לא לשימוש
צילום: Pixabay

ההשקעה של קרן פימי שזוכה לסיקור ראשוני - האפסייד 50%

מאז השיא שרשמה במאי האחרון המניה איבדה כ-18%. רוסאריו: "המומנטום החיובי מתחילת השנה עוד לא תורגם למחיר השוק"
גיא בן סימון | (6)
נושאים בכתבה המלט

חברת רוסאריו ייעוץ ומחקר החלה לסקר את מנייתה של יצרנית המחברים והשסתומים לתעשייה, המלט. החברה, הפועלת בתעשיית השבבים, מייצרת גם ליצרני הטורבינות, הפטרוכימיה, ליצרני הגז והתעשיות האנליטיות. המלט פועלת בנוסף בתחום האנרגיה הגרעינית, בו הגבירה את פעילותה עם רכישת החברה הסינית Jiangsu Xinghe Valve באפריל של 2016. עיקר פעילותה של החברה מרוכז באזור התעשייה ציפורית ליד נצרת. בשנת 2016 המלט היתה אחת המניות החמות בבורסה בתל אביב עם עלייה של יותר מ-100%. עם זאת, מאז השיא שרשמה במאי האחרון המניה איבדה כ-18%.

האנליסטית מאיה גרינוולד מרוסאריו ייעוץ ומחקר, החלה לסקר את המלט בשווי הוגן של 73 שקלים למניה. מדובר באפסייד של כ-50% על מחיר השוק - מה שמשקף לחברה שווי של 1.02 מיליארד שקל.

גרינוולד: "שנת 2017 נפתחה במומנטום חיובי מאוד עבור החברה, שבא לידי ביטוי בתוצאותיה העסקיות, אך לטעמנו, טרם תורגם למחיר השוק של מניית החברה. מניית המלט זינקה בנובמבר 2016 במעל 20%, בתגובה לדוחות החיוביים לרבעון השלישי, אך מאז, ובמהלך 2017, המניה הייתה תנודתית (עם שער גבוה של כ-64.5 שקל, ושער נמוך של כ-48 שקל). בשנת 2017 נמשכה מגמת הצמיחה בשווקים העיקריים שבהם החברה פועלת, בפרט בשוק המוליכים למחצה, השוק הפוטו-וולטאי וה-LED. גם בשוק הנפט והגז נרשמת התאוששות לעומת שנת 2016. על פי דו"חות שני הרבעונים הראשונים של 2017, החברה מיישמת את התכנית האסטרטגית להגדלת נתח השוק תוך הידוק הקשר עם הלקוחות האסטרטגיים שהגדירה. במקביל מטמיעה החברה טכנולוגיות חדשות ופועלת להגדלת כושר הייצור. לפיכך, אנו מאמינים כי המומנטום החיובי שראינו במניה בסוף שנת 2016, ישוב עם פרסום הדוחות הרבעוניים הבאים של החברה".

המלט הנה יצרנית בינלאומית מובילה של מחברים, פתרונות, ברזים ושסתומים לתעשייה התהליכית ולתעשייה האולטרה נקייה. מחזור ההכנסות של החברה בשנת 2016 עמד על כ-124 מיליון דולר, והיא נהנית מצמיחה דו ספרתית בהכנסות, שמקורה בעלייה בביקוש למוצריה מחד, ובהשקעה בכושר הייצור מאידך (גם אורגנית וגם דרך רכישות).

גרינוולד ממשיכה: "בשנתיים האחרונות מטמיעה המלט תהליך של שינוי אסטרטגי, במרכזו עומד שינוי בתפיסה הניהולית של החברה. מחברה יצואנית, כזו שמייצרת ומייצאת את מוצריה לחו"ל, לחברה שמנוהלת בתפיסה גלובלית, תוך חיזוק ההנהלות שלה בצפון אמריקה ובמזרח הרחוק, החלפת שדרה הניהול במטה ומינוי הנהלה גלובלית, שדרוג מערך המכירות והשיווק, הרחבת סל המוצרים והפתרונות, ויישום מדיניות רכישות מואצת. החברה נמנית עם ספקי השורה השנייה (Tier 2) בעולם, אך איכות מוצריה, יחד עם המוניטין שצברה ומגוון המוצרים הרחב שהיא מציעה, מקנים לה יתרון יחסי על פני המתחרות בקרב ספקי השורה השנייה, וממצבים אותה כמתחרה ראויה של החברות הנמנות גם על ספקי השורה הראשונה (Tier 1). בין יתרונותיה התחרותיים של החברה ניתן למנות את מערכי הייצור המתקדמים שלה והאיכות הגבוהה של מוצריה, החדשנות שמקדמת החברה בכל תחומי הפעילות, הפריסה הגיאוגרפית הרחבה שלה (פריסה ב-72 מדינות באמצעות חברות בנות בשליטה מלאה ובאמצעות מפיצים), והנהלה ובעלים (פימי) חזקים".

מנועי צמיחה

"המלט מקדמת בשנתיים האחרונות שינוי אסטרטגי, מתוך מטרה להביא להגדלת היקף מכירותיה ונתח השוק שלה. לצמיחה בהיקף ההכנסות צפויה להיות השפעה חיובית גם על יתר תוצאות החברה, דרך קצירת היתרונות לגודל. מעבר לכך, אנו מזהים מספר מנועי צמיחה לחברה, ביניהם: הגדלת היקף הפעילות במזרח הרחוק דרך החברה הסינית שנרכשה ב-2016, הזדמנויות בשוק הנפט והגז דרך רכישת חברות וטכנולוגיות חדשות, הרחבת מגוון המוצרים שהחברה יודעת לספק ללקוחות, והזדמנויות לצמיחה דרך רכישות סינרגטיות לפעילות החברה ובעלות פוטנציאל להרחיב את פריסתה הגיאוגרפית".

סיכונים

"כחברה תעשייתית, שמייצרת במספר אתרים בעולם (בפרט, במפעל המרכזי באתר ציפורית בישראל), ומוכרת את מוצריה ברחבי העולם, החברה חשופה לתנודתיות בשע"ח ובמחירי חומרי הגלם שלה (שהם בעיקר מתכות). כך למשל, התחזקותו של השקל בשנת 2016 ו-2017 גרמה לעלייה בתרגום הדולרי של הוצאות החברה, מה שהשפיע לרעה על רווחיותה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    דוידי וצוותו זה צוות מנצח!!! (ל"ת)
    משקיע בדוידי 04/09/2017 15:23
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אחלה שיטה. קודם בונים פוזיציה ואז משחררים סיקורים. (ל"ת)
    שקספיר 04/09/2017 14:38
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מעניין (ל"ת)
    המתעניין 04/09/2017 11:37
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כבשים 04/09/2017 11:33
    הגב לתגובה זו
    קרו פימי מנפחת ומוכרת הזהרו
  • תיזהרו מההמלצות שלהם. (ל"ת)
    אחד שנכווה 04/09/2017 12:48
    הגב לתגובה זו
  • נכון,המליצו בעבר,קניתי המלט-מופסדת 30אחוז מההשקעה (ל"ת)
    צרכנית 09/09/2017 07:12
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?