גזית גלוב: הרווח הנקי עלה ב-39% ברבעון ל-222 מיליון שקל
חברת גזית גלוב דיווחה על ירידה של 8.7% בהכנסות הרבעון הרביעי לרמה של 670 מיליון שקל, כנגד גידול של 39% ברווח הנקי אשר הסתכם בכ-222 מיליון שקל. בהתייחס למשבר הקורונה, אליו נכנסה החברה עם רמת מינוף נמוכה יחסית, אמר מייסד ומנכ"ל החברה, חיים כצמן: "אנו ערים לכך, שמשברים מייצרים הזדמנויות ועיננו פקוחות, אנו בוחנים הצעות שבימים כתיקונם לא היו מגיעות לשולחננו".
הכנסות החברה ברבעון הרביעי הסתכמו בכ-670 מיליון שקל, ירידה של כ-8.7% לעומת הכנסות של כ-734 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
ה-NOI של גזית גלוב ברבעון הרביעי הסתכם בכ-314 מיליון שקל, ירידה של כ-5.4% לעומת כ-332 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד המיוחסת לשינויים בשערי חליפין. בנטרול השפעת השינוי בשערי חליפין, נרשם גידול של כ-3% ב-NOI ברבעון הרביעי של 2019 ביחס לתקופה המקבילה.
בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-222 מיליון שקל, גידול של כ-38.8% לעומת רווח נקי של כ-160 מיליון שקל ברבעון המקביל.
ה-FFO עמד בטווח העליון של התחזיות
בבחינת תוצאות שנת 2019 בשלמותה, ה-FFO למניה עמד בטווח העליון של תחזיות החברה והסתכם בכ-3.24 שקלים למניה.
נכון לסוף שנת 2019 עמד יחס ההון למאזן של גזית גלוב על כ-38.3%, לעומת כ-34.5% בתקופה המקבילה אשתקד.
השווי הנכסי הנקי המתואם (EPRA NAV) של גזית גלוב הסתכם בסוף שנת 2019 בכ-8.9 מיליארד שקל או 48.2 שקלים למניה - למרות שמאז ירד שווי הנכסים בכמיליארד שקל על רקע משבר הקורונה והירידות בשווקים. שווי השוק הנוכחי של גזית גלוב עומד על כ-5.14 מיליארד שקל והמניה נסחרת תמורת כ-28.5 שקלים למניה.
השפעות הקורונה
בחברה מציינים כי אין באפשרותם להעריך את השפעת המשבר על התוצאות הכספיות, אולם מזהירים כי להמשך התפרצות המגיפה ולצעדים שינקטו לבלימתה ולמשך הזמן שיידרש עד לחזרה לשיגרת פעילות מלאה עלולה להיות השפעה שלילית משמעותית על ענף הנדל"ן הקמעונאי ועל פעילות הקבוצה, בין היתר בשל ירידה בכמות המבקרים בנכסים, ירידה בביקושים ובהיקף הצריכה של מוצרים מסוימים וכן פגיעה בחוסנם הכלכלי והתזרימי של השוכרים אשר יובילו לירידה בהכנסות החברה, בתזרים המזומנים השוטף, בשיעור התפוסה ובשווי נכסיה. בנוסף, פרויקטים של החברה הנמצאים בפיתוח עלולים שלא להסתיים בעלויות ובלוחות הזמנים הצפויים.
- מנכ"לית גזית ברזיל, מיה שטרק, נבחרה לאחת הנשים הבולטות בברזיל ל-2024
- חיים כצמן מממש נכס בצ'כיה ב-1.1 מיליארד ש'; אגרות החוב בתגובה עולות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 11.דירה=קורת גג 15/04/2020 06:34הגב לתגובה זודירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
- 10.אחד 10/04/2020 09:41הגב לתגובה זובהצלחה לחברה
- 9.ענין של זמן - ראו מה קורה בברזיל (ל"ת)אנונימי 10/04/2020 08:45הגב לתגובה זו
- 8.נזאר נעום 09/04/2020 23:19הגב לתגובה זובכל הרבעונים . יש לה הוצאות מימון מטורפות .
- 7.דוד 08/04/2020 21:56הגב לתגובה זוהחברה חזרה לעצמה אחרי שנה קשה מאד 2018, המניה ירדה מספיק ולפי דעתי מדובר בהזדמנות נדירה כמעט להכפלה תוך שנה.
- 6.דירה=קורת גג 08/04/2020 20:43הגב לתגובה זודירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
- 5.דב 08/04/2020 18:06הגב לתגובה זומחקלה לטיפול בסרטן בבי"ח העמק. שווה משהו, לא?
