רובוטים רצים חצי מרתון - הישג סיני; מה השלב הבא?
רובוטים הומנואידים השתתפו בחצי מרתון ראשון מסוגו בעולם בבייג'ינג, לצד 12,000 רצים אנושיים. המרוץ התקיים במחוז דאקסינג, והשתתפו בו עשרות רובוטים הומנואידים מלמעלה מ-20 חברות סיניות. על פי הכללים, הרובוטים נדרשו להיות דו-רגליים, ללא גלגלים, בגובה של 48 ס"מ עד 2 מטרים, ולסיים את המסלול בתוך 3 שעות ו-30 דקות. כל החלפת סוללה במהלך המרוץ גררה פסילה של 10 דקות, מה שהוסיף למורכבות הטכנית של האתגר.
רובוט בולט במרוץ היה Tiangong, שפותח על ידי המרכז הלאומי לחדשנות ברובוטיקה בבייג'ינג. Tiangong, בגובה 163 ס"מ, השלים את המסלול בזמן מרשים של שעה ו-57 דקות, והפך לסמל של היכולות המתקדמות בתחום. חברות נוספות, כמו Unitree, שהרובוטים שלהן ידועים ביכולות ריקוד וקפיצה, השתתפו אך התקשו לעמוד בקצב של רובוטים שתוכננו במיוחד לריצה ארוכה.
האתגרים הטכנולוגיים: סיבולת ואמינות
המרוץ הציב אתגרים טכנולוגיים משמעותיים עבור הרובוטים. "האתגר הגדול ביותר הוא האמינות והסיבולת של הרובוט," הסביר מפתח בכיר של Tiangong. ריצה של 21 ק"מ דורשת תנועה דו-רגלית יציבה, ניהול אנרגיה יעיל, ויכולת לעמוד בעומס מכני וחום במשך שעתיים רצופות.
עלות נגישה, אך לא רווחית
Tiangong נמכר במחיר של 6,000 דולר בלבד – עלות נמוכה במיוחד בתעשיית הרובוטיקה, שבה מחירים יכולים להגיע לעשרות ומאות אלפי דולרים. עם זאת, המפתחים ציינו כי המודל העסקי אינו רווחי כרגע, והם נמצאים בתהליך גיוס כספים כדי להמשיך ולפתח את הטכנולוגיה. מחיר נמוך זה עשוי להפוך את הרובוטים לנגישים יותר בעתיד, אך מעלה שאלות לגבי הקיימות הכלכלית של פרויקטים כאלה.
- DoorDash משיקה שותפות רובוטית: משלוחים אוטונומיים בארה"ב
- אנבידיה מקימה מעבדת AI ורובוטיקה בשיתוף עם אבו דאבי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השלכות לעתיד: רובוטיקה הומנואידית בעולם חדש
חצי המרתון בבייג'ינג מסמן צעד משמעותי בתחום הרובוטיקה ההומנואידית, ומדגיש את ההובלה של סין בתחום זה. כל החברות המשתתפות היו סיניות, מה שמעיד על הפער הטכנולוגי בינן לבין חברות מערביות בתחום הרובוטים הדו-רגליים. האירוע ממחיש את הפוטנציאל של רובוטים הומנואידים בתחומים מגוונים – מסיוע לקשישים, דרך עבודות שטח, ועד לפעילויות ספורטיביות.
הרובוטים האלו מעלים גם שאלות על ההשלכות החברתיות של התפתחויות כאלה. האם רובוטים הומנואידים יחליפו בני אדם בתחומים מסוימים? כיצד ניתן להבטיח שהטכנולוגיה תהיה נגישה לכולם, ולא רק למדינות עם משאבים כמו סין? כך או אחרת, בסין כבר נערכים לריצת מרתון של הרובוטים ובמקביל עשרות חברות מפתחות רובוטים עתידיים שיוכלו לעשות חלק משמעותי מהעבודות האנושיות השוטפות.
