ה-Vibe Coding חוגג - קרסר מגייסת לפי שווי של 9 מיליארד דולר
חברת Anysphere שפיתחה את האפליקציה הפופולארית קרסר סגרה סבב גיוס של 900 מליון דולר לפי שווי של 9 מיליארד דולר, בין השאר מקרן הון הסיכון Thrive Capital שעמדו מאחורי הגיוס של OpenAI באוקטובר 2024
חברת Anysphere, המפתחת את אפליקציית התכנות Cursor, ממשיכה לרכב על גל ההייפ של הבינה המלאכותית וסוגרת סבב גיוס נוסף שממקם אותה כאחת מחברות התוכנה הצומחות ביותר בשוק. החברה גייסה 105 מיליון דולר נוספים מאותם המשקיעים שהובילו את הסבב
הקודם, אך הפעם לפי שווי של לא פחות מ־9 מיליארד דולר, למעלה מפי שלושה מהשווי שבו גייסה בסיבוב הקודם, אז הוערכה ב־2.5 מיליארד דולר בלבד.
ברשימת המשקיעים אפשר למצוא את קרן ההון סיכון אנדרסן הורוביץ (a16z), מהקרנות
המובילות בעמק הסיליקון, שהשקיעה לאורך השנים בחברות כמו סקייפ, טוויטר, גיטהאב, איירביאנבי וקלאבהאוס. גם קרן Founders Fund של פיטר תיל וגופים מוסדיים נוספים נטלו חלק בגיוס, אשר מעיד על האמון שהשוק רוחש לחזון של Anysphere, ועל התיאבון של המשקיעים לחברות בינה
מלאכותית שצומחות בקצב חסר תקדים.
מהפכה עם אופי: הכירו את Cursor ותחום ה־Vibe Coding
Anysphere הוקמה בשנת 2022 על ידי ארבעה מייסדים צעירים בשנות ה־20 לחייהם, בזמן שלמדו מתמטיקה ומדעי המחשב ב־MIT. המוצר
המרכזי שלהם, Cursor, הוא כלי חדשני לכתיבת קוד שמבוסס על מודלים של בינה מלאכותית ופותח את הדלת לתחום חדש ומסקרן בשם Vibe Coding, או בתרגום חופשי, "תכנות אווירה". המונח מתאר ממשק שבו משתמשים כותבים קוד או בונים תוכנות באמצעות שיח טבעי עם ממשק צ'אט,תוך חוויה
אינטראקטיבית שלא מחייבת רקע בתכנות. החזון של החברה פשוט: גם מי שלא יודע שורת קוד יוכל לבנות אפליקציות מתקדמות, אפילו תוך כדי שהוא יושב על החוף ומאזין למוזיקה.
ההבדל בין Cursor לבין עוזרי קוד כמו Copilot של
גיטהאב, טמון ברמה גבוהה יותר של אינטגרציה וחוויה שוטפת, שבה המשתמש כמעט לא כותב קוד בעצמו, אלא מדבר או כותב בקצרה את כוונתו, והמערכת מייצרת את הקוד, בודקת אותו, ומציעה תיקונים בזמן אמת.
- סקר ההייטק: 37% מהעובדים המנוסים חוששים לעידם המקצועי בגלל ה-AI
- יותר מ־900 מתקנים: קנה המידה האמיתי של AWS נחשף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קצב הכנסות מסחרר - אבל האם השווי מוצדק?
מאז סבב הגיוס הקודם, ההכנסות השנתיות של Anysphere זינקו לקצב של כ־200 מיליון דולר, נכון לאפריל האחרון. מדובר בקצב גידול יוצא דופן שממקם אותה בין חברות התוכנה הצומחות ביותר כיום, אך עם זאת, לא כל המשקיעים משוכנעים שהשווי החדש מציאותי.
השוק כולו נמצא תחת גל אדיר של הערכות שווי מנופחות בתחום הבינה המלאכותית, מה שמגביר את החששות מבועה. למשל, OpenAI הוערכה במרץ בשווי אסטרונומי של 260 מיליארד דולר, לאחר התחייבות של סופטבנק להוביל סבב השקעה של
40 מיליארד דולר. גם חברות כמו SSI של איליה סוצקובר, שזינקה מ־5 מיליארד דולר ל־30 מיליארד בתוך חצי שנה בלבד, או Thinking Machines Lab של מירה מוראטי (מוערכת ב־9 מיליארד דולר באפריל, לפי בלומברג), מדגימות את האקלים הנוכחי שבו כסף זורם לחברות עם חלום גדול, הרבה
לפני שמתקבלת תמונה פיננסית יציבה.
התחום ש-Anysphere מובילה בו, Vibe Coding, צובר עניין גם מצד מתחרות חדשות. בפברואר האחרון פורסם כי חברת Windsurf, מתחרה אמריקאית, נמצאת בשיחות לגיוס לפי שווי של 3 מיליארד דולר,
כשגם חברות נוספות כמו Lovable ו־Base44 הישראלית זוכות להתעניינות מוגברת.
AI שעון חול (גרוק)הקץ של האינטרנט כפי שהכרנו: איך הבינה המלאכותית עלולה לחסל את הרשת העולמית
האם האינטרנט שפרץ בשנות התשעים וחיבר מיליארדי אנשים לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר נמצא בסכנת הכחדה? פרופסור משה ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס מביע דאגה לגורלה של התשתית הדיגיטלית: "כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים"
הכול התחיל ב-1989 במעבדות CERN בשוויץ. טים ברנרס-לי, פיזיקאי בריטי צנוע, המציא משהו שישנה את העולם לנצח - את הרשת העולמית, ה-World Wide Web. אבל הפריצה האמיתית התחילה רק באמצע שנות התשעים, כשהדפדפן Mosaic שוחרר ב-1993 והאינטרנט הפך לזמין מסחרית ב-1995. תוך שנים ספורות, מיליארדי בני אדם חיברו את עצמם לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר. זו הייתה מהפכת התקשורת הגדולה ביותר מאז המצאת הדפוס.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל.
מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
שלושים שנה חלפו, ובנובמבר 2022 החלה מהפכה נוספת - OpenAI שחררה את ChatGPT לעולם, ופתאום, מה שאלן טיורינג הגדיר ב-1950 כסימן ההיכר האולטימטיבי של אינטליגנציה - היכולת ליצור טקסט איכותי בשפה טבעית - הפך לזמין לכל אחד עם חיבור לאינטרנט. אבל כאן מתחיל הסיפור המטריד שמעלה פרופסור משה י. ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס, במאמר מרתק שפורסם בכתב העת היוקרתי Communications of the ACM.
"אני תוהה," כותב ורדי בנימה שמסתירה חרדה, "אם מהפכת ה-AI הגנרטיבי תבלע בסופו של דבר את מהפכת הרשת". זו לא סתם תהייה פילוסופית. ורדי מציג טיעון מפורט ומנומק לכך שהטכנולוגיה החדשה ביותר שלנו עלולה להרוס את התשתית הדיגיטלית שעליה נשען העולם המודרני.
- סקר ההייטק: 37% מהעובדים המנוסים חוששים לעידם המקצועי בגלל ה-AI
- ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המידע רוצה להיות חופשי
כדי להבין את העומק של הבעיה, ורדי מביא דוגמה פשוט. הוא מציין כי בעבר מקליד בגוגל 'איך לאזן גלגלים ברכב?' וגוגל הייתה שולחת אותו לעמוד אינטרנט על איזון גלגלים. היום הוא שואל צ'אטבוט את אותה השאלה בדיוק ומקבל תשובה מפורטת, בלי לבקר בשום עמוד אינטרנט. לכאורה, זה נשמע מושלם - יעילות, נוחות, חיסכון בזמן. אבל ורדי מזכיר לנו משהו שקל לשכוח: כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים. כבר ב-2018 הוא הצביע על הבעייתיות - "Information wants to be free", המידע רוצה להיות חופשי. הסלוגן הזה, שנולד הוביל למודל העסקי שמניע את גוגל ואת רוב האינטרנט - פרסום.
AI שעון חול (גרוק)הקץ של האינטרנט כפי שהכרנו: איך הבינה המלאכותית עלולה לחסל את הרשת העולמית
האם האינטרנט שפרץ בשנות התשעים וחיבר מיליארדי אנשים לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר נמצא בסכנת הכחדה? פרופסור משה ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס מביע דאגה לגורלה של התשתית הדיגיטלית: "כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים"
הכול התחיל ב-1989 במעבדות CERN בשוויץ. טים ברנרס-לי, פיזיקאי בריטי צנוע, המציא משהו שישנה את העולם לנצח - את הרשת העולמית, ה-World Wide Web. אבל הפריצה האמיתית התחילה רק באמצע שנות התשעים, כשהדפדפן Mosaic שוחרר ב-1993 והאינטרנט הפך לזמין מסחרית ב-1995. תוך שנים ספורות, מיליארדי בני אדם חיברו את עצמם לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר. זו הייתה מהפכת התקשורת הגדולה ביותר מאז המצאת הדפוס.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל.
מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
שלושים שנה חלפו, ובנובמבר 2022 החלה מהפכה נוספת - OpenAI שחררה את ChatGPT לעולם, ופתאום, מה שאלן טיורינג הגדיר ב-1950 כסימן ההיכר האולטימטיבי של אינטליגנציה - היכולת ליצור טקסט איכותי בשפה טבעית - הפך לזמין לכל אחד עם חיבור לאינטרנט. אבל כאן מתחיל הסיפור המטריד שמעלה פרופסור משה י. ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס, במאמר מרתק שפורסם בכתב העת היוקרתי Communications of the ACM.
"אני תוהה," כותב ורדי בנימה שמסתירה חרדה, "אם מהפכת ה-AI הגנרטיבי תבלע בסופו של דבר את מהפכת הרשת". זו לא סתם תהייה פילוסופית. ורדי מציג טיעון מפורט ומנומק לכך שהטכנולוגיה החדשה ביותר שלנו עלולה להרוס את התשתית הדיגיטלית שעליה נשען העולם המודרני.
- סקר ההייטק: 37% מהעובדים המנוסים חוששים לעידם המקצועי בגלל ה-AI
- ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המידע רוצה להיות חופשי
כדי להבין את העומק של הבעיה, ורדי מביא דוגמה פשוט. הוא מציין כי בעבר מקליד בגוגל 'איך לאזן גלגלים ברכב?' וגוגל הייתה שולחת אותו לעמוד אינטרנט על איזון גלגלים. היום הוא שואל צ'אטבוט את אותה השאלה בדיוק ומקבל תשובה מפורטת, בלי לבקר בשום עמוד אינטרנט. לכאורה, זה נשמע מושלם - יעילות, נוחות, חיסכון בזמן. אבל ורדי מזכיר לנו משהו שקל לשכוח: כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים. כבר ב-2018 הוא הצביע על הבעייתיות - "Information wants to be free", המידע רוצה להיות חופשי. הסלוגן הזה, שנולד הוביל למודל העסקי שמניע את גוגל ואת רוב האינטרנט - פרסום.
