למצוא מישהו אופטימי בתקופה הנוכחית בעניין המצב הכלכלי בעולם זו משימה קשה. אולי קשה כמו למצוא פיתרון שיביא סוף למשבר. כל מי שמסתכל על הגרפים, לא חשוב באיזו בורסה על הגלובוס, מבין שההמון חובב הממון סובל ממאניה דפרסיה בחודשים האחרונים. כמוהם, גם ד"ר דוד קליין, נגיד בנק ישראל לשעבר, מצטרף לשורה המתארכת של המודאגים רואי השחורות.

למעשה, אי אפשר להאשים אותו או את האחרים. שכן כל דיווח קטן יכול להזיז את השווקים מעלה ומטה באגרסיביות. דוגמא אחרונה לכך היתה בשבוע החולף, במהלכו יצאו בהודעה משותפת נגידי הבנקים המרכזיים של ארה"ב, אירופה, יפן, קנדה ושוויץ בעניין מהלך מתואם להחזרת הנזילות לשווקים. התגובה לא איחרה לבוא והשווקים טסו תוך דקות באחוזים רבים. בשביל להבין מה מהות המהלך האחרון, כיצד בכלל אירופה התגלגלה למשבר והאם יש סיכוי להחזיר את הצבע (הירוק) לחייהם של הפעילים בשוקי ההון, פנה Bizportal לד"ר קליין.

שוקי ההון הריעו לצעד של הפדראל ריזרב ובנקים מרכזים אחרים ביום רביעי האחרון, אך האם הוא באמת עשוי לאושש את הכלכלה העולמית?

"מדובר בצעד מתואם בין בנקים מרכזיים שנועד להקל על מצב הנזילות באירופה. יש ביקוש לאשראי דולרי מצד מדינות אירופה, לכן הפד מוכן לעזור לאירופה בצורה הבאה: הוא נותן להם אמצעים דולרים בתמורה למטבע האירו. זו עסקת החלפה בין מטבעות, כך שלבנק המרכזי האירופי (ECB) יהיו מקורות דולרים. צר לי לומר כי לא מדובר בפיתרון לבעיית משבר החובות באירופה, מדובר באשראי לטווח הקצר וזה נועד להקל במידה מסוימת בלבד. זה בסך הכל צעד לטווח הקצר, הוא לא נועד לעזור לבעיה ארוכת הטווח.

איך אירופה התגלגלה למצב הזה ומה הפיתרון לטווח הארוך?

"כשגוש האירו הוקם, נקבעו כללים מסויימים לגבי שיעור הגירעון המירבי שהמדינות החברות בו יכולות להגיע אליו. בראשית הדרך נקבע כי הגירעון צריך להיות מוגבל בתקרה של 3% מהתוצר, והתקרה לשיעור החוב הממשלתי לתוצר נקבעה על לא יותר מ-60%. זו היתה הנחת המוצא של המדינות, אולם לא היה גוף אוכף ולא כל המדינות שמרו על הכללים. אפילו אחת נכנסה במרמה והספקנו לראות מה קרה לה".

"אני מדבר על יוון, שהסתירה את הגירעון שלה שהיה יותר גבוה מ-3%. גם מדינה כמו איטליה שהיא בלב המשבר נכנסה עם שיעור חוב - תוצר למעלה מ-100%. האיחוד אמר להם, אתם לא עומדים בתקרה של 60%, אבל אם תאמרו שאתם עושים מאמצים נקבל אתכם. האיטלקים הבטיחו שיטפלו בנושא וגם הבלגים נכנסו עם שיעור חוב - תוצר גבוה מאמות המידה שנקבעו. בסופו של עניין, אם הם ניסו או לא, היחס תוצר חוב נותר בגבולות תלת ספרתיים.

המשבר הזה גרר את כל החברות באיחוד לאי עמידה בכללים הפיסיקליים. אי אפשר לקיים איחוד עם מטבע אחד מבלי לעמוד בכללים. אחרי הרבה הצהרות ודיונים, האירופים לא יודעים איך להתמודד עם הבעיה. נכון להיום הם מנסים להציע שתי אפשרויות לבעיה כשאחת במישרין ואחת היא ברירת מחדל".

"האפשרות הראשונה אומרת במילים פשוטות - בואו נתקן את האמנה שהשיקה את האיחוד, ונוסיף פרק פיסיקלי שיאמר כי לנציבות בבריסל תהיה שליטה על מדיניות התקציב והיא לא תיתן למדינות החברות לחרוג מאחריות פיסיקלית. זו תרופה שקשה למדינות לבלוע. ברור שגם יהיה כמעט בלתי אפשרי להעביר החלטות, כי הן צריכות להתקבל בפה אחד".

