אורנה ברביבאי
צילום: כנסת

מכרזי מכסות יבוא הבקר פוצלו; 3,370 טון נוספים יצאו למכרז חדש

אחרי ששופרסל, נטו מלינדה, מרב מזון ובלדי זכו במכרז הקודם ליבוא 13,750 טון בפטור ממכס ובמחיר מכירה לצרכן של 28-30 שקל לק"ג, עתה יוצא לדרך מכרז נוסף. במשרד הכלכלה מאיימים בסנקציות על מפרי התנאים מחד, ומאידך מבטיחים להם מכסה נוספת רק כדי שיעמדו בהם
איתי פת-יה |
נושאים בכתבה משרד הכלכלה

משרד הכלכלה מפרסם מכרז חדש ליבוא בפטור ממכס של 3,370 טון בשר בקר, זאת אחרי שכבר חולקו מכסות בהיקף של 13,750 טון. המשתתפים במכרז יצטרכו להציע מחירים תחרותיים לק"ג לצרכן. במכרז הקודם, שתוצאותיו פורסמו בתחילת דצמבר, נקבע מחיר של 28-30 שקל.

המחיר הקודם שנקבע היה זול מזה במכסות שחולקו ל-2021, שהיה 29-31 שקל לק"ג. הזוכים במכרז הקודם היו שופרסל 1.23% , נטו מלינדה 0.7% , מרב מזון ובלדי. 

לא תמיד הזוכים במכרזים אכן מנצלים את מלוא המכסה שניתנה להם, דבר שהצרכן כמובן מפסיד ממנו. משתלם יותר מבחינתם למכור בשר בייצור מקומי שהרווחיות עליו גבוהה יותר, כזה שאינו מפוקח במחיר. כל מכסה שמשוריינת לקמעונאי או ספק היא כזו שמתחרה שלו לא קיבל, ולא יוכל למכור מצדו לצרכן.

במשרד הכלכלה מבינים שעצם הזכייה אינה ערובה לכך שהמכסה תנוצל. "​משרד הכלכלה מפעיל מערך ביקורת וזוכים שלא יעמדו בתנאי ההליך התחרותי להנגשת בשר טחון טרי לצרכן הסופי במחירים להם התחייבו, חשופים לסנקציות של חילוט ערבויות, שלילת מכסות קיימות ושלילת הזכות לקבלת מכסות עתידיות", כתב בהודעה מטעמו.

ואולם, ה"שוט" הזה לא מספיק מאיים אם לשפוט לפיו הכוונה של המשרד גם לספק תמריץ לניצול מלא של המכסה בדמות של חלוקת מכסה נוספת למי שזכה במכרז הקודם ויעשה כן (ישנם 1,500 טון לחלוקה נוספת ביולי). החלוקה הנוספת הזו יכולה הייתה באותה מידה לצאת גם היא למכרז שלישי שאולי מקדם היה את התחרות ומוזיל את המחירים לצרכן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יאיר אבידן המפקח על הבנקים
צילום: בנק ישראל

בנק ישראל: להעמיד ערבות מדינה למשכנתאות בחברה הערבית היכן שניתן

בחלק גדול מהעסקאות ביישובים הערבים יש בעיית מהעדר רישום מסודר בטאבו, ובצוות בין משרדי בו חבר בנק ישראל הומלץ בין היתר על הצעד האמור איפה שהרישום כן מוסדר. 10% מסניפי הבנקים מצויים בישובים ערבים, ש-27% אינו פועל באמצעות הבנקים
איתי פת-יה |
לאחר גידול במספר סניפי הבנקים בישובי חברה הערבית לאורך שני העשורים האחרונים, כיום אלה מהווים 10% מכלל הסניפים של הבנקים - בעוד ש-15% מכלל אוכלוסיית ישראל מתגוררים בישובים אלה, כך עולה מסקירה שהציגו היום בבנק ישראל בכנסת אודות בנקאות למשקי הבית הערבים בישראל. כ-27% אחוז מהאוכלוסייה ביישובי החברה הערבית אינם פועלים באמצעות הבנקים, חלקם פועלים בבנק הדואר, זאת מול 4% באוכלוסיה היהודית. 63% מהאוכלוסיה הערבית הבוגרת החזיקה בכרטיס אשראי ב-2020 מול 86% אצל יהודים. מתוך מחזיקי כרטיס האשראי הערבים, 15.3% הוגבלו למסגרת של עד 3,000 שקל לעומת 5.1% בקרב היהודים. 86% מהערבים בארץ שמחזיקים במסגרת עו"ש ניצלו אותה, בהשוואה ל-70% מהיהודים.  עוד נכתב כי שיעור הלווים שפיגרו בתשלומי ההלוואה במהלך השנה ביישובי החברה הערבית גבוה משמעותית (11.7% מול 6% בקרב יהודים) ושיעור הריבית ביישובי החברה הערבית גבוה בהשוואה ליתר המגזרים (5.87% מול 4.68%). באשר למשכנתאות הוסבר כי מספר ההלוואות לדיור ביחס לכמות הדירות שנרכשו או נבנו ביישובי החברה הערבית נמוך בהשוואה למגזר היהודי. בחלק גדול מהעסקאות ביישובי החברה הערבית קיימת בעיה במשכון הנכס כתוצאה מהעדר רישום מסודר בטאבו. כמות ההלוואות לדיור בחברה הערבית גדלה ב-42% בשנתיים האחרונות. חלק מהאשראי לדיור בחברה הערבית ניתן כאשראי צרכני בגלל קשיי רישום. לאור אלה, הובאו גם ההמלצות שגיבש צוות בין משרדי המורכב מבנק ישראל (ובתוכו הפיקוח על הבנקים), רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, המשרד לשוויון חברתי, משרד האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, משרד ראש הממשלה, ורשות המיסים. בין הההמלצות ערבות מדינה למשכנתאות עבור נכסים ברי רישום (ההמלצה נבחנת מחדש על ידי החשכ"ל, כך צוין),  תכנית לחינוך פיננסי בחברה הישראלית בכלל ובחברה הערבית בפרט; הסרת החסמים בפני שימוש באמצעי תשלום מתקדמים; הנגשת חלק מהתכנים הבסיסיים של הגופים הפיננסיים בשפה הערבית; בחינת הצורך והחסמים במתן שירותים תואמי כללי השריעה; הגברת ההגנה הצרכנית ללקוח הפיננסי; אופן הנגשת אשראי ועוד.