רוצים לשמוע את הסיפורים המטורפים של שימי ריגר?

יוסי כהן |
נושאים בכתבה שימי ריגר

"לפני שלוש עשרה שנה אני יושב באולם בהרצליה ופתאום מקבל טלפון ממישהי שמדברת אלי באנגלית. היא אומרת לי, שימי, מייקל ג'ורדן על הקו. הוא רוצה לדבר איתך. אמרתי לעצמי זה לא יכול להיות. פשוט לא יכול להיות" – שימי ריגר קוראים לי יוסי כהן, אני חי ונושם ספורט מגיל 6 וכותב עליו מגיל 12. תחילה במקומונים בראשון לציון ולאחר מכן גם שותף להקמת אתר הספורט של וואלה, בתקופה שעוד לא היו פה בכלל אתרים שחושבים לעשות משהו שקשור לספורט. עד היום אני כותב מדי פעם לוואלה ספורט, בעיקר על פוטבול (זו פשוט הדרך היחידה לקבל כניסה למשחקים ביציע העיתונאים, מודה). אני חולה על ספורט אמריקני ומעריץ של שימי ריגר מילדות. את שימי לא ממש צריך להציג, וכל מי שמחובר לספורט צריך לדעת מי הוא. אם לא, פשוט תעברו הלאה.

אני מכיר את שימי מאז שאני ילד, אבל אפשר לומר שבעשר השנים האחרונות נעשינו חברים טובים. במשך זמן היכרותנו הוא סיפר לי אינספור סיפורים מעניינים ומרתקים מההיסטוריה הפרטית שלו שמתחילה במנהטן בשנות השישים. מכיוון שאני מת על כדורסל אמריקני, הוא גם סיפר לי המון דברים שקשורים לכוכבי ענק כמו מייקל ג'ורדן, לברון ג'יימס, קובי בראיינט, מג'יק ג'ונסון וועל מאמנים כמו יובי בראון וג'ון קליפרי.

כשמדברים על כדורסל ישראלי אמיתי, שעבורי תקופת הזוהר שלו הסתיימה במעבר בין שנות ה-70' ל-80' (עם מיקי-מוטי, אביגדור מוסקוביץ', פיני חוזז, חיים זלוטיקמן, בועז ינאי והדרבים ההיסטוריים באוסישקין ויד אליהו), הוא בכלל מפליא בסיפורים שאף אחד לא שמע עליהם עד היום. וכן דון שמעון מזרחי, יש לנו המון סיפורים עליך ויש מצב שנסתכן בתביעה.

לפני כמה זמן נפל לי פתאום האסימון (אני עתיק מה לעשות. בילדות שלי עדיין השתמשו באסימונים), ואמרתי, תגיד שימי, הוצאת פעם ספר שמספר את כל הסיפורים האלה? אמר לי לא. באותו רגע החלטתי שאני מתאבד על הדבר הזה. לא משנה מה יקרה, אנחנו הולכים להוציא את סיפור החיים שלו ואת כל הסיפורים הנפלאים של המשוגע הזה, שחווה בימי חייו יותר ממה שמאות אנשים אחרים חוו בחיים שלהם יחד. הוא יספר, אני אכתוב את הספר.

החלטנו שאנחנו עושים הכל לבד: יושבים, מספרים, כותבים, מעצבים, מדפיסים ושולחים. הספר לא מתוכנן לצאת לחנויות, ואלף העותקים שנדפיס מתוכננים ללכת לקהל התומכים בפרויקט. השינוי שעובר על העולם בשנים האחרונות הוא פשוט מדהים. לא סתם סיפרתי לכם שהקמנו את אתר וואלה ספורט בשנת 1999 - פשוט לא היה כלום. היום אנחנו מופגזים באתרים, בלוגים, פורומים, טוקבקיסטים אינסופיים ומבול של מידע שפשוט כבר עובר לידנו בלי להשאיר חותם. אז כן, דוקא עכשיו בין מבול הטראש הדיגיטלי, החלטנו שמוציאים ספר. כזה כמו פעם, שמספר סיפורים וחוויות אמיתיות שאינן תלויות זמן ומקום, שיכולים לעבור לדורות הבאים. שימי ריגר כבר בן שבעים ואם לא עכשיו, אז מתי? 

החלטנו לשתף פעולה עם אתר גיוס ההמונים הדסטארט ולגייס את הכסף מהקהל שצופה ורואה את שימי במשך קרוב לארבעים שנה. בלי העזרה שלכם זה לא יקרה. כל מה שאני מבקש מכם זה להיכנס ללינק הבא: https://www.headstart.co.il/project.aspx?id=14502, לבחור את התמורה שמתאימה לכם ולהיות שותפים להגשמת החלום הפרטי שלנו. גם עליי (מי שמכיר או קרא אינספור כתבות שלי בוואלה, העיר ו-Bizportal) וגם על שימי הוטחו המון ביקורות במשך השנים. על סגנון הכתיבה והדיבור, הדעות, הפרשנות. למרות כל אלה אני חושב שלמען המטרה הזו כולם יכולים להניח את הגרזנים בצד ולאחד כוחות. ספרות הספורט בארץ חסרה וריקה מדי, ואנחנו מאמינים ש'רק רשת' יהיה ספר נהדר. מה אתם חושבים?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.