תחל שנה וברכותיה: על הצפוי בשוקי ההון בשנה העברית חדשה
הברכה היהודית הנושנה "תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה" השאובה מן הפיוט היהודי "אחות קטנה", מתארת טוב מכל את תחושת המשקיעים בשוק ההון המקומי בשנת תשע"א. הצל הגדול שמרחף מעל השווקים בשנה האחרונה, בדמות משבר חובות אירופי מתגלגל, הגיע לשיאו בחודשים האחרונים ומאיים להביא את הכלכלה העולמית כולה לכדי משבר פיננסי.
אם לא די בכך, הרי שגם בארה"ב התמונה אינה מלבבת. כלכלת ארה"ב - שרק בראש השנה שעבר רבים היו בטוחים כי פניה לצמיחה שנתית של 2%-3%, מצויה במרחק נגיעה ממיתון כפול. שוק העבודה האמריקני קפוא, ושוק הנדל"ן בארה"ב שרוי עדיין במשבר עמוק. זאת לאחר שהמנהיגות הכלכלית בארה"ב ניסתה כמעט כל נשק אפשרי בקרב על עידוד הצמיחה.
ההתפתחויות של החודשים האחרונים בעולם המפותח, מאיימות על קצב הצמיחה בשווקים המתפתחים שעדיין אינם בשלים להיכנס בנעלי השווקים המפותחים כקטר של הכלכלה העולמית. צמיחתם נשענת במידה רבה על ייצוא מואץ לשווקים המפותחים. נוסף על האתגרים הכלכליים האדירים, הצטרף גם הטבע לעזרת "הדובים" והביא על עולמנו הקט שורה של אסונות טבע, הבולט והאדיר שבהם היה הצונאמי האדיר ביפן.
הקאמבק של השד הגיאו-פוליטי
השנה שחלפה החזירה למרכז התודעה הכלכלית של השוק המקומי את השד הגיאו-פוליטי. זאת לאחר מספר שנים במהלכן נראה היה כי הבורסה המקומית מסוגלת לבצע את ההפרדה בין הנתונים הכלכליים לאירועים הגיאו-פוליטיים. התפרקות המשטרים הערביים במזרח התיכון במסגרת ה"אביב הערבי", התערערות הביטחון בגבול מצרים, הסכסוך חדש והמתוקשר עם טורקיה וכמובן הפנייה של הפלסטינים להכרה באו"ם, הביאו להתנפחות פרמיית הסיכון המדינית של מדינת ישראל, ודחיקת רגליהם של המשקיעים הזרים מהשוק המקומי.
שנת תשע"א הייתה ללא ספק שנה שחורה לאיילי ההון המקומיים. הם מותגו בפי כל ולא תמיד בצדק, כטייקונים ש"גנבו" את המדינה ואחראים לתלאות העם. אם לא די בצורך של איילי ההון להתמודד עם המשברים הגלובליים והחשש מהאטה בקצב הצמיחה המקומי, נחתה על ראשם צרת מיתוגם "כעוכרי ישראל". בהקשר זה נאמר כי הציבור הישראלי עובר בשנים האחרונות חינוך פיננסי מחודש. במסגרתו, הוטבע השנה בהצלחה בפי כל המונח "תספורת", ולא בהקשר של הספר השכונתי.
בנימה אופטימית: נתוני מאקרו מעודדים
נסיים בלא מעט דברים חיוביים שקרו לנו השנה, ומספקים מעט אופטימיות לקראת השנה הבאה. כלכלת ישראל צמחה בקצב שנתי של כ-5%, האבטלה צנחה לשפל רב שנתי של 5.5%, יחס החוב לתוצר התכווץ ל-3/4 התוצר בלבד ודירוג החוב של מדינת ישראל עלה לרמה של A+.
בזירת המיקרו המקומית הייתה זו שנת המחאה החברתית אשר חיזקה את הציבור הישראלי אל מול מעגלי הכוח המוכרים. והביאה עימה דיבידנדים מיידים - בראש ובראשונה ירידה של מחירי המזון.ועדת טרכטנברג צפויה להביא עימה "סוכריות נוספות" בקרוב. כולן, כפועל יוצא וישיר של המחאה החברתית.
