המאבק הבא: שר המשפטים יקים ועדת בדיקה ממשלתית על השימוש ברוגלות ע"י המשטרה - פרשת פגסוס
שר המשפטים יריב לוין החליט להקים ועדת בדיקה ממשלתית לעניין השימוש ברוגלות שהתבצע בכלי סייבר של מעקב ואיסוף על ידי גופי האכיפה הפלילית, לרבות פגסוס. השר לוין יפנה ביום ראשון לממשלה בשביל להעניק לוועדה סמכויות חקירה.
הוועדה תוסמך לבדוק את התנהלות גורמי המשטרה, הפרקליטות ומערכות הפיקוח עליהן, בכל הקשור לביצוע פעולות רכש, מעקב ואיסוף בכלים קיברנטיים אחר אזרחים ונושאי משרה. כל זאת בשל הצורך לבצע אסדרה מקיפה ולספק תשתית נורמטיבית לשימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים, על מנת לחזק את אמון הציבור שנפגע בעקבות פרשת פגסוס, ונוכח הצורך להגן על הזכות לפרטיות מצד אחד, ולתת בידי גורמי האכיפה כלים אפקטיביים למאבק בפשיעה ובשחיתות מצד שני. הוועדה תקבע ממצאים והחלטות, ומסקנותיה יוגשו לשר המשפטים בתוך שישה חודשים מיום התכנסותה.
השר לוין הודיע כי יפנה לממשלה על מנת להעניק לוועדה סמכויות חקירה לפי סעיפים 9 עד 11 ו27(ב) לחוק ועדות החקירה התשכ״ט - 1968.
בראש הוועדה יעמוד סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים בדימוס, משה דרורי, בנוסף בוועדה יכהנו הסניגורית הציבורית הארצית לשעבר, עו״ד ענבל רובינשטיין. ראש אגף בדימוס בשירות הביטחון הכללי, מר שלום בן חנן.
שר המשפטים אמר: "אזרחי ישראל זכאים לפרטיות ולכך שכל הליך חקירה ייעשה בהתאם לדין ותוך הקפדה על זכויות נחקרים, עדים וכל מי שהדבר נוגע אליו כאחד".
לוין ציין כי "ההתפתחויות הטכנולוגיות המואצות מחייבות מתן כלים טכנולוגיים מתאימים בידי רשויות האכיפה כדי להיאבק בפשיעה ובשחיתות. השימוש בכלים אלה חייב להיות מבוקר ומוסדר תוך בקרה עמוקה ומיצוי הדין ממי שעושה שימוש אסור או שימוש לרעה בכלים אלה.
- בדרך למשבר נוסף: לוין פתח בהליך להדחת היועמ"שית בהרב-מיארה
- לקראת שינוי החקיקה: כיצד להחליף רו"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הקמת ועדת הבדיקה נועדה לבחון את השימוש שנעשה בעבר בכלים אלה, ליתן המלצות לגבי דרך השימוש בהם מכאן ולהבא ולהבטיח שקיפות באופן שיחזק את אמון הציבור במערכות האכיפה, בדרך פעולתן ובהגנה הניתנת על הפרטיות".
בהצעת המחליטים הוסבר כי הרקע להקמת הוועדה הוא החשיפה משנה שעברה בחודש ינואר 2022, בו פורסם תחקיר בעניין שימוש במערכות ריגול טכנולוגי על ידי משטרת ישראל ("פרשת פגסוס"). נטען, כי "המשטרה ביצעה פעולות ריגול דיגיטלי נרחבות כנגד אזרחים ישראלים. הפעולות כוונו לכאורה לאיסוף מידע באמצעות חדירה לטלפונים סלולאריים ומחשבים ובאמצעות שליטה בהם. עוד נטען, כי חלק מהפעולות בוצעו ללא הסמכה חוקית ולעתים אף כנגד מי שלא היו חשודים כלל. היועץ המשפטי לממשלה דאז הקים צוות עבודה לבדיקת הממצאים שעלו מהתחקיר העיתונאי, בראשות עו"ד עמית מררי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דאז. באוגוסט 2022 פרסם הצוות "דין וחשבון הצוות לבדיקת האזנות סתר לתקשורת מחשבים".
