יניב פגוט: "יש תחושה שהידיעה על הפחתת הריבית דלפה לשוק במהלך המסחר"
הפתעה בשוק: ריבית בנק ישראל לחודש אוקטובר הורדה לרמה של 3% מרמה של 3.25% בספטמבר. רובם המוחלט של הכלכלנים העריכו כי הריבית תישאר ברמה של 3.25%, כמו בספטמבר, ולמעשה מלבד שני כלכלנים כל 21 הכלככלנים בסקר בלומברג העריכו כי הריבית תישאר על כנה.
הורדת הריבית באה לאחר שחטיבת המחקר של בנק ישראל פרסמה ביום ה' כי היא מעריכה ששיעור האינפלציה במהלך ארבעת הרביעים הקרובים יעמוד על 2.3%, מעט מעל מרכז יעד האינפלציה. במקביל נכתב, כי ריבית בנק ישראל צפויה לעמוד בעוד שנה על 3% והמשק צפוי לצמוח בשנים 2011-2012 בקצב של 4.7% ו-3.2%, בהתאמה.
תגובת הכלכלנים להורדת הריבית:
אורי גרינפלד , מנהל מחלקת מאקרו בפסגות: "על הפחתת הריבית ברבע אחוז אפשר להסתכל בשתי דרכים:
1) בנק ישראל מאמין שהסבירות להתממשות התרחיש השלילי של משבר פיננסי באירופה גבוהה והתחיל בתוואי של הפחתות ריבית. תרחיש כזה בהחלט אפשרי אך אינו עומד בקנה אחד עם תחזיות הבנק לצמיחה של 3.2% ב-2012 ואינפלציה גבוהה מאמצע היעד ב-12 חודשים הקרובים. תחזיות אלו נראות מעט אופטימיות עבור תרחיש שכזה.
2) הורדת הריבית היא לא סימן לתוואי הורדות אלא חד פעמית כשבנק ישראל יעדיף כעת להמתין ולבחון את ההתפתחויות בחודשים הקרובים. במקרה כזה בנק ישראל למעשה ירה כדור סרק כיוון שלהפחתה של רבע אחוז אין השפעה על המשק ובהינתן שהתרחיש המתואר מעלה אכן יתממש חסר לבנק ישראל כדור אחד במחסנית".
יניב פגוט , האסטרטג הראשי של קבוצת איילון: "בנק ישראל החליט להקדים תרופה למכה ולהתחיל בתהליך של הפחתת ריבית עוד בטרם הגעת המשבר העולמי לבורסת ת"א. ייתכן כי הנגיד שומע בחדרי החדרים של המנהיגות הכלכלית העולמית מסרים מדאיגים ולפיכך למרות שאינו נתמך במספרים בוחר להפתיע את השווקים בהחלטתו להפחתת ריבית.
"על בסיס התנהגות האפיק הסולידי במהלך המסחר היומי נראה כי הידיעה על הפחתת הריבית דלפה לשווקים עוד בטרם ההודעה הרשמית של בנק ישראל- חבל שכך קורה גם בהחלטות חשובות מעין אלו".
אמיר כהנוביץ , כלכלן ראשי בכלל פיננסים: "אם היינו אנחנו צריכים לקבל את החלטות הריבית הקרובות לא היינו ממהרים להוריד את הריבית בזמן שאנו רואים את הסיכון העתידי מפיצוץ מחירי הנדל"ן בישראל גבוה מאד ולא זניח בכלל. הנזק למשק המקומי מניפוח נוסף של מחירי הנדל"ן ובהמשך נפילה חדה שלו, עלול להיות להערכתנו גבוה מהתועלת של הפחתת הסיכון מייבוא המשבר מאירופה. בין כה וכה השקל חלש, הריבית הריאלית אינה גבוהה ולב המשבר אינו נמצא בישראל, אז כמה הפחתת הריבית יכולה לתמוך עכשיו במשק?"
יוסי פריימן , מנכ"ל קבוצת פריקו: "נותר לקוות כי ההחלטה הנוכחית של בנק ישראל לא תוביל למדיניות זיג-זג בכל הנוגע לשער הריבית שכן הפחתת הריבית, ללא צעדים משלימים, עלולה להוביל ליצירת בועות פיננסיות בתחומי הנדל"ן ושווקי ההון, במיוחד בתקופה של פיחות שער השקל מול הדולר והתנודות החדות במחירי חומרי הגלם".
יאיר דרורי , האנליסט הראשי של תכלית-דיסקונט: "למרות מדד אוגוסט הגבוה, פישר בחר ליזום מהלך של 'תרופת מנע' למשק הישראלי, על רקע ההתפתחויות השליליות בכלכלה העולמית, ולהוריד את הריבית, בניגוד לתחזיות השוק. הירידה החדה בציפיות האינפלציה, בטווחים הקצרים, לאמצע טווח היעד של הבנק המרכזי, סייעה לנגיד בקבלת ההחלטה".
דרורי מעריך כי "בראיה קדימה, אנו לא צופים שפישר ימהר להוריד את הריבית ומניחים כיימתין מספר חודשים, על מנת לבחון את ההתפתחויות הכלכליות בארץ ובעולם".
- 7.כלכלן בכיר 26/09/2011 23:36הגב לתגובה זוהיה שקוף שהוא יוריד רק דווקא הפעם זה לא הודלף לתקשורת וכל ה" אנליסטים" בוכים כמו ילדים קטנים ומוצאים תירוצים . תרכינו ראש כשאתם מדברים על הכלכלן הגדול ביותר שהיה בישראל אי פעם .
- 6.דני 26/09/2011 19:42הגב לתגובה זוהיתה הדלפה אבל לא לנו.... אכלנו אותה ....
- ברנש 26/09/2011 19:57הגב לתגובה זותפסיק להמציא
- ריביות 26/09/2011 21:29תימחרו הורדת ריבית. פגוט יודע על מה הוא מדבר
- 5.**** 26/09/2011 18:30הגב לתגובה זוחצי מדינה מחטטת בפחים, והם עם הנתונים והכלכלה שלהם , הכל משחקי מלים ומספרים , שניהם ריסקו פה דור שלם !!
- 4.הנגיד הכי דפוק שהיה ויהיה כנראה !! (ל"ת)**** 26/09/2011 18:27הגב לתגובה זו
- 3.הספקולטים לדולר - הדלפה הדלפה הדלפה הדלפה (ל"ת)האזרח 26/09/2011 18:24הגב לתגובה זו
- 2.אא 26/09/2011 18:14הגב לתגובה זולא מבין כלום , הוא גרם לבועת הנדל" ן כי אם אצלנו הכל ורוד אז למה הוא הוריד את הריבית אז ולמה עכשיו? בטוח הבנקים שלנו גם בסכנה אבל למה שיגיד? סתם לא מורידים ריבית בטוח יש דברים בגו.
- מאור 26/09/2011 21:17הגב לתגובה זואתה מבין גדול הא? יאפס קטן ועלוב ,זה שהפסדת כסף מביא אותך לכזה רמת תיסכול אז תאשים רק את עצמך מוח רקוב שכמוך
- 1.עע 26/09/2011 18:12הגב לתגובה זוהוא גרם לבועת הנדל" ן והוא זה שגרם לכל הבלאגן בשוק ההון , אם המשק בסדר למה להוריד ריבית ? כנראה שכלום לא בסדר כפי שנראה וכל ההרצאות שלו שקריות הרי אף אחד לא יגיד את האמת בתקשורת זה ברור. אחר כך גם מתלוננים על מחירי הנדל" ן בחיים הם לא ירדו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
