הדולר היציג נפל 0.4% ל-3.478 ש': "היעד הבא - 3.4 ואף דרומה מכך"
יומיים נותרו למסחר בשנה האזרחית 2013 והשקל לא מפסיק להתחזק. הסוחרים ממשיכים להפעיל לחץ על הדולר והאירו ולחזק את שערו של השקל כנגדם, בינתיים ללא כל תגובה אופרטיבית מצידם של קובעי המדיניות ובראשם נגידת בנק ישראל, על אף הקריאות הפומביות הרבות בעיקר מצד היצואנים והתעשיינים - להתערבות.
נציין כי ביומיים שנשארו עד לסוף שנת הכספים, מרבית הפעילים מצמצמים את היקף שעות המסחר ועסוקים בעיקר עם פעולות טכניות במסחר ובמיסוי של סוף שנת הכספים.
עם קביעת השערים היציגים על ידי בנק ישראל נחלש שערו היציג של הדולר ב-0.4% לרמה של 3.478 שקלים, קרוב לשפל שנקבע בסוף אוגוסט 2011. האירו היציג נחלש בשיעור חד יותר של 0.6% ונקבע ברמה של 4.788 שקלים, לאחר שבקביעה האחרונה של השער היציג זינק שערו ב-0.74% ונקבע על 4.817 שקלים. בעולם ממשיך האירו לטפס לרמה של 1.38 דולר.
"היעד הבא - באזור 3.4 ואף דרומה מכך"
בהתייחסות לזירת המט"ח, כותבים הבוקר ב-ATRADE "הדולר האמריקני ספג הפסדים כואבים כנגד המטבע המקומי. הצמד המקומי סגר את השבוע מתחת ל-3.5 שקלים לדולר ונראה כי היעד הבא ניצב באזור 3.4 ואף דרומה מכך. הצמד צלל מאזור השיא שנתי שנקבע ב-3.8 ועד לשפל שנקבע בשבוע שעבר באזור 3.47.
- לראשונה: הזהב עקף את האירו כנכס רזרבה
- לגארד קוראת לאירופה: הזמן להפוך את האירו לחלופה אמיתית לדולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"המעורבות של בנק ישראל לאורך השנה הייתה מאוד מוגבלת ולא הצליחה לבלום את התחזקותו של המטבע המקומי הפוגעת בכלכלה. הורדות הריבית עד לרמה של 1% לא הצליחו לבלום את נפילתו של הדולר ונראה כי בנק ישראל יחד עם האוצר יאלצו לעבוד יחד בתחילת השנה על מנת לנסות למצוא פתרון יעיל שיצליח לבלום את נפילתו של הדולר, אחרת הכלכלה המקומית תספוג מכה קשה שתכלול בין היתר לפיטורים רבים ולסגירת בתי עסק".
"בנק ישראל יכול ללמוד מהצעדים שמבצעת יפן"
יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים והשקעות כתב היום, "בנק ישראל צריך ללמוד מהצעדים שמבצעת יפן להחליש את הין". לדבריו, "על רקע מאמצי הממשל ביפן לאושש את הכלכלה בין היתר באמצעות חולשת שער הין והתגובות הנזעמות מצד שר האוצר של דרום קוריאה ומדינות נוספות באזור, כאשר הין מגיע לעבר רמת שפל של חמש השנים האחרונות, בולטת עוד יותר השתיקה מצד קובעי המדיניות ובראשם בנק ישראל".
"השפעת התחזקות שער המטבע על מנועי הצמיחה המרכזיים של המשק משוועת לתשומת לב מצד קובעי המדיניות, שכן ביכולתה להביא לשינוי בפעילות הכלכלית, לעידוד הייצוא ועימו הצמיחה שמירת שיעורי התעסוקה הגבוהים".
- מלחמת המטבעות: למה טראמפ וסין פתאום מסכימים על דולר חלש
- שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מלחמת המטבעות: למה טראמפ וסין פתאום מסכימים על דולר חלש
פריימן הביא את הדוגמא היפנית הלכה למעשה: "איזה סיכוי יש לייצוא הישראלי בתחרות מול יפן כשהין היפני נחלש בלמעלה מ-30% מול הדולר ואילו השקל מתחזק אל מול הדולר בכ-10%. אין ספק שבנק ישראל יכול ללמוד מהצעדים שמבצעת יפן כדי להחליש את המטבע המקומי על מנת לעודד את הפעילות במשק".
