רוני סופר: "הפתרון בארה"ב נראה באופק, זו הזדמנות נדירה להשביח את הנכסים"

גזית גלוב מסכמת את הרבעון השלישי עם זינוק של 15% בהכנסות משכ"ד שהסתכמו ב-1.3 מיליארד שקל. "בהחלט מתייחס באופן חיובי להעלאת הדירוג של ישראל"
לירן סהר | (1)

קבוצת גזית גלוב מסכמת את הרבעון השלישי של השנה עם הכנסות מהשכרת מבנים בהיקף של כ-1.3 מיליארד שקל, זאת לעומת כ-1.14 מיליארד שקל אשתקד, גידול של כ-15%. ה-NOI הסתכם הרבעון ב-885 מיליון שקל, זאת לעומת 775 מיליון שקל אשתקד, גידול של 14%.

ה- F.F.O (רווח מפעילות ישירה) וה- F.F.O למניה ברבעון גדלו בכ- 28% ו- 14.5% בהתאמה, ה-F.F.O הסתכם בכ- 110 מיליון שקל (0.71 שקל למניה) לעומת כ- 86 מיליון שקל (0.62 שקל למניה) ברבעון המקביל אשתקד. ה- N.O.I (שכ"ד נטו) ברבעון גדל בכ- 14% והסתכם בכ- 885 מיליון שקל לעומת כ- 775 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח הנקי הסתכם ברבעון בכ- 169 מיליון שקל (1.09 שקל למניה בדילול) לעומת רווח של כ- 197 מיליון שקל (1.41 שקל למניה בדילול) ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון נובע בעיקר משערוך נכסים גבוה יותר ברבעון המקביל אשתקד.

במהלך הרבעון נרשמה עליית ערך של נדל"ן להשקעה ונדל"ן להשקעה בפיתוח אשר הסתכמה בכ- 233 מיליון שקל ברבעון לעומת עליית ערך של כ- 516 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. חלק החברה בעליית הערך של נכסים להשקעה ונכסים להשקעה בפיתוח הסתכם בכ- 149 מיליון שקל ברבעון לעומת כ- 247 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

החברה הכריזה על חלוקת דיבידנד בסך של 0.39 שקל למניה הצפוי להיות משולם ב-28 בדצמבר 2011 (לבעלי מניות רשומים נכון ליום 12 בדצמבר 2011). דירקטוריון החברה הכריז על מדיניות הדיבידנד לשנת 2012. הדיבידנד המינימאלי שישולם עומד על 0.40 שקל למניה לרבעון (דיבידנד שנתי למניה של 1.60 שקל) ויחול החל מהרבעון הראשון של שנת 2012.

"טלטלה כלכלית שנמשכת כבר 4 שנים"

רוני סופר, מנכ"ל החברה, התייחס בראיון ל-Bizportal לפעילות החברה בתקופה הנוכחית של חוסר ודאות כלכלית: "ארצות הברית נכנסה מוקדם מאוד למשבר הכלכלי והפתרון נראה שם פחות או יותר באופק, לכן זו הזדמנות נדירה עבורנו להשביח בה את תיק הנכסים, במקומות דוגמת לוס אנג'לס וניו יורק. כולם רוצים לפעול בוודאות, אנחנו חיים בסרט של טלטלה כלכלית כבר 4 שנים ומצליחים להגדיל את הנזילות, אשר מסתכמת בכ-7.1 מיליארד שקל, אנחנו כל הזמן עם האצבע על הדופק."

סופר מדגיש כי הפעילות הסולידית של הקבוצה שומרת עליה בימי משבר. "חלק גדול מנכסי החברה לא משועבדים ואנחנו תמיד בוחנים כל עסקה לפי תוך כמה זמן נצליח להשביח את שווי המזומנים. אופי הפעילות שלנו דורש משמעת מאחר והערך מהנכסים מגיע תוך כמה שנים, אנחנו לא זוכים למחיאות כפיים בטווח הקצר."

סופר טוען כי הקבוצה אינה מתכוונת להגדיל את היקף השקעות הקבוצה בישראל מעבר ל-5% הנוכחיים. "יש בארץ 2-3 שחקנים גדולים שנהנים מהמאסה הקריטית, בעיניינו ישראל היא אזור מסויים באופן יחסי, שוק מאוד קטן בהשוואה לארצות הברית שבה יש כ-50 אלף מרכזים מסחריים". לדבריו, העולם מסתכל על ישראל כמשק צומח ואטרקטיבי. "העולם בהחלט מתייחס באופן חיובי להעלאת הדירוג של ישראל, היא הראתה שיעורי צמיחה מאוד גבוהים ובמידה מסויימת כבר התרגלו למצב הגיאופוליטי שמגולם בדירוג. המצב הכלכלי הטוב בישראל בהחלט מקרין גם על הנכסים שלנו"

סופר מתייחס באופן ספציפי לתוצאות החברה ומציין כי "הצמיחה האורגאנית והאסטרטגית בקבוצה ממשיכה להיות המטרה העיקרית, לצד שמירה על מאזן חזק ונזילות גבוהה. החברה עדכנה את מדיניות הדיבידנד השנתית המינימאלית לשנת 2012 ל- 1.60 שקל למניה, זו היא השנה ה- 13 ברציפות שהחברה מעלה את הדיבידנד לבעלי מניותיה המחולק באופן עקבי זה למעלה מ- 50 רבעונים."

"אטריום נסחרת בדיסקאונט משמעותי"

שי ליפמן, אנליסט הנדל"ן של IBI, אומר כי התוצאות מרשימות בכלל ולאור אי הוודאות הכלכלית שאופפת את העולם לאחרונה, בפרט. "הנתונים התפעוליים של הקבוצה מצביעים כי הצליחה לשפר משמעותית את ההכנסות משכ"ד, ושמרה על תפוסות גבוהות יחסית שגם הן מציגות שיפור. הפעילות בארה"ב שחוותה את המשבר בעצימות גבוהה מתייצבת ואף מציגה שיפור קל בתפוסות (אקוויטי1 , FCR ואטריום מנצלות את המצב לפעילות מואצת של ייזום ו- M&A)."

ליפמן חוזר וממליץ על מניית גזית גלוב בקנייה, ומעדכן את מחיר היעד ל- 52 שקל למנייה. "אנו מתרשמים בעיקר מהמשך ניצול הזדמנויות והגדלת פעילות הקבוצה, גיוסי הון וחוב ופעילות ייזום נרחבת. אנו מזהים את החברה הבת אטריום אף היא כנסחרת בדיסקאונט משמעותי וממליצים להיחשף ישירות גם אליה."

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ארגמן 21/11/2011 10:47
    הגב לתגובה זו
    לא ברבורה הכתבה של סופר רונן אשר הועלתה כאן,ךצורך מה נתכבה ומדוע היה צורך להעלותה לאתר???
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי