רובוט רץ חצי מרתון (X)
רובוט רץ חצי מרתון (X)

רובוטים רצים חצי מרתון - הישג סיני; מה השלב הבא?

אדיר בן עמי | (2)
נושאים בכתבה רובוט

רובוטים הומנואידים השתתפו בחצי מרתון ראשון מסוגו בעולם בבייג'ינג, לצד 12,000 רצים אנושיים. המרוץ התקיים במחוז דאקסינג, והשתתפו בו עשרות רובוטים הומנואידים מלמעלה מ-20 חברות סיניות. על פי הכללים, הרובוטים נדרשו להיות דו-רגליים, ללא גלגלים, בגובה של 48 ס"מ עד 2 מטרים, ולסיים את המסלול בתוך 3 שעות ו-30 דקות. כל החלפת סוללה במהלך המרוץ גררה פסילה של 10 דקות, מה שהוסיף למורכבות הטכנית של האתגר.

רובוט בולט במרוץ היה Tiangong, שפותח על ידי המרכז הלאומי לחדשנות ברובוטיקה בבייג'ינג. Tiangong, בגובה 163 ס"מ, השלים את המסלול בזמן מרשים של שעה ו-57 דקות, והפך לסמל של היכולות המתקדמות בתחום. חברות נוספות, כמו Unitree, שהרובוטים שלהן ידועים ביכולות ריקוד וקפיצה, השתתפו אך התקשו לעמוד בקצב של רובוטים שתוכננו במיוחד לריצה ארוכה.

האתגרים הטכנולוגיים: סיבולת ואמינות

המרוץ הציב אתגרים טכנולוגיים משמעותיים עבור הרובוטים. "האתגר הגדול ביותר הוא האמינות והסיבולת של הרובוט," הסביר מפתח בכיר של Tiangong. ריצה של 21 ק"מ דורשת תנועה דו-רגלית יציבה, ניהול אנרגיה יעיל, ויכולת לעמוד בעומס מכני וחום במשך שעתיים רצופות.

עלות נגישה, אך לא רווחית

Tiangong נמכר במחיר של 6,000 דולר בלבד – עלות נמוכה במיוחד בתעשיית הרובוטיקה, שבה מחירים יכולים להגיע לעשרות ומאות אלפי דולרים. עם זאת, המפתחים ציינו כי המודל העסקי אינו רווחי כרגע, והם נמצאים בתהליך גיוס כספים כדי להמשיך ולפתח את הטכנולוגיה. מחיר נמוך זה עשוי להפוך את הרובוטים לנגישים יותר בעתיד, אך מעלה שאלות לגבי הקיימות הכלכלית של פרויקטים כאלה.

השלכות לעתיד: רובוטיקה הומנואידית בעולם חדש

חצי המרתון בבייג'ינג מסמן צעד משמעותי בתחום הרובוטיקה ההומנואידית, ומדגיש את ההובלה של סין בתחום זה. כל החברות המשתתפות היו סיניות, מה שמעיד על הפער הטכנולוגי בינן לבין חברות מערביות בתחום הרובוטים הדו-רגליים. האירוע ממחיש את הפוטנציאל של רובוטים הומנואידים בתחומים מגוונים – מסיוע לקשישים, דרך עבודות שטח, ועד לפעילויות ספורטיביות.  

הרובוטים האלו מעלים גם שאלות על ההשלכות החברתיות של התפתחויות כאלה. האם רובוטים הומנואידים יחליפו בני אדם בתחומים מסוימים? כיצד ניתן להבטיח שהטכנולוגיה תהיה נגישה לכולם, ולא רק למדינות עם משאבים כמו סין? כך או אחרת, בסין כבר נערכים לריצת מרתון של הרובוטים ובמקביל עשרות חברות מפתחות רובוטים עתידיים שיוכלו לעשות חלק משמעותי מהעבודות האנושיות השוטפות. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מה עם הרובוט לפידיוט החסרון העיקרי שלו העדר מוח וDNA של אוטיסט (ל"ת)
    אנונימי 21/04/2025 07:30
    הגב לתגובה זו
  • אתה מתכוון ליציר המופלא שבתקופתו העם היה מאוחדהכלכלה מעולה והיה גם ביטחון אמיתי (ל"ת)
    עולב 21/04/2025 23:09
    הגב לתגובה זו
סם אלטמן. קרדיט: רשתות חברתיותסם אלטמן. קרדיט: רשתות חברתיות