בהצעת המחליטים נכתב כי "חומרת הפרשה, שהצביעה על חשש ממשי לפגיעה בזכות לפרטיות של אזרחי המדינה, יחד עם סימני השאלה הרבים שנותרו גם לאחר פרסום דוח מררי, הובילו את ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לדון בעניין.
- עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
- מתווך יזכה בפיצוי המוסכם אף שלא היה גורם יעיל
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
בדיוני ועדת החוקה - הן בכנסת ה-24 והן בכנסת ה-25 - התחדדו המגבלות של הדוח: בין היתר היות הצוות צוות עבודה שהוקם על ידי היועץ המשפטי לממשלה ועל כן לא היה צוות בלתי תלוי. כמו כן, הצוות היה חסר סמכויות חקירה. הבדיקות שנעשו ע"י הצוות היו על פי מתודולוגיה מדגמית, וניכר שמאז פרסום הדוח נחשפו מקרים נוספים שבהם לכאורה נעשה שימוש שלא כדין באמצעים טכנולוגיים.
במהלך דיוני ועדת החוקה, חוק ומשפט, חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה העלו שאלות בנוגע להתנהלות גורמי האכיפה בכל הקשור לביצוע פעולות מעקב טכנולוגי, שלדעתם לא ניתן להן מענה במסגרת הדוח. נטען, כי היקף הבדיקה היה מצומצם ולכן הממצאים אינם משקפים בהכרח את מצב הדברים.
בתום דיוניה קיבלה ועדת חוקה ביום 13.6.23, החלטה הקוראת לממשלה להקים ועדת חקירה או בדיקה ממשלתית בראשות שופט שתקבל סמכויות חקירה כפי שדורש החוק, לבדיקת הפרשה. החלטת הוועדה התקבלה בתמיכת חברים מהקואליציה ומהאופוזיציה גם יחד.
שר המשפטים החלט כאמור להקים וועדת בדיקה ממשלתית שיינתנו לה סמכויות של וועדת חקירה וזאת בשל הצורך לבצע אסדרה מקיפה ולספק תשתית נורמטיבית לשימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים, על מנת לחזק את אמון הציבור שנפגע בעקבות פרשת פגסוס, ונוכח הצורך להגן על הזכות לפרטיות מצד אחד, ולתת בידי גורמי האכיפה כלים אפקטיביים למאבק בפשיעה ובשחיתות.
בהסבר להצעה נכתב כי "ישנה חשיבות רבה בקיום בדיקה ממשלתית מעמיקה, אשר תחקור את הטענות עד למיצוי כלל היבטי הפרשה, הן באשר להתנהלות הגורמים בפרשת פגסוס, והן במבט צופה פני עתיד על מנת למנוע הישנות אירועים כגון אלו. כפי שפורסם גם בהמלצות דוח מררי: "נדרשת העמקה של הידע המשפטי הטכנולוגי בדבר מגמות והתפתחויות טכנולוגיות בעולם, בין היתר, בנוגע לאיסוף, שימוש ועיבוד מידע פרטי על אודות אדם על ידי גופי האכיפה. העמקה כאמור תאפשר לטייב את היכולות לאתר ולטפל בסוגיות משפטיות המתעוררות, תוך התייחסות מראש להתפתחויות צפויות, באופן שיצמצם ככל האפשר את הפער בין ההסדרה בדין לבין המציאות הטכנולוגית הקיימת באותה עת, כמו גם לזהות ולנתח מגמות ולהמליץ על תיקוני חקיקה בהתאם, במיוחד לאור מהירות התפתחות הטכנולוגיה מול קצב התקדמות החקיקה".