"האפשרות השנייה שהיא סוג של ברירת מחדל, אומרת בפשטות: מדינות שלא יעמדו ביעדים יעזבו במיידי את האיחוד. הרעיון הוא שיישארו באיחוד רק מדינות שמוכנות לקבל על עצמן משמעת פיסקאלית, אלו שלא - יחזרו למטבע המקורי שלהן וייצאו מהגוש".

בינתיים אומר קליין - החלטות אין, ביצוע של מהלכים מעין אלו לא נראה באופק ומי שמושפע מכך קשות ועצבני מאוד מהמצב הם השווקים הפיננסים ברחבי העולם. "השווקים לא אוהבים את המצב הנוכחי. הם פוחדים מפני חדלות פירעון של אחת המדינות. מצב שבא לידי ביטוי בנסיקה של תשואות האג"ח של מדינות כמו איטליה. בשבועות האחרונים הריבית על אגרות החוב האיטלקיות ל-10 שנים הגיעה לרמה של 7%. רמה הנחשבת לפשיטת רגל. משקיעים כבר לא ירצו לקנות אגרות חוב, המדינה לא תוכל למחזר חובות ומכאן הדרך לחדלות פירעון, קצרה.

אילו תנאים צריכים להיווצר כדי שהרגיעה תחזור לשווקים?

"האיחוד ניסה כל מיני תרופות: אם זה הקמת קרן חילוץ שתספק אשראי למדינות שיהיו מוכנות לקחת על עצמן תוכניות צנע, דוגמת יוון וספרד. נכון להיום התוכניות לא מרגיעות, הן נראות מקומיות ולא כוללות שינויים מבניים. למשל, בספרד יש שוק עבודה קשיח - לכן שיעורי האבטלה גבוהים. כל עוד אין שינויים מבנים השווקים לא יירגעו".

האם קיים מצב שנראה מדינה פושטת רגל?

"אי אפשר לדעת מה יקרה בשבוע הבא, כרגע זה נראה שזה הולך לכיוון הזה. בינתיים נראה שאין תוכנית להוציא מהאיחוד מדינות שלא מסתדרות עם תוכניות הצנע. לכן, בתקופה האחרונה מתגבשת תוכנית הפוכה לזו שגורסת שיש להוציא מדינות בעייתיות. היא מתבססת על הרעיון שקל יותר לצאת מאשר להוציא. משמע, 5 עד 10 מדינות שהשוק כן מאמין שהן יכולות לעמוד במשמעת הפיסיקלית, יחליטו בין עצמן שהן לא מפרישות החוצה את המדינות הבעייתיות, אלא הן פורשות בעצמן.

כבר המציאו למהלך שם טוב: Two Speed Europe (אירופה בשני קצבים), כך לא תהיה סכנה של התפוררות הגוש כולו. אם מהלך כזה יגיע בצורה מפתיעה ולא מתוכננות, יש סיכוי שגם נאלץ לחוות קריסה עולמית. לעומת זאת, אם מתכננים את זה בצורה מבוקרת ומתכננים נכון, אפשר לפרק את הגוש ללא משבר וקריסה. לדעתי האירופים חייבים לפרק את הגוש. ככל שעובר הזמן ואין הפיתרון אחר - נראה שאין מנוס מצעד זה".

תחזיות הצמיחה מעודכנות על ידי גופים בינלאומיים חדשות לבקרים. מה המשמעות העיקרית על הכלכלה הישראלית של הורדות תחזיות הצמיחה?

"ישנם 3 מסלולים שמשפעים על המשק הישראלי: המסלול הברור זה סחר חוץ. ישראל פתוחה לעולם ותלויה מאוד בסחר העולמי, אם הוא מצטמצם הייצוא הישראלי מצטמצם, ואז הצמיחה הישראלית נפגעת. תוצר הלוואי שכל עוד המשק הישראלי מחזיק מעמד ביחס למשקים אחרים, הביקוש לשקל גדול יותר. כך שבסופו של דבר השקל החזק פוגע בתמורה שמקבלים היצואנים עבור אותה סחורה בחו"ל".

"מסלול שני אומר כי חברות ישראלית (בעיקר נדל"ן) שפועלות בעולם, גייסו הרבה כסף בשוק ההון הישראלי. לא הספקנו לשכוח את המקרה של אפריקה ישראל, חברת הספנות צים של החברה לישראל ועכשיו עולה המקרה של חברת אידיבי אחזקות של נוחי דנקנר. מדובר בחוב של חברות שמושקע בחו"ל, אם זה בנדל"ן או במניות.

העובדה שענף הנדל"ן נעשה גרוע יותר, מקשה על החזר החוב של החברות הישראלית. אנחנו נראה מצב בו הסדרי החוב הולכים ומתרבים וברגע שיש קושי של ממש להחזיר את החובות מי שנפגעו בראש וראשונה הם משקיעים מוסדיים, בנקים, קרנות הפנסיה, גמל וחברות ביטוח חיים".