ניצוצות של תקווה: כמה שווים כוכבי הנוער ענאן חלאיילי וחמזה שיבלי?
נבחרת הנוער של ישראל במונדיאליטו ניפצה לא מעט מיתוסים בכדורגל הישראלי - חזרה מפיגור, מהפך גם בחיסרון של שחקן וניצחונות בתוספת הזמן. זה מראה על אופי, על ווינריות. ברבע הגמר נשבר מיתוס נוסף - ניצחון על נבחרת גדולה, אולי הגדולה ביותר - ברזיל.
כבר ברשימות. חלאיילי (צילום: אסי קיפר התאחדות לכדורגל)
מעבר לכך, בנבחרת נשבר מיתוס נוסף - שילוב וחברות רבה בין שחקנים יהודים לערבים. אם תרצו, דו קיום. כשמדברים על זה, מיד עולה התמונה ההיא, בה שחקניה הערבים של הנבחרת ערכו פעם צילום משותף תחת הכותרת: "אנחנו הבוסים". זה יצר פער. בניון הרגיש את זה, כמנהל המקצועי החדש הוא שם לזה סוף. "אין יותר ישיבות נפרדות בחדר האוכל, יהודים וערבים. מי שרוצה להיות בנבחרת, שיישב יחד. רוצים פה דו קיום", אמר.
מונאס דאבור פרש מהנבחרת הלאומית בדיוק על הרקע הזה. בנבחרת מנסים לשנות כיוון, הם יודעים כמה פוטנציאל יש במגזר הערבי. שתי הדוגמאות לכך יעלו מאוחר יותר על כר הדשא, למשחק בחצי גמר המונדיאליטו נגד אורוגוואי. קוראים להם חמזה שיבלי וענאן חלאיילי. תזכרו את השמות האלה, כי בעוד כמה שנים, אולי תרצו חתימות עבור הילדים.
השניים היו מגיבורי העלייה לחצי הגמר כאשר כבשו את שני השערים הראשונים. עבור שניהם, זה היה השער השני בטורניר. בניגוד לשחקנים כמו דור תורג'מן ואל ים קנצפולסקי, שזוכים לעניין רב באירופה, גם שני כוכבי מכבי חיפה עשויים להיות בדילמה דומה אחרי הטורניר. בניגוד לרוב חבריהם בנבחרת - שיבלי וחלאיילי לא זכו ולו לדקת משחק אחת בקבוצת הבוגרים של הירוקים.
השניים זכו באליפות בקבוצת הנוער - חלאיילי כבש 15 שערים בכל המסגרות ואילו חמזה כבש 11 שערים בכל המסגרות. כעת יצטרכו ראשי המועדון הירוק לקבל החלטה לגבי עתידם. מצד אחד, מאמן קבוצת הנוער מהעונה האחרונה, מסאי דגו, הוקפץ במפתיע לקבוצה הבוגרת ואולי אף ירצה לתת הזדמנות לשניים, או ששני השחקנים יעברו לעונת השאלה ב"קבוצת הבת" של הירוקים - הפועל עפולה.
להחלטה של מכבי חיפה יש גם היבט כלכלי. שיבלי חתם בכרמל רק עד הקיץ הבא ואילי חלאיילי חתם בעונה האחרונה על הארכת חוזה עד 2026. נכון להיום, שווי השוק של שיבלי על פי האתר "טרנספרמרקט" הוא 50 אלף אירו ואילו של חלאיילי רק 25 אלף אירו. טוב, זה ברור לכם - אף אחד לא ישחרר אותם בסכום הזה. בטח לא אחרי טורניר כזה, כשהסקאוטים כבר ראו אותם ורשמו בפנקסים.
לאחרונה דווח כי מספר מועדונים באירופה ירצו לנסות ולרכוש את הכוכבים הצעירים כבר עכשיו, אבל בחיפה לא יסתפקו גם במחיר של מיליון אירו. המשך ההתקדמות בבוגרים תקפיץ את המספרים פי כמה וכמה. השניים צפויים לפתוח הערב בהרכב הראשון. המשך הצלחה בטורניר תקפיץ את המחיר כבר מחר בבוקר.
