בינה מלאכותית
צילום: טוויטר

ה-Vibe Coding חוגג - קרסר מגייסת לפי שווי של 9 מיליארד דולר

חברת Anysphere שפיתחה את האפליקציה הפופולארית קרסר סגרה סבב גיוס של 900 מליון דולר לפי שווי של 9 מיליארד דולר, בין השאר מקרן הון הסיכון Thrive Capital שעמדו מאחורי הגיוס של OpenAI באוקטובר 2024


רן קידר |

חברת Anysphere, המפתחת את אפליקציית התכנות Cursor, ממשיכה לרכב על גל ההייפ של הבינה המלאכותית וסוגרת סבב גיוס נוסף שממקם אותה כאחת מחברות התוכנה הצומחות ביותר בשוק. החברה גייסה 105 מיליון דולר נוספים מאותם המשקיעים שהובילו את הסבב הקודם, אך הפעם לפי שווי של לא פחות מ־9 מיליארד דולר, למעלה מפי שלושה מהשווי שבו גייסה בסיבוב הקודם, אז הוערכה ב־2.5 מיליארד דולר בלבד.


ברשימת המשקיעים אפשר למצוא את קרן ההון סיכון אנדרסן הורוביץ (a16z), מהקרנות המובילות בעמק הסיליקון, שהשקיעה לאורך השנים בחברות כמו סקייפ, טוויטר, גיטהאב, איירביאנבי וקלאבהאוס. גם קרן Founders Fund של פיטר תיל וגופים מוסדיים נוספים נטלו חלק בגיוס, אשר מעיד על האמון שהשוק רוחש לחזון של Anysphere, ועל התיאבון של המשקיעים לחברות בינה מלאכותית שצומחות בקצב חסר תקדים.


מהפכה עם אופי: הכירו את Cursor ותחום ה־Vibe Coding

Anysphere הוקמה בשנת 2022 על ידי ארבעה מייסדים צעירים בשנות ה־20 לחייהם, בזמן שלמדו מתמטיקה ומדעי המחשב ב־MIT. המוצר המרכזי שלהם, Cursor, הוא כלי חדשני לכתיבת קוד שמבוסס על מודלים של בינה מלאכותית ופותח את הדלת לתחום חדש ומסקרן בשם Vibe Coding, או בתרגום חופשי, "תכנות אווירה". המונח מתאר ממשק שבו משתמשים כותבים קוד או בונים תוכנות באמצעות שיח טבעי עם ממשק צ'אט,תוך חוויה אינטראקטיבית שלא מחייבת רקע בתכנות. החזון של החברה פשוט: גם מי שלא יודע שורת קוד יוכל לבנות אפליקציות מתקדמות, אפילו תוך כדי שהוא יושב על החוף ומאזין למוזיקה.


ההבדל בין Cursor לבין עוזרי קוד כמו Copilot של גיטהאב, טמון ברמה גבוהה יותר של אינטגרציה וחוויה שוטפת, שבה המשתמש כמעט לא כותב קוד בעצמו, אלא מדבר או כותב בקצרה את כוונתו, והמערכת מייצרת את הקוד, בודקת אותו, ומציעה תיקונים בזמן אמת.


קצב הכנסות מסחרר - אבל האם השווי מוצדק?

מאז סבב הגיוס הקודם, ההכנסות השנתיות של Anysphere זינקו לקצב של כ־200 מיליון דולר, נכון לאפריל האחרון. מדובר בקצב גידול יוצא דופן שממקם אותה בין חברות התוכנה הצומחות ביותר כיום, אך עם זאת, לא כל המשקיעים משוכנעים שהשווי החדש מציאותי.


