ערכו של שער הדולר היציג עומד כעת על 3.34, גידול של 0.17% מאתמול. מדובר בגידול של 0.6% מאז תחילת חודש יוני, אך קיטון של של 0.6% מאז ערכו הגבוה ביותר עליו עמד ב-27.5, 3.36 דולר לשקל. 

לדברי יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו, התנודות בשוק המניות האמריקאי גוררות את הגופים המוסדיים לפעול לביצוע התאמה של תיק ההגנות שברשותם, דבר שגרר אמש לביקוש לדולר עם הירידה בשוקי המניות.

נתוני המאזן המסחרי בארה"ב שהיו טובים מהצפוי והנסיקה במחירי הדלקים לעבר רמות שיא חדשות, מצננים את הציפיות לפעולה אגרסיבית מצד הבנק המרכזי האמריקאי במלחמתו באינפלציה.

יצואנים, המוכרים מט"ח לתשלומי שכר ומיסים בלמו את פיחות השקל אל מעל לרמת 3.35 שקלים. אולם, להערכת גוף הסיכון, על רקע הריבית שצפויה לעלות בארה"ב ב-0.5% החודש וב-0.5% בחודש הבא, רכבת ההרים בשוק המניות צפויה לחזור ולפעול, דבר אשר יגרור לפיחות השקל.

• טורקיה מתכננת העלאת מס במטרה לרסן את האינפלציה
• המדינה הראשונה שקובעת יעד אינפלציה רשמי ומה קרה היום לפני 24 שנה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עליית התשואה באג"ח ל-10 שנים לעבר 3%, פוגעת קשה בחברות האמריקאיות שהורגלו לבצע רכישה עצמית ותשלומי דיבידנד באמצעות גיוס הון לטווח ארוך. בפריקו מאמינים כי ריבית האג"ח הדולרי ל-10 שנים עשויה להגיע אף לעבר רמת 3.25%, מצב שיפגע בשוק המניות ויגרור לפיחות השקל.

כאשר פורסם מדד המחירים לצרכן האמריקאי עבור חודש אפריל, עמד קצב עליית המחירים על כ-8.3%, זאת לאחר שבחודש מרץ פורסם מדד שיא של 8.5%, שיא של 41 שנה. 

עם זאת, בבנק הגרמני דויטשה בנק מאמינים כי יתכן והאינפלציה בחודש מאי, שתפורסם ביום שישי הקרוב, תצביע על ירידה שניה ברציפות. "קונצנזוס התחזיות מצפה כי מדד המחירים לצרכן יצביע על עלייה בשיעור של 8.3% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה ובדומה לעלייה שנרשמה בחודש אפריל. אינפלציית הליבה (בנטרול מחירי האנרגיה והמזון) ייתכן והאטה אף יותר לרמה של 5.9%. למרות ההצלחה הראשונית, הפד לא צפוי למתן את 2 העלאות המתוכננות הקרובות בשיעור של 0.5% לאור העובדה כי הלחצים האינפלציוניים הם רחבים והשפעות מעגל שני עשויות להפוך את הבעיה לממושכת יותר. יחד עם זאת, הפתעה חיובית עשויה לקנות לפד מרחב תמרון בטווח הארוך יותר. השווקים עשויים לראות את התרחיש של נחיתה רכה גבוה יותר.", מסביר הכלכלן הראשי של הבנק, כריסטיאן נולטינג. 

• מלחמת המטבעות: למה טראמפ וסין פתאום מסכימים על דולר חלש
• שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מלחמת המטבעות: למה טראמפ וסין פתאום מסכימים על דולר חלש

במהלך שלושת החודשים האחרונים אינפלציית הליבה עלתה בשיעור שנתי של רק 4%. בנוסף גם הציפיות האינפלציוניות ל-5 שנים קדימה ירדו בצורה משמעותית מרמה של 3.7% לאזור של 3%.

מנגד, ירידה זאת הייתה מלווה בנתוני מאקרו מאכזבים שמצביעים על המשך ההאטה של הכלכלה האמריקאית וגרמה למשקיעים לתמחר מדיניות פחות ניצית מצד הפד. אמנם 2 העלאות ריבית של 0.5% צפויות ב-2 הפגישות הבאות, ישנה ספקולציה כי הפד יאט את קצב ההעלאות לשיעור של 0.25% בחודש ספטמבר. 

