3 כלכלנים במסר אחיד: בחירות עכשיו רעות למשק ויפגעו קשות בזוגות צעירים

פיצוץ השיחות אמש בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין שר האוצר יאיר לפיד עשוי להוביל בקרוב מאוד לפיזור הכנסת ולבחירות חדשות. Bizportal פרסם היום את ניתוח ביצועי המעו"ף בימים של מערכות בחירות וניסה להשיב על השאלה האם בחירות טובות לשוק ההון. הכלכלנים הבכירים בבתי ההשקעות סבורים באופן חד משמעי שהבחירות יסבו נזק לכלכלה הישראלית.

אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי בפסגות : "במידה ואכן הולכים לבחירות, במשך רוב השנה תתנהל הממשלה ללא תקציב חדש אלא בשיטת ה-1/12 לפיה בכל חודש התקציב הוא 1/12 מתקציב 2014. בתרחיש כזה הגירעון ב-2015 צפוי לעמוד על פחות מ-3% בלבד, נמוך מכפי שתוכנן בתקציב שהציג שר האוצר. מצד שני, כל הרפורמות שתוכננו (מע"מ 0%, מחיר מטרה, הרפורמה בבריאות ועוד) יצטרכו לחכות שתוצאות הבחירות ולא יצאו לפועל בשנה הבאה. גם משרד הביטחון יצטרך להמתין לגידול התקציבי שהובטח לו ויאלץ לדחות חלק מהתוכניות שנקבעו ל-2015".

לפי גרינפלד, בין הנפגעים העיקריים מתרחיש של פיזור הכנסת ניתן לסמן את רוכשי הדירה הפוטנציאלים שיושבים על הגדר כבר תקופה ארוכה וממתינים לתוכנית מע"מ 0% ולתוכנית מחיר מטרה. "תוכניות אלו לא יצאו לפועל בינתיים וייתכן שלא יצאו לפועל בכלל, תלוי כמובן בתוצאות הבחירות. ייתכן מאוד שכתוצאה מפיזור הכנסת, האמון של הציבור ביכולת הממשלה לשנות משהו במגמות בשוק הנדל"ן ישחק וכל אותם ממתינים ימהרו בחודשים הקרובים לרכוש דירה, מה שידחוף את המחירים כלפי מעלה"

האינפלציה תעלה מבחינת השווקים, גרינפלד מעריך שההשפעה העיקרית של פיזור אפשרי של הכנסת והליכה לבחירות היא על סביבת האינפלציה. "כפי שכבר ניתחנו לא מעט פעמים בעבר, האין-פלציה בישראל מושפעת בעיקר מצד ההיצע. בתרחיש של בחירות בשנה הבאה רפורמות ממשלתיות להוזלת יוקר המחייה עלולות להתעכב (ביטול מכסים, הגדלת מכסות יבוא ועוד) מה שעשוי לייצר מעט לחצים אינפלציוניים. בנוסף, אי הוודאות לא ממש צפויה לתרום לחוזקו של השקל כך שגם מצד המטבע ההשפעה היא בעיקר אינפלציונית. לבסוף, לאחר הבחירות הבאות ולקראת התקציב ל-2016 כדאי לזכור שתקציב הממשלה עדיין מתנהל בגירעון תקציבי מבני של כמעט 4%. לכן, הממשלה הבאה תאלץ להחליט אם להמשיך להתנהל בגירעון גבוה ולהסתכן בהפחתות דירוג או לבצע התאמות תקציביות להקטנת הגירעון".

• ניצחון השמרנים בגרמניה: האם הכלכלה הגדולה באירופה תצא מהקיפאון?
• איש השנה - ישי דוידי, דנה עזריאלי או מועמד אחר?

"מהניסיון, במידה וההחלטה תהיה להקטין את הגירעון הרי שחלק נכבד מההתאמות יבוצעו דרך העלאת מיסים עקיפים (מע"מ, מס על סיגריות, אלכוהול וכו') שמייצרת גם היא לחצים אינפלציוניים. לכן בשורה התחתונה, ההחלטה ללכת לבחירות, אם תתקבל, צפויה להוביל לעלייה בציפיות האינפלציה ותומכת בהערכותינו שהמהלך שנרשם בשנה האחרונה ברכיב השקלי של שוק האג"ח מיצה את עצמו".

"השפעה שלילית על המשק" אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי במיטב דש , אמר: "מבחינה כלכלית לבחירות יש השפעה שלילית על המשק, במיוחד כעת, ערב אישור התקציב. צריך להזכיר שהתקציב לשנים 2013-2014 אושר רק ב-30 ליולי 2013, כאשר ההחלטה על הבחירות התקבלה כבר באוקטובר 2012. ניסיון העבר מלמד שצפוי כי רוב שנת 2015 המדינה תתנהל בלי תקציב מאושר. התנהלות תקציבית לפי כלל ההוצאה החודשית של 1/12 לפי התקציב לשנת 2014 אינה מאפשרת לממשלה לפעול מעבר לביצוע הוצאות שוטפות הכרחיות. כנראה שגם התקציב הבא יהיה דו שנתי לשנים 2015-2016. הממשלה הבאה תצטרך להתמודד עם הצורך לקצץ בהוצאות או להעלות מסים כדי לעמוד ביעדים פיסקאליים בתקציב 2016, שכבר כעת נראה בעייתי".

"אי אישור התקציב לשנת 2015 משמעותו: עצירה רפורמות חשובות בתחום החברה. לעומת זאת, בתחום כלכלי התקציב המתוכנן לא כלל רפורמות משמעותיות, מלבד חוק מע"מ אפס, השנוי במחלוקת שעלותו הייתה גבוהה מאוד ותועלתו מוטלת בספק. אי אישור החוק יגרום להגברת הביקושים של כל אותן זוגות הצעירים שהמתינו לאישורו, מה שעשוי להניע גל חדש של עליות המחירים בשוק הדיור".

• קרנות השתלמות באפריל - תשואה של 0.7%-0.5% למרות הנפילות בוול סטריט
• חודש ירוק בבורסה - ת"א 35 עלה ב-4.1%, הבנקים ב-6.5%
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

מבחינת השווקים הפיננסיים, טוען ז'בז'ינסקי כי מניסיון העבר אפשר ללמוד כי לרוב במהלך חצי שנה אחרי הבחירות שוק המניות עמד ברמה גבוהה יותר מאשר לפני הבחירות. "אי הוודאות הנוכחית צפויה להגביר את פיחות השקל ולגרום להתייקרות המחירים של המוצרים המיובאים ועלייה באינפלציה. לא צפויה תגובה שלילית של חברות הדירוג על רקע נסיבות כלכליות עד אשר תקום ממשלה חדשה ותכריז על כוונותיה בקשר לגירעון התקציבי".

עלות למשק של עד 2.5 מיליארד שקל עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים , אמר: "למרות שמניסיוננו, עד שזה לא סגור זה לא סגור - פחות משנתיים לאחר הקמתה, ממשלת ישראל כנראה קרובה לבחירות, שעלותן הישירה למשק מוערכת בכ-2 עד 2.5 מיליארד שקל. לבחירות מוקדמות צפויה גם עלות נוספת, שאינה בהכרח פחות גבוהה - אי הוודאות לגבי הרכב הממשלה הבאה והתוכניות שהיא תקדם (או תעצור) עלולות לגרוע מהשקעות במשק (כמו שראינו את פגיעת אי הוודאות בנושא תוכנית מע"מ אפס לזכאים על התחלות הבניה) בנוסף, בחירות פעמיים בשנתיים לא משדרות יציבות שלטונית (בלשון המעטה), דבר שעלול להעיב על דירוג האשראי וביטחון המשקיעים במשק". לפי קליין, הבחירות המוקדמות תומכות בהמשך פיחות השקל שימשך (לפחות עד לבחירות), דבר שצריך לתמוך גם בעליה בציפיות לאינפלציה - שאינה מתומחרת כרגע בשוק. מבחינת שוק האג"ח, העדר תקציב וריסון ההוצאה תומכים בגיוס חוב נמוך יותר בשנת 2015.