אין באמת סיבה אמיתית להמשיך ולהוריד את שער הריבית
יניב חברון, הכלכלן הראשי של אקסלנס, מעריך שהתשובה לשאלה - האם בנק ישראל והאוצר ישלבו ידיים כדי לחזק את הדולר מול השקל? היא חיובית. "תחושת הבטן שלי היא שכבר בשבועות הקרובים נראה פעולה משולבת לבלימת הייסוף של השקל".
"הפופולאריות של שר האוצר מאבדת גובה, היצואנים בוכים, העיתונות מגבה ובכל העולם עושים את זה אז למה לא בישראל? זה יהיה להערכתי הקו שינחה את האוצר ויוביל ללחץ על בנק ישראל לפעולה משולבת"ש.
"כבר מזמן אני טוען שאי אפשר להמשיך להוריד את הריבית, שזה מנפח את מחירי הנכסים הפינסיים והריאליים וגם שריבית של 1% אינה מצדיקה את מצב המשק. ההשפעה הזמנית של ההורדות הקודמות התפוגגה בבנק ישראל מתקשים להמשיך להוריד ריבית. אם רוצים להגן על שער החליפין, הגיע הזמן לעשות את זה קצת אחרת".
חברון מציין כי "בימים שלאחר החלטת הריבית נשמעה ביקורת על כך שבנק ישראל לא הוריד את הריבית לטובת שער החליפין. אנחנו מעריכים מזה תקופה כי אין באמת סיבה אמיתית להמשיך ולהוריד את שער הריבית. בעוד מלחמת המטבעות בעולם מתעצמת ובעידן של ריביות נמוכות, נראה כי מכשיר הריבית הופך פחות יעיל לטיפול בשער החליפין. בנוסף יש להתייחס גם לנזקים שהיא מייצרת בניפוח מחירי נכסים פיננסים וריאליים, שלהערכתנו עולים על התועלת הזמנית, אם בכלל. במשרד האוצר הבטיחו כבר לפני שבועות כי בשיתוף עם בנק ישראל ימצאו דרכים כדי להגן על שער החליפין".
- 15.משה 30/12/2013 22:42הגב לתגובה זולשקרניהו איכפת רק מבעלי ההון שימשיך ככה!!!
- 14.עדי 30/12/2013 19:01הגב לתגובה זוהמבינים כבר פועלים בשוק
- 13.לפיד וביבי- טעיתם 30/12/2013 18:46הגב לתגובה זולהיות סגן מצטיין לא אומר שום דבר על המועמד
- 12.הספקולנטים תפסו פראירית על כס הנגידות.. (ל"ת)דניפה 30/12/2013 17:36הגב לתגובה זו
- 11.הפמיניסטיות שלחצו לבחור את פלוג לנגידה - יפוטרו בקרוב (ל"ת)החטא ועונשו 30/12/2013 17:20הגב לתגובה זו
- 10.העיקר שפלוג ממשיכה לחייך את החיוך המטומטם שלה (ל"ת)איזו בחירה גרועה!!! 30/12/2013 17:15הגב לתגובה זו
- 9.לחץ על פלוג 30/12/2013 15:58הגב לתגובה זולמה אתם מצפים ממנה כל אלה שלחצו שהיא תהיה היו או אינטרסנטים או טיפשים היא חסרת מעוף חסרת יוזמה ויסמן של פישר סתם סמרטוט שמקבל הרבה כסף על חוסר אישיותה
- 8.היצואן המתוסכל 30/12/2013 15:15הגב לתגובה זופלוג היתה כנראה מצוינת כ"עזר שכנגד" לנגיד ; טובה לסיעור מוחות לניתוח נתונים ולבניית תרחישים עתידיים במצבים שונים. אבל החליטו לתת לה את הגה המנהיגות ולזה כבר צריך תכונות אחרות שלגברת הנכבדה אין. בקצב הזה, הרבה יותר כדאי להעביר את פעילות המפעל לחו"ל. על "יותר כדאי" הייתי דוגל בציונות. על "הרבה יותר כדאי" לא נותר לי כסף לציונות.
