רבעון מוצלח לאלרוב נדל"ן: רשמה גידול של 23% בהכנסות שהסתכמו ב-223 מיליון שקל
חברת אלרוב נדלן מסכמת את הרבעון השלישי של השנה עם רווח נקי של כ-61.8 מיליון שקל, זאת לעומת כ-45.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-36%. ההכנסות ברבעון הסתכמו בכ- 223.3 מיליון שקל, לעומת כ- 182 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בשיעור של כ-23% נובע בעיקר מעליה בשווי הוגן של נדל"ן להשקעה בסך 45.8 מיליון שקל ומעליה בהכנסות מהפעלת בתי מלון, עקב רכישתו של מלון לוטסיה בפריז, ברבעון השלישי של 2010 שהסתכמו ברבעון בכ- 89.9 מיליון שקל לעומת כ- 82.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
דמי השכירות אשר נבעו מהנכסים המניבים בישראל ברבעון הסתכמו בכ- 24.4 מיליון שקל, לעומת כ- 22.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. דמי השכירות מהנכסים המניבים בחו"ל הסתכמו ברבעון בכ- 52.2 מיליון שקל לעומת כ- 41 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, הגידול נובע מהתחזקות הפר"ש ביחס לשקל ומהצטרפותו של בניין המשרדים A-tec אשר נרכש בחודש מאי השנה.
החברה מעריכה כי העודף התפעולי מהמלונות בירושלים (מצודת דוד ומלון ממילא בירושלים) בשנת 2011 יעמוד על כ- 74 מיליון שקל. התחזית הקודמת עמדה על 85 מיליון שקל - שינוי בהערכת החברה נובע בין היתר מירידה בתפוסה בבתי המלון בירושלים כתוצאה מירידה בתפוסה עקב האירועים במדינות השכנות וכן מירידת שער החליפין של הדולר. תחזית העודף התפעולי ממלון לוטסיה בפריז נותרה על כנה והינה כ- 37 מיליון שקל (7.5 מיליון אירו).
אלפרד אקירוב, יו"ר דירקטוריון החברה מסר: "אנו מסכמים רבעון נוסף של שיפור בהכנסות, ברווח התפעולי וברווח הנקי. פיתוח המלון בלונדון מתקדם ע"פ לוח הזמנים המתוכנן. בנוסף, להערכתנו עד סוף החודש נקבל אישור לאכלוס המלון באמסטרדם וייפתח לקהל הרחב. המשכותו של חוסר היציבות האזורי מעבר למצופה, נותן את אותותיו ביתר שאת על התיירות באזור, בהתאם לכך נאלצנו להפחית את תחזיותינו לעודף התפעולי ממלונות החברה בירושלים לכ-74 מיליון שקל בשנת 2011. להערכתנו הירידה תהיה נקודתית ותתייחס לשנה הנוכחית בלבד. אנו ממשיכים לפעול לאיתור נכסים נוספים, המתאימים לאסטרטגיית ההשקעה שלנו, עם דגש על שוויץ, אשר כלכלתה ממשיכה להוכיח את איתנותה ויציבותה."
- 1.מודאג 21/11/2011 11:31הגב לתגובה זואם הדוח חיובי למה המניה רק יורדת ?
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
בנק ישראל מפרסם את נתוני תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור לרביע השלישי של 2025 וממנו עולה שתיק הנכסים של הציבור קפץ 4%, בכ-265.1 מיליארד שקל לשיא של כ-6.9 טריליון שקל - מה תרם הכי הרבה לרווח ולאן הכסף זורם?
בנק ישראל עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל.
משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק.
יתרת תיק הנכסים של הציבור - מתוך פרסום בנק ישראל:
המניות ישראליות תרמו לרווחים בתיק
העלייה הבולטת נרשמה באחזקות הציבור במניות בישראל, שעלו בכ-73.7 מיליארד שקל, גידול של 6.8%, בעיקר כתוצאה מעליות מחירים בשוק המקומי. במקביל, יתרת אג"ח החברות הסחירות עלתה בכ-30.4 מיליארד שקל והגיעה לכ-494 מיליארד שקל, כאשר עיקר העלייה נובע משילוב של השקעות נטו בהיקף מוערך של כ-24.5 מיליארד שקל ועליות מחירים בשוק האג"ח הקונצרני.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