האינפלציה החזקה באה לאחר אחד מגלי העליות החדים ביותר בהיסטוריה של השווקים (מדד האס אנד פי 500 רשם את אחד מ-19 השבועות החזקים ביותר שלו במונחי תשואה מאז שנת 1950). הסיבות לראלי היו תמחור מחדש של מדיניות הפד, ביטול הסגרים בסין ותמריצים כלכליים שהודיעה הממשלה וסנטימנט שלילי ביותר בקרב המשקיעים. שווקי המניות רחוקים מהשפל האחרון שרשמו וייתכן כי זה יהיה הטרייד הכואב עבור המשקיעים שלא ערוכים לתנועות מחיר חיוביות. עקום התשואות מצביע כלפי מעלה שוב ומספר מודלים אמינים מצביעים על הסתברות נמוכה בהרבה למיתון בארצות הברית במהלך 12 החודשים הקרובים ומה שמספק תמיכה פונדמנטלית לשוורים.

בשורה התחתונה מציינים בבנק כי הלחצים האינפלציוניים צפויים לרדת במעט, ובכך ישפרו את הסנטימנט בשווקים, דבר שיוביל לעלייה במחירי אגרות החוב והמניות.

מחירי הנפט אינם מפסיקים לזנק בזמן האחרון. הקלות סגר הקורונה הסיני, לצד העובדה כי האיחוד האירופי הודיע כי יחרים חלק מהנפט הרוסי בעקבות הפלישה לאוקראינה. עובדה זו הובילה את אופ"ק+ לשקול "לפטור" את מוסקבה מהצורך שלה לייצא נפט בכמות אליו היא נדרשת, זאת לאחרת ששקלה את היכולת האופרטיבית שלה לבצע זאת.  

ענף ההובלה הימי, שגם הוא סבל משיבושים, היה עד לביקוש הפנטסטי, ייקר במאות אחוזים את תעריפי ההובלה. העלייה המהירה בביקושים וחזרה לשגרה הביאו לנסיקה במחירי חומרי גלם רבים כגון, אנרגיה, מתכות תעשיתיות וסחורות אחרות, אשר מושפעים מגורמים מחזוריים.

רוסיה ואוקראינה משחקות באש

הפלישה של רוסיה לאוקראינה טלטלה את הכלכלה העולמית. חלקן של רוסיה ואוקראינה בתוצר העולמי אינו גדול, וגם רמת החיים בהן אינה גבוהה במיוחד. אולם, שתי המדינות שייכות לשרשרת האספקה העולמית במגוון של מוצרי אנרגיה, סחורות תעשיתיות וגם חקלאות.

לעתים, הן מהוות גורם מפתח לסחר האיזורי. לדוגמא, רוסיה מספקת כ-10% מסך הדשנים בעולם. כעת, אמברגו על היצוא הרוסי מביא לעלייה נוספת במחירי הדשנים, שגם כך נסקו בשנה האחרונה. פועל יוצא של מצב זה הוא ירידה ביבולים במידה וחקלאים יעדיפו שלא להשתמש בכימיקלים לחקלאות, או ייקור התשומות לחקלאות, לשם שמירה על רמת התנובה. בשני המקרים, המשמעות היא עלייה במחירי הירקות והפירות.

אירופה כאמור, לא מעוניינת להיות תלויה בנפט והגז הרוסי וצפויה להוציא הון רב למטרה זו. פיתוח דרכי הולכה חדשים לגז ונפט מצריך משאבים. המשמעות העקיפה של רעידות האדמה הללו היא הקצאת משאבים לא יעילה, המייקרת את מחירי המוצרים הסופיים.

מן העבר השני נמצאים הבנקים המרכזיים, אשר מרביתם כבר החל להעלות את הריבית הרשמית - כל אחד במדינה עליה הוא מפקח. עם זאת, התייקרות מחיר הכסף, הפועלת על צד הביקוש, אינה פותרת את בעיות ההיצע ובוודאי שלא מטפלת בסדר הכלכלי החדש הנבנה בעולם.