הנוסח המלא של הצעת המחליטים שתובא ביום ראשון בממשלה:
נושא ההחלטה: אישור הממשלה לקבוע כי לוועדת בדיקה ממשלתית שמינה שר המשפטים, בעניין שימוש שהתבצע בכלי סייבר של מעקב ואיסוף על-ידי גופי האכיפה הפלילית, לרבות "פרשת פגסוס", בראשות שופט בדימוס, ייקבעו סמכויות של ועדת חקירה לפי חוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968.
מ ח ל י ט י ם:
1. הגילויים שעלו מ"דוח הצוות לבדיקת האזנות סתר לתקשורת בין מחשבים" מיום 1.8.2022, מעלים סימני שאלה משמעותיים הטעונים בירור לגבי התנהלות גורמי האכיפה בכל הקשור לביצוע פעולות מעקב ואיסוף קיברנטי, לרבות משטרת ישראל והפרקליטות, וכי לדעת שר המשפטים ונוכח המלצתה של ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בירור זה דורש ועדת בדיקה ממשלתית שלה סמכויות של ועדת חקירה לפי סעיפים 9 עד 11 ו-27(ב) לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט – 1968.
2. בהתאם לכך:
א. על פי סעיף 8א לחוק הממשלה, תשס"א-2001, לאחר מינוי ועדת בדיקה ממשלתית על-ידי שר המשפטים, לאשר כי לוועדה יהיו הסמכויות של ועדת חקירה לפי סעיפים 9 עד 11 ו-27(ב) לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט – 1968.
ב. הוועדה תבדוק את התנהלות גורמי המשטרה, הפרקליטות ומערכות הפיקוח עליהן, בכל הקשור לביצוע פעולות רכש, וכן פעולות מעקב ואיסוף בכלים קיברנטיים אחר אזרחים ונושאי משרה, לרבות בפרשת פגסוס, ותקבע ממצאים ומסקנות בכל המישורים ביחס לעבר וכן המלצות לעתיד.
ג. הוועדה תקבע את סדרי דיוניה ואופן עבודתה. ככלל ישיבות הוועדה יהיו פומביות, למעט אם הוועדה, במקרים מסוימים, תקבע כי יש מקום שלא להתיר פרסום מסיבות שינומקו על ידה. כמו כן, דוח הוועדה יפורסם ברבים, למעט חלקים אשר לגביהם קבעה הוועדה כי יש מניעה לפרסמם, מסיבות שינומקו על ידה.
ד. נוסח כתב מינוי הוועדה, אשר ייחתם על ידי שר המשפטים לאחר החלטת הממשלה ויימסר לחבריה, נמצא במזכירות הממשלה.
ה. דוח הוועדה יוגש לשר המשפטים בתוך שישה חודשים מיום התכנסות הוועדה, והוא יביאו בפני הממשלה, אלא אם יחליט שר המשפטים, לבקשת הוועדה מנימוקים שיירשמו, להאריך תקופה זו. הממשלה תהא מוסמכת לפעול בהתאם לשיקול דעתה ביחס ליישום מסקנות הוועדה והמלצותיה.
- 11.חנוך 22/07/2023 23:24הגב לתגובה זוועדה שיהיו לה סמכויות מעצר, חקירה, והוצאת כתבי אישום.
- 10.רון 22/07/2023 21:38הגב לתגובה זוזה הכי צודק בעולם!
- 9.זיו 21/07/2023 11:13הגב לתגובה זוזה ממש פגיעה אמיתית בזכויות הפרט אלשייך ומאפיית הפרקליטות הפעילו כלי נשק נגד אזרחים אבל המחאה שותקת על זה כי זה היה נגד ביבי שמאלנים צבועים נמאסתם!
- 8.דוד 21/07/2023 10:23הגב לתגובה זויש לתקן את הכותרת,לתיקון המתחייב הבא.