התעוררות המדינה בכל האמור כטיפול במחירי הנדל"ן, הביאה לשורה של צעדים שצפויים לרסן את העלייה המטאורית של מחירי הדיור. עלייה שהרחיקה את חלום הדירה מרבים וטובים בציבור הישראלי. הים התיכון אף הוא האיר לנו פנים השנה, ומצאנו "לוויתן גז" בחופי ישראל. פרופסור ששינסקי הפך ליקיר האומה כאשר החזיר בגיבוי שר האוצר חלק גדול מרווחי תגליות הגז העתידיים לכיסי המדינה. השר כחלון הנהיג שורה של רפורמות חשובות בתחום התקשורת שהובילו להוזלת תעריפים בתחום הסלולר, וקברה קבורת חמור את ההתחייבויות לחברות הסלולר והכבלים.
לחזור למאקרו כלכלה, לא לגיאו-פוליטיקה
בראייה קדימה, הוועדה להגברת הריכוזיות שמסקנות הביניים שלה פורסמו לאחרונה, תביא לשיפור נוסף וחשוב בממשל התאגידי בחברות הציבוריות, לחיזוק כוחו של הממונה על ההגבלים העסקיים ולהגברת התחרות במשק בטווח הארוך.
בכל האמור במשברים הכלכליים הגלובליים המרחפים מעל ראשנו, הרי אנו מצויים בליבו של משבר ולא בהתחלתו. ניתן להניח כי למרות שאנו מעריכים כי צפויות עוד לא מעט התפתחויות בעייתיות במשבר האירופי, משבר החובות של היבשת הישנה ייפתר בסופו של יום, אזי השווקים יוכלו לנשום לרווחה.
צריך לזכור כי רמות המחירים של המניות בשוק המקומי נוחות וצפויות להפוך בטווח הקצר לנוחות אף יותר. קיימות הזדמנויות לא מעטות בשוק המניות למשקיעים לטווח ארוך, ועם התפזרות העננות באירופה שוק המניות המקומי יכול לצאת לדרך חדשה ולחזור לתוואי של עליות שערים.
גם בנושא הגיאו פוליטי נראה כי בעתיד הלא רחוק השווקים ילמדו לחיות עם המציאות הגיאו פוליטית המורכבת. לאחר שכולם יבינו שהשמיים לא הולכים ליפול על ראשנו, יחזרו הפעילים בשוק להתרכז בנתונים הכלכליים. מי יודע, אולי בכל זאת מעז ייצא מתוק, ובשנה הקרובה יפתח פה תהליך מדיני שישיב לבורסה המקומית את המשקיעים הזרים שכל כך חסרים כאן עכשיו, ואז בסיכום תשע"ב לא נאמר שוב "תכלה שנה וקללותיה"...
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 8.susnk 30/09/2011 18:42הגב לתגובה זוואני לתומי חשבתי שתפקיד הועדה להקטין את הריכוזיות במשק
- 7.רון 30/09/2011 18:13הגב לתגובה זותתחיל לנהל את הכספים של לקוחותייך. מה שקורה בתק' האחרונה בשוק המניות הוא ביזיון, מחזוריים עלובים שנובעים מאיפוטנתיות של מנהלי השקעות.שלא עושים שום פעולה ביום מסחר ורק יושבים במסעדות כל היום על חשבון דמי הניהול המופקעים.
- 6.עם כל הכבוד 30/09/2011 16:56הגב לתגובה זוהדבר היחיד שברור בכתבה היא התמונה של הכותב ושהוא אסטרטג ראשי, גם כן שם מפוצץ...
- 5.אור 30/09/2011 14:52הגב לתגובה זוויוצרת בהלת שוא לכולם בהצלחה לכולם
- 4.ראיה שפוייה (ל"ת)אור 30/09/2011 14:50הגב לתגובה זו
- 3.רונית 29/09/2011 23:10הגב לתגובה זומה הקשר בין הכותרת לסיכום השנתי שעם כל הכבוד סטנדרטי ובנאלי פלוס?
- 2.שאול 29/09/2011 16:09הגב לתגובה זואני לא מבין איך מישהו נוכשר ככל שיהיה מסוגל לתת תחזית לשנה במציאות ככ מטורפת אצלנו ובעולם
- 1.ספרטה 29/09/2011 13:40הגב לתגובה זודבריך נכונים זאת כתבה כמו שצריך ,תענוג לקרוא את הכתוב שנה טובה ונהדרת

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
