מטוס ארקיע
צילום: נתנאל אריאל

שוב זה קורה לה: בוטל המיזוג של ארקיע גם עם השלד טכנופלס ונצ'רס

אל על וישראייר נהנות משנה מצוינת והשווי שלהן זינק ב-70% וכנראה שגם בארקיע קיבלו תיאבון; בשנים האחרונות נכשל מיזוג של ארקיע לאל על, ישראייר וגם השלד קנזון. האם האחים נקש יחזרו לכל אלה או שיחפשו מיזוג אחר? 

נתנאל אריאל | (3)

התפוצץ המו"מ למיזוג של חברת התעופה ארקיע של האחים אבי, רפי וג'ו נקש לתוך השלד הבורסאי טכנופלס ונצרס של מואנד ריאן ואחרים, והמיזוג לא ייצא לפועל. בחודש שעבר עוד טענו בשלד שהמו"מ למיזוג נמשך אבל כעת בארקיע יחפשו מיזוג חדש.

צריך לומר - שוב פעם נכשל המיזוג של ארקיע. לפני שנה נכשל המיזוג עם אל על, לפני כן המיזוג עם ישראייר ובין לבין נכשל המיזוג גם עם השלד קנזון. לא מן הנמנע שארקיע תנסה לדבר שוב עם אל על וישראייר, במטרה לסגור שם עסקה.

לכאורה, בארקיע רוצים שווי גבוה יותר ממה שמוכנים לתת החברות האחרות. ארקיע רוצה 200 מיליון שקל, באל על הציעו 85-100 מיליון, בקנזון זה עמד על 100 מיליון ובזמן המיזוג עם ישראייר דיברו על 140 מיליון שקל. 

לכאורה, האחים נקש בכל מקרה היו אמורים לצאת ברווח, אבל כמובן שיש הבדל גדול בין רווח של מיליוני שקלים בודדים על פני 18 שנים, לרווח גדול של עשרות מיליוני שקלים ואולי יותר מ-100 מיליון שקל. האחים נקש רכשו את השליטה (65%) בארקיע מהאחים בורוביץ בשנת 2005 תמורת 10.5 מיליון דולר ולפי שווי של 16 מיליון דולר (באותם ימים הדולר נסחר סביב 5 שקלים לדולר כך שמדובר על 80 מיליון שקל). האחים נקש מחזיקים כיום ב-70% מהמניות של חברת התעופה, והעובדים מחזיקים ב-30%.

על פי תנאי המיזוג הראשונים, טכנופלס הייתה אמורה לקבל 25% מהמניות והשאר היו מתחלקים בין האחים נקש ובין העובדים. כלומר לנקש הייתה שליטה בחברה עם 52.5% ממניות החברה הממוזגת. אבל בעקבות התנאים החדשים, לפיהם 40% מהשלד יישאר בידי טכנופלס, (60% בידי ארקיע, ובכפוף לאבני דרך יעלו המחזיקים ל-75%) המשמעות היא שהאחים נקש יקבלו רק 45% מהחברה הממוזגת. 

המחזיקים בשלד טכנופלס הם מואנד ריאן, הבעלים של חברת האשראי החוץ בנקאי מלרן (9.6%), יואל יוגב (11.9%), משה צוק (8.8%), ערן מיטל (8.5%). מניית טכנופלס נסחרת לפי שווי של 28 מיליון שקל.

בינתיים אל על וישראייר נהנות משנה מצוינת מבחינתן, על רקע הזינוק במחירי הכרטיסים והיציאה מהקורונה. אל על אפילו הצליחה למחוק הערת עסק חי וגם המניות זינקו ב-70%. בהחלט ייתכן שגם ארקיע רוצה ליהנות מכך וקיבלה תיאבון וכבר לא רוצה להסתפק בשווי של 100 מיליון. אולי אפילו לא 200 מיליון.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אל על השיגה ברבעון האחרון הכנסות ו-EBITDAR גבוהים יותר מלפני הקורונה ורוצה השנה להכנסות של יותר מ-2.4 מיליארד דולר. היא חזרה גם על התוכנית שלה להגיע להכנסות של 3.5 מיליארד דולר עד שנת 2028, צמיחה של 15% בשנה. החברה הכניסה 630 מיליון דולר ברבעון השני ורשמה EBITDAR של 163 מיליון דולר. הרווח הנקי קפץ ל-59 מיליון דולר; המניה משלימה עליה של 160% מאז התחתית בסוף 2021, אבל המניה עדיין רחוקה מהרמות בהן נסחרה לפני הקורונה; מנכ"לית אל על פנתה למשקיעים ואמרה: "זה הרבעון השני הטוב ביותר מאז ההנפקה - מי שלא משקיע עכשיו במניה עושה טעות ענקית".

