"הישג" לשידור הציבורי: רשות השידור היא הגוף הציבורי עם אחוז התלונות המוצדקות הגבוה ביותר בקרב הגופים שנבדקו על ידי מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא, במסגרת דוח נציבות תלונות הציבור לשנת 2012, שפורסם היום (יום ד'). התלונות התייחסו לגביית חובות אגרת רשות השידור והפעלה בעייתית של מערך עורכי הדין שעובדים עם הרשות.

בסך הכל נמצאו 52% מ-248 התלונות שהתקבלו ונבדקו, נמצאו מוצדקות. במקום השני נמצאת חברת דואר ישראל עם 48% תלונות מוצדקות, שלישית - עיריית לוד עם 45%, משרד הביטחון עם 42%, המשטרה עם 38%, ומערכת בתי המשפט עם 32%. בסך הכל התקבלו בנציבות כ-15 אלף תלונות.

אז על מה התלונות? חלק גדול מהתלונות התייחס לסכומי שכר הטרחה שנדרשו מתלוננים לשלם למשרדי עורכי דין העוסקים מטעם הרשות בגביית חובות אגרת טלוויזיה. בחלק מהתלונות טענו המתלוננים כי אף שפנו למשרדי עורכי הדין כדי לשלם את חובם כבר לאחר קבלת מכתב ההתראה הראשון, הם נדרשו לשלם להם שכר טרחה גבוה בסך 116 שקלים, כשסכום החוב היה קטן מ-500 שקלים, ובסך 242 שקלים כשהסכום היה גדול מ-500 שקל. לטענת המתלוננים, סכומי שכר הטרחה שנגבו גדולים במידה ניכרת מהסכום המרבי שמותר לגבות בעד משלוח מכתב התראה לחייב לפי הדין - 17 שקלים בלבד.

בתלונות נוספות טענו מתלוננים כי גביית חובם פוצלה בין 2 משרדי עורכי דין או יותר, והם נדרשו לשלם שכר טרחה מלא לכל אחד מהמשרדים. כמו כן התקבלו תלונות על כך שנציגים של משרדי עורכי הדין ביקרו בבתים כדי לאתר אזרחים שלא דיווחו כנדרש שברשותם מקלט טלוויזיה ולא שילמו את האגרה. אזרח שבביתו אותר מקלט טלוויזיה שלא דווח עליו, נדרש לשלם את אגרת הטלוויזיה בתוספת 312 שקלים בגין פעולת האיתור.

בעקבות כך, פנתה הנציבות לרשות השידור כדי לדרוש מה מקור הסמכות לגביה זו, והרשות הודיעה כי ב-15 בינואר 2013 החליטה להפסיק לגבות שכר טרחת עורך דין בעד משלוח מכתב התראה בסכומים האמורים. עוד הודיעה כי תפסיק לפצל גביית חוב של חייב אחד בין כמה משרדי עורכי דין, וכי תפסיק לגבות שכר טרחה עבור איתור מקלט.

תלונות נוספות נסובו סביב סוגיית "התראה לפני מסירת החוב לטיפול עורכי דין", ולפיה הלקוחות נדרשים לשלם אגרת טלוויזיה למפרע עבור כמה שנים, אף שמעולם לא החזיקו במקלט טלוויזיה. מרשות השידור נמסר להם שהתקיים ביקור בביתם ונמצא שהם מחזיקים במקלט טלוויזיה, אולם כל המתלוננים טענו ששום נציג של רשות השידור לא ביקר בביתם. הרשות מחקה בשלב מאוחר את החובות שנזקפו להם.

למרות שהבעיה הגיעה על פתרונה, נציבות תלונות הציבור בדקה את הסוגיה והבירור העלה כי קיימת ככל הנראה בעיה כללית של דרישת אגרה מתושבים שאינם מחזיקים במקלט טלוויזיה, על בסיס ביקורי בית שלכאורה לא התקיימו. לאחר פניית הנציבות, הרשות הפסיקה הרשות את ההתקשרות עם משרד עורכי הדין האמור וביטלה את דרישות התשלום שנשלחו לתושבים שמשרד זה טיפל בהם ושטענו שאינם מחזיקים במקלט טלוויזיה.

סיפורים ביזאריים לא חסרים: אחד המתלוננים טען כי אגף הגבייה ברשות השידור פתח נגדו תיק הוצאה לפועל בגין אי-תשלום אגרת טלוויזיה, אף שלטענתו לא היה לו כל חוב לרשות. לדבריו, מיד לאחר שהודיעה לו לשכת ההוצאה לפועל על נקיטת ההליכים נגדו, הוא פנה לאגף הגבייה וביקש כי ההליכים ייפסקו, אולם למרות בקשתו עוקל רכבו כשבועיים לאחר מכן. המתלונן טען כי בגלל העיקול סירבה חברת הביטוח לשלם לו פיצוי על נזק שנגרם לרכב עקב תאונת דרכים. המתלונן ביקש כי רשות השידור תפצה אותו על הנזקים ועל עגמת הנפש שנגרמו לו בשל הליכי הגבייה שננקטו נגדו שלא לצורך.

הבירור העלה כי בשנת 2008 נפתח תיק הוצאה לפועל נגד המתלונן, ששילם את חובו והתיק נסגר, ואולם באוגוסט 2011, מסיבה שלא התבררה, חידש משרד עורכי הדין העוסק בגביית חובות עבור רשות השידור את הליכי ההוצאה לפועל נגד המתלונן.

סמנכ"ל אגף הגבייה טען בתגובה על התלונה כי תיק ההוצאה לפועל נפתח בשל טעות בהקלדת מספר תעודת הזהות, וכי מדובר בתקלה יוצאת דופן. הסמנכ"ל טען עוד כי המתלונן היה בקשר רציף עם אגף הגבייה, וזה העניק לו סיוע מקצועי מהיר ועשה כל שביכולתו כדי לפתור את הבעיה.

הנציבות העירה לסמנכ"ל אגף הגבייה שלטענתו כי האגף עשה כל שביכולתו כדי לפתור את הבעיה אין על מה לסמוך, שכן האגף לא פעל במהירות הראויה כדי לסגור את תיק ההוצאה לפועל ולבטל את העיקול. הנציבות הוסיפה כי היה על אגף הגבייה להורות למשרד עורכי הדין להקפיא את הליכי הגבייה נגד המתלונן מיד כשזה פנה לרשות וטען כי סילק את חובו לה, ולא לחדש את ההליכים לפני שתסיים הרשות לבדוק את הטענה. הנציבות גם קבעה כי על רשות השידור לשלם למתלונן 1,000 שקלים פיצויים בגין הנזק ועגמת הנפש שנגרמו לו.

מרשות השידור לא התקבלה תגובה.