השוק כולו נמצא תחת גל אדיר של הערכות שווי מנופחות בתחום הבינה המלאכותית, מה שמגביר את החששות מבועה. למשל, OpenAI הוערכה במרץ בשווי אסטרונומי של 260 מיליארד דולר, לאחר התחייבות של סופטבנק להוביל סבב השקעה של 40 מיליארד דולר. גם חברות כמו SSI של איליה סוצקובר, שזינקה מ־5 מיליארד דולר ל־30 מיליארד בתוך חצי שנה בלבד, או Thinking Machines Lab של מירה מוראטי (מוערכת ב־9 מיליארד דולר באפריל, לפי בלומברג), מדגימות את האקלים הנוכחי שבו כסף זורם לחברות עם חלום גדול, הרבה לפני שמתקבלת תמונה פיננסית יציבה.


התחום ש-Anysphere מובילה בו, Vibe Coding, צובר עניין גם מצד מתחרות חדשות. בפברואר האחרון פורסם כי חברת Windsurf, מתחרה אמריקאית, נמצאת בשיחות לגיוס לפי שווי של 3 מיליארד דולר, כשגם חברות נוספות כמו Lovable ו־Base44 הישראלית זוכות להתעניינות מוגברת. 

קיראו עוד ב"BizTech"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בינה מלאכותית ארצות הבריתבינה מלאכותית ארצות הברית

קוקטיילים על יאכטות וחרדה בחדרים הסגורים: מה באמת חושבים המומחים שבונים את ה-AI?

כנס ה-AI הגדול של 2025 נערך השנה בסן דייגו בגרסה נוצצת ויוקרתית, אבל השמפניה שנשפכה כמו מים לא טשטשה את החרדות וחוסר הוודאות - החשש מריגול בתוך המעבדות הפך לממשי, והשאלה האם הבועה הכלכלית עומדת להתפוצץ מטרידה את כולם
ענת גלעד |
נושאים בכתבה מהפכת ה-AI
בעוד חברות הענק שופכות מיליארדים וחוקרים חוגגים על נושאות מטוסים בסן דייגו, בשיחות הסגורות נחשפת תמונה זוהרת פחות: המרוץ לבינה שתעקוף את האדם מפחיד גם את יוצריה, החשש מריגול בתוך המעבדות הפך לממשי, והשאלה האם אנחנו בדרך למהפכה היסטורית או בתוך בועה כלכלית שעומדת להתפוצץ - נותרת פתוחה מתמיד.
מה שהיה פעם כנס אקדמי צנוע לחוקרים בלבד, הפך בדצמבר 2025 למפגן כוח ראוותני של עושר והשפעה. עם יותר מ-24 אלף משתתפים, כנס ה-Ai בסן דייגו הפך למוקד שבו נחרץ גורל הטכנולוגיה. אך בזמן שהחוקרים הצעירים נהנו מקוקטיילים יוקרתיים על גגות בתי מלון, הנושאים שעלו בשיחות הפרטיות היו רחוקים מלהיות אופטימיים. הם דיברו על שעות עבודה בלתי אפשריות, על המאבק על כל חוקר מוכשר ועל התחושה שהענף כולו נמצא בנקודת רתיחה מסוכנת.

המרוץ לסופר-בינה

בלב הדיונים עומד המרדף אחר "סופר-אינטליגנציה" - מערכת בינה מלאכותית שתעלה ביכולותיה על המוח האנושי. המומחים כבר לא דנים בשאלה אם זה יקרה, אלא מי יגיע לשם קודם. המשמעות היא מערכת שמסוגלת ללמד את עצמה, לתקן את הקוד של עצמה ולפתור בעיות מורכבות ללא התערבות אנושית. לצד ההתלהבות, קיימת דאגה עמוקה בקרב החוקרים: האם המודלים הנוכחיים באמת "חושבים" או שאנחנו מתקרבים לתקרת זכוכית טכנולוגית שתנפץ את הציפיות הגבוהות?
למרות ההשקעות העצומות, רבים מהמומחים מוטרדים בנוגע ליציבות של התעשייה. ענקיות הטכנולוגיה השקיעו בשנה החולפת מעל 100 מיליארד דולר בתשתיות, אך רוב הסטארט-אפים בתחום עדיין לא מראים רווחיות. המומחים מצביעים על "כלכלה מעגלית" בעייתית: חברות הענק משקיעות בסטארט-אפים, שבתורם משתמשים בכסף הזה כדי לקנות מאותן חברות שבבים ושירותי ענן. החשש הוא שברגע שהמשקיעים ידרשו לראות רווחים ממשיים בשטח, השוק כולו עלול לספוג טלטלה קשה.

