לא רק באופנה: 35% מהעסקים צופים ירידה בפעילות ב-2018
חברת CofaceBdi פרסמה סקר שערכה בקרב 140 עסקים קטנים, בינוניים וגדולים בישראל ממנו עולה כי הגידול בהיקף הרכישות של הישראלים בזירות המסחר האלקטרוני פגע באלפי עסקים שלא היו ערוכים להשפעות המגמה ולשינוי המודל העסקי שלהן.
על פי הסקר, 35% מהמשיבים ציינו כי הם צופים ירידה בהיקף הפעילות שלהם ב-2018 כתוצאה מהגידול בפעילות במסחר האלקטרוני, כאשר קרוב לשליש מהם צופה ירידה משמעותית של למעלה מ-10% בהיקף פעילותם במהלך השנה.
בסה״כ ציינו 40% מהמשיבים כי פעילותם נפגעה בשנת 2017 בעקבות הגידול בפעילות המסחר ברשת, בעוד ש-30% בלבד ציינו שפעילותם לא נפגעה משום שהם כבר פעילים בזירה האלקטרונית, ו-30% הנותרים לא נפגעו מסיבות אחרות.
בשבועות האחרונים ראינו קריסה של חברות אופנה בולטות, שסבלו מירידה בפעילות הרכישה של לקוחות בחנויות בקניונים ומרכזי המסחר. יש לציין כי הנפילות המתוקשרות אמנם מתייחסות לחברות הגדולות והמוכרות ולצידן מאות עסקים פחות מוכרים שנפלו אף הם, עקב היעדר יכולת להתמודד עם התחרותיות הגוברת מצד המסחר המקוון.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תהילה ינאי, מנכ״לית משותפת בחברת CofaceBdi, ״הסקר שערכנו מגלה תמונה מדאיגה של אי מוכנות העסקים בישראל לגידול ההולך ומתמשך של המסחר בזירות האלקטרוניות. אנחנו רואים מתאם ישיר בין רמת הסיכון הגבוהה של עסק, לבין הרגישות שלו להשפעות גידול המסחר ברשת, במיוחד בקרב עסקים קטנים. אנחנו רואים שההתמודדות של העסקים בישראל עם הנושא היא במידה רבה על ידי הורדת מחירים, תהליך שעשוי להשפיע במידה רבה על רווחיותן ולפיכך גם על סיכויי ההישרדות של עסקים אלו״.
החברות שמושפעות ביותר מהמסחר האלקטרוני – חברות בסיכון גבוה
על פי הסקר, ככל שהחברה בעלת סיכון גבוה יותר, כך היא רגישה יותר להשפעות הגידול במסחר האלקטרוני, כאשר לרוב -החברות הגדולות שיש להן פעילות רחבה באינטרנט לא מדווחות על השפעה מהותית. בקרב חברות בעלות סיכון נמוך, רק כ-21% מהמשיבים ציינו שהגידול במסחר האלקטרוני פגע בהן בשנת 2017, בעוד שבקרב חברות בעלות סיכון ממוצע ענו כך 44% ואילו חברות בעלות סיכון גבוה 50% ציינו כי פעילותן נפגעה ב-2017.
עוד עולה מהסקר כי בקרב החברות הגדולות התחולל תהליך של "הבנה מאוחרת" והן התעוררו מאוחר יחסית לאתגר ההתמודדות עם הגידול במסחר האלקטרוני ביחס לחברות הבינוניות והקטנות.
- רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
- מה 68% אומר על צעירי ישראל?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
באופן מפתיע, במענה לשאלה האם אתה בוחן כניסה לזירה האלקטרונית ונערך לשיווק מוצריך באתר משלך או באתרים אחרים, כ- 57% מהמשיבים בקרב החברות הבינוניות ו- 46% מהמשיבים בקרב החברות הקטנות העידו כי הם כבר פעילים ברשת, זאת לעומת רק 20% מהמשיבים בקרב החברות הגדולות אשר העידו כי הם כבר פעילים ברשת.
עם זאת נראה שהחברות הגדולות (100 עובדים ומעלה) השכילו להבין שהנוכחות באתרי המסחר הינה קריטית להתפתחותן ובהתאם כ- 50% מהמשיבים בקרב החברות הגדולות ציינו כי הם נערכים לכניסה לפעילות האינטרנטית בשנתיים הקרובות.
פגיעה קשה של המסחר האלקטרוני בענפי האופנה וחלקי החילוף לרכב
באופן לא מפתיע 60% מחברות האופנה השיבו בסקר כי מכירותיהן נפגעו בשנה החולפת כתוצאה מהגידול במסחר המקוון, נתון המסביר ותואם במידה רבה את הקריסות האחרונות של חברות האופנה בישראל, והעלייה במדד הסיכון שלהן. מחצית מהעסקים בענף האופנה צופים כי פעילותם תיפגע גם בשנת 2018, כאשר כ-40% מהם צופים ירידה משמעותית של למעלה מ-10% בהיקף הפעילות.
ענף נוסף שהושפע במידה רבה מפעילות המסחר האלקטרוני הוא ענף חלקי החילוף לרכב, כאשר כשני שלישים מהמשיבים הפועלים בענף זה ציינו כי פעילותם נפגעה מהגידול במסחר המקוון. תמונה דומה מצטיירת גם בענף הציוד המשרדי, כלי בית צעצועים ומתנות, כאשר כ-41% מהמשיבים בענף ציינו כי הם צופים ירידה בהיקף פעילתם השנה בעקבות הגידול במסחר האלקטרוני.
קרוב למחצית מהעסקים מחזיקים בפעילות בזירה האלקטרונית
אחת מנקודות האור העולות מהסקר היא ההיערכות של חברות ועסקים לעולם הסחר המשתנה ועם זאת, למרות כל העדויות לחשיבות המסחר האלקטרוני, עדיין ענו 23% מהמשיבים כי הם אינם שוקלים בינתיים להיכנס לפעילות במסחר אונליין.
מתמודדים על ידי הורדת מחירים
אחת הדרכים הבולטות להתמודדות של העסקים שהושפעו מתחרות בזירה האלקטרונית היא הורדת מחירים. 24% מהמשיבים ציינו כי הם מוזילים מחירים כחלק מדרכי ההתמודדות עם הגידול במסחר המקוון.
43% השיבו כי הם מתמודדים עם המגמה על ידי כך שהם מפעילים או מתכננים להיכנס אף הם לזירה האלקטרונית. בנוסף לכך, מספר לא מבוטל של 12% מהמשיבים, ציינו כי הם אינם יודעים כיצד להתמודד מול מגמת הגידול במסחר האלקטרוני.
דרכי התמודדות נוספות שצוינו לנוכח התחרות החריפה מצד המסחר האלקטרוני: שיפור חווית הקנייה בחנויות הפיזיות, חיזוק השירות והמקצועיות, עבודה בשיתוף עם אתרים אחרים לטובת קידום והרחבת נוכחות פעילותם.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029
הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.
המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.
על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.
המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח.
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- תנועת הרכבות - חזרה לשגרה; תחנת השלום חוזרת לפעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.
