2 מניות בענף הכי חבוט - שמציעות סיכוי טוב "לעשות מכה"

ינון אריאלי מתייחס בטורו לקריסה הבלתי נתפסת של מדד מחירי התובלה הימית ומאתר 2 מניות עם פוטנציאל - לגזור ולשמור
ינון אריאלי | (11)

מספיק להציץ בתוצאות העגומות של צים, שהפסידה כמעט 400 מיליון שקל ב- 2011, בשביל להבין מה עובר על מגזר התובלה הימית בשנים האחרונות. הכול התחיל ב-2006, כשהאופוריה הכלכלית בעולם הגיעה גם למגזר הספנות. הדרישה הגוברת לסחורות ברחבי העולם ביחד עם עליית המחיר, דחפה את מדד מחירי התובלה הבלטי (Baltic dry index) לשיא יוצא דופן של כל הזמנים. למי שלא מכיר, המדד הבלטי עוקב אחר מחירי התובלה הימית של סחורות כגון ברזל, פחם, מחצבים, מלט, דגנים, פחם ודשנים.

הצמיחה המהירה ומחירי התובלה הגבוהים, ובנוסף, המחסור המסוים בספינות משא בעולם, עודדו את החברות במגזר להזמין ספינות רבות הרבה יותר מקצב הרכישה שאפיין אותן בעבר. אולם, בדיוק אז, בשיא ההצטיידות, הסתיים המחזור הכלכלי החיובי ונכנסנו למיתון של 2008. לא רק שהחברות במגזר הספנות מתאפיינות ברמות מינוף גבוהות בימים שבשגרה, ההצטיידות המיותרת הזו הובילה אותן להגדלת החובות ולקשיים פיננסים משמעותיים, חברו את זה יחד עם הירידה הדרמטית במחירי התובלה וההאטה בעולם, ותבינו מדוע מרבית החברות בענף מציגות הפסדים כואבים בשנים האחרונות.

בשביל להבין עד כמה הייתה האופוריה אז בשיא ועד כמה אנו נמצאים בנקודה נמוכה, כדאי להיזכר בעובדה שהמדד הבלטי כבר חצה את רף ה- 11,000 נקודות באמצע 2008 ובתחילת פברואר האחרון הוא ביקר באיזור ה- 650 נקודות בלבד. המדד היה בשפל כל כך נמוך רק בסוף 2008, בשיא המשבר, ומאז הוא כבר הספיק לבקר ברמות של 4,000-4,500 נקודות ב- 2010.

למרות הסימנים להתאוששות כלכלית בארה"ב ובעולם מאז תחילת השנה, המדד הבלטי דווקא חווה ירידות, והתייצב לאחרונה על איזור ה- 900 נקודות (הממוצע הרב שנתי אגב, עומד על כ- 2,500 נקודות). ביחד איתו ירדו גם מחירי מניות החברות במגזר. מי שזוכר את דיאנה קונטיינרשיפס (DCIX), שהצגתי לפני מספר חודשים בטור על מניות ספין-אוף, היא דוגמא טובה לחברת תובלה איכותית, שלמרות השיפור בביצועיה, המאזן נטול החובות שלה והתמחור המאוד אטרקטיבי, ספגה ירידות לאחרונה כמו שאר מניות המגזר.

האם הגענו לתחתית במחירי התובלה?

היסטורית, ענף התובלה הימית מאופיין במחזוריות ארוכת שנים, ולכן יכולה לעבור עוד תקופה ארוכה עד שנראה התאוששות במחירי התובלה. צריך לקחת את זה בחשבון אם אתם שוקלים להיכנס לפוזיציה באחת מהמניות שאציג בהמשך או למניה אחרת במגזר. מצד שני, בהחלט אפשר כבר לראות את האור בקצה המנהרה. אירופה עדיין במשבר עמוק, אולם חלקים נרחבים בעולם, כולל ארה"ב, מראים סימנים של התרחבות בפעילות הכלכלית, ולכן יכול להיות שתחילתו של סייקל עולה במחירים יגיע מוקדם מהצפוי.

