לידיעת האוצר - אין פדיונות בקרנות ההשתלמות; מיסוי קרנות לא נזילות, יכניס סכום שולי לקופה
האוצר פרסם אמש הקלה במיסוי קרנות השתלמות לא נזילות. הקרנות האלו לא נזילות במשך 6 שנים מיום פתיחתן ומי שפודה אותן מחוייב לפי מס שולי שמגיע גם ל-47%. אבל האוצר במצוקתו ובתקווה שיקבל כספים שישמשו לצורך "תקציב המלחמה" החליט להפחית את המס על מימושי קרנות השתלמות ל-15% (ובמצבים מסוימים גם ל-7.5%).
יש לנו חדשות לאוצר - הסכום שתקבלו יהיה שולי. ראשית, כמו שהצגנו אתמול, יש דרכים רבות שלא לשלם מס גם אם פודים את קרן ההשתלמות בטווח של ה-6 שנים הראשונות, ושנית - הציבור לא פודה קרנות השתלמות, אלא אם ממש אין לו ברירה. מדובר במכשיר הכי כדאי בזכות...האוצר. המסים על הקרנות הן אפס - הטבה גדולה בהפקדה, פטור ממס על הרווחים השוטפים ופטור ממס במשיכה.
למעשה, האוצר מכשיל את הציבור בהקלה הזו והחשש הוא שזאת כאילו הטבה לקראת ניסיון לגעת בקרנות השתלמות בהמשך. באוצר מעוניינים לבטל את הפטורים על מסים בקרנות השתלמות. מדובר בפטורים שמגיעים לכ-9 מיליארד שקל בשנה. הם מתקשים מול הלובי הגדול של המתנגדים ובעיקר מול ארנון בר דוד יו"ר ההסתדרות שדואג לחברים שלו - שכירים בכירים ושכירים במגזר הציבורי. נראה שלבסוף יוטל מס על קרנות נזילות ולא על כאלו שעד 6 שנים, אבל הכל יכול להיות - הצדק הוא שיהיה מיסוי משמעותי יותר, המציאות היא שהלוביסטים מאוד חזקים ויכול להיות שלא יהיה כלום. ועדיין - עצם העלאת העניין כעת עם הפחתת המס היא מוזרה, לא פרקטית ואולי נועדה להחזיר את הנושא של מיסוי הקרנות למודעות ולשיח הציבורי.
הפדיונות בקרנות ההשתלמות נמוכים מאשר בשנה שעברה
רק מי שממש חייב ואין לו אלטרנטיבות מימוש אחרות, ימכור את הקרנות השתלמות שלו. ובפועל, מבדיקת ביזפורטל עולה שהמימושים בחודשים האחרונים, למרות המלחמה, בסכומים לא מאוד גדולים ביחס לעבר. היה אפשר לצפות שהמלחמה, האי וודאות, הצורך בכספים יגרמו למחזיקים בקרנות השתלמות נזילות לממש את קרנות ההשתלמות שלהן. אבל התמונה שונה: מתחילת השנה קצב המשיכות עומד על 1.6 מיליארד שקל בחודש (כמעט כולן קרנות נזילות). מדובר על קצב של 19 מיליארד שקל בשנה, מתחת לשנה שעברה שבה נפדו קרנות בכ-22.5 מיליארד שקל כשזה התחיל כבר בתחילת השנה על רקע ההרעה הכלכלית . דווקא בחודשים האחרונים של 2023 לא נרשמו פדיונות חריגים (כ-1.5 מיליארד שקל בחודש).
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אנשים משתדלים שלא לממש את הקרנות שלהם, ונראה שרק אם אין להם ברירה הם מממשים בשלב שהן נזילות. בשלב שהן לא נזילות, הפדיונות אפסיים, וגם הפחתת מס לכיוון של 15% לא תוביל למימושים. האוצר פשוט לא רואה את התמונה המלאה. אם הוא באמת רוצה לקבל כסף לקופה שיבטל את הפטורים הגדולים על הקרנות האלו, לפחות חלקית.
על רקע ההטבות הגדולות, היקף הצבירה בקרנות השתלמות מגיע ל-2.8 מיליארד שקל בממוצע בחודש, מעל הצבירה בתקופה הקודמת. יוזכר כי הצבירה בחודש דצמבר גדולה מהחודשים הקודמים, כך שבשנהש עברה הירף הצבירה הכולל עמד על 33.8 מיליארד שקל.
- 7.מריה 09/07/2024 00:37הגב לתגובה זומובילה לאבדון
- 6.שכרים "בכירים" עאלק. כל מעצב גרפי מתחיל מקבל ק"ה (ל"ת)הנדסת תודעה. איכס. 08/07/2024 23:20הגב לתגובה זו
- 5.אביהו 08/07/2024 13:38הגב לתגובה זוממשיכים להטיל מיסים על אלה שנושאים בנטל ומעבירים את הכסף למדינת יהודה באמצעות סטרוק וחבורתה
- ואתה בטלן שמאלני עם 5 דירות ופנסיה תקציבית (ל"ת)עוד אח לנזק 08/07/2024 23:21הגב לתגובה זו
- 4.לבטל מהר 08/07/2024 13:10הגב לתגובה זולבטל מהר את הפנסיות התקציביות! יש ריקבון מפחיד בפיקוד הצבא. על מה אנחנו משלמים??? וגם לבטל מימון השרצות הבדואים על ידי ביטוח לאומי. וגם לבטל מימון לימודים אקדמאיים לבני דודים בשם העדפה מתקנת עלאק. חרדים אמרתם??? תתביישו לכם!
