בנייה לחילונים בבית שמש: יוקמו 1,000 יח"ד במרכז העיר בהליך פינוי בינוי
יוזמת פינוי בינוי נוספת צפויה לצאת לדרך. בימים הקרובים צפוי שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס להביא לאישור ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה הכרזת מתחם חדש לפינוי - בינוי בבית שמש. הפרויקט שיאושר צפוי להוסיף למעלה מ-1,000 יחידות דיור במרכז העיר הוותיקה, להביא לחידושה ולחיזוק ההרכב הדמוגרפי של האוכלוסייה המתגוררת בה כיום. ממשרד הבינוי והשיכון נמסר כי המיזם אינו מיועד לאוכלוסייה החרדית מאחר שמדובר במרכז העיר הוותיקה המאופיין באוכלוסיה חילונית ומסורתית ומאחר ומדובר בבניינים של 8-12 קומות שאינם מתאימים לצרכיה.
מדובר במתחם ביאליק הנמצא באזור הוותיק של בית שמש ובו כיום 333 יחידות דיור קיימות בבנייני מגורים נמוכים מרובי כניסות, שנבנו בתקופת קום המדינה במסגרת השיכון הציבורי. פרויקט הפינוי-בינוי צפוי להוסיף למתחם למעלה מ-1,000 יחידות דיור, כך שמספר יחידות הדיור במתחם המחודש והמודרני יעמוד על 1,350 יח"ד. הפרויקט החדש שייבנה במקום כולל בנייה רוויה לגובה. גובה הבניינים אשר עתידים להיבנות במתחם במצב המוצע נע בין 8 ל-12 קומות. משרד הבינוי והשיכון עתיד להשקיע בהליך שינוי התב"ע והתכנון במתחם סכום של 2.53 מיליון שקל.
המתחם הצפוי לקבל את אישור וועדת השרים במסלול הרשויות המקומיות במסגרתו הרשות המקומית היא שיוזמת ומקדמת את התב"ע, אחראית על השטחים והמבנים הציבוריים ורק בהמשך הדיירים מתקשרים עם יזם לביצוע הפרויקט. משרד הבינוי והשיכון במסלול זה הוא שמממן את התב"ע ואת מנהל הפרויקט.
על מנת להוציא לפועל את הפרויקט בהקדם, כל מקבץ דירות מתוך 330 הדירות במתחם בו תהיה התארגנות דיירים, יוכל לצאת לדרך מבלי להיות תלוי בשאר המקבצים. מטרת מהלך זה היא לזרז את תהליך התארגנות הדיירים בשאר המקבצים מתוך חשיבה שעצם הצפייה בהתקדמות הפרויקט החדשני והמודרני, תביא לזירוז הסכמת דיירים מתלבטים.
אטיאס אמר: "פינוי-בינוי זה לעתים הסיכוי היחיד לשנות את איכות החיים והמגורים של התושבים והאוכלוסיות החלשות המתגוררות בשכונות ישנות. כך, משקיע המשרד כ-12 מיליון שקל בבניית היכל התרבות בעיר שעלות הקמתו נאמדת בכ-32 מיליון שקל. כדי לשמור ולחדש את מרכז בית שמש המשרד השקיע מאמצים רבים בחידוש העיר הוותיקה, הצערתה ובתכנית זו שתביא לבנייה גבוהה במרכז העיר המאופיינת באוכלוסייה חילונית ומסורתית. תנופת הבנייה בד בבד עם בניית למעלה מ-1,300 יחידות דיור בעיר הוותיקה, תחדש את פניה, תיתן תנופה לעיר ותיצור אזורי תעסוקה בעיר. להתחדשות העירונית חשיבות רבה בהיבט החברתי משום שהיא מאפשרת שינוי חברתי וכלכלי של אזורים ישנים במרכזי הערים הוותיקות."
- 3.קובי 21/11/2011 14:08הגב לתגובה זושר השיכון מקצה אלפי יח' דיור מסובסדות לפרזיטים מכל צבע ומין. הקמאת דירות לחילונים איננה כלל בלכסיקון......האם מישהו שמע אי פעם על בניה למגזר החילוני?... באים פרזיטים לשכונה חילונית [לדוגמה רמות ב' ] מקבלים דירה גדולה בשכירות אפס, ומפעילים טרור הולך וגובר. אחרי מספר שנים, ראו פלא אין שריד לתושב חילוני אחד גועל נפש!
- 2.בן סמואל 21/11/2011 12:36הגב לתגובה זועד שבא אוכלוסיה דתית .גם בינינים של 50 קומות לא יביאו את מנהטן לכאן . ללא דאגה לתעסוקה ,המגדלים יהפכו לפילים לבנים .
- 1.אלון 21/11/2011 12:08הגב לתגובה זוגזור ושמור
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
בנק ישראל מפרסם את נתוני תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור לרביע השלישי של 2025 וממנו עולה שתיק הנכסים של הציבור קפץ 4%, בכ-265.1 מיליארד שקל לשיא של כ-6.9 טריליון שקל - מה תרם הכי הרבה לרווח ולאן הכסף זורם?
בנק ישראל עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל.
משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק.
יתרת תיק הנכסים של הציבור - מתוך פרסום בנק ישראל:
המניות ישראליות תרמו לרווחים בתיק
העלייה הבולטת נרשמה באחזקות הציבור במניות בישראל, שעלו בכ-73.7 מיליארד שקל, גידול של 6.8%, בעיקר כתוצאה מעליות מחירים בשוק המקומי. במקביל, יתרת אג"ח החברות הסחירות עלתה בכ-30.4 מיליארד שקל והגיעה לכ-494 מיליארד שקל, כאשר עיקר העלייה נובע משילוב של השקעות נטו בהיקף מוערך של כ-24.5 מיליארד שקל ועליות מחירים בשוק האג"ח הקונצרני.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
