ברם: "לבעל השליטה בבנק הפועלים יש אינטרס בעליית מחירי הדירות"

עו"ד אסף ברם המייצג מחזיקי אג"ח של התאגידים הגדולים במשק דורש מועדת הכספים שלא להקל בחוק הריכוזיות על בעלי שליטה בתאגיד פיננסי שהינו גם בעל שליטה בתאגיד ראלי - שם את קבוצת אריסון כדוגמא מעוותת

עו"ד אסף ברם, המייצג מחזיקי אג"ח של תאגידים מהגדולים במשק פנה לועדת הכספים במכתב בקשה בנוגע לחוק הריכוזיות וההקלות בו, בהקשר של אחזקת שליטה צולבת בתאגידים פיננסיים וריאלים.

במכתבו הוא מציין כי משרדו מייצג מחזיקי אג"ח של תאגידים מהגדולים במשק, בניהם דלק נדל"ן, אי.די.בי ושיכון ובינוי וכתוצאה מכך נחשף מקרוב, לעיוות העצום לדבריו הנוצר כשהמחוקק מאפשר לבעל שליטה השפעה בתאגיד פיננסי לשלוט ויכולת להשפיע על תאגידים ריאליים.

לדבריו הנזק החמור שנוצר לחוסכים, נזק, שבהיותו מתפזר על מיליוני חוסכים, לכאורה קטן יחסית לכל חוסך, אך במשקלו המצטבר עצום לכלכלת המדינה. נזק יסודי לתחרות בשוק, המזיקה לכיסו של כל צרכן. נזק ועיוות בהקצאת המקורות והשימושים במשק. "בכוחכם לתקן עיוות מהותי הזה. מחובתכם לעשות כן" אמר ברם.

לדבריו, שליטה מקבילה במוסד פיננסי, כדוגמת בנק ובחברות ריאליות, ע"י אותו גורם, טומנת בחובה ניגוד עניינים מובנה, שכן השיקולים הדומיננטיים בניהולם של שני סוגי העסקים (פיננסי וריאלי) הינם שונים לחלוטין. ברגיל בעלים של חברה ראלית זקוק לאשראי מהבנק והבנק, כגוף פיננסי שוקל את שיקולי מתן האשראי שלו ומחליט האם להיענות לבקשת האשראי או אם לאו. לעומת זאת, בעל שליטה המחזיק בשני סוגי העסקים (פיננסי וראלי) יכול לשקול שיקולים זרים בבואו לתת אשראי לגוף ראלי בשליטתו וגם בשיקולי האשראי שלו מול גופים ראלים אחרים המתחרים בגוף שבשליטתו.

הנזק למשק כתוצאה מהחזקה צולבת מגדיל את הריכוזיות, מדכא תחרות, מקטין צמיחה, עשוי לגרום לניפוח מחירים (בשוק הראלי בו בעל השליטה הפיננסי צד לו) ועוד כהנה וכהנה מרעין בישין.

"ירידה במחירי הדיור בישראל שתועיל לציבור הרחב היא נגד האינטרס של בעלת השליטה בשיכון ובינוי ובבנק הפועלים"

בנק הפועלים הוא הבנק הגדול בישראל. שיכון ובינוי היא חברת הנדל"ן מהמובילות בישראל. בשתי החברות שולטת קבוצת אריסון . קבוצת אריסון עצמה נושאת על גבה חוב פיננסי של 2.5 מיליארד שקל (ומול אחזקותיה בבנק הפועלים, בשיכון ובינוי וחברות ריאליות נוספות). המימון לחוב זה, הועמד לה, רק לאחרונה, ע"י בנק דיסקונט, בנק מזרחי טפחות, הבנק הבינלאומי, חברת הביטוח הראל, חברת הביטוח מגדל, חברות הביטוח הפניקס, חברת הביטוח מנורה, בית ההשקעות פסגות, בית ההשקעות אקסלנס וכן קרנות פנסיה וותיקות.

קבוצת אריסון התחייבה כלפי הגופים המממנים (שכולם ללא יוצא מן הכלל מחזיקים מיליארדים של שקלים מחסכונות הציבור ואמונים על שמירת ממונו של הציבור) לפרוע את החוב העצום הזה, בשנים הקרובות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

יכולת הפירעון של קבוצת אריסון תלויה קשר הדוק ברווחיות הגופים העסקיים שבשליטתה וביכולתה למשוך דיבידנדים בהיקפים גבוהים מגופים אלה.

