המטבע וירטואלי אבל המס מוחשי - עסקה במטבעות וירטואליים עלולה להפוך אתכם שלא במודע לעברייני מס. בשנים האחרונות נכנס להוויה הכלכלית עולם חדש, עולם המטבעות הווירטואליים. רבות נאמר על תחום זה ונדמה כי הוא טומן בחובו יתרונות, חסרונות, ובעיקר חוסר בהירות.

האם זו אופנה חולפת או "הדבר האמיתי"? רק העתיד יגיד. מה שבטוח הוא, שמטבעות אלו נוכחים בחייהם של אנשים רבים והטיפול בהם דורש התייחסות והסדרה. אחד הנושאים הבולטים שעדיין נותרו עמומים בהקשר זה הינו הטיפול במיסוי.

מיהם עברייני מס?

כתוצאה מהעמימות האופפת תחום זה אנו עדים למשקיעים במטבעות אשר לא דיווחו לרשות המיסים על "מכירות" שביצעו או שדיווחו בצורה שאינה תואמת את עמדת מס הכנסה. מפרסומי רשות המיסים עולה כי "שחקני" המטבעות על הכוונת.

בתקופה האחרונה ישנם ישראלים רבים העוסקים בתחום המטבעות הוירטואליים, בהם יזמים העוסקים בכריית מטבעות, נותני שירותים לבורסות השונות, ישויות המשלמות ומקבלות מטבעות בתמורה לשירותים או נכסים, יחידים הרוכשים וקונים מטבעות וכד'.

• איך טראמפ הרוויח מיליארד דולר בקריפטו
• הביטקוין מזנק על רקע החשש מהשבתת ממשל בארה"ב
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כתוצאה מאי הבהירות הקיימת ביחס לסיווג המטבעות הוירטואליים לצרכי מס, ישראליים רבים, אשר פועלים בעולם המטבעות כאמור, עלולים למצוא עצמם בקבוצה האקסקלוסיבית של "עברייני" המס, ככל שלא דיווחו על כך או דיווחו בצורה שונה מזו של עמדת רשות המיסים. יתרה מכך, אותם "שחקנים" אף עלולים למצוא עצמם מחויבים בתשלומי מס וקנסות שהם כלל לא צפו, וזאת אף במקרים שלא הייתה בידם כל התעשרות.

כך לדוגמא, אדם אשר מחליף מטבע וירטואלי אותו רכש בעבר במטבע וירטואלי אחר. בפועל, אותו אדם לא נפגש עדיין עם כסף ולמרות זאת ייתכן ותקום לו חבות מס, אף אם בסופו של יום ימכור את המטבע אשר קיבל חלף המטבע הראשון בהפסד.

אחת הסיבות לחוסר הבהירות נובעת מהיעדר אחידות בסיווג אותם מטבעות, כך שבעוד שבמדינות מסוימות נחשב מטבע וירטואלי למטבע, במדינות אחרות כדוגמת ישראל המטבע הוירטואלי נחשב לנכס.

• בנק אנגליה קובע תקרה: כל אזרח יוכל להחזיק עד 20 אלף פאונד במטבעות יציבים
• שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר

רוב הציבור אינו בקיא ברזי המס ואף אינו נדרש לכך, שכן קיימים מנגנונים לגביית מס כדוגמת ניכוי מס במקור. שוק ההון מהווה דוגמא טובה לכך, שכן רשות המיסים מחייבת את הבנקים לשמש "גובי המס". הבנק מנכה מס במקור מרווחי הון, דיבידנדים וריביות של המשקיעים ומעבירם לרשות המיסים. בעולם המטבעות אין עדיין מנגנונים מתאימים וה"שחקנים" יכולים "לשחק" מבלי שמישהו או משהו מסב את תשומת ליבם להיבטי המס הקיימים.

עמדת רשות המיסים

רשות המיסים אשר נרתמה למלאכת הסדרת חבות המס והדיווח הנובעות מביצוע פעולות במטבעות וירטואליים, פרסמה זה לא מכבר שני חוזרים מקצועיים בנושא ובנוסף החלטת מיסוי אשר דנה באופן הרישום הנאות בספרי החשבונות של עסק המקבל תשלומים במטבעות כאמור. יחד עם זאת, קיימים עדיין נושאים מהותיים אשר טרם הוסדרו הכללים לגביהם.

בקליפת אגוז, עמדת רשות המיסים הינה כי מטבע וירטואלי אינו מסווג כמטבע כי אם כנכס. לעמדה זו השלכות רבות, שכן ככלל, רווחים בידי יחיד, הנובעים מהפרשי שער של מטבעות יכולים להיות פטורים ממס, בעוד שרווחים מעליית ערך של נכס אינם זוכים לאותה הגנה ודומה כי ההתייחסות למטבעות הדיגיטליים כנכס עלולה להעמיס על כתפי ציבור ה"שחקנים" נטל כבד מאד הן במישור חבות המס והן במישור הדיווח.

