הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
כרטיס אשראי ויזה מאסטרכארד קניות חוב כסף רכישה
צילום: Istock

בנק ישראל: ירידה של 30% בהוצאות בכרטיסי אשראי במהלך חודש ההסגר

מנתונים שפרסם בנק ישראל עולה כי עד החלת הסגר, ההוצאה היומית הממוצעת בכרטיסי אשראי עמדה על למעלה מ-1.1 מיליארד שקל; מה-16 למארס ועד ה-19 לאפריל הממוצע היומי ירד ל-782 מיליון; התאוששות בשבועיים האחרונים של אפריל
ארז ליבנה | (2)
נושאים בכתבה וירוס הקורונה כרטיסי אשראי שוק ההון

כבר כתבנו כאן לא מעט על איך משבר הקורונה גרם להפחתת ההוצאות השוטפות של מרבית הצרכנים, עכשיו גם יש גושפנקא מבנק ישראל. מתחילת השנה ועד ה-15 למארס, הישראלים הוציאו בממוצע 1.1 מיליארד שקל ביום בכרטיסי אשראי, לעומת רק 782 מיליון שקל בממוצע מה-16 למארס ועד ה-19 לאפריל.

 

כלומר, אמנם מדובר על ירידה של למעלה מ-30%, אבל מאז ה-20 לאפריל ועד תחילת חודש מאי, נרשמה התאוששות של למעלה מ-20% עם הוצאה יומית ממוצעת של כ-960 מיליון שקל.

 

בבנק ישראל מציינים כי "אינדיקטור מעניין במיוחד הינו הפעילות בכרטיסי אשראי לפי ענפים. אינדיקטור זה מאפשר לקבל תמונת מצב מאוד ברורה של עוצמת הפגיעה של המשבר בענפי משק שונים, ומסייע לגיבוש צעדי מדיניות של הבנק".

 

אז מה אומרים הנתונים?

התפלגות הנתונים מראה שהמרוויחים העיקריים מהמשבר נכון לעכשיו הם קמעונאי המזון, כשהממוצע היומי זינק מ-189 מיליון שקל ביום לפני הסגר, ל-233 מיליון שקל ביום במהלך הסגר – עלייה של כ-23%. אחרי הקלת ההגבלות (20 באפריל), ההוצאה ירדה בלמעלה מ-5.5% ל-220 מיליון שקל.

 

רשימת המפסידים עם זאת, ארוכה בהרבה. בתחום הפנאי והחינוך, הממוצע היומי ירד מ-31 מיליון שקל ביום ל-10 מיליון שקל מתחילת הסגר ועד סוף אפריל. כלומר התכווצות של שני שליש בהוצאות של משקי הבית.

 

ההוצאות על מסעדות ירדו גם הן בקרוב ל-75%, כאשר לפני המשבר, ההוצאה היומית הממוצעת עמדה על כ-60 מיליון שקל ובתקופת הסגר ירדה ההוצאה היומית ל-16 מיליון שקל בממוצע. מאז הקלת ההגבלות, נרשמה עליה של כ-20% ל-19 מיליון שקל.

 

עוד נתון מעניין במיוחד הוא ההוצאה על דלק ותחבורה, שירדה ממוצע של 64 מיליון שקל ליום, ל-29 מיליון שקל ביום במהלך הסגר – ירידה של למעלה מ-50%. לאחר הקלת ההגבלות חלה התאוששות של כ-30% ל-37 מיליון שקלים.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

כמו כן ההוצאות על חשמל, ביגוד וריהוט ירדו מממוצע של 111 מיליון שקלים ביום ל-59 מיליון, ירידה של קצת למעלה מ-45%, אך גם עמודה זו מראה התאוששות של כ-37% עם 81 מיליון שקלים בממוצע ליום לאחר ההקלות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אזרח 04/05/2020 07:55
    הגב לתגובה זו
    מזה שיודעים כל דבר שאני קונה. אח גדול? קונה רק במזומן מי שרוצה שאני אקנה באשראי שיתן הנחה משמעותית
  • 1.
    דודי 03/05/2020 20:22
    הגב לתגובה זו
    הקניות בסופר עלו מזה שכולם בבית ומשעמום מחפשים לאכול מחירי הירקות והפרות עלו ב 20% ובנוסף סוג ג יותר שימוש בחשמל מים הארנונה עלתה בבת ים ב 180שח ללא סיבה ובנוסף המשכורת מחל"ת ירד ב 50% אז על תספרו ותכתבו כתבות יזומות
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |
נושאים בכתבה תוחלת חיים מודיעין

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

להמשך הכתבה לחץ כאן
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

במסגרת המתווה הוולנטרי של בנק ישראל, מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך כן של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים. 

להמשך הכתבה לחץ כאן