מדד הדאו ג'ונס ממשיך לטפס ולרשום שיאים חדשים, לאחר שרק בחודש האחרון עלה ב-5% בהובלת המניות הכבדות מענפי התעשייה, הבריאות והפיננסים. בטורים הקודמים כתבתי על כדאיות ההשקעה במניות השונות מענף התעשייה, אך הפעם אתעכב על מניות נוספות במגזר זה שחלק ניכר מהכנסותיהן קשור לצמיחה בענף התעופה. נתחיל מחברת ג'נרל אלקטריק שפרסמה את דוחותיה לפני כשבוע, הציגה דוחות נאים ופעם נוספת שיא בצבר ההזמנות. מאפיין זה הזניק את מחיר המניה לשיא של 52 שבועות, למרות רוחות נגדיות הקשורות לזרוע הפיננסים GE Capital. השאלות לגבי חברת General Electric, מאיפה האופטימיות לגבי מחיר המניה, בפרט לאור ההאטה בקצב הצמיחה העולמית? ומהם הסגמנטים מאחורי השיפור בצבר ההזמנות? השיפור בהכנסות ובהזמנות התבטא בעיקר מהמשך הצמיחה בתחומי פעילות תשתיות האנרגיה, ומהצמיחה המתמשכת בביקושים למטוסים ומנועי מטוסים מתקדמים ומשופרים שהחברה מייצרת עבור חברות תעופה ברחבי העולם. נראה כי תחומי התעשייה, התעופה והאנרגיה צפויים לשמש כפלטפורמה אסטרטגית מהמעלה הראשונה, והחברה פועלת לביסוסם כמנועי הצמיחה העתידיים. בכל הנוגע למניות שמרוויחות מהצמיחה בענף התעופה המסחרי, מדובר בהפוך על הפוך - מספיק להביט בביצועים החזקים של המניות הקשורות לתחום התעופה במדד הדאו מתחילת השנה - חברות כמו בואינג (BA) ויונייטד טכנולוג'יס (UTX) (באמצעות פראט וויטני וגודריץ') המתמחות בתחום החלל, המנועים, מערכות הטסה וחלקי חילוף למטוסים, הניבו תשואות מרשימות של 43.6% ו-26% בהתאמה. כל זאת, למרות חשש המשקיעים מפגיעה בתחומי הפעילות הביטחונית בצל הצמצום ארוך הטווח בתקציב הביטחון האמריקני. במבט לעתיד, סיכוני עליית הריבית ועליית מחירי הנפט, אורבים לצמיחה ברווחים - אין ספק שמדובר בחברות איכותיות (BA ו-UTX) מהמעלה הראשונה, הפועלות בתחום צומח ומעניין מאד. אך יחד עם זאת, גם חשוף לסיכונים לא קטנים שאינם בשליטתם. חברות אלו, ובואינג בפרט הפועלת במינוף גבוה, עתירות השקעה והעלייה הצפויה בסביבת הריבית במהלך 2014 עתידה להעיב במעט על השורה התחתונה. כמו כן, הזמנות המטוסים והמנועים כיום אמנם במומנטום חיובי, אך כידוע מחירי הנפט עולים ומשמשים כעליית ריבית נוספת על חברות התעופה שעשויות לצמצם הזמנות. למרות הדוחות הטובים, תשואת הדיבידנד והרווח נמוכים מהשקעה ישירה במדד הדאו ג'ונס - כאשר בוחנים את רמת המחירים, ניתן לראות כי הציפייה לצמיחת הרווחים ב-2014 (מכפיל 15) אגרסיבית יחסית לעומת התמחור הנוכחי (מכפיל 20), ותשואת הרווחים והדיבידנד נמצאת ברמה של כ-7% לשנה. זאת, לעומת תשואת רווח ודיבידנד כוללים של 9% במדד הדאו. לעיונכם, בטבלה הנ"ל, ביצענו חיתוך של המניות הכבדות במדד הדאו, שמשקלן עולה על 2.5% במדד, וסיננו עבורכם מספר נתונים פיננסים, הבוחנים את ביצועי המניות מתחילת שנה לעומת פוטנציאל הרווח הנוכחי (תשואת רווח ודיבידנד כוללת) המשתקף מהתחזיות במערכת בלומברג. לסיכום, בהתייחס ל-Boeing ו-United Technologies, למרות מאפייני הצמיחה החיוביים, הפוטנציאל