- לניהול כושל של המדינה בכל תחום ביבי בוחר את הכי חרא (ל"ת)פלוג דוגמא 30/12/2013 16:02הגב לתגובה זו
- 7.שמואל 30/12/2013 15:00הגב לתגובה זואחרי "הניתוח הדגול" של בנק ישראל בהחלטה האחרונה על הריבית ,מישהו מאמין שהגב' פלוג תאכל את הכובע,או תמחל על כבודה ותודה בטעות שלה?
- אלה שלמדו איתה בבית ספר יסודי/? (ל"ת)ומי רצה אותה? 30/12/2013 15:59הגב לתגובה זו
- 6.אני 30/12/2013 14:57הגב לתגובה זוכל ניסיון לכפות שער לא טבעי, יגרום להפסדים אדירים, כפי שאכן אנו רואים את בנק ישראל מופסד עשרות מליארדי שקלים. שאותם היה כדאי להשקיע בתעשיינים ויצואנים, במקום בספקולציה וניסיונות שווא לקבוע את ערכו.
- 5.כלכלן 30/12/2013 13:59הגב לתגובה זוכמותית זאת אומרת הדפסת שקלים מסיבית כמו בארה"ב אירופה ויפן ע"י רכישת אג"ח ממשלתיות במקום רכישת דולרים אנחנו בפתח של פיצוץ בועת נדלן קריסת מפעלים =עשרות אלפי מפוטרים שלא יוכלו להחזיר את המשכנתא המטורפת שלקחו אני מציע לקנות דולרים ולהשקיע בארה"ב שמראה התאוששות מדהימה ויש עוד הרבה לאיפה לעלות שם
- 4.ביבי..לא.יתן לעלה של ה$ .במצב זה.טוב לחברים העשרים שלו (ל"ת)ירז 30/12/2013 13:58הגב לתגובה זו
- 3.שוורץ 30/12/2013 13:41הגב לתגובה זובטווח של חודשים הדולר יסחר ברמה 3.70-3.75.
- 2.שםטוב 30/12/2013 12:08הגב לתגובה זוסיבסוד מלאכותי של היבוא הוא על חשבון משלם המיסים הישראלי, וכנ"ל מיסוי היבוא. מהלך מעוות כזה ייצור ענפי יבוא שאינם ריווחיים, ולכן לא תורמים משהו מועיל למשק. אילו הייצואנים היו נוקבים מחירים במטבע יציב שאינו הדולר, למשל היורו, הרי לא היה שום בסיס לטענותיהם. על ענפי היצוא לייצא רק מוצרים ששווה ליצא. הפיחות המסיבי ביפן אינו סיפור הצלחה, לא שיפר בהרבה את היצוא היפני, לכן אין צורך לקחת אותו כדוגמא.
- 1.אופיר 30/12/2013 11:34הגב לתגובה זולכן אני רוכש עכשיו
נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPTמלחמת המטבעות: למה טראמפ וסין פתאום מסכימים על דולר חלש
כשהדולר יורד מדרגה, כל שרשרת המחירים זזה, מהמפעלים בארה״ב דרך יצואני סין ועד שוק האג״ח, מכניס לחץ פוליטי ומציב לסין דילמה פנימית
הנשיא דונלד טראמפ ממשיך לטעון שדולר חלש יחסית ליואן יכול לעזור לכלכלה האמריקאית להתאזן ולחזק את התעשייה המקומית. במקביל, השיחה סביב שערי החליפין בין המטבעות הגדולים מתחממת, והפעם היא לא נשארת רק בוושינגטון. בתוך סין מתחילים להישמע יותר קולות שמדברים על הפוטנציאל של דולר פחות חזק, גם אם הסיבות שלהם שונות לגמרי.
כשמטבע מרכזי כמו הדולר משנה כיוון, זה לא נשאר בגרפים. המחיר של יצוא ויבוא זז, התחרות בין יצרנים משתנה, וחברות צריכות להתאים תמחור וקווי אספקה. לכן הוויכוח על דולר מול יואן הופך מהר מדיון כלכלי לשאלת כוח, תעסוקה ועמדות פתיחה במאבקי הסחר.