- 3.יוני 08/07/2024 09:32הגב לתגובה זוראש הממשלה המושחתים. כל תפקידם הוא רק איך לגנוב מהציבור לא משנה תקופת מלחמה ויוקר מחייה ברקיע, וכלכלה בקרשים. גנוב ככל יכולתך זה המוטו של כנסת ישראל. האפסים הללו הם ממש לא "נבחרי ציבור" מי שבחר בהם הם חברי מרכז שנהנים מהגניבות.
- 2.לבטל קצבאות לבטלנים ברשות התורה (ל"ת)לבטל קצבאות לאברכים 08/07/2024 09:16הגב לתגובה זו
- 1.לבטל את משרדי המסורת המורשת והקשקשת (ל"ת)לבטל את משרד המורשת 08/07/2024 09:16הגב לתגובה זו
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
משפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gptהסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים
אחרי ההכרזה על הצטרפות הסכמי אברהם, קזחסטאן צפויה להפוך ליעד חם עבור התיירים הישראליים, אז מה יש לראות במדינה המרכז אסייתית?
הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם, מסמנת התפתחות דיפלומטית משמעותית. ישראל וקזחסטן אומנם בקשרים שוטפים, אבל החותמת הדיפלומטית והתיווך האמריקאי מעלים את היחסים לשלב גבוה יותר. זה עשוי להוביל גם לעלייה משמעותית בהיקף הסחר והעסקאות בין המדינות, כשלישראלי "הממוצע" זה יתבטא בעיקר בעוד אזור שניתן לטייל ולנפוש בו. כן, יעד תיירותי נוסף. כבר כעת ניתן לבקר ולטייל במדינה הגדולה, אבל על רקע ההסכם, זה ירחיב את האפשרויות, יוביל לטיסות ישירות, וישים את קזחסטן על המפה של התייר הישראלי.
ביום חמישי האחרון, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שוחח טלפונית עם נשיא קזחסטן קאסים-ג'ומארט טוקאייב וראש הממשלה בנימין נתניהו, והודיע כי קזחסטן היא "המדינה הראשונה בכהונתי השנייה" שמצטרפת למסגרת, שהוקמה ב-2020 לנרמול יחסים בין ישראל למדינות מוסלמיות. טוקאייב, שהגיע לוושינגטון עם מנהיגי אוזבקיסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן וקירגיזסטן, תיאר את הצעד כ"המשך טבעי" למדיניות קזחסטן של דיאלוג ויציבות אזורית. טקס חתימה רשמי צפוי להתקיים בקרוב בבית הלבן, עם כוונה להרחיב את המעגל למדינות נוספות, כולל סעודיה שמתוכננת לביקור וושינגטון ב-18 בנובמבר, אם כי לא צפויה הכרזה על הסכם וגם לא על נורמליזציה, אם כי יכול להיות שהטון מהמפגש יהיה חיובי.
החשיבות של המהלך עולה על ההיבט הסמלי: קזחסטן, שמקיימת יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל מאז 1992, מצטרפת כמדינה מוסלמית מרכז-אסייתית ראשונה, מה שמרחיב את ההסכמים מעבר למזרח התיכון ומחזק את ישראל בעיני העולם לאחר ביקורת על מלחמת עזה. מבחינה גיאופוליטית, זהו צעד אמריקאי לחיזוק ציר נגד השפעת סין, רוסיה ואיראן, קזחסטן, שגובלת ברוסיה ובסין ומחזיקה במאגרי אורניום (כ-40% מייצור העולם) ונפט, משמשת כגשר אסטרטגי. במקביל להכרזה נחתמו עסקאות בשווי 16 מיליארד דולר, כולל רכישת מטוסי בואינג ופרויקט כריית טונגסטן ב-1.1 מיליארד דולר בתמיכת בנק EXIM האמריקאי, שמטרתם להבטיח גישה מערבית למשאבים קריטיים. עבור ישראל, זה פותח דלתות לשיתופי פעולה בטכנולוגיה, חקלאות וסייבר, עם פוטנציאל להסכמי סחר חופשי דרך האיחוד האירואסייתי.
עבור הישראלי הממוצע, ההשפעה המיידית של ההסכמים תהיה תיירותית: פתיחת שמיים פוטנציאלית תהפוך את קזחסטן שנתפסה כיעד מרוחק ומסתורי, לנגיש כמו גיאורגיה או אזרבייג'ן. חברות תעופה ישראליות בוחנות קווים ישירים לאלמטי ולנור-סולטן (לשעבר אסטנה), שיקצרו את הטיסה ל-5 שעות בלבד, בהשוואה ל-7-9 שעות כיום דרך איסטנבול או דובאי. כניסה ללא ויזה ל-30 יום מאז 2017, יחד עם עלויות נמוכות שירדו עוד יותר, הופכים את המדינה לאופציה משתלמת למשפחות ולמטיילים עצמאיים. בחצי השנה הראשונה של 2025 ביקרו במדינה 7.5 מיליון תיירים, עלייה של 25%, והממשלה שואפת ל-12 מיליון ב-2026.
- החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים
- האיחוד שחתם הסכם שלום עם ישראל לא יוותר עליו כל כך מהר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נור-סולטן, הבירה הצעירה שנוסדה ב-1997 ותוכננה על ידי אדריכלים כמו נורמן פוסטר, משלבת עתידנות עם שורשים נוודיים ומציעה ביקור של יומיים-שלושה כחלק מטיול רחב יותר. העיר אירחה השנה מעל 500 אירועים בינלאומיים, כולל הופעה של ג'ניפר לופז וכנס קומיק-קון בהובלת אנדי סירקיס, מה שהוביל לעלייה של 13% בתיירות.
