הסכנה האמיתית של המשבר האירופי - גרעין הבעיה
משבר החוב באירופה מלווה אותנו כבר למעלה משנה ונדמה שהמרחק מהפתרון נותר רב כשהיה. מנהיגי אירופה מתקשים לגבש תוכנית לטיפול במשבר וליישום משטר צנע מתבקש במדינות משבריות. שלוש ממשלות, יוון, איטליה וספרד, אף שילמו לאחרונה את מחיר המשבר הכלכלי. חדשות לבקרים אנו שומעים את קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, ונשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, מצהירים על תוכניות חילוץ ועל הזרמת הון גדולות, אולם יישומן ממתין ליישום תוכניות צנע ולכן מתעכב.
החשש המרכזי הוא שכל תוכניות החילוץ מתמקדות בטיפול בסימפטומים של המשבר, ולאו דווקא בגורמים לו. עם גישה זו עשויים מנהיגי אירופה לדחות את המשבר בשנתיים - שלוש, אולם התוצאה תהיה העצמת המשבר למימדים גדולים יותר. מנהיגי העולם נוטים לבחור בחלופות הפשוטות שיידחו את המשבר לקדנציה של מחליפם, העיקר שהתפוצצות המשבר לא תהיה בתקופתם.
מדינות אירופה סובלות מבעיות רבות אשר הובילו למשבר החוב הנוכחי. הבעיה המרכזית היא בעיה דמוגרפית הולכת ומחריפה. שיעור ילודה נמוך ועלייה בתוחלת החיים ובאיכות החיים גורמות לנטל רב יותר על פלח אוכלוסיה הולך וקטן. מדובר בתהליך ארוך טווח שהפתרון לו טרם נמצא, ומסכן את סיכוייה של אירופה לחזור לקצב צמיחה גבוהה מספיק כדי לשרת את החוב שלה.
בנוסף, מהגרים רבים תופסים את מקומם של המקומיים במשרות רבות ובכך עולה היקף האבטלה לרמות גבוהות מאוד. אוכלוסיית המהגרים צומחת בקצב מהיר יותר מהאוכלוסיה המקומית ומעצימה את המשבר. למדינות אירופה בעיות נוספות כמו הסתמכות על חקלאות ותיירות כסקטורים מובילים בכלכלה. סקטורים אלה ידועים כתנודתיים ובעלי שיעור רווחיות הולך וקטן. לכל אלה נוסיף את הבעיות בגוש האירו באיחוד מדינות בעלי מאפיינים כלכליים ותרבותיים שונים מאוד אחת מהשניה והצורך במדיניות כלכלית אחת אחידה לכולן.
כאמור, הזרמת כספים לשווקים לא תפתור את המשבר אבל בהחלט עשויה לדחות אותו. אם במקביל יחזור העולם לקצב הצמיחה של השנים 2004-2007 - שנות הצמיחה הרצופות הגבוהות בהיסטוריה, ייתכן והמשבר העתידי יימנע וניתן יהיה לשרת את החוב הגבוה. אולם הסיכוי לזה נמוך, לכן על מנהיגי העולם לגבש תוכניות לטיפול בגורמים למשבר.
תוכניות צנע הן צעד ראשון בלבד, ויש לוודא כי הן מיושמות במלואן. לא מן הנמנע שבמוקדם או במאוחר ייאלצו מדינות להתמודד עם בעיית ההגירה הלא חוקית, ולהשיב מקומות תעסוקה רבים לתושבים המקומיים שנפלטו ממעגל התעסוקה. גם העלאת גיל הפרישה לפנסיה הכרחית במטרה לצמצם את הנטל על הפלח המצטמצם של העובדים. כמובן שבמקביל לכל אלה ואחרים אין מניעה מהזרמות כספים בכדי למנוע את המשבר בטווח הזמן המיידי ולהעניק לשווקים מעט שקט.
הממשלות של המדינות שבמשבר חייבות לגבש במהירות האפשרית תוכניות חירום לטיפול בשורשי הבעיות ובמשבר החוב עצמו. בנוסף לכך, על האיחוד האירופי לגבש תוכנית משותפת לסיוע וחילוץ מדינות ומוסדות פיננסיים באמצעות הלאמת חובות מדינה או ערבות לחובות במטרה למנוע מחנק אשראי בשווקים ומשבר פיננסי בהיקף שעשוי לעלות על משבר 2008.
אם כך אני סבור כי בטווח של השנתיים - שלוש הקרובות, תוכניות החילוץ והסיוע, הזרמות ההון ותוכניות הצנע יסייעו לשווקים לשוב למגמת העלייה. יחד עם זאת, אני חושש מאי יישום תוכניות הצנע בטווח הארוך בהיקף הנדרש, והמשך העצמת גורמי המשבר לכדי התפתחות משבר פיננסי נוסף ואף פירוק גוש האירו.
- 1.שלום, רמת גן 21/11/2011 15:27הגב לתגובה זואני עוד זוכר לך את המאמר שבו ערבת את דעותיך השמאלניות בשיקולים כלכלים. לא שכחתי.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
בנק ישראל מפרסם את נתוני תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור לרביע השלישי של 2025 וממנו עולה שתיק הנכסים של הציבור קפץ 4%, בכ-265.1 מיליארד שקל לשיא של כ-6.9 טריליון שקל - מה תרם הכי הרבה לרווח ולאן הכסף זורם?
בנק ישראל עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל.
משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק.
יתרת תיק הנכסים של הציבור - מתוך פרסום בנק ישראל:
המניות ישראליות תרמו לרווחים בתיק
העלייה הבולטת נרשמה באחזקות הציבור במניות בישראל, שעלו בכ-73.7 מיליארד שקל, גידול של 6.8%, בעיקר כתוצאה מעליות מחירים בשוק המקומי. במקביל, יתרת אג"ח החברות הסחירות עלתה בכ-30.4 מיליארד שקל והגיעה לכ-494 מיליארד שקל, כאשר עיקר העלייה נובע משילוב של השקעות נטו בהיקף מוערך של כ-24.5 מיליארד שקל ועליות מחירים בשוק האג"ח הקונצרני.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
