ביקשו 1,000 דולר על פתקית של הרצל, מה הסכום המטורף שקיבלו בסוף?

מייסד ההסתדרות הציונית כתב ב-1903 פתק לרב הקונסרבטיבי הראשי של בירת גרמניה; הפריט הגיע לידי אישתר עתיקות ואומנות - צפו בפתק
אבי שאולי | (6)
נושאים בכתבה אישתר הרצל

100 אלף דולר! - זה הסכום ששילם אמש אספן פרטי מארה"ב עבור פתק שכתב בנימין זאב הרצל. אישתר עתיקות ואומנות הציעה את הפריט למכירה במחיר התחלתי של 1,000 דולר בלבד, אך עשרה מתמודדים ולבסוף שניים הזניקו את המחיר לשיא ששולם אי פעם עבור פריט של הרצל.

הפריט נמכר במסגרת מכירה פומבית שהתקיימה בגלריה של אישתר עתיקות ואומנות בבית ציוני אמריקה בתל-אביב. הפתק שכתב מייסד ההסתדרות הציונית העולמית ונשיאה הראשון הגיע מעיזבון של הרב הראשי הקונסרבטיבי של ברלין בתחילת המאה ה-20. מומחים בינלאומים אישרו את הפתק.

הפתק כתוב וחתום בעט בכתב ידו של תאודור הרצל עם הכיתוב (בגרמנית): "Was man recht will das muss man träumen denken sagen und thun!" בתרגום לעברית: את שאדם באמת רוצה, עליו לחלום, להרהר, לספר ולהוציאו לפועל.

התאריך - הראשון בפברואר 1903 חתום בחתימה מלאה של הרצל. הפתק מוצמדת לקרטון ומידות הפתקה: 17.5 11 ס"מ.

בנימין זאב תאודור הרצל, נולד בשנת 1860 בבודפשט ועבד כמשפטן, סופר, מחזאי ומדינאי. הוא זה שפיתח והוביל את רעיון הציונות - ייסוד מדינה לעם היהודי. הוא נפטר בגיל 44 בלבד ולא זכה לראות את חלומו מתגשם.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    רחל כהן 20/03/2014 19:15
    הגב לתגובה זו
    יש לי טלכרט עם צלום של הרצל על רקע ירושליים לציון 100 שנים לקונגרס הציוני הראשון. מי קונה ב10 דולר?
  • 4.
    ותנחשו כמה שווה פתק של ביבי+חתימה+תאריך? 10 שקל גג... (ל"ת)
    אלטמן הקטן 20/03/2014 15:48
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    גל 20/03/2014 15:47
    הגב לתגובה זו
    מהמם כמה אנשים מוכנים לשלם
  • 2.
    יורם פן 20/03/2014 15:46
    הגב לתגובה זו
    הסכום המדוייק יותר הינו 83000 דולר. אבל למסר שבפתק אין מחיר!
  • 1.
    שוקי בולודו 20/03/2014 14:31
    הגב לתגובה זו
    ...גם אני יכול להגיד ולכתוב אמרות שנונות...אבל לא אמכור במחיר כזה אלא אם איבחר לראש ממשלה או משהו כזה או אם אהיה זמר מפורסם כמו מייקל ג'קסון... שיעזרו לעניים המיליונרים האלה או שישקיעו בקניית ספרים עתיקים של חומר למחשבה או משהו יותר נורמלי מפיסת נייר קטנה של אחד מלפני מאה שנה. היי תראו, הוא לבש חליפה שחורה כמו חרדי. כנראה שנאבד לו הכובע במים...והוא היה ציוני? לא קונה את זה למרות שכתוב כך בספרי ההיסטוריה. הוא רצה שכולנו נהיה נוצרים או אירופיים והיה מסובך על הראש מהאנטישמיות... חבל על הזמן. בורסה יותר מענין...
  • יורם פן 20/03/2014 15:50
    הגב לתגובה זו
    u talk bullshit ......... סתם......... יפה אמרת........אבל תזהר מהבורסה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי