במבט ל-2014, מה פוטנציאל העליות האמיתי של מדד הדאו ג'ונס?
מדד הדאו ג'ונס ממשיך לטפס ולרשום שיאים חדשים, לאחר שרק בחודש האחרון עלה ב-5% בהובלת המניות הכבדות מענפי התעשייה, הבריאות והפיננסים. בטורים הקודמים כתבתי על כדאיות ההשקעה במניות השונות מענף התעשייה, אך הפעם אתעכב על מניות נוספות במגזר זה שחלק ניכר מהכנסותיהן קשור לצמיחה בענף התעופה. נתחיל מחברת ג'נרל אלקטריק שפרסמה את דוחותיה לפני כשבוע, הציגה דוחות נאים ופעם נוספת שיא בצבר ההזמנות. מאפיין זה הזניק את מחיר המניה לשיא של 52 שבועות, למרות רוחות נגדיות הקשורות לזרוע הפיננסים GE Capital.
השאלות לגבי חברת General Electric, מאיפה האופטימיות לגבי מחיר המניה, בפרט לאור ההאטה בקצב הצמיחה העולמית? ומהם הסגמנטים מאחורי השיפור בצבר ההזמנות?
השיפור בהכנסות ובהזמנות התבטא בעיקר מהמשך הצמיחה בתחומי פעילות תשתיות האנרגיה, ומהצמיחה המתמשכת בביקושים למטוסים ומנועי מטוסים מתקדמים ומשופרים שהחברה מייצרת עבור חברות תעופה ברחבי העולם. נראה כי תחומי התעשייה, התעופה והאנרגיה צפויים לשמש כפלטפורמה אסטרטגית מהמעלה הראשונה, והחברה פועלת לביסוסם כמנועי הצמיחה העתידיים.
בכל הנוגע למניות שמרוויחות מהצמיחה בענף התעופה המסחרי, מדובר בהפוך על הפוך - מספיק להביט בביצועים החזקים של המניות הקשורות לתחום התעופה במדד הדאו מתחילת השנה - חברות כמו בואינג (BA) ויונייטד טכנולוג'יס (UTX) (באמצעות פראט וויטני וגודריץ') המתמחות בתחום החלל, המנועים, מערכות הטסה וחלקי חילוף למטוסים, הניבו תשואות מרשימות של 43.6% ו-26% בהתאמה. כל זאת, למרות חשש המשקיעים מפגיעה בתחומי הפעילות הביטחונית בצל הצמצום ארוך הטווח בתקציב הביטחון האמריקני.
במבט לעתיד, סיכוני עליית הריבית ועליית מחירי הנפט, אורבים לצמיחה ברווחים - אין ספק שמדובר בחברות איכותיות (BA ו-UTX) מהמעלה הראשונה, הפועלות בתחום צומח ומעניין מאד. אך יחד עם זאת, גם חשוף לסיכונים לא קטנים שאינם בשליטתם. חברות אלו, ובואינג בפרט הפועלת במינוף גבוה, עתירות השקעה והעלייה הצפויה בסביבת הריבית במהלך 2014 עתידה להעיב במעט על השורה התחתונה. כמו כן, הזמנות המטוסים והמנועים כיום אמנם במומנטום חיובי, אך כידוע מחירי הנפט עולים ומשמשים כעליית ריבית נוספת על חברות התעופה שעשויות לצמצם הזמנות.
למרות הדוחות הטובים, תשואת הדיבידנד והרווח נמוכים מהשקעה ישירה במדד הדאו ג'ונס - כאשר בוחנים את רמת המחירים, ניתן לראות כי הציפייה לצמיחת הרווחים ב-2014 (מכפיל 15) אגרסיבית יחסית לעומת התמחור הנוכחי (מכפיל 20), ותשואת הרווחים והדיבידנד נמצאת ברמה של כ-7% לשנה. זאת, לעומת תשואת רווח ודיבידנד כוללים של 9% במדד הדאו.
לעיונכם, בטבלה הנ"ל, ביצענו חיתוך של המניות הכבדות במדד הדאו, שמשקלן עולה על 2.5% במדד, וסיננו עבורכם מספר נתונים פיננסים, הבוחנים את ביצועי המניות מתחילת שנה לעומת פוטנציאל הרווח הנוכחי (תשואת רווח ודיבידנד כוללת) המשתקף מהתחזיות במערכת בלומברג.

