הכוכבית המהדהדת ממחקר שאלת הבועה בבורסה בת"א - והגרף שבאמת רלוונטי
בועה בנק ישראל פרסם אתמול מחקר רחב תחת הכותרת - "בחינת קיומה של בועה במחירי המניות בישראל". החוקרים השתמשו במתודולוגיה אקונומטרית חדשה לזיהוי בועות ותיארוכן שפיתח הכלכלן פיטר פיליפס בסדרת מאמרים מהשנים האחרונות. בשורה התחתונה, חוקרי בנק ישראל מצאו שלא מתקיימת כיום בועה בשוק המניות המקומי. בחלק מהאתרים כבר מיהרו להציג כותרות בסגנון - "רוצו לקנות מניות!". אז לפני שאתם מסתערים...
צריך להבין שלפי המחקר הנוכחי של בנק ישראל, מעולם לא התקיימה בועה בשוק המניות בבורסה בת"א, או לפחות מאז אמצע שנות ה-90 (אז החלה תקופת המדגם לצורך המחקר). נוכח הממצאים קשה להתעלם מהעובדה שבתקופת הדגם המעו"ף התרסק פעמיים בשיעור של 50%, פעם אחת ב-2001-2003 ופעם שניה ב-2008.
בגרף שהציגו החוקרים ניתן לראות כי אכן היה מצב בועתי בבורסה בת"א בשנים אלו, אך לפי מתודולגיית המחקר המצב הבועתי אמור להימשך לפחות 5 חודשים בכדי להיות מוגדר ככזה, וזה לא קרה. עוד יותר מעניין לראות שאותו מצב בועתי, היה מאוד נקודתי והגיע ללא שום התרעה. מסקנה, בכדי להבין אם הולכת ונוצרת בועה שלאחריה שוק המניות יקרוס, צריך להסתכל החוצה אל מדדי המניות בחו"ל.
העניין הוא שהצצה במחקר של פיטר פיליפיס מ-2012 לגבי זיהוי בועות ב-S&P500 מגלה שהדבר לא פשוט עבור המשקיעים. כך לדוגמה, רגע לפני המפולת הגדולה ב-2008, האינדיקטור שאמור לאותת על בועה היה מנומנם לחלוטין - רגע לפני שפתאום טס. למעשה, ב-2008 האינדיקטור הצביע על מצב של בועה רק החל מאוקטובר באותה השנה. מדד ה-S&P500 איבד מעל 40% מאז השיא ב-2007 ועד אותו איתות למצב בועתי שהתקבל באוקטובר 2008. נכון שבפיצוץ בועת הדוט-קום זה היה שונה, והאינדיקטור הצביע על מצב בועתי כבר החל מ-1995, לפני שהתפוצץ לקראת סוף 2001. כלומר מי שנבהל ב-1995, פספס ראלי של כמעט 200% וצריך גם להגיד שלפי הגרף, הבועה שנוצרה בימי הדוט-קום העליזים הייתה חריגה מאוד בנוף. בדר"כ לא רואים את זה בא. הנה הגרף של פיליפס, התקופות הבועתיות מודגשות באפור:
- האם אנחנו שוב מריחים בועה?
- אין AI בלי אנרגיה - האם המהפכה בדרך להיעצר בגלל חסמים באנרגיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 5.מקורי, ומעניין מאוד אהבתי (ל"ת)אבי 19/03/2016 19:19הגב לתגובה זו
- 4.אהוד 18/03/2016 02:28הגב לתגובה זושמוגדר כבועה. המשבר ב-2008 לא התרחש בגלל בועה במניות אלא בגלל בועת תרמית בהיקף עצום בשוק האג"ח:מתן דירוג מירבי לאגרות חוב בעלות ערבות חלקית. חבל להשחיר בורסת חלב ודבש.
- 3.סיכום יפה יוסי. אכן אי אפשר לדעת כלום. (ל"ת)dru 17/03/2016 14:31הגב לתגובה זו
- 2.אדם 17/03/2016 13:51הגב לתגובה זומעולם לא הייתה אינפלציה בפועל (מחירי דיור וכו) שאיננה נמדדת יותר ,ומשבשת את כל התחשיבים
- 1.חוכמת הבדיעבד (ל"ת)עודד 17/03/2016 11:35הגב לתגובה זו
- יוסי 17/03/2016 11:59הגב לתגובה זוכשתהיה מפולת יחליפו את הנוסחה... חבל על הכסף שבזבזו על ה"מחקר" המיותר הזה.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
