אמאזון אמזון חבילה דואר
צילום: Istock

לא רק באופנה: 35% מהעסקים צופים ירידה בפעילות ב-2018

40% מהמשיבים צופים כי פעילותם נפגעה בשנת 2017 בעקבות הגידול בפעילות המסחר ברשת; המושפעות ביותר - חברות בסיכון גבוה
נועם בראל |

חברת CofaceBdi פרסמה סקר שערכה בקרב 140 עסקים קטנים, בינוניים וגדולים בישראל ממנו עולה כי הגידול בהיקף הרכישות של הישראלים בזירות המסחר האלקטרוני פגע באלפי עסקים שלא היו ערוכים להשפעות המגמה ולשינוי המודל העסקי שלהן.

על פי הסקר, 35% מהמשיבים  ציינו כי הם צופים ירידה בהיקף הפעילות שלהם ב-2018 כתוצאה מהגידול בפעילות במסחר האלקטרוני, כאשר קרוב לשליש מהם צופה ירידה משמעותית של למעלה מ-10% בהיקף פעילותם במהלך השנה.

בסה״כ ציינו 40% מהמשיבים כי פעילותם נפגעה בשנת 2017 בעקבות הגידול בפעילות המסחר ברשת, בעוד ש-30% בלבד ציינו שפעילותם לא נפגעה משום שהם כבר פעילים בזירה האלקטרונית, ו-30% הנותרים לא נפגעו מסיבות אחרות.

בשבועות האחרונים ראינו קריסה של חברות אופנה בולטות, שסבלו מירידה בפעילות הרכישה של לקוחות בחנויות בקניונים ומרכזי המסחר. יש לציין כי הנפילות המתוקשרות אמנם מתייחסות לחברות הגדולות והמוכרות ולצידן מאות עסקים פחות מוכרים שנפלו אף הם, עקב היעדר יכולת להתמודד עם התחרותיות הגוברת מצד המסחר המקוון.

 

תהילה ינאי, מנכ״לית משותפת בחברת CofaceBdi, ״הסקר שערכנו מגלה תמונה מדאיגה של אי מוכנות העסקים בישראל לגידול ההולך ומתמשך של המסחר בזירות האלקטרוניות. אנחנו רואים מתאם ישיר בין רמת הסיכון הגבוהה של עסק, לבין הרגישות שלו להשפעות גידול המסחר ברשת, במיוחד בקרב עסקים קטנים. אנחנו רואים שההתמודדות של העסקים בישראל עם הנושא היא במידה רבה על ידי הורדת מחירים, תהליך  שעשוי להשפיע במידה רבה על רווחיותן ולפיכך גם על סיכויי ההישרדות של עסקים אלו״.

 

החברות שמושפעות ביותר מהמסחר האלקטרוני – חברות בסיכון גבוה 

על פי הסקר, ככל שהחברה בעלת סיכון גבוה יותר, כך היא רגישה יותר להשפעות הגידול במסחר האלקטרוני, כאשר לרוב -החברות הגדולות שיש להן פעילות רחבה באינטרנט לא מדווחות על השפעה מהותית. בקרב חברות בעלות סיכון נמוך, רק כ-21% מהמשיבים ציינו שהגידול במסחר האלקטרוני פגע בהן בשנת 2017, בעוד שבקרב חברות בעלות סיכון ממוצע ענו כך  44% ואילו חברות בעלות סיכון גבוה 50% ציינו כי פעילותן נפגעה ב-2017.

 

עוד עולה מהסקר כי בקרב החברות הגדולות התחולל תהליך של "הבנה מאוחרת" והן התעוררו מאוחר יחסית לאתגר ההתמודדות עם הגידול במסחר האלקטרוני ביחס לחברות הבינוניות והקטנות.

קיראו עוד ב"בארץ"

באופן מפתיע, במענה לשאלה האם אתה בוחן כניסה לזירה האלקטרונית ונערך לשיווק מוצריך באתר משלך או באתרים אחרים, כ- 57% מהמשיבים בקרב החברות הבינוניות ו- 46% מהמשיבים בקרב החברות הקטנות העידו כי הם כבר פעילים ברשת, זאת לעומת רק 20% מהמשיבים בקרב החברות הגדולות אשר העידו כי הם כבר פעילים ברשת.

עם זאת נראה שהחברות הגדולות (100 עובדים ומעלה) השכילו להבין שהנוכחות באתרי המסחר הינה קריטית להתפתחותן ובהתאם כ- 50% מהמשיבים בקרב החברות הגדולות ציינו כי הם נערכים לכניסה לפעילות האינטרנטית בשנתיים הקרובות.

פגיעה קשה של המסחר האלקטרוני בענפי האופנה וחלקי החילוף לרכב 

באופן לא מפתיע 60% מחברות האופנה השיבו בסקר כי מכירותיהן נפגעו בשנה החולפת כתוצאה מהגידול במסחר המקוון, נתון המסביר ותואם במידה רבה את הקריסות האחרונות של חברות האופנה בישראל, והעלייה במדד הסיכון שלהן. מחצית מהעסקים בענף האופנה צופים כי פעילותם תיפגע גם בשנת 2018, כאשר כ-40% מהם צופים ירידה משמעותית של למעלה מ-10% בהיקף הפעילות.

 

ענף נוסף שהושפע במידה רבה מפעילות המסחר האלקטרוני הוא ענף חלקי החילוף לרכב, כאשר כשני שלישים מהמשיבים הפועלים בענף זה ציינו כי פעילותם נפגעה מהגידול במסחר המקוון. תמונה דומה מצטיירת גם בענף הציוד המשרדי, כלי בית צעצועים ומתנות, כאשר כ-41% מהמשיבים בענף ציינו כי הם צופים ירידה בהיקף פעילתם השנה בעקבות הגידול במסחר האלקטרוני.

 

קרוב למחצית מהעסקים מחזיקים בפעילות בזירה האלקטרונית 

אחת מנקודות האור העולות מהסקר היא ההיערכות של חברות ועסקים לעולם הסחר המשתנה ועם זאת, למרות כל העדויות לחשיבות המסחר האלקטרוני, עדיין ענו 23% מהמשיבים כי הם אינם שוקלים בינתיים להיכנס לפעילות במסחר אונליין.

 

מתמודדים על ידי הורדת מחירים 

אחת הדרכים הבולטות להתמודדות של העסקים שהושפעו מתחרות בזירה האלקטרונית היא הורדת מחירים. 24% מהמשיבים ציינו כי הם מוזילים מחירים כחלק מדרכי ההתמודדות עם הגידול במסחר המקוון.

 

43% השיבו כי הם מתמודדים עם המגמה על ידי כך שהם מפעילים או מתכננים להיכנס אף הם לזירה האלקטרונית. בנוסף לכך, מספר לא מבוטל של 12% מהמשיבים, ציינו כי הם אינם יודעים כיצד להתמודד מול מגמת הגידול במסחר האלקטרוני.

 

דרכי התמודדות נוספות שצוינו לנוכח התחרות החריפה מצד המסחר האלקטרוני: שיפור חווית הקנייה בחנויות הפיזיות, חיזוק השירות והמקצועיות, עבודה בשיתוף עם אתרים אחרים לטובת קידום והרחבת נוכחות פעילותם.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.