צילום: טוויטר

ה-Vibe Coding חוגג - קרסר מגייסת לפי שווי של 9 מיליארד דולר

חברת Anysphere שפיתחה את האפליקציה הפופולארית קרסר סגרה סבב גיוס של 900 מליון דולר לפי שווי של 9 מיליארד דולר, בין השאר מקרן הון הסיכון Thrive Capital שעמדו מאחורי הגיוס של OpenAI באוקטובר 2024

רן קידר | 05/05/2025 15:48

נושאים בכתבה בינה מלאכותית Vibe Coding

חברת Anysphere, המפתחת את אפליקציית התכנות Cursor, ממשיכה לרכב על גל ההייפ של הבינה המלאכותית וסוגרת סבב גיוס נוסף שממקם אותה כאחת מחברות התוכנה הצומחות ביותר בשוק. החברה גייסה 105 מיליון דולר נוספים מאותם המשקיעים שהובילו את הסבב הקודם, אך הפעם לפי שווי של לא פחות מ־9 מיליארד דולר, למעלה מפי שלושה מהשווי שבו גייסה בסיבוב הקודם, אז הוערכה ב־2.5 מיליארד דולר בלבד.

ברשימת המשקיעים אפשר למצוא את קרן ההון סיכון אנדרסן הורוביץ (a16z), מהקרנות המובילות בעמק הסיליקון, שהשקיעה לאורך השנים בחברות כמו סקייפ, טוויטר, גיטהאב, איירביאנבי וקלאבהאוס. גם קרן Founders Fund של פיטר תיל וגופים מוסדיים נוספים נטלו חלק בגיוס, אשר מעיד על האמון שהשוק רוחש לחזון של Anysphere, ועל התיאבון של המשקיעים לחברות בינה מלאכותית שצומחות בקצב חסר תקדים.

מהפכה עם אופי: הכירו את Cursor ותחום ה־Vibe Coding

Anysphere הוקמה בשנת 2022 על ידי ארבעה מייסדים צעירים בשנות ה־20 לחייהם, בזמן שלמדו מתמטיקה ומדעי המחשב ב־MIT. המוצר המרכזי שלהם, Cursor, הוא כלי חדשני לכתיבת קוד שמבוסס על מודלים של בינה מלאכותית ופותח את הדלת לתחום חדש ומסקרן בשם Vibe Coding, או בתרגום חופשי, "תכנות אווירה". המונח מתאר ממשק שבו משתמשים כותבים קוד או בונים תוכנות באמצעות שיח טבעי עם ממשק צ'אט,תוך חוויה אינטראקטיבית שלא מחייבת רקע בתכנות. החזון של החברה פשוט: גם מי שלא יודע שורת קוד יוכל לבנות אפליקציות מתקדמות, אפילו תוך כדי שהוא יושב על החוף ומאזין למוזיקה.

ההבדל בין Cursor לבין עוזרי קוד כמו Copilot של גיטהאב, טמון ברמה גבוהה יותר של אינטגרציה וחוויה שוטפת, שבה המשתמש כמעט לא כותב קוד בעצמו, אלא מדבר או כותב בקצרה את כוונתו, והמערכת מייצרת את הקוד, בודקת אותו, ומציעה תיקונים בזמן אמת.

קצב הכנסות מסחרר - אבל האם השווי מוצדק?

מאז סבב הגיוס הקודם, ההכנסות השנתיות של Anysphere זינקו לקצב של כ־200 מיליון דולר, נכון לאפריל האחרון. מדובר בקצב גידול יוצא דופן שממקם אותה בין חברות התוכנה הצומחות ביותר כיום, אך עם זאת, לא כל המשקיעים משוכנעים שהשווי החדש מציאותי.

השוק כולו נמצא תחת גל אדיר של הערכות שווי מנופחות בתחום הבינה המלאכותית, מה שמגביר את החששות מבועה. למשל, OpenAI הוערכה במרץ בשווי אסטרונומי של 260 מיליארד דולר, לאחר התחייבות של סופטבנק להוביל סבב השקעה של 40 מיליארד דולר. גם חברות כמו SSI של איליה סוצקובר, שזינקה מ־5 מיליארד דולר ל־30 מיליארד בתוך חצי שנה בלבד, או Thinking Machines Lab של מירה מוראטי (מוערכת ב־9 מיליארד דולר באפריל, לפי בלומברג), מדגימות את האקלים הנוכחי שבו כסף זורם לחברות עם חלום גדול, הרבה לפני שמתקבלת תמונה פיננסית יציבה.

התחום ש-Anysphere מובילה בו, Vibe Coding, צובר עניין גם מצד מתחרות חדשות. בפברואר האחרון פורסם כי חברת Windsurf, מתחרה אמריקאית, נמצאת בשיחות לגיוס לפי שווי של 3 מיליארד דולר, כשגם חברות נוספות כמו Lovable ו־Base44 הישראלית זוכות להתעניינות מוגברת.

קיראו עוד ב"BizTech"

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

צילום: דאלי

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה

ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון

אדיר בן עמי | 22/12/2025 23:55

נושאים בכתבה בינה מלאכותית הייטק תכנות

ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם

בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.

נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.

הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.

חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית.

ממספרים לערך

ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.

להמשך הכתבה לחץ כאן

יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטי

סטארטאפ להכיר

אין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם

שיחה עם יואב שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של Apptor.ai

הדס ברטל | 25/12/2025 05:40

נושאים בכתבה סטארט-אפ AI בינה מלאכותית אי קומרס

ספר בקצרה על עצמך:

אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.

ספר על החברה ומניין בא הרעיון?

אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.

אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.

מתי הוקמה וכמה עובדים?

קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.

מי המשקיעים?

זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד

להמשך הכתבה לחץ כאן