מגבלות שהטיל בנק ישראל מקשות על קבוצת אריסון למשוך דיבידנדים מבנק הפועלים. כך, מקור הדיבידנדים שלה הוא שיכון ובינוי והיא אכן מנצלת אותו היטב בשנים האחרונות. היא חייבת לנצל אותו, שמא היא עצמה תיקלע לבעיה קשה.

כך, ללא כחל ושרק, לקבוצת אריסון יש אינטרס גלוי וישיר, ששיכון ובינוי תשגשג, אף על חשבון מתחרותיה, קרי, שמתחרותיה יחלשו, שמחירי הדיור יעלו ועוד. והדברים ברורים.

ברם טוען כי לשיכון ובינוי סך מאזן של 10.6 מיליארד שקל, אך בסיס ההון העצמי שלה הוא 1.2 מיליארד בלבד. דהיינו חובות החברה, יחס המינוף שלה, הוא 89 אחוזים. יחס מסוכן מאוד. כך, שיכון ובינוי חייבת למחזיקי האג"ח שלה, שהלוו לה כספים, סכום עצום של 2.7 מיליארד שקל (ללא ביטחונות). לבנקים חייבת שיכון קרוב ל 3 מיליארד שקל. בין הבנקים הממנים את שיכון ובינוי נמצא, כמובן, בנק הפועלים.

עיון במאזנה של שיכון ובינוי מראה שהיא תלויה בשני פרמטרים גביית חובות מלקוחות (נכסיה של החברה מורכבים, בין היתר, מחובות עצומים של לקוחות, בעיקר בחו"ל, שוודאות הגבייה לגביהם אינה ברורה) ומחירי הדיור בישראל. ירידה במחירי הדיור בישראל שתועיל לציבור הרחב היא נגד האינטרס של בעלת השליטה בשיכון ובינוי ובבנק הפועלים. למעשה, לבעלת השליטה יש אינטרס לעודד את עליית מחירי הדיור (זה ישפיע ישירות על יכולתה למשוך דיבידנדים משיכון ובינוי ממנה כבר משכה דיבידנדים של מאות מיליוני שקל באחרונה).

מדובר בעיוות זועק, לא מוסתר, ברור וחמור לבעל השליטה בבנק הגדול בישראל יש אינטרס ישיר בעליית מחירי הדירות, בפגיעה בתחרות בשוק הנדל"ן בישראל.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    מאמר מוצדק ונכון. תודה על הפניית הזרקור למקום הנכון. (ל"ת)
    ממש ניגוד עניינים 19/06/2013 01:25
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    עם מינוף של 90% - ומאזן של 10 מיליארד - צפו לנפילה (ל"ת)
    שמשון קורא הדוחות 18/06/2013 20:38
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    עושים מיליארדים ע"ח העם הפראייר=בועה50%בפיצוץ בפני הגנב (ל"ת)
    קבלן,בנק,ממשל=גנבים 18/06/2013 18:48
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אריסון עושק במסגרת ה 18/06/2013 17:13
    הגב לתגובה זו
    60 ראשי עריות בחקירה זה רק מה שידוע שרים פוליטקאים רוב המנהיגים ומנהלים של כל מערכות המדינה בכל תחום דורכים עלינו לא מענין אותם הציבור בירוקרטיה דורסת מעוותת איך אנחנו נותנים להם לעשוק לגנוב לדרוס לשקר לעוות והכל במסגרת החוק מי קובע את החוקים ויכול לשנות המנהיגים אבל הם לא רוצים תבינו לא מעונינים טוב להם יש הכל בתים יאכטות כסף מה רע שיחנק העולם . את אומרת שאת רוצה עולם טוב יותר ושותפה לתוכניות הוליסטיות אלק אז למה לגנוב את הציבור עם על העמלות לא לקחת ריביות מופרזות על המינוס תיהיה הוגנים תתני ריבית על הפלוס ועוד דברים על מי את עובדת בנקים גנבים את גוזלת זה גזל אומנם בחוק אבל תכלס גזל אז אל תחרטטי אותנו איכס מגעיל
  • 3.
    לבדוק מי נתן לה אשראי ולהעמיד אותו לדין! (ל"ת)
    ועדת חקירה 18/06/2013 16:25
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אחד שיודע 18/06/2013 16:01
    הגב לתגובה זו
    היא והריכוזיות החוצה!
  • 1.
    הבינלאומי 18/06/2013 15:54
    הגב לתגובה זו
    לאחרונה חילקה דיבידנד ועומדת מפני נסיקה ברווחיות כאשר במקביל היא מגדילה את פעילות העיסקית שלה בשוק המקומי הן במגזר העיסקי והן במשק הבית. בנק הבינלאומי הוא בנק החזק במערכת הבנקאית זאת ועוד היא נסחרת הרבה מתחת לשוויה האמיתי כ 10 מילארד שח !!! לאור כל זאת שווה !!שווה!!!!! קנייה חזקה!!! שער 65 שח למנייה לפחות...לא לפספס...
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי 1.4%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

