ה-Vibe Coding חוגג - קרסר מגייסת לפי שווי של 9 מיליארד דולר
חברת Anysphere שפיתחה את האפליקציה הפופולארית קרסר סגרה סבב גיוס של 900 מליון דולר לפי שווי של 9 מיליארד דולר, בין השאר מקרן הון הסיכון Thrive Capital שעמדו מאחורי הגיוס של OpenAI באוקטובר 2024
חברת Anysphere, המפתחת את אפליקציית התכנות Cursor, ממשיכה לרכב על גל ההייפ של הבינה המלאכותית וסוגרת סבב גיוס נוסף שממקם אותה כאחת מחברות התוכנה הצומחות ביותר בשוק. החברה גייסה 105 מיליון דולר נוספים מאותם המשקיעים שהובילו את הסבב
הקודם, אך הפעם לפי שווי של לא פחות מ־9 מיליארד דולר, למעלה מפי שלושה מהשווי שבו גייסה בסיבוב הקודם, אז הוערכה ב־2.5 מיליארד דולר בלבד.
ברשימת המשקיעים אפשר למצוא את קרן ההון סיכון אנדרסן הורוביץ (a16z), מהקרנות
המובילות בעמק הסיליקון, שהשקיעה לאורך השנים בחברות כמו סקייפ, טוויטר, גיטהאב, איירביאנבי וקלאבהאוס. גם קרן Founders Fund של פיטר תיל וגופים מוסדיים נוספים נטלו חלק בגיוס, אשר מעיד על האמון שהשוק רוחש לחזון של Anysphere, ועל התיאבון של המשקיעים לחברות בינה
מלאכותית שצומחות בקצב חסר תקדים.
מהפכה עם אופי: הכירו את Cursor ותחום ה־Vibe Coding
Anysphere הוקמה בשנת 2022 על ידי ארבעה מייסדים צעירים בשנות ה־20 לחייהם, בזמן שלמדו מתמטיקה ומדעי המחשב ב־MIT. המוצר
המרכזי שלהם, Cursor, הוא כלי חדשני לכתיבת קוד שמבוסס על מודלים של בינה מלאכותית ופותח את הדלת לתחום חדש ומסקרן בשם Vibe Coding, או בתרגום חופשי, "תכנות אווירה". המונח מתאר ממשק שבו משתמשים כותבים קוד או בונים תוכנות באמצעות שיח טבעי עם ממשק צ'אט,תוך חוויה
אינטראקטיבית שלא מחייבת רקע בתכנות. החזון של החברה פשוט: גם מי שלא יודע שורת קוד יוכל לבנות אפליקציות מתקדמות, אפילו תוך כדי שהוא יושב על החוף ומאזין למוזיקה.
ההבדל בין Cursor לבין עוזרי קוד כמו Copilot של
גיטהאב, טמון ברמה גבוהה יותר של אינטגרציה וחוויה שוטפת, שבה המשתמש כמעט לא כותב קוד בעצמו, אלא מדבר או כותב בקצרה את כוונתו, והמערכת מייצרת את הקוד, בודקת אותו, ומציעה תיקונים בזמן אמת.
- רשימת החיסול: 4 מקצועות שבדרך להיעלם והשינוי הדרמטי בשוק העבודה
- מנ"כל ג'ין טכנולוגיות: "צבר ההזמנות שלנו כבר מגיע למספרים שמגרדים מלמטה את ה-10 מיליון דולר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קצב הכנסות מסחרר - אבל האם השווי מוצדק?
מאז סבב הגיוס הקודם, ההכנסות השנתיות של Anysphere זינקו לקצב של כ־200 מיליון דולר, נכון לאפריל האחרון. מדובר בקצב גידול יוצא דופן שממקם אותה בין חברות התוכנה הצומחות ביותר כיום, אך עם זאת, לא כל המשקיעים משוכנעים שהשווי החדש מציאותי.
השוק כולו נמצא תחת גל אדיר של הערכות שווי מנופחות בתחום הבינה המלאכותית, מה שמגביר את החששות מבועה. למשל, OpenAI הוערכה במרץ בשווי אסטרונומי של 260 מיליארד דולר, לאחר התחייבות של סופטבנק להוביל סבב השקעה של
40 מיליארד דולר. גם חברות כמו SSI של איליה סוצקובר, שזינקה מ־5 מיליארד דולר ל־30 מיליארד בתוך חצי שנה בלבד, או Thinking Machines Lab של מירה מוראטי (מוערכת ב־9 מיליארד דולר באפריל, לפי בלומברג), מדגימות את האקלים הנוכחי שבו כסף זורם לחברות עם חלום גדול, הרבה
לפני שמתקבלת תמונה פיננסית יציבה.
התחום ש-Anysphere מובילה בו, Vibe Coding, צובר עניין גם מצד מתחרות חדשות. בפברואר האחרון פורסם כי חברת Windsurf, מתחרה אמריקאית, נמצאת בשיחות לגיוס לפי שווי של 3 מיליארד דולר,
כשגם חברות נוספות כמו Lovable ו־Base44 הישראלית זוכות להתעניינות מוגברת.
