סקר החזאים של ה-ECB עשוי להאיץ בדראגי לנקוט בצעדים לעידוד הצמיחה
הבנק המרכזי האירופי שחרר היום את תוצאות סקר שערך בקרב 61 חזאים מקצועיים. בשורה התחתונה, החזאים שהשתתפו בסקר חתכו את תחזית האינפלציה והצמיחה בגוש האירו. מבחינת המשקיעים בשווקים - המשמעות היא לחץ נוסף על הבנק המרכזי האירופי לנקוט בצעדים אגרסיבים לעידוד הצמיחה וההגעה ליעד האינפלציה.
לגבי השנה הנוכחית, החזאים צופים אינפלציה של 0.5%, זאת לעומת תחזית קודמת מסקר שנערך בספטמבר לפיו הצפי היה לאינפלציה של 0.7%. לגבי השנה הבאה, החזאים צופים אינפלציה של 1% בלבד, לעומת צפי ל-1.2% בסקר הקודם. לגבי 2016, הצפי הוא לאינפלציה של 1.4%, לעומת 1.5% בסקר הקודם. נזכיר כי בחודש אוקטובר עמד קצב האינפלציה על 0.4%, רחוק מאוד מהיעד של הבנק המרכזי שעומד על קצת מתחת ל-2%.
בין הסיבות שמציינים אותם חזאים להפחתת צפי האינפלציה, ניתן למנות את הנפילה במחירי הנפט (נסחר כעת ב-76.7 דולר לחבית) והמתיחויות הגיאופוליטיות (בעיקר בזירה הרוסית-אוקראינית, אבל גם במזה"ת). מבחינת צמיחה, צפי החזאים הוא לצמיחה של 1.2% בשנה הבא, זאת לעומת צפי קודם לצמיחה של 1.5%.
הסקר, שפורסם בשעה 12:00 שעון ישראל, הביא את הדאקס הגרמני מעלייה של 0.8% לעליות של עד 1.1%.
יניב חברון, הכלכלן הראשי באקסלנס: "כל נתון חלש, כמו גם סקר החזאים, מוביל כמובן לעלייה בהערכות שה-ECB יפעל ביתר אגרסיביות כדי לספק רוח גבית לכלכלה באירופה. יחד עם זאת, אנחנו חושבים שהחלטה כבר התקבלה מזמן והאגרסיביות אפילו תואץ במהלך השנה הקרובה. ה-ECB כבר הודיע שירכוש אג"ח מגובה אשראי ABS ודראגי כבר אותת שהוא מתכוון לרכוש לפחות טריליון אירו נכסים, מה שאומר שהוא יצטרך לרכוש נכנסים מגוונים, בסיכונים שונים ולהערכתנו יאלץ לרכוש נכסים נוספים מלבד ABS אג"ח קונצרני וכו'. הצפי הוא ששוק האיגוחים יחזור לתחייה כמובן עם הרכישות של ה-ECB ויוביל להפשרת שוק האשראי שמתכווץ מזה שנתיים. בכל השנה האחרונה הערכנו שלא יהיה מנוס מרכישת ABS ואנחנו מעריכים שהפשרת שוק האשראי עשויה לחולל פלאים עבור אירופה. אומנם הסיכון מכיוון משבר רוסיה-אוקראינה עדיין קיים כמו גם הצורך ברפורמות שונות לשיפור שוק העבודה אבל הפשרת שוק האשראי ואירו חלש יתרמו לרווחיות, אינפלציה ולהורדה באבטלה. המשקיעים עדיין לא מאמינים והבנק המרכזי ככל הנראה לא יודיע על רכישת כמות חודשית בדומה לבנק האמריקאי (עניינים פוליטיים) אבל בחודשים הקרובים המשקיעים יבחינו בגידול חד במאזן של הבנק, מה שיוביל לשיפור באמינות ולהאצה בחולשה באירו".
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל: "הירידה בהערכות הייתה צפוייה בעקבות האינדיקטורים החלשים שמצטברים בגוש האירו בחצי השנה האחרונה ודומה להערכותינו. ההיפוך במומנטום החיובי בכלכלה הוביל את הבנק המרכזי להרחיב את המדיניות (המרחיבה שלו) בחודשים האחרונים, כאשר לאחר הפחתת הריבית לרמה אפסית וריבית שלילית על הפיקדונות ה-ECB החל להגדיל את מאזנו ע"י רכישת נכסים (ABS). בינתיים לא נראה שתוכנית ההלוואות, T-LTRO, והרכישות ה-ABS+CB יספיקו כדי להגדיל את המאזן של ה-ECB ליעד המבוקש של כעוד טריליון אירו, לכן הצעד הבא שהשווקים מתמחרים (חלקית) יהיה רכישת אג"ח ממשלתיות (כדי להמשיך ולתמוך בפיחות באירו וביציבות בשווקים הפיננסים). מהלך זה יהיה תלוי בהצלחת הפעימה השנייה של ה T-LTRO שתתבצע במהלך דצמבר, ובאינדיקאטורים הכלכליים שיתפרסמו."
עוד מסר קליין כי "מחר יתפרסם האומדן הראשוני לצמיחה בגוש האירו, כאשר הצפי הוא לצמיחה אפסית. במידה והנתון יהיה חלש יותר מהערכות המוקדמות, במיוחד בגרמניה, ייתכן וה-ECB עוד יקדים או יעמיק את התערבותו בשווקים, דבר שיתמוך בשווקים הפיננסים בטווח הקצר."
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
