תחל שנה וברכותיה: על הצפוי בשוקי ההון בשנה העברית חדשה

יניב פגוט, אסטרטג ראשי בקבוצת איילון, מסקר את השנה שחלפה ומאחל לשנה שבדרך
יניב פגוט | (8)

הברכה היהודית הנושנה "תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה" השאובה מן הפיוט היהודי "אחות קטנה", מתארת טוב מכל את תחושת המשקיעים בשוק ההון המקומי בשנת תשע"א. הצל הגדול שמרחף מעל השווקים בשנה האחרונה, בדמות משבר חובות אירופי מתגלגל, הגיע לשיאו בחודשים האחרונים ומאיים להביא את הכלכלה העולמית כולה לכדי משבר פיננסי.

אם לא די בכך, הרי שגם בארה"ב התמונה אינה מלבבת. כלכלת ארה"ב - שרק בראש השנה שעבר רבים היו בטוחים כי פניה לצמיחה שנתית של 2%-3%, מצויה במרחק נגיעה ממיתון כפול. שוק העבודה האמריקני קפוא, ושוק הנדל"ן בארה"ב שרוי עדיין במשבר עמוק. זאת לאחר שהמנהיגות הכלכלית בארה"ב ניסתה כמעט כל נשק אפשרי בקרב על עידוד הצמיחה.

ההתפתחויות של החודשים האחרונים בעולם המפותח, מאיימות על קצב הצמיחה בשווקים המתפתחים שעדיין אינם בשלים להיכנס בנעלי השווקים המפותחים כקטר של הכלכלה העולמית. צמיחתם נשענת במידה רבה על ייצוא מואץ לשווקים המפותחים. נוסף על האתגרים הכלכליים האדירים, הצטרף גם הטבע לעזרת "הדובים" והביא על עולמנו הקט שורה של אסונות טבע, הבולט והאדיר שבהם היה הצונאמי האדיר ביפן.

הקאמבק של השד הגיאו-פוליטי

השנה שחלפה החזירה למרכז התודעה הכלכלית של השוק המקומי את השד הגיאו-פוליטי. זאת לאחר מספר שנים במהלכן נראה היה כי הבורסה המקומית מסוגלת לבצע את ההפרדה בין הנתונים הכלכליים לאירועים הגיאו-פוליטיים. התפרקות המשטרים הערביים במזרח התיכון במסגרת ה"אביב הערבי", התערערות הביטחון בגבול מצרים, הסכסוך חדש והמתוקשר עם טורקיה וכמובן הפנייה של הפלסטינים להכרה באו"ם, הביאו להתנפחות פרמיית הסיכון המדינית של מדינת ישראל, ודחיקת רגליהם של המשקיעים הזרים מהשוק המקומי.

שנת תשע"א הייתה ללא ספק שנה שחורה לאיילי ההון המקומיים. הם מותגו בפי כל ולא תמיד בצדק, כטייקונים ש"גנבו" את המדינה ואחראים לתלאות העם. אם לא די בצורך של איילי ההון להתמודד עם המשברים הגלובליים והחשש מהאטה בקצב הצמיחה המקומי, נחתה על ראשם צרת מיתוגם "כעוכרי ישראל". בהקשר זה נאמר כי הציבור הישראלי עובר בשנים האחרונות חינוך פיננסי מחודש. במסגרתו, הוטבע השנה בהצלחה בפי כל המונח "תספורת", ולא בהקשר של הספר השכונתי.

בנימה אופטימית: נתוני מאקרו מעודדים

נסיים בלא מעט דברים חיוביים שקרו לנו השנה, ומספקים מעט אופטימיות לקראת השנה הבאה. כלכלת ישראל צמחה בקצב שנתי של כ-5%, האבטלה צנחה לשפל רב שנתי של 5.5%, יחס החוב לתוצר התכווץ ל-3/4 התוצר בלבד ודירוג החוב של מדינת ישראל עלה לרמה של A+.

בזירת המיקרו המקומית הייתה זו שנת המחאה החברתית אשר חיזקה את הציבור הישראלי אל מול מעגלי הכוח המוכרים. והביאה עימה דיבידנדים מיידים - בראש ובראשונה ירידה של מחירי המזון.ועדת טרכטנברג צפויה להביא עימה "סוכריות נוספות" בקרוב. כולן, כפועל יוצא וישיר של המחאה החברתית.