בין אם זה יקרה ובין אם לא, הנה דוגמא לשתי חברות מעניינות מהמגזר שעשויות לצלוח את המהמורות בדרך ולהניב רווחים נאים למשקיעים סבלניים. הראשונה, בעלת פרופיל סיכון גבוה יותר, אבל נסחרת בהנחה משמעותית ביותר על הנכסים שלה, והשנייה אטרקטיבית ומחלקת ים של דיבידנדים.

Excel Maritime Carriers (סימול: EXM) - לדף המניה - לחץ כאן

המדובר בחברה להובלה ימית של מטענים כבדים של ברזל, פלדה, פחם ועוד לכל רחבי העולם. בשנה האחרונה היא נפגעה מאוד מהירידה במחירי התובלה בעולם, הכנסותיה הצטמצמו מאוד והיא עברה להפסד לא קטן. בנוסף, היא נושאת חוב כבד לזמן ארוך של כמעט מיליארד דולר. אין ספק שהמשך התדרדרות בענף, תקשה עליה לחזור לרווחיות ולהחזיר את חובותיה. למרות הסיכון, צריך להסתכל על התמונה המלאה. אם עושים את זה, רואים כי לחברה 47 ספינות משא השוות לפי המאזן ל- 2.6 מיליארד דולר. אם נחסיר מזה את כל התחייבויות החברה ונחלקת במספר המניות הנסחרות שלה, נקבל כמעט 17 דולר. פער אדיר מעל מחיר המניה הנוכחי - 1.8 דולר.

ב- 2010, שהייתה שנה סבירה עבור החברה אבל עדיין חלשה יותר משנים בעבר הרחוק יותר, היא הצליחה להשיג הכנסות כפולות מאלו שהשיגה השנה. הרווח הנקי המדולל שלה היה אז 3.1 דולר למניה. להזכירכם, היא נסחרת היום בפחות משני דולר.

אני לא בטוח שנראה את החברה חוזרת לרווחיות חיובית בשנים הקרובות, אבל גם היא תלך לפשיטת רגל, עדיין בעלי המניות עשויים לקבל תשואה מרשימה ביותר על ההשקעה. לפי הדוח השנתי, החברה הצליחה לדחות את תשלומי הריבית על החוב שלה למועד מאוחר הרבה יותר, כך שתרחיש של חדלות פירעון הוא כנראה בסבירות נמוכה יחסית. תרחיש אפשרי, הוא שחברה אחרת תרכוש את מרבית הספינות של אקסל או את החברה כולה. אל תשלו את עצמכם, זה בוודאי לא יקרה בשווי המאזני שלהן. אבל, גם אם זה יהיה בהנחה משמעותית אליו, עדיין יש מרווח מספיק גדול בשביל שזה יעשה בשווי גדול יותר משווי השוק הנוכחי של החברה.

בתרחיש החיובי בו נראה התאוששות של מחירי התובלה בעולם, החברה תוכל להתאושש מהמשבר שפקד אותה בשנה האחרונה. ואז, אין ספק שהמניה תטוס לתמחור הגיוני יותר. בעלי העניין בחברה מחזיקים נתח משמעותי ממנה, ולכן הם נמצאים באותה סירה עם המשקיעים, ויש להם אינטרס גדול שלסיפור הזה יהיה סוף טוב.

Capital Product Partners (סימול: CPLP) - לדף המניה - לחץ כאן

קפיטל פרטנרס עוסקת בעיקר בהובלה ימית של מוצרי נפט וכימיקלים. בניגוד לחברות אחרות בענף שנמצאות בשלבי התכווצות במספר הספינות שלהן ומפסידות כסף, קפיטל דווקא הצליחה לשמור על יציבות בהכנסות ורווחיות חיובית. ב- 2007, כשהיא הונפקה היו ברשותה 8 ספינות והיום היא מחזיקה כבר 27 ספינות בממדים שונים שיכולים לענות על הצרכים המגוונים של לקוחות החברה. היא גם ממונפת בצורה נמוכה בהרבה מהמתחרות בענף.