ישראייר, הרזה מבין שלוש חברות התעופה, עדיין לא פרסמה את התוצאות לרבעון השני אבל היא מגדילה את צי המטוסים שלה ב-25% ומנכ"ל החברה אורי סירקיס הצהיר לביזפורטל ש"התמחור של מניית ישראייר עדיין בחסר".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    yoro 20/08/2023 22:59
    הגב לתגובה זו
    החברה הגרועה ביותר שקיימת בשוק התעופה
  • ועדיין מציגה רווח איך זה מסתדר לך (ל"ת)
    21/08/2023 08:06
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כנראה מישהו א חכם יודע שאין חברה יותר עלובה מארקיע 20/08/2023 15:06
    הגב לתגובה זו
    כנראה מישהו א חכם יודע שאין חברה יותר עלובה מארקיע והסכנה להתמזג איתם ובצדק
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




דודי הראלי מנכל אפקון; קרדיט: יחצדודי הראלי מנכל אפקון; קרדיט: יחצ
ראיון

מנכ"ל אפקון: "EBITDA של 50 מיליון שקל לרבעון - רק מגרד את הפוטנציאל"

אפקון עם פחות בטון והרבה יותר טכנולוגיה: אחרי שספגה הפסדים בפרויקטי ענק בתחום הבנייה, קבוצת אפקון השלימה שינוי תמהיל דרמטי; עם רווח גולמי שזינק ל-16.2%, צבר של 2.1 מיליארד שקל שממוקד במערכות ו-EPC ועסקת ענק באנרגיה המתחדשת, דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אפקון דודי הראלי

מניית אפקון החזקות 1.98%  זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות.

במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות.

קמפוס מובילאיי בירושלים היה אחד הפרויקטים הבולטים שהמחישו את המורכבות של המגזר. פרויקט בהיקף של קרוב למיליארד שקל, עם מערכות מתקדמות וביצוע הנדסי מורכב, שבו הפער בין מחזורי ההכנסה הגבוהים לבין הרווחיות בפועל בולט במיוחד. גם פרויקטים גדולים נוספים שביצעה אפקון לאחרונה, בהם בנק הדם של מד״א ברמלה, פרויקט תת-קרקעי (6 קומות מתחת לאדמה) ורב-מערכתי, חידדו אצל ההנהלה את ההבנה שגם ביצוע איכותי בפרויקטים אזרחיים גדולים לא מבטיח יחס סיכון-סיכוי שמצדיק את ההיקפים. ולכן אפקון התחילה לשנות את התמהיל, אם תפתחו את הדוחות תראו את תמהיל הצבר, ובעיקר את הגרף שמתייחס למגזר הבניה הולך ומצטמק מדו"ח לדו"ח -




השקף הזה מספר את סיפורה של הקבוצה. אפקון שינו את התמהיל, יש עדיין 2 פרויקטים בביצוע אבל הם "תחת בקרה מאוד קפדנית" לדבריהם. אפקון החלה לצמצם באופן שיטתי את פעילות הבנייה וההנדסה האזרחית, והסיטה את עיקר המשאבים לתחומים שבהם יש לה יתרון תחרותי מובהק: מערכות אלקטרומכניות מורכבות, אנרגיה, תשתיות חשמל, תחבורה חכמה ו-EPC במובנו ההנדסי, תכנון וביצוע של מערכות קריטיות. מעבר ל-2 הפרויקטים אפקון כבר לא רואה את עצמה חוזרת למודל של קבלן מבצע במגה-פרויקטי בטון וכדומה.