כנסת מליאת הכנסת
צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

בג"צ נגד הכנסת: הוציא צו על תנאי וקבע דיון דחוף בעתירה נגד חוק טבריה

בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ הוציא היום צו על תנאי כנגד החוק המכונה 'חוק טבריה' שהתקבל בכנסת בקריאה שניה ושלישית לפני כשבועיים. החוק קבע כי ראש וועדה קרואה יוכל להתמודד לבחירות המוניציפליות בעיר בה כיהן, וזאת בניגוד לחוק הקודם שמנע זאת 
נחמן שפירא | (9)

בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ הוציא היום צו על תנאי כנגד החוק המכונה 'חוק טבריה' שהתקבל בכנסת בקריאה שניה ושלישית לפני כשבועיים.

החוק שאושר בכנסת קבע כי ראש וועדה קרואה יוכל להתמודד לבחירות המוניציפליות בעיר בה הוא מכהן וזאת בניגוד לחוק הקודם שמנע זאת.

השופטת דפנה ברק-ארז הוציאה כאמור צו על תנאי כנגד החוק וקבעה דיון  דחוף בעתירה ל-30 ביולי. העתירה הוגשה על ידי התנועה לטוהר המידות, התנועה למען איכות השלטון בישראל והמתמודדת לראשות טבריה שני אילוז, מתמודד נוסף בשם אופיר נחמני ביקש להצטרף לעתירה.

 

כזכור, בתחילת החודש אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את הצעת 'חוק טבריה' של ח"כ עמית הלוי מהליכוד, שיאפשר ליו"ר הוועדה הקרואה בטבריה בועז יוסף, מקורבו של יו"ר ש"ס אריה דרעי להתמודד לראשות העיר. לאחר שהחוק החדש אושר בוטלה ההוראה האוסרת על מי שכיהן כראש ועדה קרואה או כחבר בה להתמודד בבחירות המוניציפליות בעיר בה כיהן.

בחוק נקבעה גם לבסוף תקופת צינון של שלושה חודשים. זאת אומרת, ראש הוועדה או חבר הוועדה הקרואה אשר ירצה להתמודד יצטרך להתפטר עד שלושה חודשים לפני הבחירות. 43 ח"כים הצביעו בעד החוק, מול 32 מתנגדים. 

 

השופטת ברק-ארז קבעה כי "בנסיבות העניין, ובהתחשב בלוחות הזמנים הרלוונטיים, ניתן בזאת צו על-תנאי בהתאם לסעדים שפורטו בכתבי העתירות. ההרכב שידון בתיקים ייקבע על-ידי הנשיאה".

     

השופטת קבעה כי  "על יסוד עתירות אלו שהובאו לפני בית משפט זה, מצווה בית המשפט כי ייצא מלפניו צו על-תנאי כמפורט בכתבי העתירות וכי על  היועצת המשפטית לממשלה ויתר המשיבים בהם גם משרד הפנים והמרכז לשלטון מקומי להגיש תשובה לעתירות עד ליום 26.7.2023 בשעה 16:00".

 

  

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

נזכיר, לפני כשבועיים הגישה עתירה לבית המשפט העליון התנועה לטוהר המידות, המועמדת לראשות עיריית טבריה עו"ד שני אילוז ותנועה ישראלית. העתירה שהוגשה כנגד חוק טבריה הוגשה לדברי העותרים משום שהחוק נועד לאפשר למקורבו של אריה דרעי, בועז יוסף, להתמודד בבחירות הקרובות בעיר. זאת, בניגוד למגבלת הצינון שהייתה קבועה לפני כן, והגם שיוסף מונה לתפקיד יו"ר הוועדה הקרואה והצהיר כי לא יתמודד בבחירות.

העותרים ציינו כי "התיקון הפרסונלי שקידם ח"כ עמית הלוי, ולא בפעם הראשונה, הוא חוק רטרואקטיבי, הממוקד בטובתו של אדם אחד. ההצעה משנה את כללי המשחק תוך כדי המשחק, ופוגעת בזכות להיבחר של מועמדים אחרים בעיר טבריה. כמו כן, מדובר בהצעה מסוכנת החותרת תחת ההיגיון הבסיסי בהקמת ועדה קרואה, אשר אמורה להימנע מעיסוק פוליטי ולפעול בצורה מקצועית בשיקומה של העיר".