כך לדוגמה, במצב שבו אדם אשר רכש מטבע וירטואלי ולאחר זמן מה מחליפו במטבע וירטואלי אחר, סיווג המטבעות כנכסים גורם לכך שהעסקה תסווג כעסקת חליפין אשר מקימה אירוע מס לשני הצדדים. שערו מצב שבו המטבע אותו קיבלו בתמורה למטבע הישן יימכר בשקל בסכום נמוך מסכום הרכישה של המטבע המקורי. ברי לכל כי העסקה בכללותה הניבה הפסד. יחד עם זאת באם אירוע ההחלפה אינו מתבצע בשנה בה חל אירוע המכירה הסופי אזי המוכר יהא חייב בתשלום מס.

מקרה נוסף הינו תשלום באמצעות מטבעות וירטואליים. באם ערכם של המטבעות עלה מיום רכישתם אזי, אליבא דרישת רשות המיסים, "התשלום עלול להוות מימוש ושימוש ברווח הגלום במטבע, אשר חייב במס ובדיווח".

כמו כן, עלולות לעלות גם שאלות סביב חובת ניכוי המס במקור מצד רוכשי המטבעות או מי שקיבלו אותם בתמורה עבור שירותים". זוהי רק טעימה של המקרים שעלולים לעלות.

לצד הבעיות הנזכרות לעיל קיימים קשיים רבים נוספים – הערכת שווי המטבעות, נזילות, מעקב, רישום, ועוד כהנה וכהנה, כולם גורמים לנושא זה להיות מורכב יותר, ומעלות, לטעמנו, שאלות משמעותיות לגבי אופן הטיפול המיסוי הראוי בתחום ייחודי זה.

הבעיות בשטח

היות ומדובר בתחום אשר טרם הוסדר כדבעי, ישראלים רבים אשר רוכשים, מחליפים, משלמים במטבעות וירטואליים נקטו בגישות שונות ביחס לטיפול המיסוי הראוי בעניין זה, חלקן אגרסיביות יותר וחלקן אגרסיביות פחות.

כאשר אנו עוסקים ביחידים, הבעיה מתעצמת שכן רובם אינם מחויבים בהגשת דוחות מס. אותם יחידים הפועלים בשוק זה, נורמטיביים ומשלמי מיסים יכולים להיחשב ל"עברייני מס" כאשר מופנות כלפיהן האשמות קשות.

מה ניתן לעשות?

למותר לציין ומבלי לחוות את דעתנו בנושא בו עסקינן, עמדתה של רשות המיסים, אשר מקבלת את ביטויה בחוזרים מקצועיים והחלטות מיסוי, יכולה "במקרים מסוימים שלא לחייב את הנישומים".

כך או כך, לטעמנו במקרים מסוימים ניתן לבחון דרכים נוספות לניתוח המשפטי הראוי, גם אם אינו עולה בקנה אחד עם פרסומי רשות המיסים. בכל מקרה אנו ממליצים לאותם יחידים אשר פועלים בעולם המטבעות לבחון את הדברים בהתאם לנסיבות הספציפיות שלהם, ולשקול פניה יזומה והסדרה של הדברים מול רשויות המס.

דברים אלו עולים ביתר שאת לאור פרסומים מהעת האחרונה לפיה רשות המיסים החלה לחפש את אותם "שחקני מטבעות" ואף פשטה על חברת קריפטו ישראלית ותקבל מידע לגבי "משקיעי קריפטו כבדים" כלשון הפרסום.

ביחס ל"שחקני מטבעות" שרוצים לבחון הסדרה של הדברים מול רשויות המס, נרצה להדגיש כי לטעמנו פניה כאמור צריכה להיעשות במשנה זהירות ולאחר בחינת כל הנסיבות הספציפיות של כל שחקן ושחקן".

בשולי הדברים נציין כי כל הנאמר במאמר קצר זה הוא ביחס למקרים "פשוטים", ובהחלט יתכנו מקרים סבוכים יותר. כל דבר צריך להיבחן בהתאם לנסיבותיו הספציפיות, תוך התחשבות בזהות ה"שחקן", תחום עיסוקו ומעמדו לצרכי מס.

** מאמר זה אינו מהווה חוות דעת משפטית. אנו ממליצים להיוועץ עם מומחה מס לשם קבלת החלטות או ביצוע פעולות.

הכותבים הם רו"ח (עו"ד) רוני שרייטר -מנהלת מחלקת המיסים ורו"ח (עו"ד) שגיא לובודה - ראש תחום מיסוי בינלאומי ב-RSM שיף הזנפרץ ושות' רו"ח