- 7.בת אל 21/07/2023 10:12הגב לתגובה זואשמתו הוכחה.
- אמונחטאפ 22/07/2023 11:57הגב לתגובה זואתה כנראה הקלטה - על כל שאלה או נושא זאת התגובה האוטומטית שלך. טוב בעצם אתה לא אשם - שטפו לך את המוח ולא נשאר כלום - רק בריאות
- זיו 21/07/2023 11:14הגב לתגובה זוהשופטים ביקשו להסיר סעיף השוחד ובמשפט הצוללות הוכח כבר שכל ההאשמות הם פייק חי בסרט של אנארכיסטים מרחם עליך
- 6.א. מרק 20/07/2023 22:55הגב לתגובה זוהצנון ימנה וועדה לחקירת פרשת הצוללות לוודא שהקופון השמן שמר ביב נתניה הוא שחיתות או לא.
- תתבייש אתה מתועב ונתעב (ל"ת)אמונחטאפ 22/07/2023 11:57הגב לתגובה זו
- נחש למה הפסיקו עם הצוללות המתנפחות (ל"ת)עוד שקר שהתפוצץ 21/07/2023 00:51הגב לתגובה זו
- במשפט 21/07/2023 00:33הגב לתגובה זוביבי לא הפיק גרוש מהצוללות, מכר מניות של ספק זניח של טיסנקרופ וכל זאת שנה לפני שהתקבלה החלטה בישראל בקשר לטיסנקרופ
- 5.בדרך למדינת משטרה (ל"ת)יותם 20/07/2023 22:29הגב לתגובה זו
- משטרה חשאית 21/07/2023 00:30הגב לתגובה זואחרת בשביל מה וועדת חקירה?
- 4.אזרח דואג 20/07/2023 21:32הגב לתגובה זולא מעניין אותו האזרחים או שיהיה יותר טוב וקל במדינה, רק אינטרסים צרים במי הוא יכול לפגוע ומה טוב לו פוליטית. האזרחים והמדינה יכולים לעלות באש מבחינתו. הזוי מה שהוא מעולל למדינה, בכל מה שהוא נוגע.
- כל הפוסל (ל"ת)במומו פוסל 21/07/2023 00:29הגב לתגובה זו
- 3.איתן 20/07/2023 21:28הגב לתגובה זומי שלא מסכים לזה, מגלה את פניו האמיתיות, ששחיתות לא מעניינת אותו, וגם לא דמוקרטיה וזכויות הפרט. אחת הפרשות החמורות שהיו כאן ומי שאחראי לה חייב לשבת בכלא
- 2.שי ניצן, מנדלבליט, רוני אלשיך - יהיו יחד בתא אחד בכלא (ל"ת)שוטר ב-433 20/07/2023 20:12הגב לתגובה זו
- 1.כל הכבוד לשר לוין (ל"ת)יוסי 20/07/2023 19:57הגב לתגובה זו

עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
הבחור שעבד בחברת נדל"ן, בדיוק כשלקח משכנתה והקים בית עם אשתו וילדיו, הבין משיחה עם היועץ המשפטי כי הוא בדרך החוצה. כשבוע לאחר שנמסר לו מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ואובחן כחולה בסוכרת נעורים. בית הדין האזורי לעבודה קבע כי התקיימה שיחה ששימשה "אירוע
מיוחד" לפי ההגדרה בחוק, וכי יש למנות מומחה רפואי כדי שזה יבחן אם קיים קשר סיבתי בין הלחץ שחווה לבין פרוץ המחלה
בתחילת דרכו המקצועית, חש עורך דין צעיר, נשוי ואב לילדים, שהקרקע נשמטת תחת רגליו. הוא זה עתה התחיל לשלם משכנתה על בית חדש, כשבמקביל הבוס שלו החל לשדר לו מסרים מטרידים על עתידו המקצועי. שורת אירועים שהחלה בשיחות בעבודה והסתיימה בפיטורים הביאה אותו לתחושות קשות וללחץ עצום. כשבוע בלבד לאחר שקיבל את מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ובבדיקות רפואיות אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך לבית הדין לעבודה היתה קצרה - שם הוא ביקש כי המחלה תוכר כפגיעה בעבודה. בפסק דין ארוך ומפורט שניתן באחרונה, קבעה השופטת מירב קליימן כי התובע עמד בנטל להוכיח קיומו של "אירוע מיוחד" בעבודתו, המצדיק מינוי מומחה רפואי שיבחן את הקשר בין אותו אירוע לפרוץ המחלה.
