לוקחים את הזמן: בכירי האוצר באירופה בוחנים עיכוב חבילת הסיוע ליוון או חלק ממנה

גורמים באיחוד האירופי מטילים ספק במחויבות היוונים לתוכנית הצנע - ושוקלים דחיית הסיוע לאחר הבחירות באפריל תוך מניעת הכרזה על חדלות פירעון במדינה
יעל גרונטמן | (3)

בכירי האוצר בגוש האירו בוחנים דרכים לעכב חלקים מתוכנית החילוץ ליוון או אפילו לעכב את העברת כל החילוץ כולו, כך על פי דיווחים באירופה. מקורות באיחוד האירופי מסרו לרויטרס כי כל המהלך יתבצע תוך מניעת הכרזה על חדלות פירעון במדינה. על פי הדיווח הדחייה תתבצע עד אחרי הבחירות במדינה הצפויים בחודש אפריל.

בתוך כך, האירו נפל בחדות מול הדולר והעליות באירופה מתמתנות. נציין כי ברקע לפיקפוק מצד בכירי האוצר במדינה מוטל הספק הגדול כי הפוליטיקאים הבכירים ביוון יהיו מחוייבים מספיק לתוכנית הצנע אשר מעלה מרמור גדול ומחאה בקרב הציבור. נזכיר כי בין הקיצוצים מרחיקי הלכת ביוון נכללים גם הקיצוץ בשכר המינימום ובפנסיות.

"רבים היו רוצים לראות את יוון מחוץ לאיחוד האירופי" כך אמר היום (ד') שר האוצר היווני בראיון לרשת CNBC והוסיף כי "יוון מצויה בין הפטיש לסדן. אזרחיה סובלים מתוכנית צנע חריפה כאשר הברירה האחרת היא חדלות פירעון של המדינה".

הדברים נאמרו על רקע ביטולה של פגישת שרי האוצר של האיחוד שאמורה היתה להתקיים היום בבריסל ובמקומה צפויה להתקיים שיחת ועידה. "ההחלטה לבטל את הפגישה היא מאוד מדאיגה ומשקפת את החשש ההולך וגובר בקרב חלק מהמדינות איחוד האירופי כי יוון לא תעמוד בתנאים שהוגדרו לה לצורך קבלת חבילת החילוץ השניה" אמר היום ניקולה מאי, כלכלן מ-JP מורגן- צ'ייס בלונדון והוסיף "נראה כי חלק מהמדינות האירופיות מוכנות לתת ליוון לפשוט רגל".

בינתיים, בכירי האיחוד ממשיכים ללחוץ על הממשלה היוונית ליישם את תוכנית הקיצוצים שאישרה על מנת שכספי תוכנית החילוץ השניה בסך 130 מיליארד אירו יאושרו ויועברו ליוון, כאשר עד ל-20 במארס חייבת יוון לשלם לנושיה כ-14.5 מיליארד אירו ובאופן כללי חובותיה לנושים הפרטיים מסתכמים בכ-100 מיליארד אירו. עד כה הוצגה הגישה של שרי האוצר האירופיים כאילו הם מתעקשים להצהיר כי חדלות פירעון של יוון ויציאתה מהאיחוד - אינה אופציה. אך לאחרונה נראה כי המחלוקת בעניין זה בקרב ההנהגה האירופית צוברת תאוצה.

"ההחלטה על ביטול הפגישה היום הינה תוצאה ממהערכתו של יו"ר ה-Eurogroup, ז'אן קלוד יונקר, כי אין מספיק אלמנטים שיש עליהם הסכמות על מנת שניתן יהיה להבטיח את הצלחת הפגישה", אמר אתמול בראיון ברשת SKY איטליה, ראש ממשלת איטליה, מריו מונטי.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    בא 15/02/2012 14:42
    הגב לתגובה זו
    דעתי על המפגינים ביוון ששורפים את אתונה .לטעות זה אנושי ,להאשים משהו אחר זה עוד יותר אנושי ,נכון דבילים .
  • 2.
    פפו 15/02/2012 14:31
    הגב לתגובה זו
    מגוש האירו. זה אומנם טיפול כואב, אבל פעם אחד ולתמיד יתפטרו מהבעיה לטווח ארוך. יתר הפתרונות הינם בחזקת אקמול.
  • 1.
    רגע רגע 15/02/2012 14:25
    הגב לתגובה זו
    באירופה יש צימצום פיזיקלי והרחבה מוניטרית . עליית מחירי הנפט וירידת ערך הנכסים לא יביאו לשיפור יכולת התחרות ולצמיחה . אירופה רחוקה מחזרה לצמיחה .
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc -0.86%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

