ניתוח

הדרך להכות את השוק: הנה האסטרטגיה של היגנס - 'כלבי הדאו'; ומי הם בת"א?

ברקע לחולשה המתמשכת בשווקים, ינון אריאלי מתייחס בטורו לאסטרטגיה שבולטת דווקא בתקופות קשות - צפו ברשימת המניות
ינון אריאלי | (10)

אחת מאסטרטגיות ההשקעה הרווחיות והוותיקות ביותר שאני מכיר, היא שיטת כלבי הדאו (Dogs of the Dow), שהגה מייקל היגנס בתחילת שנות ה-90. באסטרטגיה זו אתם קונים בתחילת כל שנה את 10 המניות מתוך מדד הדאו ג ונס בעלות תשואת הדיבידנד (הדיבידנד השנתי שחולק ביחס למחיר המניה) הגבוהה ביותר בשנה האחרונה. כל דיבידנד שאתם מקבלים צריך להיות מושקע בקניית יחידות נוספות מהמניות שחילקו אותו. בסוף השנה עליכם למכור את המניות ולקנות עשיריית כלבים חדשה.

הרעיון מאחורי האסטרטגיה אומר שחברות גדולות לא יכולות להיסחר לאורך יותר מידי זמן עם תשואת דיבידנד גבוהה מהממוצע בשוק. בנוסף, מדובר בחברות מובילות שוק בעלות מימדים עצומים, מה שמוביל אותן לתנודתיות מחירים נמוכה יותר בהשוואה לשוק המניות כולו.

למעשה, אפשר להסתכל על המניות האלו כמו על אג"ח קצרות טווח, המשלמות ריבית קבועה (תשואת הדיבידנד), אולם עם פוטנציאל לרווחי הון גדולים יותר משל אג"ח. לכן האסטרטגיה עשויה להתאים גם למשקיעים שמעוניינים בחשיפה לשוק המניות, אבל לא בנויים לנסיעה על רכבת ההרים של מדדי המניות הקטנות יותר.

היום, תשואת הדיבידנד הממוצעת של החברות האמריקניות הגדולות גבוהה מתשואת האג"ח האמריקניות, ולי באופן אישי אין ספק שהשקעה במניות עדיפה על אג"ח בתנאים הנוכחיים. עם זאת, מכיוון שמדובר בחברות ענק שלא חוות ירידות בדרך כלל או עליות מחירים דרמטיות מידי בפרקי זמן קצרים, אי אפשר לצפות מאסטרטגיה כזו להכות את שוק המניות בפער גדול מדי.

למרות האמור, מאז שהוצגה לראשונה לפני כ-21 שנה, תיק כלבי דאו הניב תשואה שנתית ממוצעת של 11%, כ-2% מעל המדדים האמריקנים המובילים - לא רע. מה שיותר מעניין, הוא שהאסטרטגיה עובדת ככל הנראה טוב יותר בשנים בהן השוק מדשדש או יורד. כך למשל, בשנים 2000-2002 כלבי הדאו הניבו תשואה ממוצעת חיובית של כ-7% בעוד השוק האמריקני צלל למטה. בשנתיים האחרונות השיטה הניבה 16.3% ו-20.5% בהשוואה למדד הדאו ג'ונס שהניב 8.4% ו-14.1%, ולמדד ה- S&P500 שהניב 2.1% ו-15.1% באותן שנים. תשואה עודפת משמעותית.

אם אתם רוצים ליישם את האסטרטגיה היום, כלבי הדאו לנקודת הזמן הזו הם: AT&T, וורייזון, מרק, פייזר, ג ונסון אנד ג ונסון, פרוקטור אנד גמבל, שברון, DuPont, ג'נרל אלקטריק וג'י פי מורגן. רובן חברות גלובליות שצפויות להמשיך לצמוח, להרוויח ולחלק דיבידנדים יפים גם אם הכלכלה האמריקנית תמשיך לגמגם.

ומה קורה בת"א?

למי שדווקא בעניין של מניות ישראליות, אתם מוזמנים להציץ על עשרת כלבי ת"א 25: אלביט מערכות, אסם, בזק, גזית גלוב, דלק קבוצה, חברה לישראל, טבע, כיל, סלקום ופרטנר. את רובן תמצאו במדד תל-דיב, הכולל את המניות הגדולות ביותר אשר תשואת הדיבידנד השנתית המינימלית שלהן הייתה 2% בשתיים מתוך שלוש השנים האחרונות.

מובן שלא כל המניות ברשימה נראות מבטיחות. לדוגמא, תשואת הדיבידנד הגבוהה של חברות הסלולר ככל הנראה מטעה. הרווחים שלהן הולכים להתכווץ בהדרגה בשנים הקרובות לאור הכניסה של המפעילים החדשים ובעקבות התגברות הרגולציה כנגדן, והדיבידנדים צפויים להצטמצם בצורה משמעותית. מצד שני, יכול להיות שגם המניות שלהן ירדו למחירים נמוכים מדי. זהו החיסרון העיקרי של האסטרטגיה - קושי פסיכולוגי לרכוש מניות של חברות שיש עננה מסוימת על הפעילות שלה. אבל, בשביל להצליח בשיטה הזו צריך לעצום עיניים ולהתמיד בשיטה לפחות מספר שנים, אחרת זה לא יעבוד.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    טור פנטסטי. האם יש IETF כלשהו שמבצע את האסטרטגיה הזו? (ל"ת)
    זיו 01/07/2012 16:47
    הגב לתגובה זו
  • תבדוק ב- INBEST (ל"ת)
    doty2 02/07/2012 13:05
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    משקיע כבד 29/06/2012 15:29
    הגב לתגובה זו
    כמה אפשר לומר זאת....
  • צודק לגמרי- אלי מלכי טוען זאת כבר שנים בבלוג שלו (ל"ת)
    doty2 02/07/2012 13:06
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מה אם גל של רציו (ל"ת)
    יניב 29/06/2012 13:55
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דורון 29/06/2012 13:02
    הגב לתגובה זו
    תעקבו אחרי האופציה הזאת השבוע זה הבונוס הבאה פיצוץ עולמי
  • 3.
    מי זה ינון אריאלי? (ל"ת)
    גברת כהן 29/06/2012 13:00
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שאול 29/06/2012 12:14
    הגב לתגובה זו
    אולי רק אלביט וגזית סוג של כלבים לא יותר
  • 1.
    אזרח 29/06/2012 11:13
    הגב לתגובה זו
    שבזק, פרטנר וסלקום חילקו דיבידנדים כתוצאה ממדיניות "חליבה" של בעלי השליטה בכדי לממן רכישות \ להחזיק פירמידת שליטה ולכן הדיבידנדים אינם "טהורים" ואינם בהכרח מעידים על תוצאות עיסקיות טובות.
  • ציון זבורוף 29/06/2012 15:21
    הגב לתגובה זו
    צודק.אך במדינת בזאר בשלנו הכל ייתכן.תסבירו לי בבקשה איך אפשר להבטיח חלוקת דיווידנט,ל3 שנים?כמו בבזק.דיווידנט תלוי בתוצאות עסקיות,במצב החברה,באקלים הכלכלי וכו'
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.