ולמרות זאת, היא הונפקה בתחילת 2007 במחיר של כמעט 27 דולר והיום היא נסחרת בפחות מ- 8 דולר, המשקף מכפיל הון של סביב 1 ומכפילי רווח ותזרים נמוכים מהממוצע במגזר.

קפיטל פרטנרס היא שותפות מוגבלת, ולכן היא מחלקת את מרבית רווחיה למשקיעים. בשנה האחרונה היא חילקה תשואת דיבידנד של מעל 12% (!). ברור שהאטה כלכלית בעולם תתחיל להשפיע גם עליה במוקדם או במאוחר. אולם, במקרה שלא נראה ירידה נוספת במחירי התובלה מתחת לרמה הנוכחית, החברה צפויה לשמור על רמת ההכנסות ורווחיות לפחות טובה כמו הרמה הנוכחית שלה, ולכן תוכל להמשיך לחלק דיבידנדים נדיבים גם בהמשך. רווחי הון גדולים אני לא רואה במניה הזו, אבל אני חושב שכל משקיע היה שמח לקבל מניה בסיכון לא גבוה במיוחד עם תשואת דיבידנד שנתית דו-ספרתית.

גילוי נאות: אין לראות באמור לעיל המלצה לפעולה בניירות הערך המוזכרים או בני"ע אחרים. הכותב לא מחזיק אף אחת מהמניות שהוזכרו, ומנהל בלוג השקעות בכתובת www.bursa4u.com

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    קובי 01/04/2012 10:25
    הגב לתגובה זו
    שלום ינון, המלצת על ויליפוד כמנניה עם עתיד ורודת האם יש סיבה לירידות האחרונות?
  • 8.
    האם יש תעודת סל (רצוי ישראלית) על המדד כולו? (ל"ת)
    שאלה לינון 30/03/2012 17:53
    הגב לתגובה זו
  • תעודת סל הסימבול שלה הוא SEA (ל"ת)
    tamir 01/04/2012 15:36
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    זיפו 30/03/2012 17:10
    הגב לתגובה זו
    מה יקרה כאשר יבוא תיקון. מאחר כל המדדים בארהב בשיא , אני ממליץ לא לגעת.
  • 6.
    בנטוב 30/03/2012 15:11
    הגב לתגובה זו
    מערכן הראלי בעשרות ומאות אחוזים למשל טבע קמהדע פלוריסטיים ועוד רבות למה לירעות בישדות זרים
  • 5.
    אנליסט 30/03/2012 13:21
    הגב לתגובה זו
    ב2012 השוק יוצף באוניות שהזומנו ב2008, אוניות גדולות לוקח כמה שנים טובות. אם תתנו מבט בדוחות של חברת ייעוץ בתחום הספנות תגלו גל של ספינות שנכנסות לשוק.
  • tamir 01/04/2012 15:40
    הגב לתגובה זו
    טיפש
  • 4.
    נוריאל 30/03/2012 11:45
    הגב לתגובה זו
    דוח רבעון 4 ולשנה כולה אוטו טו מעבר לרווח כבר ברבעון הראשון מדיניות דיבידנד 40% מחיר מצחיק ביחס להון העצמי ולנכסים החזקים בגרמניה מנית נדלן יחסית קטנה ,מנית השנה לגזור ולשמור ,ישר כח ינון אין באמור המלצה בלה בלה בלה.
  • 3.
    מה עם DRYS הגדולה בתחום (ל"ת)
    חיפאי 30/03/2012 10:42
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    נראה לי השקעה מעניינת בטירוף (ל"ת)
    ערן 30/03/2012 10:35
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אורי 30/03/2012 10:29
    הגב לתגובה זו
    אולי גם תתרמם סוף סוף יום טוב
יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.