בעקבות הירידות בסופ"ש: הדולר כבר ב-3.344 שקלים - עליה של 0.8%
לאחרונה אמר כאן יוסי פרנק, מנכ"ל אנרג'י פיננסים לניהול סיכונים, כי הדולר יגיע ל-3.4 שקלים לפני שיירד, אם בכלל, מתחת ל-3 שקלים (לראיון המלא)
האמת היא שלא באמת צריך לחפש הסבר לירידות בשווקים מעבר לרמת המחירים בשוק המניות. כן, הפד' מדבר על העלאת ריבית יחסית אגרסיבית (מישהו חושב שיהיה אחרת?) כאשר השבוע הוא צפוי להמשיך להעלות את הריבית, וגם זה ממשיך ליצור לחץ על המטבעות. מעבר לכך - המלחמה בין רוסיה לאוקראינה נמשכת, הקורונה עוד לא עברה מהעולם. אבל בפועל זה הרבה יותר פשוט מזה: האינפלציה שכבר הגיעה בארה"ב ל-8.5%, באירופה ליותר מ-7% ובארץ ל-3.5%, מאלצת את הבנקים המרכזיים בעולם להעלות את הריבית. אז הריבית בכיוון מעלה וכשהריבית בדרך מעלה - המניות פחות אטרקטיביות, ובמיוחד מניות הצמיחה. זה אומר שהמניות יורדות במקביל לירידת אגרות החוב ועליית התשואה האפקטיבית עליהן. זה מה שקרה בחצי השנה האחרונה בארה"ב - התשואה על אגרות החוב ל-10 שנים זינקה מ-1.6% לכ-3%. גם אצלנו התשואה האפקטיבית זינקה מ-1.4% לכ-2.6%. אז מה עושים? אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל צריך לזכור שיש מאניה דפרסיה בשווקים.
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשמעות היא שאחרי עשור של ריבית אפסית לבנקים למעשה אין יותר מדי ברירה אלא לנסות לצנן את האינפלציה באמצעות העלאת הריבית. (לתשובה לשאלה למה אינפלציה בכלל מטרידה אותנו ואיך היא משפיעה עלינו - לחצו כאן)
מתי הדולר עולה ומתי הוא יורד ולמה:
- 1.רן 02/05/2022 09:16הגב לתגובה זושהדולר ירד מתחת ל-3 מה האינטרס שלהם לבלבל לנו את המח אני לא יודע.
- הערכתם שיגיע ל 3.4 03/05/2022 11:00הגב לתגובה זוהערכתם שיגיע ל 3.4 ואז ירד מתחת ל 3. הוא כרגע בעליה. עוד קצת והוא 3.4 אני הולכת לקנות לו מצנח.
הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
התחזקות המטבע המקומי נמשכת, ברקע ירידה בפרמיית הסיכון ואמון גובר בכלכלה המקומית למרות התחזיות לריבית נמוכה יותר
השקל ממשיך להתחזק גם היום ונסחר הבוקר מתחת ל-3.22 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. בכך נמשך רצף העליות המרשים של המטבע המקומי, שצבר תאוצה מאז תחילת המלחמה, אז חצה הדולר את רף ה-4 שקלים, רמה שלא נראתה מאז 2015.
ככל והתמונה
התבהרה, היציבות החלה לחזור לאיטה. פרמיית הסיכון של ישראל יורדת בהתמדה, בזכות רגיעה ביטחונית יחסית, חזרת החטופים והמשך הפסקת האש שמחזיקה מעמד למרות הפרות בצפון ובדרום, לצד החלטות חברות הדירוג להחזיר את תחזית ישראל מ"שלילית" ל"יציבה". גורמים אלה מחזקים את אמון
המשקיעים ומחזירים את ההון הזר לשוק המקומי.
גם הנתונים הכלכליים המקומיים תומכים במגמה: הכלכלה מפגינה עמידות, עם צמיחה חיובית, שוק עבודה חזק והמשך ירידה באינפלציה. בוול סטריט נרשמת רגיעה אחרי התנודתיות של השבועות האחרונים, והמוסדיים בישראל ממשיכים
למכור דולרים כדי לגדר את ההשקעות, מה שמוסיף ללחץ כלפי מטה על המטבע האמריקאי.
בנוסף, נתוני האוצר לחודש אוקטובר מצביעים על הפתעה חיובית: גביית המיסים השנה צפויה לשבור שיא של כ-520 מיליארד שקלים, הרבה מעל היעד התקציבי של 493 מיליארד. על פי ההערכות, הגירעון לשנת 2025 יעמוד סביב 5% בלבד, נמוך מהתחזית הרשמית של 5.2%. הגבייה הגבוהה מגיעה משילוב של שוק עבודה חזק, צמיחה בצריכה הפרטית, עלייה חדה בהכנסות משוק ההון, והמשך המאבק בהון השחור. הנתונים הללו מצביעים על חוסן כלכלי מובהק, שאף מאפשר לממשלה לממן את הוצאות הביטחון מבלי לפגוע ביציבות הפיסקלית. הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- פערי הריביות עובדים לטובת הדולר: "אסטרטגיית הנשיאה" מושכת שוב משקיעים
- הדולר יורד מול השקל; איזה מטבעות התחזקו הכי הרבה מולו מתחילת השנה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה חושבים הכלכלנים?
