הבורסה צריכה לאהוב את תוצאות הבחירות - בענק

זהו, הבחירות הסתיימו ולמרות שאין עדיין תוצאות אמת סופיות, הכיוון ברור. לפיד סיפק הפתעה ענקית, והליכוד-ביתנו לא התרומם. ובכל זאת, לכולם ברור שנתניהו יהיה ראש הממשלה הבא, ושהטלפון הראשון שלו הולך ללפיד. מכאן העסק הולך לשלל ספקולציות באשר לקואליציה הצפויה ואין סוף פרשנויות. בשעת לילה מאוחרת זו, תרשו לי להיות אולי הראשון לבחון את ההשלכה של תוצאות הבחירות על הבורסה בת"א, ולצאת עם שורה תחתונה.

כבר עכשיו, 2 דברים ברורים. האחד זה שנתניהו הוא ראש הממשלה הבא והשני הוא שהתרחיש הגרוע ביותר מבחינת הבורסה (ממשלה צרה של מפלגות ימין פלוס חרדים) יורד מהפרק - כי לפיד חזק בפנים. אם התרחיש הזה היה מגולם (ביום ראשון רשם המעו"ף את הירידה החדה מזה חצי שנה), זה מספיק בשביל לתת רוח גבית. אבל הדבר הנוסף שברור, זה שאין פה גוש דומיננטי. מבחינת הסוחרים, זה אומר פוטנציאל לקואליציה מאוד שברירית. במילים אחרות - רגע אחרי הבחירות, קיים חשש לעניין היציבות השלטונית לאורך זמן, והבורסה מתעבת חוסר יציבות שלטונית. ובכל זאת קיים גם גורם ממתן לחששות הסוחרים בבוקר שאחרי, וזה כנראה הפגיעה בכוחה של ש"ס וביכולת שלה להציב תנאים לנתניהו (מילים יפות ל'לסחוט כספים'). אם נתניהו הולך לקיצוצים, בלי ש"ס זה הרבה יותר פשוט - והבורסה אוהבת את זה.

ומה בהסתכלות מעט ארוכה יותר? 2 נקודות מנאום נתניהו

פה הייתי שם את הדגש על 2 מתוך 5 העקרונות עליהם דיבר נתניהו בנאום הכאילו ניצחון שלו. הדבר הראשון זה "האחריות הכלכלית" והדבר השני זה "אחריות מדינית, וחתירה לשלום". אלו שני דברים שהבורסה מאוד אוהבת.

לגבי האחריות הכלכלית, המשמעות היא קיצוצים והתמודדות אחראית עם הגירעון. תגידו מה שתגידו על נתניהו וזה לא משנה למי הצבעתם, מבחינה כלכלית הוא נוהג להתנהל באחריות, ועכשיו כשש"ס יושבים לו בשקט בכיס הקטן - הלחץ ירד והוא הולך להתמודד עם הגירעון בצורה אחראית (ויש כאלה שיאמרו - אכזרית). כך או כך, הבורסה אוהבת את זה.

לגבי האחריות המדינית, פה המשקיעים צריכים בעיקר להפנות את תשומת ליבם לשתי מילים שאמר נתניהו בנאום הכאילו ניצחון שלו, 2 מילים שלא שמענו אותו אומר אותם לאורך כל הקמפיין - "חתירה לשלום". לפי בדיקה של יחידת המחקר בבנק הפועלים, הבורסה בת"א קידמה בעליות את ראשי הממשלה שהגיעו מהשמאל ובירידות את אלו מהימין, הסיבה לפי יחידת המחקר היא ככל הנראה הרצון של המשקיעים לראות אופק מדיני. ב-2 מילים אלו עורר נתניהו את האופק הזה, גם עם הקרדיט שרוחש לו הציבור בעניין זה אחרי 4 שנים של קיפאון הוא נמוך מאוד. כלומר נתניהו הפתיע וניסה לספק תקווה מסויימת בכל הקשור לתהליך מדיני, הבורסה אמורה לאהוב את זה, בטח אם נראה צעדים בשטח.

ועכשיו נחזור לעניין הקריטי מבחינת הבורסה - קואליצה שברירית

נתניהו ולפיד, שניהם דיברו על הצורך בממשלה רחבה. אבל רחבה ככל שתהיה, אם אין הסכמות, זה עלול להוביל לשיתוק - והבורסה מאוד לא אוהבת ממשלה משותקת שלא יכולה להוביל מדיניות כלכלית ומדינית. כאן הייתי שם את הביצים על הווירטואוזיות של נתניהו. אני מקווה שהמאמר לא יוצא מפרגן מידי, אבל אם יש דבר שנתניהו הפך בו כמעט לאומן - זה שמירה על קואליציה. יש שיאמרו שהאיש הפך את זה למקצוע ושהוא עושה קריירה בלהיות ראש ממשלה, אבל שוק ההון אוהב את זה (רק שיפסיק לדבר על אירן...).

בשורה התחתונה, אפשר לטעון שהבורסה אוהבת דבר אחד - וזה לראות מפלגת שלטון גדולה עם מספר רב של מנדטים ויכולת לנווט, אבל בסיטואציה שנוצרה - התפלגות המנדטים זה כמעט התוצאה הטובה ביותר שמבחינת הבורסה ניתן היה לקבל. שוק ההון רואה ראש ממשלה בעל יכולות בכל הקשור בהתמודדות עם קואליציה שברירית, הוא רואה את ש"ס מוחלשת והוא גם שמע משהו גם על אופק מדיני (עמום ככל שיהיה) תוך כדי שהוא מבין שהקואליציה שתקום תהיה פחות ימנית מהתחזיות (כלומר פחות בידוד בינלאומי) - והוא צריך לאהוב את זה.

ועוד מילה. לפיד שמייצג את מעמד הביניים (אותו מעמד שמייצר את הצמיחה במדינה) קיבל 18-19 מנדטים, תארו לכם איך הייתה הבורסה מגיבה אם ש"ס שמייצגת את השכבות החלשות הייתה הפתעת הבחירות וכף המאזניים בקואליציה. לילה טוב.

מאת: יוסי פינק, עורך ראשי - Bizportal