לא נגד המשפיענים הפיננסים - אלא בעד המשקיעים
שלל הטענות שנשמעו בימים האחרונים נגד הסדרת מעמדם של המשפיענים הפיננסיים, מסתימת פיות ועד לפגיעה בתחרות, מתעלמות מכך שמי שמתיימר לפרסם המלצה שמתאימה ל-100 אלף עוקבים, שלכל אחד מהם מאפיינים ורצונות שונים, עושה עוול לעוקבים שלו
בימים האחרונים פרצה סערה סביב היוזמה להסדיר את מעמדם של המשפיענים הפיננסיים. הרגולציה שמקדמת הרשות לניירות ערך נועדה לעשות סדר בנושא ייעוץ ההשקעות הניתן ברשתות החברתיות, בין היתר על ידי מי שאין להם רישיון לייעוץ השקעות. כצפוי, יש מי שחוששים להיפגע מהרגולציה המתוכננת ויוצאים נגדה. בין היתר, נטען שהרגולציה נועדה למנוע תחרות ו"להגן על האינטרסים של הגופים הגדולים", אותם גופים מוסדיים שמחזיקים ברשיון ייעוץ השקעות. הטענה הזו נשמעה הן מצד חלק מהמשפיענים עצמם אבל גם מצד גופים עסקיים שמתמחים בהשקעות שמבוססות במידה רבה על "הייפ" ברשתות החברתיות, למשל תחום הקריפטו.
החשש מובן, אבל מדובר בסערה בכוס מים. ראשית, כמי שמשמש סמנכ"ל שיווק ודיגיטל בגוף פיננסי גדול, שבמסגרת תפקידו נמצא בקשרי עבודה גם עם משפיענים וגם עם הגופים המוסדיים, אני יכול להעיד שאין באמת ניגוד אינטרסים בין המשפיענים הפיננסיים לבין הגופים המוסדיים המחזיקים ברשיון לייעוץ השקעות. להיפך – שני הצדדים נהנים זה מזה ומזינים אחד את השני. כיצד? למשפיענים הפיננסיים יש "מניות בכורה" במהפך החיובי שחל במודעות של הציבור הישראלי להשקעות בשוק ההון בשנים האחרונות. הרבה מאוד בזכותם, השקעות בשוק ההון פרצו את גבולות מדורי הכלכלה והפכו לנושא סקסי. שאלות כמו: איך הכי משתלם לי להיחשף למדד S&P-500 או: האם עדיין כדאי לרכוש ביטקוין אחרי העליות האחרונות, הפכו לנושא שמדברים עליו במפגשים עם חברים ובארוחות שישי.
צעירים ישראלים רבים שואבים היום את עיקר הידע שלהם על כסף והשקעות מהרשתות החברתיות ומאותם משפיעים פיננסיים. אבל בסופו של דבר, כשהם משקיעים בפועל, הם עושים את זה, ברוב המקרים, דרך המוצרים והשירותים של הגופים הפיננסיים המפוקחים - למשל, הם משקיעים בקרנות סל עוקבות מדדים, בקופות גמל מסלוליות או פותחים תיק השקעות עצמאי באחת מהפלטפורמות למסחר עצמאי. המשפיענים, מצידם, נהנים ממקורות הכנסה מהעברת קורסים, כתיבת ספרים ופרסום פודקסטים, בחלק מהמקרים בשת"פ עם גופים מסחריים, כולל הגופים הפיננסיים המפוקחים.
מה שעומד מאחורי הרגולציה, אם כן, אינו רצון להעלים את המשפיענים הפיננסיים, לסתום פיות או לפגוע בתחרות אלא משהו הרבה יותר פשוט: הגנה על המשקיעים. הרגולציה החדשה תאפשר למשפיענים פיננסיים לפרסם מידע פיננסי ולתרום בכך להגברת האוריינות הפיננסית של הציבור הישראלי – דבר שמועיל למשקיעים. אולם, היא תוודא שאותם משפיענים לא יגלשו למתן המלצות השקעה שמצריכות התאמה למשקיע ספציפי – פעולה שמחייבת ידע מקצועי מעמיק ולכן מותרת רק למי שקיבל רשיון ייעוץ השקעות ומפוקח על ידי הרשות לניירות ערך.
אחד הכללים הכי בסיסיים בהשקעות הוא שאין המלצה אחת שמתאימה לכל המשקיעים, אלא יש להתאים את ההמלצות לצרכים ולמאפיינים של כל משקיע. מי שמתיימר לפרסם המלצה שמתאימה ל-100 אלף עוקבים, שלכל אחד מהם מאפיינים ורצונות שונים, עושה עוול לעוקבים שלו. אלא שזוהי בדיוק המציאות שמתרחשת היום ברשתות החברתיות: "מה שאראה לכם עכשיו מתאים לכולם", אומר משפיען אחד, רגע לפני שהוא ממליץ על מניות של מגזר מסוים. "5 המניות האלה הן לדעתי הזדמנות טובה ל-2025", מכריז משפיען אחר. "8 מניות ישראליות ששווה לקנות עכשיו", מכריז סרטון של משפיען שלישי. אלה הן רק 3 דוגמאות מני רבות להמלצות של משפיענים שאפשר למצוא בקלות ברשת, אשר אמורות, לכאורה, להתאים לכל משקיע.