בסקירות האחרונות של בתי ההשקעות ציינו כלכלנים כי רמת השער הנוכחית, קרי סביב 3.20-3.30 שקלים לדולר, משקפת מצב מאוזן יחסית. במזרחי טפחות ציינו שהייסוף הנוכחי חריג בכך שהוא התרחש במקביל לירידות בוול סטריט, מה שמעיד על השפעה מקומית מובהקת, בראש ובראשונה העלאת תחזית הדירוג. בלידר הוסיפו כי המוסדיים מכרו מט"ח בהיקפים גבוהים גם ברבעון הרביעי, לאחר מכירות של כמעט 15 מיליארד דולר ברבעונים הקודמים, מה שתומך בהתחזקות השקל. בבנק הפועלים הדגישו כי השקל החזק כבר מסייע למתן לחצי האינפלציה, ובמיטב מעריכים כי הוא אינו מהווה כיום מגבלה על יצואנים, בניגוד לעבר.
הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
התחזקות המטבע המקומי נמשכת, ברקע ירידה בפרמיית הסיכון ואמון גובר בכלכלה המקומית למרות התחזיות לריבית נמוכה יותר
השקל ממשיך להתחזק גם היום ונסחר הבוקר מתחת ל-3.22 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. בכך נמשך רצף העליות המרשים של המטבע המקומי, שצבר תאוצה מאז תחילת המלחמה, אז חצה הדולר את רף ה-4 שקלים, רמה שלא נראתה מאז 2015.
ככל והתמונה
התבהרה, היציבות החלה לחזור לאיטה. פרמיית הסיכון של ישראל יורדת בהתמדה, בזכות רגיעה ביטחונית יחסית, חזרת החטופים והמשך הפסקת האש שמחזיקה מעמד למרות הפרות בצפון ובדרום, לצד החלטות חברות הדירוג להחזיר את תחזית ישראל מ"שלילית" ל"יציבה". גורמים אלה מחזקים את אמון
המשקיעים ומחזירים את ההון הזר לשוק המקומי.
גם הנתונים הכלכליים המקומיים תומכים במגמה: הכלכלה מפגינה עמידות, עם צמיחה חיובית, שוק עבודה חזק והמשך ירידה באינפלציה. בוול סטריט נרשמת רגיעה אחרי התנודתיות של השבועות האחרונים, והמוסדיים בישראל ממשיכים
למכור דולרים כדי לגדר את ההשקעות, מה שמוסיף ללחץ כלפי מטה על המטבע האמריקאי.
בנוסף, נתוני האוצר לחודש אוקטובר מצביעים על הפתעה חיובית: גביית המיסים השנה צפויה לשבור שיא של כ-520 מיליארד שקלים, הרבה מעל היעד התקציבי של 493 מיליארד. על פי ההערכות, הגירעון לשנת 2025 יעמוד סביב 5% בלבד, נמוך מהתחזית הרשמית של 5.2%. הגבייה הגבוהה מגיעה משילוב של שוק עבודה חזק, צמיחה בצריכה הפרטית, עלייה חדה בהכנסות משוק ההון, והמשך המאבק בהון השחור. הנתונים הללו מצביעים על חוסן כלכלי מובהק, שאף מאפשר לממשלה לממן את הוצאות הביטחון מבלי לפגוע ביציבות הפיסקלית. הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- פערי הריביות עובדים לטובת הדולר: "אסטרטגיית הנשיאה" מושכת שוב משקיעים
- הדולר יורד מול השקל; איזה מטבעות התחזקו הכי הרבה מולו מתחילת השנה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה חושבים הכלכלנים?
בסקירות האחרונות של בתי ההשקעות ציינו כלכלנים כי רמת השער הנוכחית, קרי סביב 3.20-3.30 שקלים לדולר, משקפת מצב מאוזן יחסית. במזרחי טפחות ציינו שהייסוף הנוכחי חריג בכך שהוא התרחש במקביל לירידות בוול סטריט, מה שמעיד על השפעה מקומית מובהקת, בראש ובראשונה העלאת תחזית הדירוג. בלידר הוסיפו כי המוסדיים מכרו מט"ח בהיקפים גבוהים גם ברבעון הרביעי, לאחר מכירות של כמעט 15 מיליארד דולר ברבעונים הקודמים, מה שתומך בהתחזקות השקל. בבנק הפועלים הדגישו כי השקל החזק כבר מסייע למתן לחצי האינפלציה, ובמיטב מעריכים כי הוא אינו מהווה כיום מגבלה על יצואנים, בניגוד לעבר.
