המאבק הבא: שר המשפטים יקים ועדת בדיקה ממשלתית על השימוש ברוגלות ע"י המשטרה - פרשת פגסוס
שר המשפטים יריב לוין החליט להקים ועדת בדיקה ממשלתית לעניין השימוש ברוגלות שהתבצע בכלי סייבר של מעקב ואיסוף על ידי גופי האכיפה הפלילית, לרבות פגסוס. השר לוין יפנה ביום ראשון לממשלה בשביל להעניק לוועדה סמכויות חקירה.
הוועדה תוסמך לבדוק את התנהלות גורמי המשטרה, הפרקליטות ומערכות הפיקוח עליהן, בכל הקשור לביצוע פעולות רכש, מעקב ואיסוף בכלים קיברנטיים אחר אזרחים ונושאי משרה. כל זאת בשל הצורך לבצע אסדרה מקיפה ולספק תשתית נורמטיבית לשימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים, על מנת לחזק את אמון הציבור שנפגע בעקבות פרשת פגסוס, ונוכח הצורך להגן על הזכות לפרטיות מצד אחד, ולתת בידי גורמי האכיפה כלים אפקטיביים למאבק בפשיעה ובשחיתות מצד שני. הוועדה תקבע ממצאים והחלטות, ומסקנותיה יוגשו לשר המשפטים בתוך שישה חודשים מיום התכנסותה.
השר לוין הודיע כי יפנה לממשלה על מנת להעניק לוועדה סמכויות חקירה לפי סעיפים 9 עד 11 ו27(ב) לחוק ועדות החקירה התשכ״ט - 1968.
בראש הוועדה יעמוד סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים בדימוס, משה דרורי, בנוסף בוועדה יכהנו הסניגורית הציבורית הארצית לשעבר, עו״ד ענבל רובינשטיין. ראש אגף בדימוס בשירות הביטחון הכללי, מר שלום בן חנן.
שר המשפטים אמר: "אזרחי ישראל זכאים לפרטיות ולכך שכל הליך חקירה ייעשה בהתאם לדין ותוך הקפדה על זכויות נחקרים, עדים וכל מי שהדבר נוגע אליו כאחד".
לוין ציין כי "ההתפתחויות הטכנולוגיות המואצות מחייבות מתן כלים טכנולוגיים מתאימים בידי רשויות האכיפה כדי להיאבק בפשיעה ובשחיתות. השימוש בכלים אלה חייב להיות מבוקר ומוסדר תוך בקרה עמוקה ומיצוי הדין ממי שעושה שימוש אסור או שימוש לרעה בכלים אלה.
- בדרך למשבר נוסף: לוין פתח בהליך להדחת היועמ"שית בהרב-מיארה
- לקראת שינוי החקיקה: כיצד להחליף רו"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הקמת ועדת הבדיקה נועדה לבחון את השימוש שנעשה בעבר בכלים אלה, ליתן המלצות לגבי דרך השימוש בהם מכאן ולהבא ולהבטיח שקיפות באופן שיחזק את אמון הציבור במערכות האכיפה, בדרך פעולתן ובהגנה הניתנת על הפרטיות".
בהצעת המחליטים הוסבר כי הרקע להקמת הוועדה הוא החשיפה משנה שעברה בחודש ינואר 2022, בו פורסם תחקיר בעניין שימוש במערכות ריגול טכנולוגי על ידי משטרת ישראל ("פרשת פגסוס"). נטען, כי "המשטרה ביצעה פעולות ריגול דיגיטלי נרחבות כנגד אזרחים ישראלים. הפעולות כוונו לכאורה לאיסוף מידע באמצעות חדירה לטלפונים סלולאריים ומחשבים ובאמצעות שליטה בהם. עוד נטען, כי חלק מהפעולות בוצעו ללא הסמכה חוקית ולעתים אף כנגד מי שלא היו חשודים כלל. היועץ המשפטי לממשלה דאז הקים צוות עבודה לבדיקת הממצאים שעלו מהתחקיר העיתונאי, בראשות עו"ד עמית מררי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דאז. באוגוסט 2022 פרסם הצוות "דין וחשבון הצוות לבדיקת האזנות סתר לתקשורת מחשבים".
בהצעת המחליטים נכתב כי "חומרת הפרשה, שהצביעה על חשש ממשי לפגיעה בזכות לפרטיות של אזרחי המדינה, יחד עם סימני השאלה הרבים שנותרו גם לאחר פרסום דוח מררי, הובילו את ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לדון בעניין.
- ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת
- השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
בדיוני ועדת החוקה - הן בכנסת ה-24 והן בכנסת ה-25 - התחדדו המגבלות של הדוח: בין היתר היות הצוות צוות עבודה שהוקם על ידי היועץ המשפטי לממשלה ועל כן לא היה צוות בלתי תלוי. כמו כן, הצוות היה חסר סמכויות חקירה. הבדיקות שנעשו ע"י הצוות היו על פי מתודולוגיה מדגמית, וניכר שמאז פרסום הדוח נחשפו מקרים נוספים שבהם לכאורה נעשה שימוש שלא כדין באמצעים טכנולוגיים.
