קוונטום סורס גייסה 12 מיליון דולר בהובלת דל טכנולוג'יס קפיטל
קוונטום סורס (Quantum Source Labs), המפתחת טכנולוגיה למימוש מחשבים קוונטים פוטוניים, גייסה 12 מיליון דולר בהובלת דל טכנולוג'יס קפיטל (Dell Technologies Capital). עוד השתתפו בגיוס קרן D10, והמשקיעים הקיימים: Eclipse VC, Grove Ventures, ו-Pitango First. הסבב החדש מביא את סך גיוס הסיד של החברה לסכום של 27 מיליון דולר.
בחברה אומרים כי כספי הגיוס ישמשו להרחבת צוות המחקר והפיתוח, והשגתם של יעדים טכנולוגיים מהותיים. קוונטום סורס נוסדה בשנת 2021 ומונה כשלושים עובדים, מתוכם 18 מדענים בעלי דוקטורט בתחומי הפיזיקה והנדסת אלקטרוניקה שאחראים לפרסומם של יותר מ-170 מאמרים מדעיים.
קוונטום סורס מתעתדת לבנות מחשבים קוונטיים בעלי מיליונים רבים של קיוביטים, ובעלי יכולת תיקון שגיאות. בחברה מוסרים כי מחשבים אלה הינם בעלי פוטנציאל לחולל מהפכה בתחומים רבים כגון פיתוח תרופות, פיתוח חומרים, סייבר ועיבוד מערכי נתונים גדולים עבור אפליקציות AI.
עודד מלמד, מייסד משותף ומנכ"ל קוונטום סורס: "ייסדנו את קוונטום סורס על בסיס ההבנה כי טכנולוגיות פוטוניות קוונטיות הן הנתיב המבטיח ביותר למימוש מחשבים קוונטים גדולים עמידים בפני שגיאות. הגישה הייחודית שלנו יכולה להרחיב באופן דרמטי את יכולתם של מחשבים אלו, והיא תהיה מרכיב מרכזי בהצלחתם המסחרית. האמון של משקיעים כמו דל טכנולוג'יס קפיטל בנו יאפשר לנו להאיץ את הפיתוח ולשנות תעשיות שלמות בהמשך הדרך".
- פיטנגו גייסה 300 מיליון דולר לקרנות טכנולוגיה ובריאות המשקיעות בשלבים מוקדמים
- פי 5 בתשעה חודשים - מרקור שעובדת עם ChatGPT כבר שווה 10 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עמרי גרין, שותף בדל טכנולוג'יס קפיטל: "הקרן שלנו משקיעה בטכנולוגיות חדשניות בעלות פוטנציאל משמעותי להצעיד את התעשיה קדימה. אנו מאמינים כי למחשוב קוונטי יש פוטנציאל שכזה, וכי ההשקעה הראשונה שלנו בתחום, בחברת קוונטום סורס יכולה להוביל אותנו אל המטרה. עודד והצוות יוצא הדופן של מדענים.יות ויזמים, מתמודדים עם אחת המשוכות הקריטיות של המחשוב הקוונטי פוטוני - יכולת ייצור של מספר רב של קיוביטים, ופתרון שיהיה עמיד לשגיאות. ברגע שיפתרו אתגר זה התועלת הגלומה בחדשנות תהיה עצומה".
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייברשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל
שלושת המאגדים החדשים בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, מציבים את ישראל בלב זירת המחקר והפיתוח העולמית בתחומי איכות הסביבה, טכנולוגיות חישה וחומרה מתקדמת. מדובר ביוזמות רחבות-היקף שיחברו בין תעשייה, ממשלה ואקדמיה - ובהן חברות ענק כמו
אנבידיה, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לצד מכון ויצמן, מכון וולקני והאוניברסיטה העברית
רשות החדשנות הודיעה על השקת שלוש תכניות דגל בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, במסגרת מאגדי מחקר יישומי שנועדו להעניק לתעשייה הישראלית יתרון תחרותי וליצור אימפקט כלכלי וסביבתי משמעותי. שלושת המאגדים - Green Soil, DiamondSEMI IL ו-NDT - ממוקדים בליבת החדשנות הישראלית: טכנולוגיות סביבתיות, רכיבי חומרה מתקדמים ומדע החומרים.
ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, מסביר כי "שלושת מאגדי הדגל החדשים שאישרנו הם ביטוי עוצמתי ליכולת של ישראל לקחת את המדע והידע המצטבר באקדמיה ולהפוך אותו למנועי צמיחה כלכליים ותעשייתיים אמיתיים. הם מדגימים את העומק והבשלות של החדשנות הישראלית: מההתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים דרך פיתוח רכיבים מבוססי יהלום שיכולים לשנות את תעשיית המוליכים למחצה ועד טכנולוגיות חישה ובדיקה מתקדמות שמציבות את ישראל בלב המהפכה התעשייתית הבאה".
"המאגדים האלה מראים איך השקעה ממשלתית חכמה, ממוקדת וארוכת טווח יכולה להצמיח ידע חדש, ליצור יתרון טכנולוגי ולבנות תשתיות של מצוינות שישרתו את הכלכלה הישראלית לשנים רבות קדימה. זהו בדיוק השילוב הייחודי של מדע, תעשייה וחזון שמבדיל את ישראל משאר העולם ומאפשר לה להיות לא רק מעצמת סטארט-אפים, אלא מעצמת עומק טכנולוגי גלובלית".
"האתגר האמיתי שלנו כיום הוא להמשיך לייצר חדשנות שמבוססת על ערך אמיתי - על מדע, על תעשייה ועל יכולת יישומית. זהו השלב בהתפתחות של ההייטק הישראלי - המעבר מהמהירות אל העומק, מהמוצר הבודד אל תשתיות שמעצבות את העתיד".
שלושת מאגדי הדגל: טיהור קרקעות, רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלומים וטכנולוגיות בדיקה
Green Soil היא תכנית לפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום מזיהומים קשים, בהם PFAS (תרכובות כימיות עמידות), חומרי נפץ ודלקים. הפיתוח מבוסס על שימוש בחיידקים ובמרכיבים ביולוגיים מותאמים לפירוק מזהמים בשטח עצמו ובעומק הקרקע, תוך שילוב שיטות החדרה וניטור מתקדמות. התכנית מאגדת 10 חברות ו-16 קבוצות מחקר ובהן אלביט, נטפים, בז"ן, נצר השרון ומכון וולקני, וצפויה לפתוח לשוק הישראלי והעולמי הזדמנויות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.
