רגע לפני תשע"ב, האם יש כעת סיבות לאופטימיות במניות?
שנת תשע"א המסתיימת השבוע הייתה אחת השנים הסוערות והמשמעותיות שידעה הכלכלה הישראלית והעולמית בשנים האחרונות ובכלל. אירועים כלכליים ומדיניים ייחודיים חברו להם, והובילו את השווקים לירידות שערים ניכרות ולשינויים מרחיקי לכת בחברה, בכלכלה ובמשטר במדינות רבות.
בין יתר האירועים ניתן למנות את ה'אביב הערבי' שהביא לשינויי משטר ובעתיד אולי אף לדמוקרטיזציה של מדינות ערביות שונות, משבר החוב ופשיטת רגל צפויה של יוון, משבר חובות והורדת דירוג של ארה"ב, מחאה חברתית בהיקף חסר תקדים בישראל ואסון טבע חמור ביפן, בעקבותיו גם משבר גרעיני.
ערב ראש השנה תשע"ב, אנו נמצאים במהלכו של משבר עולמי חמור, במרכזו משבר חובות של מדינות, בעיקר בקרב מדינות אירופה. למרות המצב הקשה אין מועד מתאים מראש השנה, בכדי להסתכל דווקא על ההזדמנויות הקרויות בפנינו בשנה הבאה, ולצאת לחופשת החג בתחושת אופטימיות קלה וזהירה.
המחאה החברתית, אותה מובילים דפני ליף ואיציק שמולי שהחלה בחודשים האחרונים, הובילה להקמת ועדות ממשלתיות ולשינוי סדרי עדיפויות בחברה הישראלית. המלצות ועדת הריכוזיות שפורסמו שבוע שעבר וועדת טרכטנברג שתפורסם היום יחלו לקרום עור וגידים במהלך שנת תשע"ב. מדובר בתחילת תהליך שינוי מבורך בחברה הישראלית, ואת ההשפעותיה של המחאה נראה כבר בשנה הבאה ובעיקר בעוד מספר שנים. גם המחאה החברתית והמעורבות החברתית לכשעצמן, מהוות מקור לאופטימיות אחרי שנים של אדישות ציבורית מדאיגה.
משבר החובות האירופי צפוי לקבל בשנת תשע"ב כיוון ברור. מעטה הערפל סביב עתידם של איחוד עצמו והמדינות המרכיבות אותו, יתפזר כבר בחודשיה הראשונים של השנה. טיפול נחוש במשבר ומנהיגות חזקה, עשויים להפוך דווקא לנקודת מפנה חיובית במשבר. שיתוף פעולה בינלאומי לגיבוש תוכנית לפשיטת רגל מבוקרת של יוון, תוך סיוע לבנקים האירופים ומניעת התפשטות המשבר בסקטור העסקי ובמדינות נוספות, תוביל להשבת אמון המשקיעים בשווקים ולחזרה למסלול העליות ותיקון תקציבים ותוכניות בקרב מדינות בעלות פרופיל גרעון תקציב והיקף אבטלה בעייתיים.
ארה"ב נכנסת לשנת בחירות. עד כה התקשה הנשיא אובמה להוביל שינויים ותוכניות רחבות היקף, בשל התנגדות עיקשת של הרפובליקים. לאובמה ברור שהנשיא הבא ייבחר על רקע נתוני הכלכלה האמריקנית. לכן צפוי לפעול במרץ להוביל לשינויים מורגשים כבר במהלך שנת תשע"ב.
תוכניות להמרצת הכלכלה כבר הוכרזו בחודש האחרון והן תצאנה לפועל במהלך השנה הקרובה. את תוצאות התכניות סביר שנראה בעוד שנתיים - שלוש, אולם לא מן הנמנע שאת ניצני ההשפעות נוכל לראות כבר במהלך השנה הקרובה. אובמה בהחלט מראה נחישות ביישום תוכניות לצמצום האבטלה ולהנעת הכלכלה לצמיחה. שיפור בנתוני מאקרו ובעיקר שיפור בענף הנדל"ן האמריקני, יובילו את השווקים לעליות שערים.
חלק מירידות השערים של החודשים האחרונים בישראל מיוחסים לחשש ממשבר ביטחוני מול הפלסטינים על רקע הכרזת העצמאות באו"ם. ניתן לומר היום בזהירות הנדרשת, כי הכרזת העצמאות באו"ם עברה בשלום ולא נרשמה הידרדרות במצב הביטחוני. את האופטימיות ניתן לשאוב גם מהעובדה שהצדדים צפויים להסכים לשוב בקרוב לשולחן המו"מ. להתנהלות מו"מ השפעה להקטנת פרמיית הסיכון שניתנת לישראל ע"י המשקיעים הזרים ולכניסת כספים לבורסה המקומית.
הכלכלה הישראלית צומחת בקצב נאה ונתוני המאקרו המקומיים טובים, למרות המשבר העולמי. סביר בהחלט להניח שהתארכות המשבר בעולם תוביל להשפעה גם על השוק המקומי, אולם עדיין אנו צפויים לראות נתונים כלכליים טובים וחזקים. האבטלה הנמוכה, קצב הצמיחה גבוה ועלייה בדירוג האשראי הישראלי מהווים חלק מרכזי בחוזקות השוק הישראלי כלפי פנים וכלפי חוץ בזירה הבינלאומית.
לסיכום, שנת תשע"ב נפתחת בנקודת משבר חריפה ובאווירה פסימית בשווקים. יחד עם זאת ישנן נקודות אור וסיבות רבות לאופטימיות לקראת השנה החדשה. שילוב של התרחישים החיוביים שלעיל צפויים להוביל לסיום המשבר הכלכלי, לשיפור בכלכלה העולמית והמקומית, לשינוי המגמה מירידות שערים ותנודתיות גבוהה לירידה הדרגתית בתנודות ולעליות שערים ובאופן כללי לשנה טובה ומתוקה.
שנה טובה,
אורי גלאי, מנכ"ל סיגמא בית השקעות
- 2.לא מ עניין בשיט (ל"ת)ילד כאפות 26/09/2011 13:18הגב לתגובה זו
- 1.אחד שמבין 26/09/2011 09:48הגב לתגובה זוציבור מטומטם. בית השקעות שנותן לילדים למנכ" ל חברות שמנהלות כספי ציבור.
- אבל קודם שילמד עברית. מלא טעויות. (ל"ת)אא 27/09/2011 09:17הגב לתגובה זו
- כנראה שאתה לא מבין 26/09/2011 11:59הגב לתגובה זואו תשב בצד

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
