ה-Vibe Coding חוגג - קרסר מגייסת לפי שווי של 9 מיליארד דולר
חברת Anysphere שפיתחה את האפליקציה הפופולארית קרסר סגרה סבב גיוס של 900 מליון דולר לפי שווי של 9 מיליארד דולר, בין השאר מקרן הון הסיכון Thrive Capital שעמדו מאחורי הגיוס של OpenAI באוקטובר 2024
חברת Anysphere, המפתחת את אפליקציית התכנות Cursor, ממשיכה לרכב על גל ההייפ של הבינה המלאכותית וסוגרת סבב גיוס נוסף שממקם אותה כאחת מחברות התוכנה הצומחות ביותר בשוק. החברה גייסה 105 מיליון דולר נוספים מאותם המשקיעים שהובילו את הסבב
הקודם, אך הפעם לפי שווי של לא פחות מ־9 מיליארד דולר, למעלה מפי שלושה מהשווי שבו גייסה בסיבוב הקודם, אז הוערכה ב־2.5 מיליארד דולר בלבד.
ברשימת המשקיעים אפשר למצוא את קרן ההון סיכון אנדרסן הורוביץ (a16z), מהקרנות
המובילות בעמק הסיליקון, שהשקיעה לאורך השנים בחברות כמו סקייפ, טוויטר, גיטהאב, איירביאנבי וקלאבהאוס. גם קרן Founders Fund של פיטר תיל וגופים מוסדיים נוספים נטלו חלק בגיוס, אשר מעיד על האמון שהשוק רוחש לחזון של Anysphere, ועל התיאבון של המשקיעים לחברות בינה
מלאכותית שצומחות בקצב חסר תקדים.
מהפכה עם אופי: הכירו את Cursor ותחום ה־Vibe Coding
Anysphere הוקמה בשנת 2022 על ידי ארבעה מייסדים צעירים בשנות ה־20 לחייהם, בזמן שלמדו מתמטיקה ומדעי המחשב ב־MIT. המוצר
המרכזי שלהם, Cursor, הוא כלי חדשני לכתיבת קוד שמבוסס על מודלים של בינה מלאכותית ופותח את הדלת לתחום חדש ומסקרן בשם Vibe Coding, או בתרגום חופשי, "תכנות אווירה". המונח מתאר ממשק שבו משתמשים כותבים קוד או בונים תוכנות באמצעות שיח טבעי עם ממשק צ'אט,תוך חוויה
אינטראקטיבית שלא מחייבת רקע בתכנות. החזון של החברה פשוט: גם מי שלא יודע שורת קוד יוכל לבנות אפליקציות מתקדמות, אפילו תוך כדי שהוא יושב על החוף ומאזין למוזיקה.
ההבדל בין Cursor לבין עוזרי קוד כמו Copilot של
גיטהאב, טמון ברמה גבוהה יותר של אינטגרציה וחוויה שוטפת, שבה המשתמש כמעט לא כותב קוד בעצמו, אלא מדבר או כותב בקצרה את כוונתו, והמערכת מייצרת את הקוד, בודקת אותו, ומציעה תיקונים בזמן אמת.
- טילי נורווד: האם הוליווד מוכנה לכוכבת ה-AI הראשונה שלה
- סנופלייק נופלת ב-11% - מה היה בדוחות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קצב הכנסות מסחרר - אבל האם השווי מוצדק?
מאז סבב הגיוס הקודם, ההכנסות השנתיות של Anysphere זינקו לקצב של כ־200 מיליון דולר, נכון לאפריל האחרון. מדובר בקצב גידול יוצא דופן שממקם אותה בין חברות התוכנה הצומחות ביותר כיום, אך עם זאת, לא כל המשקיעים משוכנעים שהשווי החדש מציאותי.
השוק כולו נמצא תחת גל אדיר של הערכות שווי מנופחות בתחום הבינה המלאכותית, מה שמגביר את החששות מבועה. למשל, OpenAI הוערכה במרץ בשווי אסטרונומי של 260 מיליארד דולר, לאחר התחייבות של סופטבנק להוביל סבב השקעה של
40 מיליארד דולר. גם חברות כמו SSI של איליה סוצקובר, שזינקה מ־5 מיליארד דולר ל־30 מיליארד בתוך חצי שנה בלבד, או Thinking Machines Lab של מירה מוראטי (מוערכת ב־9 מיליארד דולר באפריל, לפי בלומברג), מדגימות את האקלים הנוכחי שבו כסף זורם לחברות עם חלום גדול, הרבה
לפני שמתקבלת תמונה פיננסית יציבה.
התחום ש-Anysphere מובילה בו, Vibe Coding, צובר עניין גם מצד מתחרות חדשות. בפברואר האחרון פורסם כי חברת Windsurf, מתחרה אמריקאית, נמצאת בשיחות לגיוס לפי שווי של 3 מיליארד דולר,
כשגם חברות נוספות כמו Lovable ו־Base44 הישראלית זוכות להתעניינות מוגברת.
דפדפן AI של פרפלקסיטי, COMET. קרדיט: רשתות חברתיותדפדפני ה-AI מצעידים אותנו לעבר אינטרנט שלא מיועד לבני אדם
הדפדפנים החדשים מבוססי בינה מלאכותית מבטיחים לבצע פעולות במקום המשתמש ולסכם עבורו את הרשת, אבל בפועל הם עדיין איטיים, שוגים במשימות פשוטות ומאלצים את בוני האתרים לחשוב מחדש למי הם באמת מפתחים: לבני אדם או לרובוטים
המירוץ על "הדפדפן הבא" כבר בעיצומו. חברות כמו OpenAI, פרפלקסיטי ואחרות מבטיחות לנו עולם חדש שייפתח בפנינו, כשבמקום גלישה וחיפוש, נוכל לקרוא מידע מסוכם ועדכני, אפילו מבלי ללחוץ על כפתור. דפדפני ה-AI מדברים על שיחה טבעית עם עוזר חכם, כך שבמקום לפתוח לשונית, להקליד בגוגל ולעבור על דפים, נוכל לכתוב הוראה חופשית וקלילה והדפדפן כבר יבצע עבורנו את כל העבודה. זה נשמע מעולה, אבל כל מי שהתנסה באחד משלל האפשרויות הקיימות יודע שהמוצרים עדיין בוסריים והם עדיין מתקשים במשימות בסיסיות.
עם זאת, למרות שכרגע הם אינם
תורמים לנו, המשתמשים האנושיים, ההשפעה שלהם מתחילה להתבטא ברחבי הרשת, ואתרים חדשים צריכים לקבל החלטות אסטרטגיות, ובראשם, האם האתר מיועד לגלישה או אנושית או שעדיף שיהיה מותאם לסוכני AI אוטונומיים.
דפדפני AI כמו אטלס של OpenAI או קומט (Comet) של
פרפלקסיטי בנויים אחרת מדפדפנים קלאסיים כמו כרום, ספארי או פיירפוקס. במקום תיבת חיפוש שמובילה לרשימת תוצאות, נקודת הפתיחה היא צ'אט עם עוזר חכם: המשתמש כותב "סכם את כל הטאבים הפתוחים", "מצא לי את התנאים בחשבון האשראי הזה" או "הכן רשימת משימות מכל המיילים שלא
קראתי", והדפדפן מנסה לבצע.
מאחורי הקלעים פועלים "סוכנים" (agents) שמבצעים פעולות ברשת בדומה למשתמש אנושי: גוללים, לוחצים על כפתורים, ממלאים טפסים ומעתיקים טקסטים בין לשוניות. הרעיון הוא לחסוך את הזפזופ הידני ולהפוך את הדפדפן לכלי עבודה שמבצע תהליכים מורכבים מקצה לקצה, למשל, להכין דו"ח חודשי, להשוות מחירי תוכנות SaaS או לבצע משימות בירוקרטיות, כמו מילוי טפסים ועוד.
- ה-AI והסייבר עוד רחוקים ממיצוי: על כנס NEXT 2026
- כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם השחקנים הוותיקים כמו גוגל, מיקרוסופט ומוזילה מוסיפים שכבות AI לתוך הדפדפנים הקיימים, מסיכומי עמודים ועד עוזרים בצד המסך,
אבל משמרים את מודל הגלישה המסורתי שבו החיפוש הוא עדיין נקודת הכניסה המרכזית. לפי מחקרים פנימיים בתעשייה, רוב המשתמשים עדיין מרגישים בנוח יותר שה-AI משמש כתוספת לחיפוש, ולא כתחליף מלא.