- 1.מה עם הרובוט לפידיוט החסרון העיקרי שלו העדר מוח וDNA של אוטיסט (ל"ת)אנונימי 21/04/2025 07:30הגב לתגובה זו
- אתה מתכוון ליציר המופלא שבתקופתו העם היה מאוחדהכלכלה מעולה והיה גם ביטחון אמיתי (ל"ת)עולב 21/04/2025 23:09הגב לתגובה זו
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקמנהלים רוצים בינה מלאכותית, העובדים עדיין מהססים
שימוש בבינה מלאכותית בעבודה מתרחב, אבל בעיקר אצל צעירים. הבכירים עדיין נגררים מאחור
השימוש בבינה מלאכותית (AI) בתוך ארגונים מתרחב, אך לא באופן אחיד. נתונים ממחקרים עדכניים, כגון סקר של PwC משנת 2025, מצביעים על כך שהשימוש ב-AI נפוץ יותר בקרב עובדים צעירים, כאשר 54% מכלל העובדים דיווחו על שימוש בכלי AI בעבודתם, אך הפער בין דורות בולט: 82% מדור ה-Z משתמשים ב-AI לעומת 52% מבייבי בומרס. המהפכה הזו עדיין לא הגיעה לכל הרמות בארגון, והיא מרוכזת בעיקר בקבוצות קטנות של עובדים זוטרים או צעירים. מנגד, העובדים הוותיקים והבכירים – שמכירים לעומק את תהליכי העבודה, יודעים לזהות הזדמנויות אסטרטגיות ולשאול שאלות מורכבות – הם אלה שמאמצים את הטכנולוגיה בקצב איטי יותר.
במילים אחרות, היכולת להבין את מגבלות ה-AI, לזהות טעויות פוטנציאליות ולמנף אותו למטלות מורכבות נמצאת לרוב אצל המנהלים והבכירים. עם זאת, בפועל, מי שמובילים את האימוץ הם מתמחים, מהנדסים בתחילת דרכם וחוקרי מו"פ, שמורגלים להכניס טכנולוגיה חדשה לשגרת העבודה מהרגע הראשון. סקר של KPMG משנת 2025 חושף כי שישה מתוך עשרה עובדים מדור ה-Z מאמינים ש-AI עלול להחליף את תפקידם בתוך שנתיים, אך הם עדיין מובילים באימוץ, בעוד שלושה מתוך עשרה עובדים מבוגרים יותר חולקים חשש דומה. זה מצביע על פרדוקס: הדור הצעיר, שחשוף יותר לטכנולוגיה, נוטה לנסות אותה ראשון, גם אם זה כרוך בסיכונים.
בחברות פארמה גדולות, למשל, ניתוחים עדכניים מראים מגמה דומה. דוח של McKinsey מנובמבר 2025 מציין כי בתעשיית התרופות, שבה שוק ה-AI צפוי לצמוח מ-4 מיליארד דולר ב-2025 ל-25.7 מיליארד דולר עד 2030, השימוש ב-AI מרוכז בקרב חוקרים צעירים ומתמחים. בחברה עם יותר מ-50 אלף עובדים, כמו פייזר או נוברטיס, נמצא כי קבוצת המתמחים השתמשה ב-AI בשיעור גבוה ביותר, בעיקר לניתוח נתונים ראשוניים וגילוי תרופות. אחריהם ניצבים מדענים ממחלקות מו"פ. ההסבר אינו קשור רק לתפקיד, אלא למידת הפתיחות: עובדים צעירים, שגדלו בעידן הדיגיטלי, רואים ב-AI כלי טבעי, בעוד הבכירים נוטים להמתין להוכחות מוצקות.
זווית נוספת היא ההבדל הגיאוגרפי. דוח של IWG מספטמבר 2025 מראה כי כמעט שני שלישים מהעובדים הצעירים עוזרים לקולגות מבוגרים יותר לאמץ AI, מה שיוצר דינמיקה של "הוראה הפוכה" במקומות עבודה. זה מחזק את התפיסה שהאימוץ אינו רק טכנולוגי, אלא תלוי בתרבות ארגונית ובדינמיקות בין-דוריות. בישראל, סקר הייטק: 37% מהמנוסים חוששים מ-AI, אבל הצעירים חוסכים זמן מדגיש כיצד הפער הזה משפיע על שוק העבודה המקומי, עם נתונים ספציפיים על שימוש יומיומי.
