קמעונאים רבים מתכוונים להכניס את הבינה המלאכותית (AI) ל"צוות החשיבה" שלהם, כדי לקחת חלק פעיל יותר במאמציהם השיווקיים. ההתקדמות הרבה שצבר התחום גורמת להם "לבקש" מהבינה המלאכותית להציג בפניהם את "הפיצוח השיווקי" - היינו, כיצד להבין יותר טוב את אוכלוסיית היעד. ומה יותר טוב מלבקש מהבינה המלאכותית להסביר למשווקים מה הדור המחובר (בני ובנות הנוער) רוצים?!

אז האם בידי הבינה המלאכותית להצליח במלאכה ועד כמה היא מתוחכמת? באביב שעבר אלכסה (הבינה המלאכותית של אמזון) נתפסה שואלת את אם המשפחה "האם בקיץ הקרוב בנך ישתתף במחנה קיץ כמו בשנה שעברה? האם תרצי שאברר מחירים?". אלכסה "זכרה" את הנתון שהעסיק את המשפחה בשנה הקודמת והציפה אותו במועד דומה בשנה שאחרי. העולם עבר מטכנולוגיות "מזהות" לטכנולוגיות שצופות את העתיד לבוא, הן לפי נתוני עבר והן לפי "ניתוח" תרחישים שונים.

בעוד דור המבוגרים מתלבט אם להשתמש בבינה מלאכותית וכיצד נכון לעשות זאת, הצעירים כבר דוהרים קדימה. אחד המומחים העולמיים של יבמ לבינה מלאכותית הוא רק בן 14! למעשה עם ההתקדמות הטכנולוגית בתחום, בשנת 2018 יצאו מדריכים שונים שמנחים את ההורים כיצד להסביר את הבינה המלאכותית לילדים. עם זאת, לא אחת ההסבר שדרוש הוא דווקא להורים, או כמו שניסח זאת אחד ההורים ששאל "מה לעשות כשהצעצוע של הילד שלך עונה לו לעניין בחזרה".

הבינה המלאכותית צוברת ידע, וידע זה כח. מה שהעלה לאחרונה את הסוגיה שבינה זו למעשה מפירה את פרטיות המשתמשים בה. בית משפט בארה"ב הורה לאחרונה במספר מקרים ל"תחקר" את אלכסה על מספר מקרים פליליים שהתרחשו באותם בתים.

"הפשרה" שנמצאה באשר לאיזון בין הפרטיות לשימוש במידע שהבינה המלאכותית צוברת, הוא היכולת להשתמש במידע בצורה אנונימית. ולכאן נכנסו גופי שיווק שונים. צ'טבוטים מבוססי בינה מלאכותית לוקחים את חוכמת ההמונים שצברו, לטובת שיווק מוצרים שונים. הם מבצעים זאת תוך רמת שיחה שמקשה להאמין שמדובר למעשה ב"מכונה" ולא אדם.

אז אם כבר בינה מלאכותית לומדת - אז למה לא לשלוח אותה להבין מה צעירים "המחוברים" רוצים, מתכוונים?

מה צעירים אמורים לומר להורים כדי לשכנעם לקנות מוצר כלשהו?

כאמור, גופי השיווק היו הראשונים להשתמש בידע הנצבר כדי לטייב את המסרים השיווקיים שלהם להתאמה מרבית. איך ניתן לנתב זאת לשיווק לצעירים שכידוע מבלים את מירב זמנם "מחוברים"? דוגמה שנתקלתי בה אישית היא מערכת תשלומים לצעירים און ליין, בה הצעיר מבקש מהוריו לקנות לו משהו או לשלם עליו. שילוב בינה מלאכותית בפתרון הצליח להבין את הפער בין המסרים השונים שעברו בין הצעירים להורים, לבין המסר שהקמעונאי התמקד עליו בפרסום לאותו מוצר. אסביר כיצד:

למשל חברה אמריקאית עם מוצר לטיפול קוסמטי בבעיות של פצעי בגרות. לפני השימוש בבינה מלאכותית, הקמעונאי היה בטוח שבחודשי הקיץ צעירים ירצו לקנות את הטיפול בפצעי בגרות, בכדי שבשנת הלימודים הבאה הם ישיגו חבר/ה. היינו המסר השיווקי שלהם לצעירים היה "טפלו בפצעי הבגרות ובשנה הקרובה כבר תהיו בזוגיות". הבינה המלאכותית, שהוציאה את המסרים מהווידאו בו ביקשו הילדים את המוצר מההורים, מצאה שמרבית הצעירים העידו על חוסר ביטחון לחזור ללימודים עם פצעי בגרות על פניהם. שום מילה לא נאמרה על הטיפול כחלק מרצון למצוא חבר או חברה. אי לכך אותו מפרסם שינה את המסר הפרסומי בהתאם וקיבל 30% יותר פניות.

דוגמא נוספת היא שימוש בבינה מלאכותית כ"עזרה הורית" בעידוד ילדים לאכול לפי גילם. ההורים אומרים ל"סופי" מי מתכונן לאכול כרגע, ולפי גיל הילד המערכת תשיר שירים על פירות בריאים, או במקרה של גילאים קטנים יותר המערכת תעשה רעש של מטוס.

יש עוד דוגמאות רבות ליכולות של הבינה המלאכותית לשמש גשר להבין את הנסתר אל מול הקיים. לסיכום, השימוש התכוף של צעירים וילדים בפתרונות בינה מלאכותית עוזר למשווקים להטיב את המסר השיווקי המיועד לפלח שוק זה מחד, ומאידך הבינה המלאכותית נותנת למשווקים כלי חשוב להבנה טובה יותר כיצד פתרונות שונים משמשים את דור ה-Z בזמן אמת (ובסטיית תקן קטנה עקב ריבוי הדוגמאות), מה שלא בטוח שקבוצות מיקוד יכולות לעשות.

אביחי מיכאלי הוא מנכ"ל AskToPay - חברה עם פתרון המשלב AI והמאפשר לצעירים לרכוש ברשת בחסות הורית