הסכנה האמיתית של המשבר האירופי - גרעין הבעיה
משבר החוב באירופה מלווה אותנו כבר למעלה משנה ונדמה שהמרחק מהפתרון נותר רב כשהיה. מנהיגי אירופה מתקשים לגבש תוכנית לטיפול במשבר וליישום משטר צנע מתבקש במדינות משבריות. שלוש ממשלות, יוון, איטליה וספרד, אף שילמו לאחרונה את מחיר המשבר הכלכלי. חדשות לבקרים אנו שומעים את קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, ונשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, מצהירים על תוכניות חילוץ ועל הזרמת הון גדולות, אולם יישומן ממתין ליישום תוכניות צנע ולכן מתעכב.
החשש המרכזי הוא שכל תוכניות החילוץ מתמקדות בטיפול בסימפטומים של המשבר, ולאו דווקא בגורמים לו. עם גישה זו עשויים מנהיגי אירופה לדחות את המשבר בשנתיים - שלוש, אולם התוצאה תהיה העצמת המשבר למימדים גדולים יותר. מנהיגי העולם נוטים לבחור בחלופות הפשוטות שיידחו את המשבר לקדנציה של מחליפם, העיקר שהתפוצצות המשבר לא תהיה בתקופתם.
מדינות אירופה סובלות מבעיות רבות אשר הובילו למשבר החוב הנוכחי. הבעיה המרכזית היא בעיה דמוגרפית הולכת ומחריפה. שיעור ילודה נמוך ועלייה בתוחלת החיים ובאיכות החיים גורמות לנטל רב יותר על פלח אוכלוסיה הולך וקטן. מדובר בתהליך ארוך טווח שהפתרון לו טרם נמצא, ומסכן את סיכוייה של אירופה לחזור לקצב צמיחה גבוהה מספיק כדי לשרת את החוב שלה.
בנוסף, מהגרים רבים תופסים את מקומם של המקומיים במשרות רבות ובכך עולה היקף האבטלה לרמות גבוהות מאוד. אוכלוסיית המהגרים צומחת בקצב מהיר יותר מהאוכלוסיה המקומית ומעצימה את המשבר. למדינות אירופה בעיות נוספות כמו הסתמכות על חקלאות ותיירות כסקטורים מובילים בכלכלה. סקטורים אלה ידועים כתנודתיים ובעלי שיעור רווחיות הולך וקטן. לכל אלה נוסיף את הבעיות בגוש האירו באיחוד מדינות בעלי מאפיינים כלכליים ותרבותיים שונים מאוד אחת מהשניה והצורך במדיניות כלכלית אחת אחידה לכולן.
כאמור, הזרמת כספים לשווקים לא תפתור את המשבר אבל בהחלט עשויה לדחות אותו. אם במקביל יחזור העולם לקצב הצמיחה של השנים 2004-2007 - שנות הצמיחה הרצופות הגבוהות בהיסטוריה, ייתכן והמשבר העתידי יימנע וניתן יהיה לשרת את החוב הגבוה. אולם הסיכוי לזה נמוך, לכן על מנהיגי העולם לגבש תוכניות לטיפול בגורמים למשבר.
תוכניות צנע הן צעד ראשון בלבד, ויש לוודא כי הן מיושמות במלואן. לא מן הנמנע שבמוקדם או במאוחר ייאלצו מדינות להתמודד עם בעיית ההגירה הלא חוקית, ולהשיב מקומות תעסוקה רבים לתושבים המקומיים שנפלטו ממעגל התעסוקה. גם העלאת גיל הפרישה לפנסיה הכרחית במטרה לצמצם את הנטל על הפלח המצטמצם של העובדים. כמובן שבמקביל לכל אלה ואחרים אין מניעה מהזרמות כספים בכדי למנוע את המשבר בטווח הזמן המיידי ולהעניק לשווקים מעט שקט.
הממשלות של המדינות שבמשבר חייבות לגבש במהירות האפשרית תוכניות חירום לטיפול בשורשי הבעיות ובמשבר החוב עצמו. בנוסף לכך, על האיחוד האירופי לגבש תוכנית משותפת לסיוע וחילוץ מדינות ומוסדות פיננסיים באמצעות הלאמת חובות מדינה או ערבות לחובות במטרה למנוע מחנק אשראי בשווקים ומשבר פיננסי בהיקף שעשוי לעלות על משבר 2008.
אם כך אני סבור כי בטווח של השנתיים - שלוש הקרובות, תוכניות החילוץ והסיוע, הזרמות ההון ותוכניות הצנע יסייעו לשווקים לשוב למגמת העלייה. יחד עם זאת, אני חושש מאי יישום תוכניות הצנע בטווח הארוך בהיקף הנדרש, והמשך העצמת גורמי המשבר לכדי התפתחות משבר פיננסי נוסף ואף פירוק גוש האירו.
- 1.שלום, רמת גן 21/11/2011 15:27הגב לתגובה זואני עוד זוכר לך את המאמר שבו ערבת את דעותיך השמאלניות בשיקולים כלכלים. לא שכחתי.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
