יהלי רוטנברג החשב הכללי באוצר
צילום: גלעד ארצי

החשב הכללי: יחס החוב תוצר משתפר מזה כעשור למעט בתקופת הקורונה

בסוף שנת 2021 הגיע יחס החוב תוצר ציבורי לרמה של 68.8%; תשלומי הריבית כאחוז תוצר יורדים אף הם, ומ-3.9% אחוזי תוצר בשנת 2012 הגיעו לרמה של 2.6% בלבד; "המגמה העקבית הינה תוצאה ישירה של מדיניות כלכלית אחראית המחזקת את חוסנה הפיננסי של המדינה"
גיא טל |

החשב כללי מפרסם את הדו"ח השנתי לשנת 2021 בנושא ניהול החוב הממשלתי. 

לדברי החשב הכללי בעשור האחרון מדינת ישראל בלטה לחיוב בהקטנת יחס החוב לתוצר בהשוואה עולמית. המגמה העקבית הינה תוצאה ישירה של מדיניות כלכלית אחראית המחזקת את חוסנה הפיננסי של המדינה. בשנת 2021 ירד יחס החוב לתוצר הציבורי בכ-2.9% ועמד על 68.8% ויחס החוב לתוצר הממשלתי עמד על כ-67%. בשנת 2020 נרשמה עליה משמעותית ביחס החוב לתוצר וזאת על רקע הגידול החד בצרכי המימון של הממשלה בעקבות משבר הקורונה. ייסוף משמעותי של השקל אל מול הדולר תרם לקיזוז חלקי של החוב (הנקוב במט"ח). 

שלוש חברות דירוג האשראי הגדולות הותירו את דירוג האשראי של ישראל ללא שינוי בשנת 2021. Moody's מעניקה לישראל דירוג A1 עם תחזית חיובית. S&P דירוג AA- עם תחזית יציבה ופיטצ' דירוג A+ עם תחזית יציבה. 

תשלומי הריבית

שיעור ההוצאה בגין ריבית ביחס לתוצר עמד בשנת 2021 על 2.6%, בדומה לשיעור שנרשם אשתקד ולאחר ירידה עקבית בעשור האחרון. מגמת הקיטון בהוצאות הריבית עבור החוב הסחיר נמשכת, לאור עלויות מחזור החוב הנמוכות, וזאת למרות שסך הוצאות הריבית הנומינאלית עולה עם השנים. כך לדוגמה בשנת 2012 שלומו 38.3 מיליארד שקל ריבית שהיוו 3.9% מהתוצר, ואילו בשנת 2021 שולמו 40.9 מיליארד שהיוו 2.6%. 

גיוס חוב ממשתי

בשנת 2021 גויסו 166 מיליארד שקל לעומת 265 מיליארד שנה קודם לכן. סך החוב הממשלתי גדל ב-6% והוא הסתכם ב-1,044 מיליארד שקל לעומת 984 מיליארד שקל שנה קודם לכן. עיקר הגידול נובע מגיוס נטו שקוזז חלקית על ידי התחזקות השקל מול הדולר והאירו. 

המסחר באיגרות חוב ממשלתיות בשוק המשני

המסחר באגרות החוב הממשלתיות של ישראל התאפיין בעלית תשואות בעקום השקלי ובירידת תשואות בעקום הצמוד על רקע העליה בשיעור האינפלציה. התשואה על אג"ח ממשלתי שקלי ל-10 שנים בסוף השנה עמד על 1.02% לעומת 0.77% בסוף 2020. מחזור המסחר היומי הממוצע עמד על 2.5 מיליארד שקל, ורמות הסחירות נותרו גבוהות.

לסיכום כתבו ביחידת החוב הממשלתי בחשב הכללי: "שנת 2021 התאפיינה בזינוק בפעילות הכלכלית תוך שיפור רוחבי בשורה של פרמטרים כלכליים - מהאבטלה, דרך התוצר ועד לגביית מיסים. לנתונים אלו השפעה ישירה על צרכי המימון של הממשלה וכפועל יוצא על מדיניות ניהול החוב ותזרים המזומנים הממשלתי.

קיראו עוד ב"בארץ"

"במידה רבה ניהול החוב בשנת 2020 ובשנת 2021 מהווים תמונות מראה - האחת בסימן צרכי מימון גבוהים ובתנאי אי ודאות והשנייה בסימן צמיחה כלכלית וצרכי מימון במגמת ירידה. שתיהן מהוות אתגר שכן ניהול חוב אפקטיבי דורש תכנון ארוך טווח הלוקח בחשבון הן את שיקולי המדינה כמנפיק, המעוניין למזער את עלות החוב, והן את שיקוליה כריבון, המבקש לשכלל את שוק איגרות החוב, להרחיב את בסיס המשקיעים בארץ ובחו"ל ולתמוך בעקומי הריבית. על כן, שנים בהן צרכי המימון עולים בצורה חדה או נופלים בצורה חדה דורשים ביצוע התאמות מהירות תוך מתן מענה הן לצרכים המידיים והן לכלל השיקולים האסטרטגיים.

"השנתיים האחרונות, על אתגריהן, דרשו יכולת תגובה מהירה, הבנה עמוקה של השוק וגמישות מחשבתית ומקצועיות של כלל הגורמים המעורבים בניהול החוב הממשלתי על נגזרותיו. אנו מבקשים להודות במעמד זה לעובדי יחידת החוב שיכלו לאתגר והצליחו, במקביל לעשייה הברוכה, לקדם פרויקטים מהותיים, בדגש על הרפורמה באיגרות החוב המיועדות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.