למשקיע המצוי אינו מספק בהיבט זה לעומת השקעה ישירה במדד הדאו, בפרט לאור האופי המחזורי והסיכונים לענף זה. בהתייחס למניות אחרות מהטבלה, ריכוז נתונים אלו אינו מקיף דיו בכדי לקבל החלטת השקעה, אך ניתן לראות, כי מניות האנרגיה Exxon Mobil ו-Chevron, התלויות במחירי הנפט והגז ובתנאי הביקוש וההיצע הגלובליים, רשמו עליות נאות של 11% ו-19.3% בהתאמה, ועם זאת עדיין מתומחרות באופן נוח יחסית. לעומתן, מניות תלויות צריכה מקומית כמו Home Depot אוWalt Disney רשמו עליות של 31% ו-30% בהתאמה, אך מגלמות "אפסייד" מתון בלבד במונחי תשואת רווח ודיבידנד. פערים אלו (תשואת רווח ודיבידנד) הינם כתוצאה מסנטימנט חיובי ועכשווי סביב הצרכן, הנדל"ן והצמיחה המקומית בארה"ב. תחת הנחה זו, בנק הענק JPMorgan אמנם עלה ב-31%, אך עדיין מציע את תשואת הרווח והדיבידנד הגבוהים במדד (13.5%). לסיכום, לאוהבי הסיכון, נראה כי ההימור על הצרכן האמריקני עדיף באמצעות JPM לעומת חברות הצריכה המחזורית HD ו-DIS. במבט ל-2014, מה פוטנציאל העליות של מדד הדאו ג'ונס? רווחיות ותחזיות . כדי לנסות ולהעריך להיכן המדד עשוי להגיע במהלך 2013-2014, לקחנו את תחזיות הרווח המצרפית של האנליסטים למדד הדאו, המצביעות על רווחים של 1,112 ד' ו-1,206 ד' ליחידת מדד בסוף 2013 ו-2014 בהתאמה. תחזיות אלו משקפות צמיחה של 8% בשנה ברווחי החברות ב-2013 ו-2014, לעומת צמיחה של 5% ברווחי 2012 לעומת רווחי 2011. הרווחים יצמחו, אבל פחות . אנו מעריכים כי התחזית לצמיחה של 8% ברווחים גבוהה מדי. לדעתנו היא תעמוד בסדר גודל של 5% Y/Y - בדומה ל-2012. זאת לאור הסבירות הלא נמוכה כי עליית תשואות האג"ח בארה"ב, מחירי הנפט וההאטה בשווקים המתעוררים ובאירופה צפויים לחלחל אל השורה התחתונה של החברות, שיסתכמו ב-1,088 ו-1,142 ב-2013 וב-2014 בהתאמה. מכפיל הרווח . לשם השוואה, מכפיל הרווח עומד כיום על 15. טווח המכפילים נע בעשור האחרון בין שפל של 11 ב-2009 וב-2011 (משבר המשכנתאות ומשבר החוב באירופה) לעומת שיא של 20 במהלך השנים 2006 ו-2007 (הגאות בשוקי הנדל"ן וה"בום" בשווקים המתעוררים). לעניות דעתנו, מכפיל הרווח הממוצע בעשור האחרון - 15.6 - משקף נאמנה את התמחור הנכון למדד הדאו ג'ונס. אי ודאות גבוהה לתחזיות . כידוע, המציאות עולה על כל דמיון והתחזיות עשויות להשתנות במהירות. עליית תשואות מהירה ברחבי העולם והתדרדרות אפשרית במצב המאקרו כלכלי באירופה, סין, יפן והשווקים המתעוררים, עשויה לערער את היציבות הגלובלית והתחזיות לרווחי שיא כל הזמנים. יש לזכור כי רווחי החברות במדד הדאו השתפרו, בין היתר, בזכות עלויות מימון זולות (חוב) המאפשרות גם כיום את מגמת הרכישות החוזרות, המגדילות את שיעור הרווח למניה. כמו כן, הריבית הנמוכה מסייעת לכדאיותם של פרויקטים רבים, כאשר זו תעלה ותשפיע שלילית על הרווחים. לסיכום, בתרחיש אופטימי, מדד הדאו ג'ונס עשוי להגיע עד סוף 2014 (עפ"י הערכותינו) לרמות של 16,970-17,810, אפסייד של 10%-15%. לעמוד מומחה של משה אוזקרגוז באתר דיסקונט