- 1.הייתי מציע עבורם 100,000 יורו, ומבקש עודף.... (ל"ת)פילי 08/06/2023 14:22הגב לתגובה זו
קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
לאחר שני נסיונות כושלים ועם טמפרטורות קיץ חריגות ובנוסף עניין זכויות אדם שעדיין ברקע מהמונדיאל, קטאר מכריזה רשמית על כוונתה לארח את המשחקים האולימפיים והפארא-אולימפיים ומתחילה מהלך דיפלומטי-ספורטיבי שאפתני
הוועד האולימפי של קטאר הודיע רשמית על כוונתו להתמודד על אירוח אולימפיאדת הקיץ והפראלימפיאדה של 2036. מדובר בניסיון שלישי למדינה, אחרי שנכשלה בנסיונות לאירוח משחקי 2016 ו‑2020. הפעם, כך נטען, מדובר בקטאר שונה: כזו שיש לה תשתיות כמעט מלאות (כ‑95% מוכנות), שורת אצטדיונים מתקדמים, מערכת מטרו, נמל תעופה חדש וניסיון מוכח מארגון אירועי ספורט בינלאומיים, בראשם מונדיאל 2022 ואליפויות עולם באתלטיקה, שחייה, כדוריד, טניס ומירוצי פורמולה 1. הניסיון הזה הוא חלק מהמאמצים הכבירים של קטאר ל"הלבין את שמה". קטאר קונה עסקים, קונה קבוצות כדורגל, רוכשת נדל"ן ברחבי העולם, כדי שאנשים בעולם יתפסו אותה בצד הנכון של המפה - "בצד של הטובים" למרות שהיא חשודה כמסייעת לטרור, לא דמוקרטית ומזהמת.
מדינת הנפט העשירה הזאת משתמשת בהון הגדול שלה כדי לנסות להשתלב בעולם גם כי היא מבינה שהנפט לא יהיה לעד. ההכנסות ממנו בירידה, והיא מנסה לפתח מנועי צמיחה כלכלים - תיירות זה אחד מהם ומונדיאל ואולימפיאדה מזניקים אותה גם בהיקף התיירים.
קטאר מדגישה כי היא מגישה את הבקשה כחלק מחזון ארוך טווח: "ליצור מורשת כלכלית, חברתית וסביבתית", כך אומר שייח'
ג’וואן בן חמד אל ת’אני, נשיא הוועד האולימפי המקומי. אך למרות הניסיון וההשקעה, האתגרים הפוליטיים, החברתיים והאקלים נותרו משמעותיים, ויש מי שמפקפק אם ההצעה תעבור את מבחן ועדת הבחירה של הוועד האולימפי הבינלאומי. אאל שכעת, הסיכויים טובים הרבה יותר ממה שהיה בעבר.
מונדיאל 2022 אמנם סיפק לקטאר במה מרכזית לתצוגת תכלית של תשתיות מרשימות, לאחר השקעה של כ-300 מיליארד דולר, אך עם זאת גם חשף שורה של בעיות עמוקות. לפי דיווחים, אלפי עובדים זרים מתו או נפצעו קשות בתנאי העסקה בעייתיים במהלך הבנייה האינטנסיבית של המתקנים. אמנסטי וארגוני זכויות אדם אחרים קראו לפיפ"א ולממשלת קטאר להבטיח פיצוי לנפגעים.
- היום שבו פרצה אחת המלחמות הקשות שידע העולם ומה קרה היום לפני 41 שנה
- סיכום האולימפיאדה בפריז - מי המובילות ואיפה ישראל נמצאת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מערכת הקפאלה, שהיא שיטת פיקוח על עובדים זרים, שהייתה נהוגה במדינות רבות במפרץ הפרסי, כולל קטאר, סעודיה ואיחוד האמירויות. מדובר במנגנון משפטי שמחייב כל עובד זר להיקשר באופן ישיר למעסיק מקומי, ששולט בניידות העובד, עוררה ביקורת חריפה. גם חופש הביטוי הוגבל, עם חוקים שמאפשרים מעצר של מפגינים בטענה ל"הפרת הסדר הציבורי", כולל דיווחים על מעצרים בתנאים קשים.