במהלך דיוני ועדת החוקה, חוק ומשפט, חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה העלו שאלות בנוגע להתנהלות גורמי האכיפה בכל הקשור לביצוע פעולות מעקב טכנולוגי, שלדעתם לא ניתן להן מענה במסגרת הדוח. נטען, כי היקף הבדיקה היה מצומצם ולכן הממצאים אינם משקפים בהכרח את מצב הדברים.
בתום דיוניה קיבלה ועדת חוקה ביום 13.6.23, החלטה הקוראת לממשלה להקים ועדת חקירה או בדיקה ממשלתית בראשות שופט שתקבל סמכויות חקירה כפי שדורש החוק, לבדיקת הפרשה. החלטת הוועדה התקבלה בתמיכת חברים מהקואליציה ומהאופוזיציה גם יחד.
שר המשפטים החלט כאמור להקים וועדת בדיקה ממשלתית שיינתנו לה סמכויות של וועדת חקירה וזאת בשל הצורך לבצע אסדרה מקיפה ולספק תשתית נורמטיבית לשימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים, על מנת לחזק את אמון הציבור שנפגע בעקבות פרשת פגסוס, ונוכח הצורך להגן על הזכות לפרטיות מצד אחד, ולתת בידי גורמי האכיפה כלים אפקטיביים למאבק בפשיעה ובשחיתות.
בהסבר להצעה נכתב כי "ישנה חשיבות רבה בקיום בדיקה ממשלתית מעמיקה, אשר תחקור את הטענות עד למיצוי כלל היבטי הפרשה, הן באשר להתנהלות הגורמים בפרשת פגסוס, והן במבט צופה פני עתיד על מנת למנוע הישנות אירועים כגון אלו. כפי שפורסם גם בהמלצות דוח מררי: "נדרשת העמקה של הידע המשפטי הטכנולוגי בדבר מגמות והתפתחויות טכנולוגיות בעולם, בין היתר, בנוגע לאיסוף, שימוש ועיבוד מידע פרטי על אודות אדם על ידי גופי האכיפה. העמקה כאמור תאפשר לטייב את היכולות לאתר ולטפל בסוגיות משפטיות המתעוררות, תוך התייחסות מראש להתפתחויות צפויות, באופן שיצמצם ככל האפשר את הפער בין ההסדרה בדין לבין המציאות הטכנולוגית הקיימת באותה עת, כמו גם לזהות ולנתח מגמות ולהמליץ על תיקוני חקיקה בהתאם, במיוחד לאור מהירות התפתחות הטכנולוגיה מול קצב התקדמות החקיקה".
הנוסח המלא של הצעת המחליטים שתובא ביום ראשון בממשלה:
נושא ההחלטה: אישור הממשלה לקבוע כי לוועדת בדיקה ממשלתית שמינה שר המשפטים, בעניין שימוש שהתבצע בכלי סייבר של מעקב ואיסוף על-ידי גופי האכיפה הפלילית, לרבות "פרשת פגסוס", בראשות שופט בדימוס, ייקבעו סמכויות של ועדת חקירה לפי חוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968.
מ ח ל י ט י ם:
1. הגילויים שעלו מ"דוח הצוות לבדיקת האזנות סתר לתקשורת בין מחשבים" מיום 1.8.2022, מעלים סימני שאלה משמעותיים הטעונים בירור לגבי התנהלות גורמי האכיפה בכל הקשור לביצוע פעולות מעקב ואיסוף קיברנטי, לרבות משטרת ישראל והפרקליטות, וכי לדעת שר המשפטים ונוכח המלצתה של ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בירור זה דורש ועדת בדיקה ממשלתית שלה סמכויות של ועדת חקירה לפי סעיפים 9 עד 11 ו-27(ב) לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט – 1968.
2. בהתאם לכך:
א. על פי סעיף 8א לחוק הממשלה, תשס"א-2001, לאחר מינוי ועדת בדיקה ממשלתית על-ידי שר המשפטים, לאשר כי לוועדה יהיו הסמכויות של ועדת חקירה לפי סעיפים 9 עד 11 ו-27(ב) לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט – 1968.
ב. הוועדה תבדוק את התנהלות גורמי המשטרה, הפרקליטות ומערכות הפיקוח עליהן, בכל הקשור לביצוע פעולות רכש, וכן פעולות מעקב ואיסוף בכלים קיברנטיים אחר אזרחים ונושאי משרה, לרבות בפרשת פגסוס, ותקבע ממצאים ומסקנות בכל המישורים ביחס לעבר וכן המלצות לעתיד.
