סאמיט דיווחה על ירידה של 16% ברווח הנקי, אז למה המניה עלתה?

החברה רשמה עלייה של 2% בהכנסות 2017; מנכ"ל סאמיט: "לרכישות שביצענו במחצית השנייה של השנה פוטנציאל השבחה עצום"
ערן סוקול |

חברת הנדל"ן המניב סאמיט 1.99%  דיווחה היום (ג') על תוצאותיה לשנת 2017 עם עלייה של כ-1.9% בהכנסות וירידה של כ-16% ברווח הנקי המיוחס לבעלי המניות - מניית החברה עלתה 2.7% במחזור של כ-1.3 מיליון שקל. לאחר עלייה של כ-21% בשנה האחרונה, נסחרת מניית החברה לפי שווי שוק של כ-2 מיליארד שקל, המשקף מכפיל הון של של כ-1.2 בהתאם לתוצאות 2017.  

הכנסות החברה הסתכמו בכ-293.9 מיליון שקל בשנת 2017, עלייה של כ-1.9% לעומת סך של כ-288.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, המיוחסת בעיקר לרכישת נכסים נוספים בשנת 2017 אשר קוזזה על ידי ירידה בשער החליפין של האירו מול השקל.

ה-NOI לשנת 2017 הסתכם בכ-271 מיליון שקל לעומת 266 מיליון שקל בשנת 2016, גידול של כ-2%, המיוחס בעיקר לרכישת נכסים בגרמניה ברבעון השני של שנת 2017, מנגד למכירת פורטפוליו נכסים בחודש יולי 2017.

ה-FFO של החברה במואחד עלה לכ-180 מיליון שקל (כ-98 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות), לעומת סך של כ-170 מיליון שקל (כ-91 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות) בתקופה המקבילה אשתקד.

למרות השיפור בתוצאות החברה, הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות של סאמיט הסתכם בכ-229.3 מיליון שקל בשנת 2017, ירידה של כ-16.2% ביחס לרווח הנקי אשתקד אשר הסתכם בכ-273.8 מיליון שקל. אולם, ירידה זו מיוחסת ל"סיבוב" שעשתה סאמיט על כלכלית ירושלים בשנת 2016, אשר הניב לחברה רווח של כ-158 מיליון שקל (תחת סעיף הכנסות אחרות), זאת לעומת רווח מעליית ערך של ני"ע כלכלית ירושלים בסך של כ-42 מיליון שקל בשנת 2017. עסקאות החברה במניות ואופציות של כלכלית ירושלים בוצעו בחברה האם ולכן יוחסו ישירות לבעלי המניות. בנטרול השפעות כלכלית ירושלים נרשמה עלייה של כ-71.5 מיליון שקל ברווח הנקי המיוחס לבעלי מניות סאמיט לשנת 2017.  

לחברה 103 נכסים מניבים בגרמניה ובישראל בשטח כולל של כמיליון מ"ר בשיעור תפוסה של כ-90% נכון לסוף שנת 2017, לעומת כ-87% אשתקד.

במסגרת דוחותיה הכספיים ציינה החברה כי במהלך חודש ינואר 2018 השלימה סאמיט גרמניה גיוס אג"ח בלתי מובטחות בהיקף של כ-300 מיליון אירו ובריבית שנתית של 2.0%, כאשר תמורת ההנפקה שימשה לפירעון הלוואות בסך כ-220 מיליון אירו ולשחרור נכסים משעבוד בהיקף של כ-490 מיליון אירו. כתוצאה הפחיתה הקבוצה את הוצאות המימון שלה בכ-2.2 מיליון אירו לשנה.

אמיר שגיא, מנכ"ל סאמיט: "סאמיט גאה לסכם את שנת 2017 עם ביצועים חזקים בכל הפרמטרים התפעוליים יחד עם צמיחה בהיקף פעילות החברה. אנו צופים כי הרכישות שביצענו מתחילת המחצית השניה של 2017 ועד היום יביאו לגידול משמעותי מאד ב-FFO ויבטיחו את המשך הצמיחה של סאמיט. להערכתנו, בנוסף לתזרים המזומנים הנכבד שרכישות אלה מייצרות קיים בהם גם פוטנציאל השבחה עצום, אשר נוכל לממש בטווח הבינוני".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בעל השליטה בחברה זוהר לוי (45.8%) המכהן גם כיו"ר דירקטוריון החברה, נהנה משכר בעלות שנתית של כ-6.8 מיליון שקל. המנכ"ל, אמיר שגיא נהנה משכר בעלות שנתית של כ-1.5 מיליון שקל בלבד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?