"קוד אדום" וחשש מריגול זר

השיח בכנס השנה השתנה מתיאוריות מדעיות לשאלות של ביטחון לאומי. מומחים בכירים הודו בשיחות סגורות כי הסבירות שמרגלים זרים חדרו למעבדות ה-AI המובילות היא "גבוהה מאוד". הטכנולוגיה הזו נתפסת כיום כנכס אסטרטגי קריטי, מה שהופך את החוקרים למטרות עבור גורמי מודיעין מהעולם. במקביל, חברות שהובילו את השוק עד לא מזמן הכריזו על "קוד אדום" פנימי, בעקבות היכולת של מתחרים חדשים לצמצם פערים במהירות מפתיעה.

השפעת הכסף הגדול ניכרת גם בשינוי פני כוח האדם. חוקרים באוניברסיטאות מתלוננים שהעולם העסקי "בלע" את האקדמיה. חברות מסחר בוול סטריט הפכו לנותנות חסות מרכזיות בכנסים, במטרה לצוד מוחות שיעניקו להן יתרון בשוק ההון. חוקרים צעירים ומבריקים עומדים בפני פיתויים של חבילות שכר דמיוניות, מה שמעלה את השאלה: האם בעתיד יישאר מחקר מדעי שאינו מונע רק משיקולי רווח מהירים?

אופטימיות בצל סימני שאלה

סוף שנת 2025 מוצא את עולם ה-AI בשיא כוחו, אך גם ברגע של פיכחון. המומחים שבונים את העתיד מבינים שהם כבר לא רק מדענים, אלא שחקנים במגרש של כסף גדול, פוליטיקה עולמית ושאלות אתיות כבדות משקל. האם המפגש הנוצץ בסן דייגו היה חגיגת ניצחון או רגע לפני שהבועה מתפוצצת? התשובה תלויה ביכולת של האנושות להישאר צעד אחד לפני המכונה שהיא עצמה יצרה.

בינה מלאכותית ארצות הבריתבינה מלאכותית ארצות הברית

קוקטיילים על יאכטות וחרדה בחדרים הסגורים: מה באמת חושבים המומחים שבונים את ה-AI?

כנס ה-AI הגדול של 2025 נערך השנה בסן דייגו בגרסה נוצצת ויוקרתית, אבל השמפניה שנשפכה כמו מים לא טשטשה את החרדות וחוסר הוודאות - החשש מריגול בתוך המעבדות הפך לממשי, והשאלה האם הבועה הכלכלית עומדת להתפוצץ מטרידה את כולם
ענת גלעד |
נושאים בכתבה מהפכת ה-AI
בעוד חברות הענק שופכות מיליארדים וחוקרים חוגגים על נושאות מטוסים בסן דייגו, בשיחות הסגורות נחשפת תמונה זוהרת פחות: המרוץ לבינה שתעקוף את האדם מפחיד גם את יוצריה, החשש מריגול בתוך המעבדות הפך לממשי, והשאלה האם אנחנו בדרך למהפכה היסטורית או בתוך בועה כלכלית שעומדת להתפוצץ - נותרת פתוחה מתמיד.
מה שהיה פעם כנס אקדמי צנוע לחוקרים בלבד, הפך בדצמבר 2025 למפגן כוח ראוותני של עושר והשפעה. עם יותר מ-24 אלף משתתפים, כנס ה-Ai בסן דייגו הפך למוקד שבו נחרץ גורל הטכנולוגיה. אך בזמן שהחוקרים הצעירים נהנו מקוקטיילים יוקרתיים על גגות בתי מלון, הנושאים שעלו בשיחות הפרטיות היו רחוקים מלהיות אופטימיים. הם דיברו על שעות עבודה בלתי אפשריות, על המאבק על כל חוקר מוכשר ועל התחושה שהענף כולו נמצא בנקודת רתיחה מסוכנת.