כשהענן עולה לחלל: המרוץ החדש של מאסק ובזוס שעשוי לשנות את עולם הבינה המלאכותית
החלל תמיד היה זירת תחרות בין מעצמות ואנשי חזון, אבל המרוץ הנוכחי שונה מכל מה שראינו. אילון מאסק וג'ף בזוס, שני המיליארדרים שכבר שינו את תעשיית החלל, מתמקדים כעת ביעד חדש: להעביר את מרכזי הנתונים העצומים אל מעל לעננים. מדובר בפרויקט שנשמע כמו מדע בדיוני, אבל הוא כבר בשלבי פיתוח, ועשוי לשנות את הדרך שבה אנחנו חושבים על מחשוב, אנרגיה ובינה מלאכותית
בלו אוריג'ין, חברת החלל שבשליטת ג'ף בזוס, פועלת בשנה האחרונה לפיתוח טכנולוגיות שיאפשרו הקמת מרכזי נתונים במסלול סביב כדור הארץ, המיועדים בראש ובראשונה לאימון מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית. במקביל, ספייס אקס של אילון מאסק בוחנת שימוש בלווייני סטארלינק
מהדור הבא כתשתית מבוזרת של כוח מחשוב, שתפעל כמעין רשת של מרכזי נתונים בחלל. השאלה היא לא רק מי יגיע ראשון, אלא האם הרעיון הזה בכלל בר ביצוע, ומה המחיר – הן הטכנולוגי והן האנושי.
למה בכלל לשלוח מחשבים לחלל?
הרעיון נשמע מופרך במבט ראשון. למה לקחת משהו שעובד היטב על הקרקע ולשלוח אותו למקום שהגישה אליו כרוכה במיליוני דולרים? התשובה טמונה בבעיה אחת גדולה: אנרגיה. מרכזי נתונים מודרניים, במיוחד אלה שמריצים מודלים של בינה מלאכותית, בולעים כמויות מטורפות של חשמל. אימון מודל AI מתקדם אחד יכול לדרוש חשמל שמספיק לכמה עיירות שלמות למשך חודשים. המחשבים האלה גם מפיקים חום רב, שדורש מערכות קירור ענקיות שצורכות עוד אנרגיה.
בחלל, המשוואה משתנה לחלוטין. השמש זורחת כמעט ללא הפסקה, והאנרגיה הסולארית זמינה בשפע. אין צורך במערכות קירור כי החום מתפזר אל החלל הקר. בנוסף, אין צורך בתשתיות ענק של חוות שרתים קרקעיות שצורכות קרקע ומשאבים. זה נשמע מושלם, אבל על מנת להגשים את החזון הזה נדרשים פתרונות לאתגרים הנדסיים מורכבים במיוחד.
כדי להגיע להיקף מחשוב המקביל למרכז נתונים גדול על הקרקע, בהספק של סדר גודל של גיגה־וואט, יידרש מערך של אלפי לוויינים במסלול, כאשר כל אחד מהם מצויד ביכולת חישוב של עשרות עד מאות קילוואט. מעבר לאתגרי השיגור עצמם, מדובר במערכת מורכבת שמציבה דרישות חריגות בתחומי התכנון, התחזוקה והבטיחות. כל לוויין נדרש לפעול בסביבה עתירת קרינה, להתמודד עם תנאי טמפרטורה קיצוניים ועם חלקיקי אבק חלל, ובמקביל לשמור על קישור תקשורת מהיר, רציף ואמין עם הקרקע ועם לוויינים אחרים במערך, כדי לאפשר העברת נתונים בקצבים גבוהים.בין חלום למציאות
בלו אוריג'ין מתמקדת בפיתוח לוויינים מתקדמים שמשלבים מעבדים חזקים, מערכות אנרגיה סולארית ענקיות ומערכות תקשורת לייזר שיכולות להעביר נתונים במהירויות שמתקרבות לזו שיש במרכזי נתונים קרקעיים. החברה גם חוקרת כיצד לשדרג לוויינים שכבר נמצאים במסלול – אולי באמצעות רובוטים או חלליות שירות אוטונומיות. ספייס אקס, מצידה, מנסה למנף את רשת הסטארלינק הקיימת. הרעיון הוא לשדרג את הלוויינים הקיימים או להוסיף דור חדש שמותאם לחישוב AI, ולהשתמש ברשת הענקית כבר קיימת כדי ליצור תשתית מבוזרת של מחשוב.
- כמעט שני ג’יגה־ואט של חישוב: xAI מרחיבה את מתחם מרכזי הנתונים בממפיס
- מנסה לרכך את המכה? טסלה פרסמה את תחזיות האנליסטים למסירות רכבים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, הטכנולוגיה היא רק חלק מהפאזל. אחת השאלות הגדולות היא איך מבצעים תחזוקה בחלל. על הקרקע, אם שרת מתקלקל, טכנאי פשוט מגיע ומחליף אותו. בחלל, הדבר הזה הרבה יותר מסובך. צריך לתכנן מראש מערכות גיבוי, יכולת לתקן מרחוק, או אפילו לשלוח משימות תיקון רובוטיות. כל תקלה יכולה להפוך לוויין בשווי מיליוני דולרים לגוש מתכת חסר תועלת. השאלה האחרת היא תקשורת. כדי שמרכז נתונים בחלל יהיה שימושי, הוא צריך להיות מחובר למשתמשים על הקרקע בקו מהיר וללא תקלות. זה דורש תשתית קרקעית ענקית של תחנות קרקע, מערכות אנטנות ופרוטוקולי תקשורת מתקדמים. כל עיכוב של מילישנייה יכול להיות קריטי כשמדובר באימון מודלי AI בזמן אמת או בעיבוד נתונים רגישים.