על פי פסק הדין, התובע, עורך דין יליד 1987, החל לעבוד באוגוסט 2021 במחלקה המשפטית של חברת נדל"ן העוסקת בהתחדשות עירונית. עד פברואר 2022, היחסים עם ממוניו היו טובים וחבריים, אבל באותו חודש חל שינוי ביחס הממונה הישיר כלפיו. התובע יצא לחופשה שאושרה מראש, אך הובהר לו על ידי מנהלו כי אחד מבעלי החברה לא ראה בעין יפה את יציאתו. במקביל, הצטרפה עובדת חדשה שקיבלה משימות רבות, בעוד שהתובע כמעט שלא קיבל עבודה.
האירוע המרכזי התרחש ב-27 או 28 במרץ 2022, כשהתובע נכח במשרד יחד עם היועץ המשפטי של החברה, עו"ד רפאל גלילוב. בשיחה ביניהם, סיפר גלילוב על כוונה לפטר את אחד מעובדי המחלקה, וציין כי עורכי דין צעירים יוכלו למצוא עבודה בקלות. התובע העיד כי באותו רגע הבין כי גם הוא הבא בתור וכי עתידו בחברה מוטל בספק. לדבריו, "נפל לי האסימון... התחברו לי כל חלקי הפאזל - ההתרחקות של הממונה, אי קבלת משימות, הגעת עובדת חדשה - וחשתי דחק עצום". לאחר השיחה, סיפר התובע, הוא נכנס ללחץ כבד. הוא חשש שלא ימצא עבודה חדשה, ראה בכך כישלון אישי, ושיתף את אשתו והוריו במצבו. התמונה הקשה קיבלה משנה תוקף כשהוזמן לשימוע ב-1 במאי 2022, וב-3 במאי קיבל את מכתב הפיטורים.
הבטוח הלאומי טען שאין פה אירוע תאונתי לפי החוק
כעבור ימים ספורים מהפיטורים, ב-12 במאי 2022, החל התובע לחוש כאבים חריפים בעת מתן שתן. בבדיקות שנערכו התברר כי רמת הסוכר בדמו גבוהה במיוחד, והוא נשלח למיון, שם אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך להגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי היתה קצרה: התובע ביקש להכיר במחלתו כפגיעה בעבודה. ואולם הביטוח הלאומי דחה את התביעה, בנימוק שמתח מתמשך אינו נחשב "אירוע תאונתי" לפי החוק.
- כבאי שנפגע ממפגע בתחנה יפוצה בסכום אסטרונומי
- חקירת המשטרה נגד עו"ד תיחשב "אירוע מיוחד בעבודה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפני בית הדין טען התובע כי רצף האירועים, ובעיקר השיחה הדרמטית שהתרחשה במרץ, גרמו לו לדחק נפשי חריג שהוביל להתפרצות המחלה. הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, טען מנגד כי מדובר לכל היותר במתח מתמשך שאינו מוכר כפגיעה בעבודה, וכי השיחה עם היועץ המשפטי לא עסקה בפיטורי התובע אלא בפיטורי עובד אחר. עוד טען המוסד כי התובע עצמו דיווח לרופא כי הוא מתמודד עם מתח מזה זמן, ואף נמנע מלזמן לעדות את ממוניו, שהיו יכולים לשפוך אור על השתלשלות האירועים.