בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ הוציא היום צו על תנאי כנגד החוק המכונה 'חוק טבריה' שהתקבל בכנסת בקריאה שניה ושלישית לפני כשבועיים.

החוק שאושר בכנסת קבע כי ראש וועדה קרואה יוכל להתמודד לבחירות המוניציפליות בעיר בה הוא מכהן וזאת בניגוד לחוק הקודם שמנע זאת.

השופטת דפנה ברק-ארז הוציאה כאמור צו על תנאי כנגד החוק וקבעה דיון  דחוף בעתירה ל-30 ביולי. העתירה הוגשה על ידי התנועה לטוהר המידות, התנועה למען איכות השלטון בישראל והמתמודדת לראשות טבריה שני אילוז, מתמודד נוסף בשם אופיר נחמני ביקש להצטרף לעתירה.

כזכור, בתחילת החודש אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את הצעת 'חוק טבריה' של ח"כ עמית הלוי מהליכוד, שיאפשר ליו"ר הוועדה הקרואה בטבריה בועז יוסף, מקורבו של יו"ר ש"ס אריה דרעי להתמודד לראשות העיר. לאחר שהחוק החדש אושר בוטלה ההוראה האוסרת על מי שכיהן כראש ועדה קרואה או כחבר בה להתמודד בבחירות המוניציפליות בעיר בה כיהן.

בחוק נקבעה גם לבסוף תקופת צינון של שלושה חודשים. זאת אומרת, ראש הוועדה או חבר הוועדה הקרואה אשר ירצה להתמודד יצטרך להתפטר עד שלושה חודשים לפני הבחירות. 43 ח"כים הצביעו בעד החוק, מול 32 מתנגדים. 

השופטת ברק-ארז קבעה כי "בנסיבות העניין, ובהתחשב בלוחות הזמנים הרלוונטיים, ניתן בזאת צו על-תנאי בהתאם לסעדים שפורטו בכתבי העתירות. ההרכב שידון בתיקים ייקבע על-ידי הנשיאה".

• קיבל דירה בצוואה ומכר אותה - והתברר שהצוואה לא תקפה; מה עושים?
• ביהמ״ש העליון בבריטניה: עונשים לעורכי דין ׳שימציאו׳ תקדימים ב-AI
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השופטת קבעה כי  "על יסוד עתירות אלו שהובאו לפני בית משפט זה, מצווה בית המשפט כי ייצא מלפניו צו על-תנאי כמפורט בכתבי העתירות וכי על  היועצת המשפטית לממשלה ויתר המשיבים בהם גם משרד הפנים והמרכז לשלטון מקומי להגיש תשובה לעתירות עד ליום 26.7.2023 בשעה 16:00".

נזכיר, לפני כשבועיים הגישה עתירה לבית המשפט העליון התנועה לטוהר המידות, המועמדת לראשות עיריית טבריה עו"ד שני אילוז ותנועה ישראלית. העתירה שהוגשה כנגד חוק טבריה הוגשה לדברי העותרים משום שהחוק נועד לאפשר למקורבו של אריה דרעי, בועז יוסף, להתמודד בבחירות הקרובות בעיר. זאת, בניגוד למגבלת הצינון שהייתה קבועה לפני כן, והגם שיוסף מונה לתפקיד יו"ר הוועדה הקרואה והצהיר כי לא יתמודד בבחירות.

העותרים ציינו כי "התיקון הפרסונלי שקידם ח"כ עמית הלוי, ולא בפעם הראשונה, הוא חוק רטרואקטיבי, הממוקד בטובתו של אדם אחד. ההצעה משנה את כללי המשחק תוך כדי המשחק, ופוגעת בזכות להיבחר של מועמדים אחרים בעיר טבריה. כמו כן, מדובר בהצעה מסוכנת החותרת תחת ההיגיון הבסיסי בהקמת ועדה קרואה, אשר אמורה להימנע מעיסוק פוליטי ולפעול בצורה מקצועית בשיקומה של העיר".

• עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
• מתווך יזכה בפיצוי המוסכם אף שלא היה גורם יעיל
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?

בעתירה הם הוסיפו כי "ההצעה אף עלולה לייצר תמריץ פסול לשרי פנים למנות ועדות קרואות עם מקורבים מטעמם, וכך להצניח" לתפקיד מועמדים מטעמם, אשר יהנו מהיתרונות של כהונה בתור יו"ר ועדה קרואה".

העותרים ציינו כי "ביקשנו כי בג"צ יורה על ביטולו של החוק, הפוגע בזכות לשווין של יתר המועמדים לראשות העיר שאינם חברים בוועדה, או לחלופין יקבע כי החוק לא יחול על הבחירות הקרובות, בהתאם לעיקרון האוסר על "שינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק", וכדי למנוע את הפגיעה בבחירות ההוגנות שאמורות להתרחש בעיר טבריה". 

החוק החדש שאושר בכנסת בעצם מבטל את התיקון שבוצע לחוק בשנת 2008  שקבע תקופת צינון של קדנציה למי שהיה ראש ועדה קרואה וזאת למנוע מצב בו מי שמונה לתפקיד על ידי שר הפנים ולא נבחר על ידי הציבור יקבל יתרון בלתי הוגן.

בדברי ההסבר להצעה החוק של ח"כ עמית הלוי נכתב: "בשנת 2008 התקבל בכנסת תיקון מספר 39 לחוק הרשויות המקומיות. עניינו של התיקון בהגבלת הזכות להיבחר והוא תיקן את סעיף 7 לחוק וקבע כי אנשי ציבור ואנשי מקצוע שמונו כחברי ועדה ממונה או כיושבי ראש אותה הוועדה לא יהיו רשאים לעמוד לבחירה ברשות המקומית בה הם מונו כאמור בבחירות שייערכו בה לראשונה לאחר מינויים. עד תיקון 39 לא הוגבלו מי שמונו כחברי ועדה ממונה בזכותם להיבחר, מציאות שהתחשבה בכישרונו של מי שכיהן בתפקידים אלו וביכולתו הטבעית לתרום לרשות המקומית עליה הופקד ושאותה הוא מכיר היטב. גם כיום, אין הצדקה להטלת מגבלות יתרות על הזכות להיבחר ובעיקר ביחס לאוכלוסייה איכותית ומשכילה שיכולה לתרום רבות לרשות מקומית המצויה במשבר כלכלי ומשום כך מונתה לה ועדה ממונה מלכתחילה.