ג. הוועדה תקבע את סדרי דיוניה ואופן עבודתה. ככלל ישיבות הוועדה יהיו פומביות, למעט אם הוועדה, במקרים מסוימים, תקבע כי יש מקום שלא להתיר פרסום מסיבות שינומקו על ידה. כמו כן, דוח הוועדה יפורסם ברבים, למעט חלקים אשר לגביהם קבעה הוועדה כי יש מניעה לפרסמם, מסיבות שינומקו על ידה.
ד. נוסח כתב מינוי הוועדה, אשר ייחתם על ידי שר המשפטים לאחר החלטת הממשלה ויימסר לחבריה, נמצא במזכירות הממשלה.
ה. דוח הוועדה יוגש לשר המשפטים בתוך שישה חודשים מיום התכנסות הוועדה, והוא יביאו בפני הממשלה, אלא אם יחליט שר המשפטים, לבקשת הוועדה מנימוקים שיירשמו, להאריך תקופה זו. הממשלה תהא מוסמכת לפעול בהתאם לשיקול דעתה ביחס ליישום מסקנות הוועדה והמלצותיה.
- 11.חנוך 22/07/2023 23:24הגב לתגובה זוועדה שיהיו לה סמכויות מעצר, חקירה, והוצאת כתבי אישום.
- 10.רון 22/07/2023 21:38הגב לתגובה זוזה הכי צודק בעולם!
- 9.זיו 21/07/2023 11:13הגב לתגובה זוזה ממש פגיעה אמיתית בזכויות הפרט אלשייך ומאפיית הפרקליטות הפעילו כלי נשק נגד אזרחים אבל המחאה שותקת על זה כי זה היה נגד ביבי שמאלנים צבועים נמאסתם!
- 8.דוד 21/07/2023 10:23הגב לתגובה זויש לתקן את הכותרת,לתיקון המתחייב הבא.
- 7.בת אל 21/07/2023 10:12הגב לתגובה זואשמתו הוכחה.
- אמונחטאפ 22/07/2023 11:57הגב לתגובה זואתה כנראה הקלטה - על כל שאלה או נושא זאת התגובה האוטומטית שלך. טוב בעצם אתה לא אשם - שטפו לך את המוח ולא נשאר כלום - רק בריאות
- זיו 21/07/2023 11:14הגב לתגובה זוהשופטים ביקשו להסיר סעיף השוחד ובמשפט הצוללות הוכח כבר שכל ההאשמות הם פייק חי בסרט של אנארכיסטים מרחם עליך
- 6.א. מרק 20/07/2023 22:55הגב לתגובה זוהצנון ימנה וועדה לחקירת פרשת הצוללות לוודא שהקופון השמן שמר ביב נתניה הוא שחיתות או לא.
- תתבייש אתה מתועב ונתעב (ל"ת)אמונחטאפ 22/07/2023 11:57הגב לתגובה זו
- נחש למה הפסיקו עם הצוללות המתנפחות (ל"ת)עוד שקר שהתפוצץ 21/07/2023 00:51הגב לתגובה זו
- במשפט 21/07/2023 00:33הגב לתגובה זוביבי לא הפיק גרוש מהצוללות, מכר מניות של ספק זניח של טיסנקרופ וכל זאת שנה לפני שהתקבלה החלטה בישראל בקשר לטיסנקרופ
- 5.בדרך למדינת משטרה (ל"ת)יותם 20/07/2023 22:29הגב לתגובה זו
- משטרה חשאית 21/07/2023 00:30הגב לתגובה זואחרת בשביל מה וועדת חקירה?
- 4.אזרח דואג 20/07/2023 21:32הגב לתגובה זולא מעניין אותו האזרחים או שיהיה יותר טוב וקל במדינה, רק אינטרסים צרים במי הוא יכול לפגוע ומה טוב לו פוליטית. האזרחים והמדינה יכולים לעלות באש מבחינתו. הזוי מה שהוא מעולל למדינה, בכל מה שהוא נוגע.
- כל הפוסל (ל"ת)במומו פוסל 21/07/2023 00:29הגב לתגובה זו
- 3.איתן 20/07/2023 21:28הגב לתגובה זומי שלא מסכים לזה, מגלה את פניו האמיתיות, ששחיתות לא מעניינת אותו, וגם לא דמוקרטיה וזכויות הפרט. אחת הפרשות החמורות שהיו כאן ומי שאחראי לה חייב לשבת בכלא
- 2.שי ניצן, מנדלבליט, רוני אלשיך - יהיו יחד בתא אחד בכלא (ל"ת)שוטר ב-433 20/07/2023 20:12הגב לתגובה זו
- 1.כל הכבוד לשר לוין (ל"ת)יוסי 20/07/2023 19:57הגב לתגובה זו

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.