בסין שומרים את היואן במסלול שנוח ליצוא
סין ממשיכה לשמור על יתרון גדול בסחר הבינלאומי, עם עודף סחר מצטבר של כ-1.08 טריליון דולר ב-11 החודשים הראשונים של השנה, לפי נתוני מכס שדווחו ברויטרס. במקביל הדולר נשאר חזק יחסית, בעוד שהיואן נחלש בסדר גודל של 7% מול הדולר מאז תחילת העשור, לפי נתוני שער חליפין היסטוריים. התוצאה היא שמוצרים סיניים נשארים תחרותיים יותר בשווקים בחוץ, גם בתקופות שבהן מדינות אחרות מנסות להגן על תעשייה מקומית.
ברקע יש גם מנגנון טכני שמכתיב את הטון. הבנק המרכזי קובע שער ייחוס יומי לפני פתיחת המסחר, והמסחר נע סביבו בתוך טווח שמוגדר מראש. במסחר האונשור היואן מורשה לנוע עד 2% לכל כיוון סביב שער האמצע, וכשבייג׳ינג רוצה לייצב את התנועה היא משפיעה דרך שער הייחוס ודרך פעילות של בנקים גדולים בשוק.
- רשימת הסנקציות של סין על חברות אמריקאיות והמשמעות למניות הביטחוניות
- סין עוברת למתקפה - מדיניות כלכלית מרחיבה בשנה הבאה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרזרבות האלה מחפשות נכסים נזילים בהיקפים גדולים, ושוק האג״ח הממשלתי האמריקאי הוא יעד טבעי, מה שמכניס את סוגיית המטבע לתוך הממשק הרגיש בין סחר, מימון ושוקי הון.
נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPTמלחמת המטבעות: למה טראמפ וסין פתאום מסכימים על דולר חלש
כשהדולר יורד מדרגה, כל שרשרת המחירים זזה, מהמפעלים בארה״ב דרך יצואני סין ועד שוק האג״ח, מכניס לחץ פוליטי ומציב לסין דילמה פנימית
הנשיא דונלד טראמפ ממשיך לטעון שדולר חלש יחסית ליואן יכול לעזור לכלכלה האמריקאית להתאזן ולחזק את התעשייה המקומית. במקביל, השיחה סביב שערי החליפין בין המטבעות הגדולים מתחממת, והפעם היא לא נשארת רק בוושינגטון. בתוך סין מתחילים להישמע יותר קולות שמדברים על הפוטנציאל של דולר פחות חזק, גם אם הסיבות שלהם שונות לגמרי.
כשמטבע מרכזי כמו הדולר משנה כיוון, זה לא נשאר בגרפים. המחיר של יצוא ויבוא זז, התחרות בין יצרנים משתנה, וחברות צריכות להתאים תמחור וקווי אספקה. לכן הוויכוח על דולר מול יואן הופך מהר מדיון כלכלי לשאלת כוח, תעסוקה ועמדות פתיחה במאבקי הסחר.
בסין שומרים את היואן במסלול שנוח ליצוא
סין ממשיכה לשמור על יתרון גדול בסחר הבינלאומי, עם עודף סחר מצטבר של כ-1.08 טריליון דולר ב-11 החודשים הראשונים של השנה, לפי נתוני מכס שדווחו ברויטרס. במקביל הדולר נשאר חזק יחסית, בעוד שהיואן נחלש בסדר גודל של 7% מול הדולר מאז תחילת העשור, לפי נתוני שער חליפין היסטוריים. התוצאה היא שמוצרים סיניים נשארים תחרותיים יותר בשווקים בחוץ, גם בתקופות שבהן מדינות אחרות מנסות להגן על תעשייה מקומית.
ברקע יש גם מנגנון טכני שמכתיב את הטון. הבנק המרכזי קובע שער ייחוס יומי לפני פתיחת המסחר, והמסחר נע סביבו בתוך טווח שמוגדר מראש. במסחר האונשור היואן מורשה לנוע עד 2% לכל כיוון סביב שער האמצע, וכשבייג׳ינג רוצה לייצב את התנועה היא משפיעה דרך שער הייחוס ודרך פעילות של בנקים גדולים בשוק.
- רשימת הסנקציות של סין על חברות אמריקאיות והמשמעות למניות הביטחוניות
- סין עוברת למתקפה - מדיניות כלכלית מרחיבה בשנה הבאה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרזרבות האלה מחפשות נכסים נזילים בהיקפים גדולים, ושוק האג״ח הממשלתי האמריקאי הוא יעד טבעי, מה שמכניס את סוגיית המטבע לתוך הממשק הרגיש בין סחר, מימון ושוקי הון.