- 4.לרון 08/04/2020 17:49הגב לתגובה זומנוהלת בסולידיות,חיים כצמן תותח על!
- 3.באפט 08/04/2020 16:07הגב לתגובה זוחברה שרק המנהלים מרוויחים ממנה...השערוכים אפשר לא להתייחס אליהם...תיק הניירות ערך ירד לפחות בשלושים אחוז....צריכה להיות 20
- 2.כל הכבוד 08/04/2020 12:44הגב לתגובה זובשביל מה לקנות?
- 1.גזית גלוב 08/04/2020 11:36הגב לתגובה זומאשר אף פעם.

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר.
ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות.
במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.
ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים.
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- מחירי הדירות בגבעתיים ועסקאות אחרונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.

76.5 אלף דירות החלו להיבנות השנה - אבל ברבעון האחרון הקצב הואט
נתוני הלמ"ס מצביעים על עלייה שנתית של 22% בהתחלות הבנייה, אבל ברבעון השני נרשמה ירידה של 5.5% לעומת תחילת השנה כשבין הערים נרשמים פערים גדולים ותלות גוברת בהתחדשות עירונית - איזה עיר מובילה ומי נשרכת מאחור?
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת שברבעון השני של 2025 החלה בנייתן של 18,553 דירות חדשות, מספר גבוה משמעותית מזה שנרשם בתקופה המקבילה בשנה שעברה עלייה של 42.3%. עם זאת, ביחס לרבעון הראשון של השנה אפשר לראות ירידה של כ-5.5% במספר התחלות הבנייה. במקביל, גמר הבנייה עלה והסתכם ב-14,385 דירות, עלייה של 17.7% לעומת הרבעון הראשון ושל 13.1% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. התמונה הכוללת לשנה החולפת מצביעה על שוק בנייה פעיל יותר, אך לא אחיד בין המחוזות השונים.
פיזור גיאוגרפי ומגמות במחוזות
יש פערים גדולים בין האזורים. מחוזות המרכז ותל אביב הובילו את הפעילות ברבעון השני, עם כמעט מחצית מכלל הדירות החדשות - 4,519 במרכז ו-4,384 בתל אביב. במחוז הדרום החלה בנייתן של 3,984 דירות, שהיוו כ-21% מכלל הפעילות הארצית, והמספרים שם זינקו ב-62% לעומת הרבעון הקודם. לעומת זאת, בצפון ובירושלים חלה האטה משמעותית: ירידה של 55.7% בצפון, 27.1% בירושלים ו-22% בחיפה.
בכל הנוגע להיתרי בנייה, ניתנו ברבעון השני 17,189 היתרים - עלייה קלה של 1.7% לעומת הרבעון הראשון, אך יציבות ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הפילוח לפי מחוזות מגלה כי במחוז המרכז חל זינוק של כמעט 40% בהיתרי הבנייה, בעוד שבמחוזות אחרים המגמה הייתה שלילית ירידה של כ-8% בתל אביב ועד 13.9% בירושלים.
התחדשות עירונית מובילה
כ-5,030 התחלות בנייה ברבעון השני היו במסגרת פרויקטי התחדשות עירונית – כ-27% מכלל ההתחלות. מרבית הדירות נבנו במתכונת של הריסה ובנייה מחדש, בעיקר בפרויקטי פינוי-בינוי ותמ"א 38/2, שהיוו כ-81% מהתחלות ההתחדשות. לעומת הרבעון הקודם מדובר בירידה של 7.7%, אך בהשוואה לשנה שעברה עלייה של 31.3%. בנוסף, החלה בנייתן של כ-1,141 דירות כתוספות בנייה לבניינים קיימים, נתון המשקף עלייה של 14.4% לעומת הרבעון הראשון.
- למה משלמים על עבודה שלא בוצעה? הקבלנים דורשים להקפיא את שכר העובדים הזרים
- ירידה בהתחלות הבנייה בשנה האחרונה, כ-60 אלף בלבד: "המחירים יעלו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהסתכלות רחבה על 12 החודשים האחרונים, בין יולי 2024 ליוני 2025, החלו להיבנות 76.5 אלף דירות – עלייה של 22.3% לעומת השנה שקדמה לה. לאחר ניכוי הדירות שנהרסו במסגרת התחדשות עירונית, מדובר ב-70.6 אלף דירות חדשות – עלייה של 23.5%. גם מספר היתרי הבנייה בשנה זו עלה, והסתכם ב-80.4 אלף עלייה של 8.9%.