חיים נתן: "ירדה הסבירות להורדת ריבית" - מסמן 2 מגמות מדאיגות
מדד חודש אוקטובר הפתיע את הכלכלנים ובגדול. בזמן שהם צפו ירידה של 0.1-0.2% במדד, נרשמה עליה של 0.3%. הנסיקה במחירי הירקות בדגש על העגבניה אומנם תפסה את תשומת הלב, אבל זו לא הסיבה העיקרית להפתעה הגדולה. הכלכלן הראשי של מנורה מבטחים, חיים נתן, מתייחס לשאלות האם ההפתעה במדד נובעת מסיבות טובות או מצביעה על בעייתיות, להשפעות שלה על החלטת הריבית הקרובה של בנק ישראל ולאפיקי ההשקעה הכדאיים נכון להיום - צפו בראיון
- 4.אי 18/11/2013 16:40הגב לתגובה זואני אוהב את כל האנליסטים שבשיא השיאים מכניסים את התמימים לבורסה ממש פושעי כלכלה ואני מחכה עדיין שמישהו שישקיע כמה מיליונים עכשיו ויפסיד יתקע תביעה ייצוגית של כמה מאות מיליונים נגד האנליסטים הפושעים האלה ושיפסיקו לדבר שטויות
- 3.ישי 17/11/2013 20:25הגב לתגובה זוחבלז
- 2.עוקבת אחרי המלצותיו 17/11/2013 13:36הגב לתגובה זושווה להקשיב לו
- 1.מתי נראה כלכלן או אנליסט שממליץ לא להשקיע במניות? (ל"ת)הנשר 17/11/2013 12:38הגב לתגובה זו
- שולי 17/11/2013 13:46הגב לתגובה זואני מחזיק ממנו
איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר
תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: > לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. > רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%. בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל.
