאפיינים הספציפיים שלה.

גם חברת סוניגו מסייעת ליבואנים מתחילים לממש את היוזמות שלהם בראש שקט באמת – בזכות השילוח האמין לחלוטין, הזמין מאוד והמקצועי. הניסיון הרב שצברה החברה מתורגם לשירות מקיף, מא' ועד ת', ברמה גבוהה במיוחד.

שאלות נפוצות ותשובות

מיהם הגופים הממונים על תחום הייבוא לישראל?

כלל משרדי הממשלה, כשכל משרד אוכף בדרכו את הסחר הבינלאומי של טובין שתחת פיקוחו – ועל כולם מפקח משרד הכלכלה שמאשר בחקיקה את סמכות המשרדים לפקח.

להלן דוגמאות אחדות לסוגיות שבאחריות משרדי הממשלה השונים:

* המשרד לביטחון פנים מאשר מדפסות צבע ומוודא שלא ישמשו לזיוף שטרות.

* משרד החינוך מפקח על יבוא למוסדות אקדמאיים.

* משרד התרבות והספורט מפקח על יבוא למוזיאונים.

* משרד התחבורה מפקח על יבוא כלי רכב לישראל ובפרט בוחן האם הם עומדים בתקנות התעבורה, וכן עוברות דרכו בקשות לייבוא חלקי חילוף לרכב.

* משרד הבריאות מפקח על יבוא מזון, גם לבני אדם וגם לבעלי חיים, ועל יבוא תמרוקים. על הפיקוח על מוצרי מזון מופקד שירות המזון הארצי, ואילו יבואני תמרוקים מתנהלים מול אגף הרוקחות.

* משרד החקלאות אחראי על היתרי יבוא לתוצרת חקלאית טריה ומעובדת, כשבין השאר נלקחים בחשבון הן צרכי השוק בכל נקודת זמן והן המחויבות להגן על החקלאים הישראלים. בנוסף אחראי משרד החקלאות גם על יבוא צמחים ומוצרי צמחים לרבות פרחים, זרעים, מצעי גידול ועוד.

* משרד התקשורת מוסמך לקבוע אילו פריטי ציוד תקשורת קווית ואלחוטית ניתן לייבא לארץ.

 האם ניתן לייבא כל מוצר לארץ?

בהתאם לצו יבוא חופשי, ולמעט הטובין המפורטים בצו איסור יבוא, מותר לייבא כל טובין לישראל ובתנאי שעומדים בתנאים ובהגבלות, אם ישנן.

האם ניתן לייבא מוצרים מכל מדינה?

ניתן להביא לישראל מוצרים מרוב מדינות העולם – למען מדינות אסורות בייבוא.

האם יש צורך בקבלת היתרים מוקדמים?

בחלק מהמקרים נדרש רישיון.

איך ניתן לדעת מהו שיעור המכס על כל פריט?

בהתאם לצו תעריף המכס ומס קנייה, ובהתייעצות עם מסווג מנוסה שיודע לתת את פרט המכס הרלוונטי.

ובנימה אישית..

רבים מכם נמצאים בפורומים במדיה החברתית, שעוסקים בצורה כזו או אחרת בייבוא וענייני מכס. חלקם מנוהלים על ידי אנשים עם ניסיון וחלק על ידי אנשים שעוסקים בזה 'על הדרך'. חשוב שתדעו – המדיה החברתית מלאה מידע שיכול מצד אחד להיות חיוני מאוד, אבל מצד שני גם להטעות אתכם. מה שהיה נכון ליבואן א', לא תמיד מתאים ליבואן ב' ולהיפך. את הייעוץ האמיתי עליכם לעשות מול גורם מקצועי שיכוון אתכם ויספק לכם מידע המבוסס על החוקים והתקנות של מדינת ישראל, ולא מידע המבוסס על דוקטור גוגל.

 

זקוקים לייעוץ בנושא שילוח בינלאומי?

פנו אל המומחים של סוניגו

מספר הטלפון שלנו הוא: 08-6111222

כתובת המייל שלנו: [email protected]

או בקרו באתר https://www.sonigo.com