קיראו עוד ב"משפט"

בעתירה הם הוסיפו כי "ההצעה אף עלולה לייצר תמריץ פסול לשרי פנים למנות ועדות קרואות עם מקורבים מטעמם, וכך להצניח" לתפקיד מועמדים מטעמם, אשר יהנו מהיתרונות של כהונה בתור יו"ר ועדה קרואה".

העותרים ציינו כי "ביקשנו כי בג"צ יורה על ביטולו של החוק, הפוגע בזכות לשווין של יתר המועמדים לראשות העיר שאינם חברים בוועדה, או לחלופין יקבע כי החוק לא יחול על הבחירות הקרובות, בהתאם לעיקרון האוסר על "שינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק", וכדי למנוע את הפגיעה בבחירות ההוגנות שאמורות להתרחש בעיר טבריה". 

 

החוק החדש שאושר בכנסת בעצם מבטל את התיקון שבוצע לחוק בשנת 2008  שקבע תקופת צינון של קדנציה למי שהיה ראש ועדה קרואה וזאת למנוע מצב בו מי שמונה לתפקיד על ידי שר הפנים ולא נבחר על ידי הציבור יקבל יתרון בלתי הוגן.

בדברי ההסבר להצעה החוק של ח"כ עמית הלוי נכתב: "בשנת 2008 התקבל בכנסת תיקון מספר 39 לחוק הרשויות המקומיות. עניינו של התיקון בהגבלת הזכות להיבחר והוא תיקן את סעיף 7 לחוק וקבע כי אנשי ציבור ואנשי מקצוע שמונו כחברי ועדה ממונה או כיושבי ראש אותה הוועדה לא יהיו רשאים לעמוד לבחירה ברשות המקומית בה הם מונו כאמור בבחירות שייערכו בה לראשונה לאחר מינויים. עד תיקון 39 לא הוגבלו מי שמונו כחברי ועדה ממונה בזכותם להיבחר, מציאות שהתחשבה בכישרונו של מי שכיהן בתפקידים אלו וביכולתו הטבעית לתרום לרשות המקומית עליה הופקד ושאותה הוא מכיר היטב. גם כיום, אין הצדקה להטלת מגבלות יתרות על הזכות להיבחר ובעיקר ביחס לאוכלוסייה איכותית ומשכילה שיכולה לתרום רבות לרשות מקומית המצויה במשבר כלכלי ומשום כך מונתה לה ועדה ממונה מלכתחילה.

 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אמי 25/07/2023 17:45
    הגב לתגובה זו
    שומר על כל האזרחים כולל האידיוטים שלא מבינים את תפקידו, לשמור על החוקים וטוהר המידות
  • 5.
    אנטיוכוס 23/07/2023 02:00
    הגב לתגובה זו
    תושבי טבריה זה שלשלול מהלך שכמה שחארה להם בוחרים ראשי עיר חארה יותר.כיף לי שטבריה זה חארה.
  • 4.
    בת אל 21/07/2023 10:13
    הגב לתגובה זו
    בוזזים את הקופה הציבורית
  • אמונחטאפ 22/07/2023 11:50
    הגב לתגובה זו
    אנטישמי
  • 3.
    שלמה 20/07/2023 19:11
    הגב לתגובה זו
    חייבים חוק התגברות על החונטה המשפטית
  • 2.
    ממשלה שנלחמת באזרחים והורסת את צהל (ל"ת)
    דרעי 20/07/2023 17:58
    הגב לתגובה זו
  • עוד אידיוט שימושי של הסמול הסהרורי (ל"ת)
    אמונחטאפ 22/07/2023 11:51
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ממשלה מושחתת (ל"ת)
    דפנה 20/07/2023 17:28
    הגב לתגובה זו
  • הרודן בג"ץ מכה שנית - רפורמה מלאה מיד (ל"ת)
    אמונחטאפ 22/07/2023 11:52
    הגב לתגובה זו
שדה חיטה
צילום: pixbay

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך

לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי

עוזי גרסטמן |

בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.

מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.

שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.

"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"

המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה  רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".

אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.