טאואר עולה 2.8%, ניו מד יורדת 2%; מדד הביטוח עולה 1%

מגמה חיובית בת"א ברקע העליות החזקות מעבר לים; עונת הדוחות ממשיכה עם ניו-מד, ובהמשך יצטרפו חברות נוספות כמו נקסט ויז'ן שדיווחה על עסקה בגובה 2 מיליון דולר הבוקר, כמו גם טאואר וקמטק
מערכת ביזפורטל |

מגמה חיובית בת"א ברקע העליות בחוזים העתידיים (להרחבה - השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות) מדד ת"א 35 עולה 0.4% ומדד ת"א 90 מוסיף 0.8%. 

במבט על הסקטורים, מדד הבנקים יורד 0.5%, מדד הביטוח עולה 1%, מדד הנדל"ן עולה 0.6% ומדד הנפט והגז נסחר ללא שינוי משמעותי.  


המשקיעים מצפים להורדת ריבית, כאשר מה שצפוי לסגור סופית את הנושא יהיה מדד המחירים שיתפרסם ביום שישי. הציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%. אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע


ג’י סיטי ג'י סיטי 1.4%  ממשיכה לרכז עניין, לאחר ההודעה בשבוע שעבר על רכישת מניות נוספות בחברת הבת הפינית סיטיקון והתחייבותה להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט. מאז ההודעה של מעלות ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות, מניית החברה איבדה גובה והאג"ח של החברה רשמו ירידות,  סימן לכך שהמשקיעים מתחילים להפנים את ההשלכות האפשריות על המינוף והנזילות. למרות שהחברה הצהירה כי ההשפעה על רמת המינוף תהיה “זניחה”, חברת הדירוג הזהירה כי במקרה של היענות רחבה להצעת הרכש, יחס החוב להון העצמי עלול לטפס לטווח של 70%-75%, ובתרחישים שונים אף לעבור את רף ה־80%. זה אומר שיש עלייה ניכרת בסיכון הפיננסי של החברה, בדיוק בזמן שבו היא מנסה ליישם תוכנית ארוכת טווח לצמצום חוב ומינוף עד 2028. ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ירידות השערים במניה ובאג"ח משקפות את החשש שהמהלך, שנועד לחזק שליטה ולנצל תמחור חסר לכאורה של סיטיקון, עשוי להפוך לעומס פיננסי שיחזיר את ג’י סיטי למסלול של לחץ באגרות החוב, הורדות דירוג ומכירת נכסים, תסריט שהמשקיעים כבר ראו בעבר. הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?



לקראת תקציב 2026, פורסמה טיוטת חוק ההסדרים. חוק ההסדרים הוא חוק נלווה לתקציב המדינה שמרכז בתוכו עשרות רפורמות ושינויים רגולטוריים שמטרתם ליישם את מדיניות הממשלה לשנה הקרובה. בטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2026 נכללים צעדים כמו החזרת מס היסף על רווחי נדל"ן, קיצוץ בהטבות לגמלאי מערכת הביטחון, מס חדש על סיגריות אלקטרוניות, חיוב משכירי דירות בדיווח הכנסות, קיצור זמני אישור תוכניות בנייה, פתיחת שוק החלב ליבוא, הקמת נמלי מסחר פרטיים בחדרה ובאשקלון וצעדי התייעלות ברשויות המקומיות. בסך הכול מדובר בשילוב של צעדי מיסוי, רפורמות מבניות וקיצוצים תקציביים שמטרתם לצמצם גירעון ולהגביר תחרות במשק. מדובר בטיוטא שאינה סופית, ועל פי ההחלטות שיתקבלו החוקים ישפיעו גם על שוק ההון.