התעוררות המדינה בכל האמור כטיפול במחירי הנדל"ן, הביאה לשורה של צעדים שצפויים לרסן את העלייה המטאורית של מחירי הדיור. עלייה שהרחיקה את חלום הדירה מרבים וטובים בציבור הישראלי. הים התיכון אף הוא האיר לנו פנים השנה, ומצאנו "לוויתן גז" בחופי ישראל. פרופסור ששינסקי הפך ליקיר האומה כאשר החזיר בגיבוי שר האוצר חלק גדול מרווחי תגליות הגז העתידיים לכיסי המדינה. השר כחלון הנהיג שורה של רפורמות חשובות בתחום התקשורת שהובילו להוזלת תעריפים בתחום הסלולר, וקברה קבורת חמור את ההתחייבויות לחברות הסלולר והכבלים.

לחזור למאקרו כלכלה, לא לגיאו-פוליטיקה

בראייה קדימה, הוועדה להגברת הריכוזיות שמסקנות הביניים שלה פורסמו לאחרונה, תביא לשיפור נוסף וחשוב בממשל התאגידי בחברות הציבוריות, לחיזוק כוחו של הממונה על ההגבלים העסקיים ולהגברת התחרות במשק בטווח הארוך.

בכל האמור במשברים הכלכליים הגלובליים המרחפים מעל ראשנו, הרי אנו מצויים בליבו של משבר ולא בהתחלתו. ניתן להניח כי למרות שאנו מעריכים כי צפויות עוד לא מעט התפתחויות בעייתיות במשבר האירופי, משבר החובות של היבשת הישנה ייפתר בסופו של יום, אזי השווקים יוכלו לנשום לרווחה.

צריך לזכור כי רמות המחירים של המניות בשוק המקומי נוחות וצפויות להפוך בטווח הקצר לנוחות אף יותר. קיימות הזדמנויות לא מעטות בשוק המניות למשקיעים לטווח ארוך, ועם התפזרות העננות באירופה שוק המניות המקומי יכול לצאת לדרך חדשה ולחזור לתוואי של עליות שערים.

גם בנושא הגיאו פוליטי נראה כי בעתיד הלא רחוק השווקים ילמדו לחיות עם המציאות הגיאו פוליטית המורכבת. לאחר שכולם יבינו שהשמיים לא הולכים ליפול על ראשנו, יחזרו הפעילים בשוק להתרכז בנתונים הכלכליים. מי יודע, אולי בכל זאת מעז ייצא מתוק, ובשנה הקרובה יפתח פה תהליך מדיני שישיב לבורסה המקומית את המשקיעים הזרים שכל כך חסרים כאן עכשיו, ואז בסיכום תשע"ב לא נאמר שוב "תכלה שנה וקללותיה"...

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    susnk 30/09/2011 18:42
    הגב לתגובה זו
    ואני לתומי חשבתי שתפקיד הועדה להקטין את הריכוזיות במשק
  • 7.
    רון 30/09/2011 18:13
    הגב לתגובה זו
    תתחיל לנהל את הכספים של לקוחותייך. מה שקורה בתק' האחרונה בשוק המניות הוא ביזיון, מחזוריים עלובים שנובעים מאיפוטנתיות של מנהלי השקעות.שלא עושים שום פעולה ביום מסחר ורק יושבים במסעדות כל היום על חשבון דמי הניהול המופקעים.
  • 6.
    עם כל הכבוד 30/09/2011 16:56
    הגב לתגובה זו
    הדבר היחיד שברור בכתבה היא התמונה של הכותב ושהוא אסטרטג ראשי, גם כן שם מפוצץ...
  • 5.
    אור 30/09/2011 14:52
    הגב לתגובה זו
    ויוצרת בהלת שוא לכולם בהצלחה לכולם
  • 4.
    ראיה שפוייה (ל"ת)
    אור 30/09/2011 14:50
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    רונית 29/09/2011 23:10
    הגב לתגובה זו
    מה הקשר בין הכותרת לסיכום השנתי שעם כל הכבוד סטנדרטי ובנאלי פלוס?
  • 2.
    שאול 29/09/2011 16:09
    הגב לתגובה זו
    אני לא מבין איך מישהו נוכשר ככל שיהיה מסוגל לתת תחזית לשנה במציאות ככ מטורפת אצלנו ובעולם
  • 1.
    ספרטה 29/09/2011 13:40
    הגב לתגובה זו
    דבריך נכונים זאת כתבה כמו שצריך ,תענוג לקרוא את הכתוב שנה טובה ונהדרת
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי