נקודת הכרעה: מחר פוקע האולטימטום הסופי ליוון - כיצד יגיבו שוקי המניות?

דריכות בשווקים הפיננסים לקראת מפגש שרי האוצר מחר, שימו לב מה אומר היום דובר ממשלת יוון
מערכת Bizportal | (4)
נושאים בכתבה יוון

הפסקת האש באוקראינה אמנם בינתיים לא ממש מחזיקה מעמד (נכנסה לתוקף הלילה וכבר דיווחים על הפגזות), אבל פוקוס השווקים הפיננסים עובר שוב לכיוונה של יוון, וייתכן כי מדובר בשבוע גורלי בכל הקשור להישארותה של המדינה בגוש האירו. מחר יתקיים מפגש נוסף אליו יגיעו שרי האוצר של גוש האירו במטרה להגיע ל"עסקה" שתשאיר את יוון בגוש ותימנע פשיטת רגל שעלולה להכות גלים בשווקים הפיננסים.

מפגש דומה שהתקיים בשבוע שעבר הסתיים ללא תוצאות ולכן קשה להיות אופטימי לקראת המפגש מחר, בטח אם נשים לב לדבריו של דובר ממשלת יוון היום (א') בראיון לערוץ טלוויזיה מקומי (Skai TV) - "יוון מחוייבת לציבור ולא תמשיך להתנהל לפי תכנית שדומה לתכנית לפיה התנהלה הממשלה הקודמת". עוד אמר הדובר כי הממשלה החדשה לא תפעל נגד הציבור ביוון תוך שהיא מקבל הוראות מבחוץ. הדובר אמנם נשמע לא מתפשר, אבל גם אמר כי "קרו הרבה דברים מאז הפגישה של שרי האוצר בשבוע שעבר  - המו"מ נמשך כל העת".

יו"ר פורום שרי האוצר האירופים (שר האוצר הדני) הציב לאחרונה ליוון אולטימטום לפיו עליה להגיש תכנית של רפורמות בתמורה להלוואות ("reform-for-loans") עד ה-16 בפברואר (כלומר מחר!), אחרת הסיוע מצד האיחוד האירופי יופסק - וזה אומר פשיטת רגל יוונית. באיחוד האירופי נקבו ב-16 בפברואר כדד-ליין אחרון עבור יוון, והסבירו כי תכנית הסיוע הנוכחית ליוון מסתיימת ב-28 בפברואר. לאחר תאריך זה, ליוון לא תהיה כל גישה למקורות מימון חיצוניים. מבחינת המדינות המלוות, זה הזמן הקצר ביותר לאשר בפרלמנטים שלהן את התכנית להמשך סיוע ליוון.    

ביום שישי אמר שר האוצר הדני (שגם במפגש מחר יישב בכיסא היו"ר) כי "אני באמת עדיין מאוד פאסימי לגבי האפשרות של פריצת דרך". לפי הסקר האחרון של רויטרס בקרב כלכלנים מובילים - יש כעת סיכוי של 25% שיוון עוזבת את גוש האירו השנה. מדובר בשיעור הגבוה ביותר מאז החל המשבר ביוון. ההערכה היא שהצדדים לא רוצים להגיע למצב של פיצוץ השיחות, העניין הוא לוח הזמנים שדוחק בעוצמה. 

נציין כי תשואות האג"ח של ממשלת יוון דווקא רשמו ירידה חדה ביום שישי האחרון, ככל הנראה ברקע לנתוני התוצר האירופי שהיו חזקים מהתחזיות (גרמניה רשמה צמיחה ב-0.7% ברבעון האחרון של 2014 לעומת צפי לצמיחה של 0.3% בלבד). יוון דווקא הציגה צמיחה שלילית של 0.2% אחרי 3 רבעונים של צמיחה חיובית.

רגע ההכרעה בסוגיה היוונית תופס את הבורסות באירופה במצב מעולה, כאשר הדאקס בשיא כל הזמנים - בעיקר ברקע להשקת תוכנית ההרחבה הכמותית. 

לראיון עם כלכלנים על הצפוי בבורסות סביב הסוגייה היוונית - לחץ כאן

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    נחום 15/02/2015 17:36
    הגב לתגובה זו
    מה הם רוצים שיתנו להם כסף בחינם הם בטלנים לא רוצים לעבוד רק לשבת בטברנה ולקשקש עד כמה המצב רע לא יתכן שבשעה 15 אחהצ הם הולכים ועושים סייסטה עד שעה 18-19 ואז הולכים לטברנה לשתות אוזו ולקשקש כמה רע להם אני הייתי בגרמניה שם אין סייסטה בצהריים שם עובדים קשה ומי שלא רוצה להתפרנס בכבוד אף אחד אחר לא יעזור לו מוסר העבודה שם גבוה אין כסף על העצים אתה מתפרנס יפה אבל לא מתבטל סתם אז שיחזרו לדראכמה שלהם ולא יבלבלו תשכל שמגיע לנו כי הבטחנו לבוחר וחייבים לקיים אז מה אם אי אפשר תשנו חוקים ונוהג בהתאמה ליתר הארצות הנאורות
  • 1.
    אנליסט עממי 15/02/2015 16:59
    הגב לתגובה זו
    אם יש לך כזאת גאווה, שאתה לא רוצה שיגידו לך מה לעשות ורוצה להמשיך לחיות בבפזרנות וללא תוכנית צנע, אז גם אל תבקש שמדינות האיחוד יימשיכו להזרים לך כסף - זו חוצפה ממדרגה ראשונה. אני, במקום האיחוד הייתי זורק את היוונים ולא מושך את העניין. לטווח ארוך זה משתלם, למרות הזעזועים בטווח הקצר. כך, גם מדינות פרזיטיות אחרות ילמדו את הלקח. נראה מה יהיה מחר.
  • סלוניקאי טהור 15/02/2015 18:26
    הגב לתגובה זו
    למד היטב את העובדות לפני שאתה טורח לצאת בהשמצות על סף הגיזענות. איני נכנס בכוונה לשוד הענק שעשו הגרמנים בעם שלי ומדינתי שהוערך פעם במאות מלירדי מרקים או דרכמות אם תירצה.לידיעתך ..הגוש מתייחס ליוון בצוירה מביישת ומשפילה. והעם הקטן והגאה ילמדו לקח שלא ישכח.אל תקשר כל דבר לבורסה באומרך מה יהיה מחר. מחר יהיה גרוע מכל הבחינות. יוון שלי תשאיר לדראון עולם את אירופה הרקובה והמתנאשת. רק למד קצת הסטוריה וראה מה העניקו יוון והיוונים לעולם במשך אלפי שנים...וכן..אל תזכיר לי כרגע את יוון והעם היהודי..
  • אנונימי 15/02/2015 20:33
    אתה מדבר מתוך אינטרס אישי טהור זה גם בסדר אבל ואבל היום זה לא כמו פעם היום ההיצע גדול מהביקוש בכלכלה העולמית אם עמים רוצים לשרוד אז חייבים לצרוך ובשביל לצרוך צריך הכנסה אין מוצרים בחינם הכל תן וקח אם התושבים בטלנים אז אין הכנסה מעמל כפיים ואז איך ומאיפה יש להוציא על אוכל אם אין מאיפה לשלם בסופר אז תישאר רעב אף אחד אחר לא מחוייב לך לאוכל וכך הלאה והלאה בדיור ברמת חיים סבירה ובעתיד בטוח לכל אחד ואחד אז מה שהיה פעם מת היום לבטלנים אין מקום בכלכלה המודרנית
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.