דוחות פושרים לדיסקונט: "יש רגולטורים שחובטים במערכת הבנקאית"
בנק דיסקונט שבשליטת משפחת ברונפמן ובניהולו של ראובן שפיגל דיווח הבוקר (ד') על תוצאות כספיות פושרות לרבעון הרביעי של 2012 ולשנה כולה.
הבנק דיווח על רווח נקי לבעלי המניות ב-2012 של 802 מיליון שקל, ירידה של 5.3% לעומת השנה אשתקד, אז דיווח הבנק על רווח נקי של 847 מיליון שקל, זאת לאור ההפרשה בסכום של 73 מיליון שקל לירידת ערך השקעת הבנק במניות הבנק הבינלאומי, שבניטרולו הרווח הנקי השנתי היה רושם דווקא עלייה של 3.3% לרמה של 875 מיליון שקל.
הרבעון הרביעי היה רבעון חלש עבור הבנק, לאחר שרשם ירידה חדה של 23% ברווח הנקי לעומת הרבעון המקביל אשתקד לרמה של 169 מיליון שקל, לעומת 219 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד ו-221 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2012.
הבנק מסכם שנה חלשה זאת לאור חולשה במספר פרמטרים, ובראשן ירידה של 3.4% בהכנסות מריבית ל-4.45 מיליארד שקל, כשבמקביל סך ההכנסות שאינן מריבית דווקא רשמו עלייה של 10.9% לרמה של 3.25 מיליארד שקל. הירידה בהכנסות מריבית מוסברת בעיקר בשל הקיטון בפער הריבית, אשר קוזז בחלקו בגידול יתרות הנכסים הכספיים שהניבו הכנסות מימון.
נראה כי תוכנית ההתייעלות השפיעה במעט על תוצאות הבנק, לאחר נרשמה ירידה מינורית של 0.3% בהוצאות התפעוליות שהושפעה בעיקר מהירידה במשכורות והוצאות נלוות בסך של 22 מיליון שקל, עלייה באחזקה ופחת בניינים וציוד בסך של 44 מיליון שקל.
בד בבד, התשואה על ההון ב-2012 רשמה ירידה ל-7.1% לעומת 8.2% ב-2011, כאשר הלימות ההון רשמה דווקא עלייה לרמה של 14.3% לעומת 14.1% ב-2011.
ההוצאות בגין הפסדי אשראי הסתכמו ב-2012 ב-726 מיליון שקל, לעומת 778 מיליון שקל ב-2011. במקביל, סך פיקדונות הציבור בדיסקונט רשם ירידה של 0.9% ל-151.9 מיליארד שקל, בעוד האשראי לציבור רשם עלייה של 1.1% ל-117.6 מיליארד שקל.
עלות שכרו של מנכ"ל הבנק ראובן שפיגל עמד ב-2012 על 3.93 מיליון שקל, מהם שכר בגובה 2.1 מיליון שקל ואופציות בהיקף של 986 אלף שקל. עלות שכרו של יו"ר הדירקטוריון ד"ר יוסי בכר עמד על 3.11 מיליון שקל.
ד"ר יוסי בכר , יו"ר הדירקטוריון הבנק, הגיב לתוצאות במהלך מסיבת העיתונאים שערכה החברה הבוקר: "אנו שבעי רצון מהתוצאות שהציגו הבנק. אנחנו מסכמים שנה לא פשוטה בסביבה מאתגרת בכלכלה הנמצאת במצב של האטה, סביבת ריבית נמוכה ודרישות רגולטוריות להקטנת המימון והקצאת הון נוסף. הקבוצה כולה נכנסת ל-2013 כקבוצה יציבה, עם היערכות להמשך הלכי התייעלות שאינם רק פיטורי עובדים. אומנם פרשו מרצון פחות עובדים ממה שחשבנו, אך אנחנו מצפים לעשות טוב יותר בעתיד ולהמשיך באותו כיוון חיובי שאנו נמצאים בו".
ראובן שפיגל, מנכ"ל הבנק, הגיב לתוצאות: "אנו רואים שיפור משמעותי כמעט בכל פרמטר. ישנם מספר אתגרים העומדים בפנינו ב-2013, כשבראשן הטיפול בהון. המטרה שלנו היא להביא את עצמנו לרמת הון שתאפשר לבנק להתחרות כשווה בין שווים מול הבנקים הגדולים. נמשיך לנקוט בצעדי התייעלות נוספים, הקמנו במקביל חשבון נוסטרו בהיקף כספי של 300 מיליון שקל, שמרביתם מושקעים באג"חים בחו"ל ובארץ. נמשיך לטייב את תיק האשראי, יש שיפור איטי אך כבר רואים תוצאות ראשוניות".
- 4.ארז 21/03/2013 09:52הגב לתגובה זואיזה רגולטורים? מדובר על יישור קו לבזל 3 ורובם כבר עומדים שם. בנק דיסקונט מחזיק תיק אשראי כבד מאוד וביניהם עדיין תשובה מככב שם כלווה בודד. היה יותר אמיתי אם היית בא ואומר שאולי הגיע זמן שב"י ינפיק רשיונות קמעונאיים לבנקים זרים כאן עם עתודות חירום בחזקת ב"י ותקרות אשראי ללווים בודדים. ובמכה אחת תראה כאן שינוי במשק כאילו מישהו פתח פה ברז, חברות לא יצטרכו לבקש הלוואות ממוסדיים.
- 3.ש.א 20/03/2013 14:40הגב לתגובה זוהנייר נסחר ביחס נמוך לענף מכאן אני רואה רק מקום לשיפור
- 2.gubbuy 20/03/2013 12:02הגב לתגובה זוהמנכל והיו"ר מרווחים יפה ורק המשקיעים אוכלים חול. לא מבין בשביל מה יש לבנק הזה מנכל ויו"ר גם ככה הבנק לא מרוויח כלום. התשואה הנמוכה במערכת. פשוט בושה וחרפה. אני מציע שהנהלת הבנק תוציא למשקיעים תוכנית מסודרת להעלות את התשואה להון ל 10-12 אחוז בשנה תוך שנתיים ושהשכר שלהם יבוסס על תוצאות: שכר בסיס יהיה שכר מינימום. אם יעלו את התשואה לבנק ל 9 אחוז יקבלו מענק 5 מיליון אם יעלןו את תשואת הבנק ל 10 אחוז יקבלו 10 מיליון אם יעלו ל 12 אחוז יקבלו 20 מיליון. עד אז שיקבלו שכר מינימום ויגידו תודה שיש להם עבודה בכלל. עם תוצאות כאלה אני בספק אם יש להם את היכולת להביא את הבנק לתוצאות נורמליות. פשוט בושה. לא מבין את בעי השליטה שמוכנים לקבל איכות ניהולית שכזו.
- 1.תשמעו בדיחה: בנק עם יו"ר בכר (ל"ת)polak 20/03/2013 10:08הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזמנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