- סקר ההייטק: 37% מהעובדים המנוסים חוששים לעידם המקצועי בגלל ה-AI
- הגיוסים בהייטק חוזרים, אבל לא בתחום התוכנה; שיעור האבטלה 3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא מספיק לספק כלים - צריך לשנות תרבות ארגונית
חברות רבות מדווחות על שימוש ב-AI, אך בחלק ניכר מהמקרים מדובר בפיילוטים נקודתיים. סקר של EY מנובמבר 2025 חושף כי 64% מהעובדים חשים עלייה בעומס העבודה בשנה האחרונה, אך רק 5% ממקסימים את פוטנציאל ה-AI לשינוי עבודה. גם כאשר הכלים זמינים, העובדים לא מאמצים אותם בגלל הרגלים מושרשים, מגבלות תהליכיות או חוסר הכוונה.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקמנהלים רוצים בינה מלאכותית, העובדים עדיין מהססים
שימוש בבינה מלאכותית בעבודה מתרחב, אבל בעיקר אצל צעירים. הבכירים עדיין נגררים מאחור
השימוש בבינה מלאכותית (AI) בתוך ארגונים מתרחב, אך לא באופן אחיד. נתונים ממחקרים עדכניים, כגון סקר של PwC משנת 2025, מצביעים על כך שהשימוש ב-AI נפוץ יותר בקרב עובדים צעירים, כאשר 54% מכלל העובדים דיווחו על שימוש בכלי AI בעבודתם, אך הפער בין דורות בולט: 82% מדור ה-Z משתמשים ב-AI לעומת 52% מבייבי בומרס. המהפכה הזו עדיין לא הגיעה לכל הרמות בארגון, והיא מרוכזת בעיקר בקבוצות קטנות של עובדים זוטרים או צעירים. מנגד, העובדים הוותיקים והבכירים – שמכירים לעומק את תהליכי העבודה, יודעים לזהות הזדמנויות אסטרטגיות ולשאול שאלות מורכבות – הם אלה שמאמצים את הטכנולוגיה בקצב איטי יותר.
במילים אחרות, היכולת להבין את מגבלות ה-AI, לזהות טעויות פוטנציאליות ולמנף אותו למטלות מורכבות נמצאת לרוב אצל המנהלים והבכירים. עם זאת, בפועל, מי שמובילים את האימוץ הם מתמחים, מהנדסים בתחילת דרכם וחוקרי מו"פ, שמורגלים להכניס טכנולוגיה חדשה לשגרת העבודה מהרגע הראשון. סקר של KPMG משנת 2025 חושף כי שישה מתוך עשרה עובדים מדור ה-Z מאמינים ש-AI עלול להחליף את תפקידם בתוך שנתיים, אך הם עדיין מובילים באימוץ, בעוד שלושה מתוך עשרה עובדים מבוגרים יותר חולקים חשש דומה. זה מצביע על פרדוקס: הדור הצעיר, שחשוף יותר לטכנולוגיה, נוטה לנסות אותה ראשון, גם אם זה כרוך בסיכונים.
בחברות פארמה גדולות, למשל, ניתוחים עדכניים מראים מגמה דומה. דוח של McKinsey מנובמבר 2025 מציין כי בתעשיית התרופות, שבה שוק ה-AI צפוי לצמוח מ-4 מיליארד דולר ב-2025 ל-25.7 מיליארד דולר עד 2030, השימוש ב-AI מרוכז בקרב חוקרים צעירים ומתמחים. בחברה עם יותר מ-50 אלף עובדים, כמו פייזר או נוברטיס, נמצא כי קבוצת המתמחים השתמשה ב-AI בשיעור גבוה ביותר, בעיקר לניתוח נתונים ראשוניים וגילוי תרופות. אחריהם ניצבים מדענים ממחלקות מו"פ. ההסבר אינו קשור רק לתפקיד, אלא למידת הפתיחות: עובדים צעירים, שגדלו בעידן הדיגיטלי, רואים ב-AI כלי טבעי, בעוד הבכירים נוטים להמתין להוכחות מוצקות.
זווית נוספת היא ההבדל הגיאוגרפי. דוח של IWG מספטמבר 2025 מראה כי כמעט שני שלישים מהעובדים הצעירים עוזרים לקולגות מבוגרים יותר לאמץ AI, מה שיוצר דינמיקה של "הוראה הפוכה" במקומות עבודה. זה מחזק את התפיסה שהאימוץ אינו רק טכנולוגי, אלא תלוי בתרבות ארגונית ובדינמיקות בין-דוריות. בישראל, סקר הייטק: 37% מהמנוסים חוששים מ-AI, אבל הצעירים חוסכים זמן מדגיש כיצד הפער הזה משפיע על שוק העבודה המקומי, עם נתונים ספציפיים על שימוש יומיומי.
- סקר ההייטק: 37% מהעובדים המנוסים חוששים לעידם המקצועי בגלל ה-AI
- הגיוסים בהייטק חוזרים, אבל לא בתחום התוכנה; שיעור האבטלה 3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא מספיק לספק כלים - צריך לשנות תרבות ארגונית
חברות רבות מדווחות על שימוש ב-AI, אך בחלק ניכר מהמקרים מדובר בפיילוטים נקודתיים. סקר של EY מנובמבר 2025 חושף כי 64% מהעובדים חשים עלייה בעומס העבודה בשנה האחרונה, אך רק 5% ממקסימים את פוטנציאל ה-AI לשינוי עבודה. גם כאשר הכלים זמינים, העובדים לא מאמצים אותם בגלל הרגלים מושרשים, מגבלות תהליכיות או חוסר הכוונה.