"ל-OpenAI יש חור תזרימי של 207 מיליארד דולר"

ניתוח של HSBC מלמד שלמובילה בתחום ה-AI יש יותר שימושים ממקורות והיא תצטרך לגייס הון, חוב או להקטין את התשלומים שלה בדרכים יצירתיות (כמו הנפקת מניות)

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה OpenAI סם אלטמן HSBC

HSBC פרסם ניתוח כלכלי מקיף, המעריך כי OpenAI עומדת בפני פער מימון עצום של כ־207 מיליארד דולר עד שנת 2030. הפער נובע בעיקר מהוצאות אדירות על תשתיות ענן, חוות שרתים, רכישת קיבולות עיבוד גדולות וחוזי שכירות ארוכי טווח. הניתוח, שפורסם על ידי צוות אנליסטים של הבנק בהובלת ניקולס קוט־קוליסון, מבוסס על חוזים קיימים של OpenAI עם ענקיות טכנולוגיה כמו מיקרוסופט (250 מיליארד דולר) ואמזון (38 מיליארד דולר), וכן עם אורקל (300 מיליארד דולר). עלויות אלה צפויות להגיע ל־1.4 טריליון דולר בחישוב כולל עד 2033, כולל 620 מיליארד דולר על השכרת מרכזי נתונים בלבד.

הדוח מדגיש כי ללא זרימת מזומנים חדשה, OpenAI תיתקל בבעיית מזומנים, אך האנליסטים מסבירים שלחברה יש אפשרויות כמו גיוסים ועסקאות שונות עם לקוחות וספקים. למעשה, ההשקעה הענקית בתשתיות היא הבעיה של חלק גדול מהחברות בתחום. הן משקיעות בידיעה שהתשואה רחוקה. ראינו כאן את הפער הענק בין ההשקעות של כל ענקיות הטק בתשתיות AI ובין התשואה הנמוכה שהן יפיקו בשנים הבאות - מה מאיים על מהפכת ה-AI?


OpenAI, מדווחת על כ־800 מיליון משתמשים חודשיים ועדיין תזרים המזומנים הנוכחי שלילי כשלא מפורסם עד כמה הוא שלילי, אך סיכוי טוב שמדובר על כמה עשרות מיליארדי דולרים. האנליסטים מציינים כי אפילו בתסריטים אופטימיים, כולל כיסוי 10% משוק הפרסום הדיגיטלי, ההכנסות לא יכסו את ההוצאות.

הפער בין המקורות לשימושים מבוסס על התחייבויות קונקרטיות. HSBC מעריכה כי עלויות החישוב לבדן יגיעו ל־792 מיליארד דולר בין סוף 2025 ל־2030, כאשר OpenAI שואפת ל־36 גיגאוואט של כוח חישוב, כמות חשמל שמספיקה לכ־27 מיליון בתים פרטיים, שווה ערך לצריכת מדינה בגודל טקסס. חוזי השכירות מתפרסים על פני שנים רבות, והם כוללים תשלומים קבועים ללא קשר לביקוש בפועל. במקביל, ההכנסות, מדמי מנוי (כ־20 דולר לחודש למשתמשים בתשלום), API לשירותים עסקיים ושירותים נוספים, צפויות לצמוח ל־213 מיליארד דולר ב־2030, אך זה עדיין משאיר פער מצרפי של 207 מיליארד.


האפשרויות לסגירת הפער הן כאמור גיוס הון דרך סבבי השקעה פרטיים או מוסדיים, כפי שקרה בסבב האחרון של 40 מיליארד דולר בהערכת שווי של 300 מיליארד. אפשרות נוספת - הלוואות מבנקים או אגרות חוב, עם שעבוד על נכסים כמו דאטה סנטרים, אך HSBC מזהיר כי שוק החוב הנוכחי קשה לחברות טכנולוגיה לא רווחיות. שלישית, הגדלת הכנסות: מעבר למודלים כמו פרסום ממוקד AI, ושירותים לארגונים וכלים לעסקים. אפשרות נוספת - משא ומתן מחדש על חוזים, הפחתת קיבולת או מעבר לחישובים פנימיים יעילים יותר. וגם כאמור אפשרות של השקעה בתמורה לסחורה ושירותים - אנבידיה השקיעה בחברה  ותספק לה שבבי AI שחלק מהעסקה.