דולר
צילום: iStock

למרות העליות החדות בשווקים: הלחץ של הדולר ממשיך להתחזק

מדדי המניות משלימים זינוק מדהים של עד 17% ביומיים האחרונים. במקביל, מצוקת הנזילות במערכת הבנקאית מגיעה כעת לרמות של נפילת ליהמן ברדרס ב-2008. האם זה יציב?
עמית נעם טל | (12)

אם מסתכלים על שוקי המניות ביומיים האחרונים, ניתן לחשוב כי משבר הקורונה מאחורינו. מדד הדאו ג'ונס משלים היום זינוק מדהים של יותר מ-17% ביומיים. עם זאת, עם מסתכלים על שוק המימון הבנקאי, מצוקת הנזילות רק מחריפה ומגיעה כעת לרמות השיתוק של 2008. 

מרווח ה-LIBOR/OIS המייצג את הפער בין הריבית הבין בנקאית ל-3 חודשים לבין ריבית חסרת סיכון (שמתייחסת בדר"כ לריבית הבנק המרכזי בארה"ב) מזנק כעת לרמה ב-117 נק' בסיס. הרמה הגבוהה ביותר מאז המשבר הכלכלי של 2008-2009. המשמעות הפרקטית היא שלמרות הכל הזרקות הדולרים שמבצע הפד', שוק המימון קפוא והבנקים דורשים פרמייה גדולה מאוד תמורת הלוואה ל-3 חודשים. 

מרווח ה-LIBOR/OIS: שוק המימון הבנקאי משותק

במקביל, גם מרווח ה-FRA/OIS ל-3 חודשים חזר לרמות של מעל 50 נק', רמה המאותת על צפי לקושי בהשגת הון ע"י הגופים הפיננסים. FRA זה קיצור של Forward Rate Agreement - חוזה על הריבית העתידית. ו-OIS מייצג גם כאן את הריבית חסרת הסיכון (ריבית הפד'). 

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    אין תגובה (ל"ת)
    בועז בצלאל 26/03/2020 20:25
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    סוחר 26/03/2020 13:33
    הגב לתגובה זו
    קניית אג"ח קונצרני היא ממש לא "הזרקת הון ישירות לחברות" כפי שנאמר בכתבה, אלה ניפוח מחיר האג"ח הקונצרני והקטנת התשואות שלו כדי לאפשר מיחזור חוב. אין לי ספק שחברה הנמצאת כרגע בבעיית תזרים מזומנים, לא תצליח למחזר את החוב ולא משנה כמה כסף יזרימו לאג"ח שלה. במקום זה יש לתת הלוואות מדינה ישירות לחברות שנקלעו לתזרים מזומנים בעייתי, וזאת בתנאי שבעתיד יחולו מגבלות על שכר הבכירים שלהם, חלוקת דיבידנדים, רכישה עצמית של מניות וכו'.
  • 7.
    יוסי 26/03/2020 11:35
    הגב לתגובה זו
    מחכים לנו בפינה הדולר פעם עולה פעם יורד זה כניסה של משקעים שלוקחים את הרווחים אבל בפועל לא יהיה מנוס אלה לעלות ריבית כך שכולם יקנו דולרים אני מהמר שהדולר תוך חודשיים עובר את 5 שח לדולר
  • 6.
    כלכלן 26/03/2020 09:35
    הגב לתגובה זו
    ההשלכות יהיו פיחות בסדר גודל שלא הכרנו, לדעתי לפחות 15% בשים לב לגידול בגרעון / בכמות השקלים במשק ( הדפסת שקלים ). פרסום כאן חדשות: ברקע השיח על החמרה נוספת בהגבלות - במשרד האוצר אומדים את העלות של סגר מלא ל12 שבועות ב280 מיליארד שח, 19% תוצר, גרעון שמגיע ל16% . העלות ל5 שבועות 140 מיליארד. באוצר מעריכים שאם יוטל כאן סגר מלא הוא יהיה ארוך בדומה לסגר בחוביי ולא יתמצה בשבועות בודדים.
  • 5.
    בקיצור. בועה. (ל"ת)
    אנונימי 26/03/2020 06:18
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    תקנו את העם לאם (ל"ת)
    מה עם הגהה? 26/03/2020 05:45
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    דן 25/03/2020 21:40
    הגב לתגובה זו
    נראה לי שיותר מ 95% מהקוראים לא ממש מכירים את המונחים ולא מבינים את התהליכים אז אם המאמר מיועד למומחים שיעבור למדור"מומחים" ואם הוא מיועד להדיוט המצוי אנא ממך - תתחיל להתנסח בצורה פשוטה ברורה ועם הסברי רקע תודה ובריאות לכולם !
  • 1+ (ל"ת)
    צביקה 26/03/2020 05:54
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לא יעזור שום דבר 25/03/2020 21:13
    הגב לתגובה זו
    הפד יכול לקנות מה שהוא רוצה כל עוד הצרכן תקוע....
  • הנביא 25/03/2020 21:57
    הגב לתגובה זו
    לא לכל אחד יש אומץ להיכנס בשיא הפחד. לאמלכל אחד יש עודף כסף, ועוד ביחוד בעיתות משבר, כשרבים זקוקים לרזרבות.
  • הצרכן זה מי שקונה סחורה לא מניות.. (ל"ת)
    אופטימי 26/03/2020 06:06
  • 1.
    מכסים את החולים בדולרים במקום להטיל סגר על ניו יורק (ל"ת)
    שלמה 25/03/2020 20:39
    הגב לתגובה זו
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.