הנאסד״ק קופץ ב-2%; סולאראדג׳ מזנקת ב-17%, מאנדיי נופלת ב-14%

צוות גלובל |

המסחר בוול סטריט מתנהל בעליות חדות, כשהמשקיעים ממהרים חזרה לנכסים מסוכנים בעקבות ההתקדמות בסנאט האמריקאי לקראת סיום השבתת הממשל הארוכה ביותר בתולדות ארה"ב. מדד S&P 500 קפץ ביותר מ־1.3% לאחר שבוע חלש במיוחד, הנאסד״ק מזנק ב-2.2% והדאו עולה ב-0.6%. מניות הטכנולוגיה, שספגו את המכה הקשה ביותר בשבועות האחרונים, הובילו את העליות. גם ביטקוין מטפס, בעוד הדולר נחלש ואגרות החוב הממשלתיות מאבדות גובה.


בבית הלבן בירכו על ההסכם הדו־מפלגתי, שנועד להחזיר את פעילות הממשלה בתוך ימים ספורים. אף שההצבעה הסופית בסנאט ובבית הנבחרים טרם נקבעה, השווקים רואים בכך פריצת דרך שתסיר חסם מרכזי מעל הכלכלה האמריקאית. חידוש פעילות הממשל צפוי לאפשר פרסום מחודש של נתונים כלכליים, מה שיאפשר תמונה עדכנית יותר לגבי שוק העבודה והצמיחה לפני החלטת הריבית הקרובה של הפדרל ריזרב. באג"ח הממשלתיות נרשמה ירידה קלה, כאשר התשואות לשנתיים עלו בשלוש נקודות בסיס לרמה של 3.59%. השוק נערך למבחן ביקוש נוסף עם סדרת הנפקות חדשות בהיקף כולל של 125 מיליארד דול. מניות חברות הבריאות נפלו על רקע החשש שהסכם הסיום לא יכלול הארכה של סובסידיות חוק הבריאות.


אנליסטים מסבירים כי תגובת השוק הגיונית: סיום ההשבתה מסיר עננה של חוסר ודאות ומחזק את הסנטימנט החיובי. מייקל בראון מ־Pepperstone אמר כי "החזרה לשגרה לא רק תשפר את האווירה, אלא גם תאפשר שחרור נתונים חשובים שיכולים להעיד על מצבה האמיתי של הכלכלה". פיונה סינקוטה מ־City Index הוסיפה כי המשקיעים יוכלו סוף־סוף לקבל "אותות ברורים לגבי מצב שוק העבודה והכיוון העתידי של הריבית".


טאואר היא אחת ממניות היום עם זינוק של 14% על רקע דוחות טובים -  טאואר עם תוצאות מעל הצפי - מעלה תחזית. גם פאגאיה הישראלית טסה, מנגד מאנדיי בנפילה וקמטק מתממשת עם תחזית חלשה (ראו הרחבה בהמשך)  

לצד ההתפתחויות הפוליטיות, השוק מתמקד גם בדוחות של החברות שיתפרסמו השבוע, ובהם של דיסני, סיסקו, אפלייד וחברות טכנולוגיה נוספות. זה לאחר שבוע קשה במיוחד למניות ה-AI בו היה נראה שהמשקיעים שוקלים מחדש את התמחורים של המניות בתחום ובראשם פלנטיר, ביתניים נראה שהשוק מנסה לפתוח את השבוע בטון יותר חיובי.