טור

משקיע בביומד תל אביבי? בוא תלמד איך עושים את זה באמת

עדו אגמון, מנהל קרן הביומד 'אביב ביו-אינווסט' של חברת קרנות אביב, מציץ מעבר לים למסחר בסקטור הביומד, ונותן כמה הצעות ייעול למשקיע שלא רוצה לעזוב את התחום, כיצד באמת כדאי להתנהל בת"א המהבילה
עדו אגמון | (7)

תעשיית הביומד הישראלית נחשבת חדשנית ופורצת דרך בתחומה, ובדומה לתעשיית ההייטק, זוכה להערכה רבה בעולם. ישראל מדורגת ראשונה בעולם ברישום פטנטים במכשור רפואי, רביעית ברישום פטנטים בתחום הביוטק ומובילה עולמית של ממש בכמה תחומים רפואיים. באופן לא מפתיע, ביולוגים ורופאים הם גם הקבוצה הגדולה ביותר בקרב בעלי תואר שלישי בארץ.

על כתפי אותה חדשנות טכנולוגית וחוצפה ישראלית בריאה, הונפקו בנאסד"ק בשנתיים האחרונות שורה ארוכה של טכנולוגיות ביומד ישראליות, אשר גייסו במצטבר מאות מיליוני דולרים, רובi המכריע ממשקיעים זרים. מקרוקיור, Rewalk, VBL, נוירודרם, פואמיקס ואחרות, חצו את הים והחלו להיסחר "במגרש של הגדולים". גם בגזרה הותיקה יותר, חברות כמו פריגו וכמובן טבע, רוכשות חברות ומהוות בעצמן פוטנציאל לרכישה והשתלטות. כבוד. אבל כאן, בתל אביב המהבילה, קצת קשה לטפוח לעצמנו על השכם. משום מה, התעשייה המרגשת הזאת מתחילה לגמגם כשהיא נוחתת בפקקים של אזור אחוזת בית. בעוד מדדי ביומד קלאסיים מעבר לים כמו S&P Health Care (עלתה 12% מתחילת השנה) או הנאסד"ק ביוטק (22% מתחילת השנה), שדוהרים צפונה כאילו אין מחר, מדד הביומד של תל אביב מתקשה להחזיק את הראש מעל המים.

נכון, לבורסה בתל אביב לא חסרות צרות באופן כללי, אבל בשנה החולפת ראינו שגם על רקע עליות ושיאים חדשים (מדד ת"א 75 כמעט 13% מתחילת השנה, 44% תשואה בשלוש השנים האחרונות, ת"א 100 טיפס 16.5% מתחילת השנה) מדד הביומד נותר בודד, עם תשואה שלילית חד ספרתית מתחילת השנה, ונפילה של כמעט 50% מאז מארס 2014. 

מה עושים? קודם כל, אם כבר לקטר, אולי בכלל לא צריך לדבר על הביומד הישראלי, שעושה חיל בעולם, אלא על ה'ביומד התל אביבי'. אבל בין אם אתם משקיעים ליד הבית או מעבר לים, כדאי לשנן כמה כללים. חשוב לזכור ש"ביומד" הוא ביטוי מטעה המכליל חברות רבות ושונות. חלקן מוצלחות, חלקן פחות, ומחלקן עדיף להתרחק. הרי השקעה בחברת תרופות מוכרת וצומחת (פריגו, כבר אמרנו?) אינה דומה לחברת חלום בשלב מוקדם או חברת מכשור רפואי לניתוחי גב אינה קשורה למפיצה של מכשירים ביתיים להסרת שיער. עובדה, גם בתקופה הנוכחית, חברות כמו קולפלנט, (200% בשנה החולפת) ובונוס ביו גרופ (הכפילה את ערכה השנה) מראות כי בבחירה נכונה של השקעות, הפוטנציאל בביומד הוא גדול, וכל חברה היא סיפור בפני עצמו.

חשבת להשקיע במשהו רפואי? לבריאות. אבל כדאי ללמוד היטב במה מדובר. החיה המוזרה שנקראת ביומד תל-אביבי איננה נעה באופן רציף והגיוני, אלא מתקדמת בקפיצות תזזיתיות קדימה ואחורה, בהתאם לאירועים וסמי-אירועים של הצלחה וכישלון. עבור כל חברה, חשוב להבין בדיוק מה האירועים האלה, מתי הם צפויים לקרות, ומה בדיוק כדאי לך להחזיק כשהם קורים.

מאפיין נוסף של החיה התל אביבית, הוא מחסור כרוני במזומנים. להבדיל מהדודנים העשירים מעבר לים, מספר רב של חברות ביומד מקומיות נדרשות לגיוסים תכופים להמשך פעילותן. חיים מהיד אל הפה אף פעם לא עשו טוב לחברות בשלב המחקר והפיתוח, והגיוסים הקטנים הללו (מישהו אמר הדסית?) יוצרים הזדמנויות למשקיעים גדולים ובעלי עניין בחברה, בדרך כלל על חשבון שוויה הנוכחי ושאר המשקיעים. במילים אחרות, ראית חברה עם מחסור צפוי במזומנים - תיזהר. מעטות החברות בסביבה, כמו בונוס ביו גרופ, שהצליחו להשלים גיוס ללא פגיעה במחיר המניה.

מה בכל זאת כדאי לחפש?

למשקיעי הטווח הארוך, מומלץ לחפש חברות יציבות, בעלות אסטרטגיה ברורה, וחוזק פיננסי, רצוי כאלה שספגו ירידות משמעותיות לאחרונה. חברה כמו ביוליין, אשר הציגה לאחרונה ירידות עקב כישלון הניסוי של השותפה בלרופון, אך עדיין בעלת פורטפוליו מעניין וקופת מזומנים יפה. חברה נוספת היא אינטק פארמה, אשר השלימה בראשית החודש גיוס של 30 מיליון דולר במסגרת הנפקה בנאסד"ק, ונחתכה בכ-30% בתהליך.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

בקרב המנפיקות האחרונות בנאסד"ק, מקרוקיור, מגיעה לישורת האחרונה, וצפויה לפרסם תוצאות ניסוי קליני שלב 3 בחודשים הקרובים. הצלחה בניסוי בטיפול בפצעים כרוניים עתידה לפתוח לחברה את השוק האמריקני הענק, ולהציף ערך משמעותי למשקיעי החברה.

במשחקי הפוקר מסתובבת אימרה, לפיה אם אתה לא מצליח לזהות תוך חצי שעת משחק את הפראייר מסביב לשולחן, כנראה שזה אתה. בקזינו של שוק ההון, המצב לא מאד שונה. אבל האימרה תקפה יותר למשקיעי הטווח הקצר, שם רווח של האחד, הוא בהכרח הפסד של השני. בטווח הארוך, צמיחה אמיתית בערך החברה עשויה להניב תשואה יפה לכלל המשקיעים. מצד שני, בטווח הארוך, כמו שאומר פתגם אחר, כולנו נמות.  ***הקרן עשויה להשקיע, לקנות או למכור מניות המצוינות בכתבה. האמור בכתבה אינו מהווה ייעוץ השקעות ואינו בא להחליף ייעוץ השקעות שמתייחס למאפיינים הספציפיים של כל אדם. קרן BIO INVEST  אינה מיועדת לציבור אלא ללקוחות מוסדיים וכשירים בלבד

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    שוימר 19/08/2015 19:52
    הגב לתגובה זו
    הסיפורים של דרוויש מאורבימד, הרגיל אותנו לוקש ארוך ומדלל.
  • 5.
    קוראת 19/08/2015 10:50
    הגב לתגובה זו
    אתה משקיע בביומד או משחק פוקר? זו הרמה שלכם כנראה...
  • מני 19/08/2015 11:55
    הגב לתגובה זו
    הוא פשוט מושקע בבונוס. תסתכל על רשימת בעלי העניין שם ותבין
  • 4.
    מעריך שמבין קצת 19/08/2015 10:42
    הגב לתגובה זו
    אישית לא מאמין בביומד ישראלי, אבל מעניין אותי איך משלבים השקעה הוגנת עם השקעה בחברות כמו כן פייט לדוגמא, מדיקל, קולפלנט, ועוד קטנות ורעות
  • 3.
    חבר'ה, תציפו שאלות.... (ל"ת)
    מערכת 19/08/2015 10:30
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    עוד תופתע ממש בקרוב (ל"ת)
    בונוס 19/08/2015 10:20
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אבי. 19/08/2015 10:05
    הגב לתגובה זו
    הרצת מניות. לא פלוריסטם לא בריינסטורם
צילום: UMA media, Pexelsצילום: UMA media, Pexels

שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה

הייניקס, סמסונג ומיקרון, יצרניות זיכרונות ה-HBM4 שצפויים להיות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, חשובות מאוד למלכת השבבים שחייבת לשמור על מעמדה בעוד מתחרותיה נושפות בעורפה

עופר הבר |

זיכרונות HBM4, דור חדש של זיכרונות בעלי רוחב פס גבוה, שצפוי להוות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, הם הגביע הקדוש של שוק השבבים כיום. אנבידיה, כמלכת שוק השבבים שנאלצת כל העת להשקיע מאמצים בשמירה על מעמדה מול מתחרות כמו AMD וברודקום, זקוקה להם כמו אוויר לנשימה.   

ה-HBM4 הוא השלב או הגרסה הרביעית בסדרת זיכרונות HBM, אחרי HBM1,HBM2 ו-HBM3 (כולל השדרוג HBM3E). כל דור מתאפיין בשיפורים משמעותיים בביצועים, ברוחב הפס של הזיכרון, בצריכת החשמל, וביכולת הצפיפות של הזיכרון, כך ש-HBM4 הוא הדור הכי מתקדם ומעודכן מבין סדרת HBM שבלעדיו אנבידיה לא תוכל להאיץ ביצועים במעבדיה.

אנבידיה צריכה את כרטיס הזיכרון HBM4 בעיקר כדי לתמוך בעיבוד נתונים מהיר ויעיל במערכות שלה, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית ,AI למידת מכונה ומחשוב ביצועים גבוהים. זיכרון HBM4 מציע רוחב פס גבוה במיוחד ותצרוכת חשמל נמוכה משמעותית ביחס לזיכרון DDR4 וצפיפות זיכרון גבוהה המאפשרת לשלב זיכרון רב במקום קטן. זה מאפשר לאנבידיה להאיץ ביצועים במעבדים ובמעבדי גרפיקה שלה, תוך הפחתת צריכת הכוח ושיפור יעילות העבודה מול כמויות עצומות של נתונים במקביל.

 פיתוח HBM4 - מי השחקניות העיקריות?

יצרניות ה-HBM4 המובילות כיום אינן כולן דרום-קוריאניות, אך מרביתן מרוכזות בדרום קוריאה. החברות המרכזיות הן:

SK Hynix: דרום-קוריאנית, מובילה בפיתוח ובייצור המוני של HBM4, עם שיפורים משמעותיים ברוחב הפס ויעילות אנרגטית. נחשבת ליצרנית הגדולה בתחום זה כרגע ומבוססת טכנולוגיות ייצור מתקדמות.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.