המרוץ לסופר-בינה

בלב הדיונים עומד המרדף אחר "סופר-אינטליגנציה" - מערכת בינה מלאכותית שתעלה ביכולותיה על המוח האנושי. המומחים כבר לא דנים בשאלה אם זה יקרה, אלא מי יגיע לשם קודם. המשמעות היא מערכת שמסוגלת ללמד את עצמה, לתקן את הקוד של עצמה ולפתור בעיות מורכבות ללא התערבות אנושית. לצד ההתלהבות, קיימת דאגה עמוקה בקרב החוקרים: האם המודלים הנוכחיים באמת "חושבים" או שאנחנו מתקרבים לתקרת זכוכית טכנולוגית שתנפץ את הציפיות הגבוהות?
למרות ההשקעות העצומות, רבים מהמומחים מוטרדים בנוגע ליציבות של התעשייה. ענקיות הטכנולוגיה השקיעו בשנה החולפת מעל 100 מיליארד דולר בתשתיות, אך רוב הסטארט-אפים בתחום עדיין לא מראים רווחיות. המומחים מצביעים על "כלכלה מעגלית" בעייתית: חברות הענק משקיעות בסטארט-אפים, שבתורם משתמשים בכסף הזה כדי לקנות מאותן חברות שבבים ושירותי ענן. החשש הוא שברגע שהמשקיעים ידרשו לראות רווחים ממשיים בשטח, השוק כולו עלול לספוג טלטלה קשה.

"קוד אדום" וחשש מריגול זר

השיח בכנס השנה השתנה מתיאוריות מדעיות לשאלות של ביטחון לאומי. מומחים בכירים הודו בשיחות סגורות כי הסבירות שמרגלים זרים חדרו למעבדות ה-AI המובילות היא "גבוהה מאוד". הטכנולוגיה הזו נתפסת כיום כנכס אסטרטגי קריטי, מה שהופך את החוקרים למטרות עבור גורמי מודיעין מהעולם. במקביל, חברות שהובילו את השוק עד לא מזמן הכריזו על "קוד אדום" פנימי, בעקבות היכולת של מתחרים חדשים לצמצם פערים במהירות מפתיעה.

השפעת הכסף הגדול ניכרת גם בשינוי פני כוח האדם. חוקרים באוניברסיטאות מתלוננים שהעולם העסקי "בלע" את האקדמיה. חברות מסחר בוול סטריט הפכו לנותנות חסות מרכזיות בכנסים, במטרה לצוד מוחות שיעניקו להן יתרון בשוק ההון. חוקרים צעירים ומבריקים עומדים בפני פיתויים של חבילות שכר דמיוניות, מה שמעלה את השאלה: האם בעתיד יישאר מחקר מדעי שאינו מונע רק משיקולי רווח מהירים?

אופטימיות בצל סימני שאלה

סוף שנת 2025 מוצא את עולם ה-AI בשיא כוחו, אך גם ברגע של פיכחון. המומחים שבונים את העתיד מבינים שהם כבר לא רק מדענים, אלא שחקנים במגרש של כסף גדול, פוליטיקה עולמית ושאלות אתיות כבדות משקל. האם המפגש הנוצץ בסן דייגו היה חגיגת ניצחון או רגע לפני שהבועה מתפוצצת? התשובה תלויה ביכולת של האנושות להישאר צעד אחד לפני המכונה שהיא עצמה יצרה.